צטט: חנה וייס 2012-10-27 22:27:06

צטט: דודרובנר 2012-10-27 13:30:47

 

 

מיהו מאושר ? 

 

השמח בחלקו ? 

 

כן.

אין צורך למדוט כדי להיות שמח בחלקך -- ולהיות מאושר. 

ולמישהו שהוא שמח בחלקו אין כלל צורך להתאמץ ולעשות משהו. 

מסקנה: אם ברצונך להיות מאושר -- אל תעשה כלום...  

נכון, חנה ? 

צטט: דודרובנר 2012-10-28 10:59:12

צטט: חנה וייס 2012-10-27 22:27:06

צטט: דודרובנר 2012-10-27 13:30:47

 

 

מיהו מאושר ? 

 

השמח בחלקו ? 

 

כן.

 

 

אין צורך למדוט כדי להיות שמח בחלקך -- ולהיות מאושר. 

 

ולמישהו שהוא שמח בחלקו אין כלל צורך להתאמץ ולעשות משהו. 

 

מסקנה: אם ברצונך להיות מאושר -- אל תעשה כלום...  

 

נכון, חנה ? 

 

יש שני סוגי מדיטציה עיקריים: מדיטצית ריכוז ומדיטציה אנליטית.

כדי להיות שמח בחלקך צריך גם להפעיל את המחשבה.

כל החומר הזה שרדפנו אחריו ושאנחנו ממשיכים לרדוף אחריו,

למרות שהוא מקל עלינו קצת מבחינה פיזית,

לחלק מאוכלוסית העולם, הוא עדיין לא הביא אושר.

שיעור הדיכאון עולה, שימוש בתרופות פסיכיאטריות גדל, מלחמות הן עדיין הנורמה.

מסתבר שריצה מתמדת אחר חומר מנציחה תחושת חסר כרונית.

נדיבות מביאה אושר.

הדלאי לאמה לא יושב בחיבוק ידיים מאז שנס על נפשו מטיבט ב-1959.

להיות שמח בחלקך הוא לא מצב של זומביות או של אדישות או של חיבוק ידיים.

הטיבטים עובדים ללא לאות ובנדיבות לחלוק את חכמתם הרבה עם כולם.

הבסיס הראשון של האושר, של להיות שמח בחלקך, הוא תרגול המוסר,

תרגול הכוונה הטהורה והכנה, המוטיבציה הכנה.

כאשר הכוונה הכנה חסרה, כמובן שגם המסקנה תהיה מוטעית.

צטט: חנה וייס 2012-10-28 17:09:09

צטט: דודרובנר 2012-10-28 10:59:12

צטט: חנה וייס 2012-10-27 22:27:06

צטט: דודרובנר 2012-10-27 13:30:47

 

 

מיהו מאושר ? 

 

השמח בחלקו ? 

 

כן.

 

 

אין צורך למדוט כדי להיות שמח בחלקך -- ולהיות מאושר. 

 

ולמישהו שהוא שמח בחלקו אין כלל צורך להתאמץ ולעשות משהו. 

 

מסקנה: אם ברצונך להיות מאושר -- אל תעשה כלום...  

 

נכון, חנה ? 

 

יש שני סוגי מדיטציה עיקריים: מדיטצית ריכוז ומדיטציה אנליטית.

כדי להיות שמח בחלקך צריך גם להפעיל את המחשבה.

כל החומר הזה שרדפנו אחריו ושאנחנו ממשיכים לרדוף אחריו,

למרות שהוא מקל עלינו קצת מבחינה פיזית,

לחלק מאוכלוסית העולם, הוא עדיין לא הביא אושר.

שיעור הדיכאון עולה, שימוש בתרופות פסיכיאטריות גדל, מלחמות הן עדיין הנורמה.

מסתבר שריצה מתמדת אחר חומר מנציחה תחושת חסר כרונית.

נדיבות מביאה אושר.

הדלאי לאמה לא יושב בחיבוק ידיים מאז שנס על נפשו מטיבט ב-1959.

להיות שמח בחלקך הוא לא מצב של זומביות או של אדישות או של חיבוק ידיים.

הטיבטים עובדים ללא לאות ובנדיבות לחלוק את חכמתם הרבה עם כולם.

הבסיס הראשון של האושר, של להיות שמח בחלקך, הוא תרגול המוסר,

תרגול הכוונה הטהורה והכנה, המוטיבציה הכנה.

כאשר הכוונה הכנה חסרה, כמובן שגם המסקנה תהיה מוטעית.

 

לא מספיק למדוט ?

צריך גם להפעיל את המחשבה ? 

המצאת מחדש את הפרוש למושג "שמח בחלקך" (אלא אם כן זה פרוש חנה-רש"י). 

אם אתה שמח בחלקך, משתמע מכך שתהיה מסופק אם מה שיש לך. 

אחרת איפה הגבול לחמדנות ולתאווה ? 

הדלאי לאמה שמח בחלקו ומאושר ? 

אז, מדוע הוא רוצה שכל העולם ימדוט ושכל העולם יהיה מאושר ? 

היה עליו להסתפק ולשמוח... בחלקו. 

ו..... על מנת שחנה תהיה מאושרת (אם אני תורם לכך שחנה מאושרת, האם אני אלטרואיסט ? -- או אני אגואיסט רציונלי ?), הנה הסרט היפהפה (הופק בשנת 2006) של ריק ראי (ובדרך תכירו את הודו ואת טיבט):  

למישהו יש ~שעה וחצי כדי לצפות בסרט ? 

נראה שהמאושר היחידי בסרט הוא הדלאי לאמה.  

10 Questions for the Dalai Lama ◦ Full Movie 

                                           http://youtu.be/qsRCc1NlY60                                             (1:26:25)

How do you reconcile a commitment to non-violence when faced with violence?  

Why do the poor often seem happier than the rich?  

Must a society lose its traditions in order to move into the future?

These are some of the questions posed to His Holiness the Dalai Lama by filmmaker and explorer Rick Ray. Ray examines some of the fundamental questions of our time by weaving together observations from his own journeys throughout India and the Middle East, and the wisdom of an extraordinary spiritual leader. This is his story, as told and filmed by Rick Ray during a private visit to his monastery in Dharamsala, India over the course of several months. Also included is rare historical footage as well as footage supplied by individuals who at great personal risk, filmed with hidden cameras within Tibet. Part biography, part philosophy, part adventure and part politics, 10 Questions for The Dalai Lama conveys more than history and more than answers - it opens a window into the heart of an inspiring man.

http://en.wikipedia.org/wiki/10_Questions_for_the_Dalai_Lama 

Some of the questions asked: 

"Why do the poor seem happier than the rich?"

"How can one reconcile an attitude of non-violence when faced with a direct threat to one's safety and security?"

"Should countries be dedicated to preserving their traditions or embrace modern culture?"  

"Will there be another Dalai Lama?" 

"היום, יותר מתמיד, החיים צריכים להיות מאופיינים על ידי תחושת אחריות אוניברסלית, לא רק אומה לאומה, אדם לאדם, אלא גם האדם לכל צורות החיים האחרות." - הדלאי לאמה

מאמר של מתייה ריקאר (מתיו ריקארד) על איין ראנד ועל אלטרואיזם, באנגלית

צטט: חנה וייס 2012-10-31 13:22:16

 

מאמר של מתייה ריקאר (מתיו ריקארד) על איין ראנד ועל אלטרואיזם, באנגלית

 

אינני בטוח שמחבר המאמר מבין את איין ראנד. 

There are two moral questions which altruism lumps together into one “package-deal”: (1) What are values? (2) Who should be the beneficiary of values? Altruism substitutes the second for the first; it evades the task of defining a code of moral values, thus leaving man, in fact, without moral guidance. 

Altruism declares that any action taken for the benefit of others is good, and any action taken for one’s own benefit is evil. Thus the beneficiary of an action is the only criterion of moral value—and so long as that beneficiary is anybody other than oneself, anything goes.

Introduction," The Virtue of Selfishness" 

The moral purpose of a man’s life is the achievement of his own happiness. This does not mean that he is indifferent to all men, that human life is of no value to him and that he has no reason to help others in an emergency. But it does mean that he does not subordinate his life to the welfare of others, that he does not sacrifice himself to their needs, that the relief of their suffering is not his primary concern, that any help he gives is an exception, not a rule, an act of generosity, not of moral duty, that it is marginal and incidental—as disasters are marginal and incidental in the course of human existence—and that values, not disasters, are the goal, the first concern and the motive power of his life.

The Ethics of Emergencies," The Virtue of Selfishness"

The first right on earth is the right of the ego. Man’s first duty is to himself. His moral law is never to place his prime goal within the persons of others. His moral obligation is to do what he wishes, provided his wish does not depend primarily upon other men. This includes the whole sphere of his creative faculty, his thinking, his work. But it does not include the sphere of the gangster, the altruist and the dictator.

A man thinks and works alone. A man cannot rob, exploit or rule—alone. Robbery, exploitation and ruling presuppose victims. They imply dependence. They are the province of the second-hander.

Rulers of men are not egoists. They create nothing. They exist entirely through the persons of others. Their goal is in their subjects, in the activity of enslaving. They are as dependent as the beggar, the social worker and the bandit. The form of dependence does not matter.

The Soul of an Individualist," For The New Intellectual"

צטט: דודרובנר 2012-11-01 18:21:46

צטט: חנה וייס 2012-10-31 13:22:16

 

מאמר של מתייה ריקאר (מתיו ריקארד) על איין ראנד ועל אלטרואיזם, באנגלית

 

 

אינני בטוח שמחבר המאמר מבין את איין ראנד. 

 

 

There are two moral questions which altruism lumps together into one “package-deal”: (1) What are values? (2) Who should be the beneficiary of values? Altruism substitutes the second for the first; it evades the task of defining a code of moral values, thus leaving man, in fact, without moral guidance. 

 

Altruism declares that any action taken for the benefit of others is good, and any action taken for one’s own benefit is evil. Thus the beneficiary of an action is the only criterion of moral value—and so long as that beneficiary is anybody other than oneself, anything goes.

Introduction," The Virtue of Selfishness" 

 

 

The moral purpose of a man’s life is the achievement of his own happiness. This does not mean that he is indifferent to all men, that human life is of no value to him and that he has no reason to help others in an emergency. But it does mean that he does not subordinate his life to the welfare of others, that he does not sacrifice himself to their needs, that the relief of their suffering is not his primary concern, that any help he gives is an exception, not a rule, an act of generosity, not of moral duty, that it is marginal and incidental—as disasters are marginal and incidental in the course of human existence—and that values, not disasters, are the goal, the first concern and the motive power of his life.

The Ethics of Emergencies," The Virtue of Selfishness"

 

 

The first right on earth is the right of the ego. Man’s first duty is to himself. His moral law is never to place his prime goal within the persons of others. His moral obligation is to do what he wishes, provided his wish does not depend primarily upon other men. This includes the whole sphere of his creative faculty, his thinking, his work. But it does not include the sphere of the gangster, the altruist and the dictator.

 

A man thinks and works alone. A man cannot rob, exploit or rule—alone. Robbery, exploitation and ruling presuppose victims. They imply dependence. They are the province of the second-hander.

 

Rulers of men are not egoists. They create nothing. They exist entirely through the persons of others. Their goal is in their subjects, in the activity of enslaving. They are as dependent as the beggar, the social worker and the bandit. The form of dependence does not matter.

The Soul of an Individualist," For The New Intellectual"

 

אתה יכול להיות בטוח שמתייה ריקאר, אשר מכונה "האדם המאושר ביותר בעולם",  מבין מה מביא אושר.

הנזיר והפילוסוף - מתייה ריקאר

בזכות האושר - מתייה ריקאר

מי שמקדם איין ראנד מסכן את כל הפלנטה, מנסר את הענף שכולנו יושבים עליו. 

בדיוק כפי שהיטלר עיוות אלטרואיזם למטרותיו ההרסניות,

איין ראנד מעוותת אלטרואיזם באופן הרסני, בדרך אחרת. 

כל הסבל בעולם נובע מאגו, מבערות לגבי אופן קיום האני. 

הקרובים לאיין ראנד תיארו אותה כאומללה, מסוכסכת, כועסת, מלאת נקמנות וטינה. 

צטט: חנה וייס 2012-11-01 18:41:54

צטט: דודרובנר 2012-11-01 18:21:46

צטט: חנה וייס 2012-10-31 13:22:16

 

מאמר של מתייה ריקאר (מתיו ריקארד) על איין ראנד ועל אלטרואיזם, באנגלית

 

 

אינני בטוח שמחבר המאמר מבין את איין ראנד. 

 

 

There are two moral questions which altruism lumps together into one “package-deal”: (1) What are values? (2) Who should be the beneficiary of values? Altruism substitutes the second for the first; it evades the task of defining a code of moral values, thus leaving man, in fact, without moral guidance. 

 

Altruism declares that any action taken for the benefit of others is good, and any action taken for one’s own benefit is evil. Thus the beneficiary of an action is the only criterion of moral value—and so long as that beneficiary is anybody other than oneself, anything goes.

Introduction," The Virtue of Selfishness" 

 

 

The moral purpose of a man’s life is the achievement of his own happiness. This does not mean that he is indifferent to all men, that human life is of no value to him and that he has no reason to help others in an emergency. But it does mean that he does not subordinate his life to the welfare of others, that he does not sacrifice himself to their needs, that the relief of their suffering is not his primary concern, that any help he gives is an exception, not a rule, an act of generosity, not of moral duty, that it is marginal and incidental—as disasters are marginal and incidental in the course of human existence—and that values, not disasters, are the goal, the first concern and the motive power of his life.

The Ethics of Emergencies," The Virtue of Selfishness"

 

 

The first right on earth is the right of the ego. Man’s first duty is to himself. His moral law is never to place his prime goal within the persons of others. His moral obligation is to do what he wishes, provided his wish does not depend primarily upon other men. This includes the whole sphere of his creative faculty, his thinking, his work. But it does not include the sphere of the gangster, the altruist and the dictator.

 

A man thinks and works alone. A man cannot rob, exploit or rule—alone. Robbery, exploitation and ruling presuppose victims. They imply dependence. They are the province of the second-hander.

 

Rulers of men are not egoists. They create nothing. They exist entirely through the persons of others. Their goal is in their subjects, in the activity of enslaving. They are as dependent as the beggar, the social worker and the bandit. The form of dependence does not matter.

The Soul of an Individualist," For The New Intellectual"

 

אתה יכול להיות בטוח שמתייה ריקאר, אשר מכונה "האדם המאושר ביותר בעולם",  מבין מה מביא אושר.

הנזיר והפילוסוף - מתייה ריקאר

בזכות האושר - מתייה ריקאר

מי שמקדם איין ראנד מסכן את כל הפלנטה, מנסר את הענף שכולנו יושבים עליו. 

בדיוק כפי שהיטלר עיוות אלטרואיזם למטרותיו ההרסניות,

איין ראנד מעוותת אלטרואיזם באופן הרסני, בדרך אחרת. 

כל הסבל בעולם נובע מאגו, מבערות לגבי אופן קיום האני. 

הקרובים לאיין ראנד תיארו אותה כאומללה, מסוכסכת, כועסת, מלאת נקמנות וטינה. 

גם אינני בטוח שאת מבינה את איין ראנד. 

צטט: דודרובנר 2012-11-01 22:17:48

צטט: חנה וייס 2012-11-01 18:41:54

צטט: דודרובנר 2012-11-01 18:21:46

צטט: חנה וייס 2012-10-31 13:22:16

 

מאמר של מתייה ריקאר (מתיו ריקארד) על איין ראנד ועל אלטרואיזם, באנגלית

 

 

אינני בטוח שמחבר המאמר מבין את איין ראנד. 

 

 

There are two moral questions which altruism lumps together into one “package-deal”: (1) What are values? (2) Who should be the beneficiary of values? Altruism substitutes the second for the first; it evades the task of defining a code of moral values, thus leaving man, in fact, without moral guidance. 

 

Altruism declares that any action taken for the benefit of others is good, and any action taken for one’s own benefit is evil. Thus the beneficiary of an action is the only criterion of moral value—and so long as that beneficiary is anybody other than oneself, anything goes.

Introduction," The Virtue of Selfishness" 

 

 

The moral purpose of a man’s life is the achievement of his own happiness. This does not mean that he is indifferent to all men, that human life is of no value to him and that he has no reason to help others in an emergency. But it does mean that he does not subordinate his life to the welfare of others, that he does not sacrifice himself to their needs, that the relief of their suffering is not his primary concern, that any help he gives is an exception, not a rule, an act of generosity, not of moral duty, that it is marginal and incidental—as disasters are marginal and incidental in the course of human existence—and that values, not disasters, are the goal, the first concern and the motive power of his life.

The Ethics of Emergencies," The Virtue of Selfishness"

 

 

The first right on earth is the right of the ego. Man’s first duty is to himself. His moral law is never to place his prime goal within the persons of others. His moral obligation is to do what he wishes, provided his wish does not depend primarily upon other men. This includes the whole sphere of his creative faculty, his thinking, his work. But it does not include the sphere of the gangster, the altruist and the dictator.

 

A man thinks and works alone. A man cannot rob, exploit or rule—alone. Robbery, exploitation and ruling presuppose victims. They imply dependence. They are the province of the second-hander.

 

Rulers of men are not egoists. They create nothing. They exist entirely through the persons of others. Their goal is in their subjects, in the activity of enslaving. They are as dependent as the beggar, the social worker and the bandit. The form of dependence does not matter.

The Soul of an Individualist," For The New Intellectual"

 

אתה יכול להיות בטוח שמתייה ריקאר, אשר מכונה "האדם המאושר ביותר בעולם",  מבין מה מביא אושר.

הנזיר והפילוסוף - מתייה ריקאר

בזכות האושר - מתייה ריקאר

מי שמקדם איין ראנד מסכן את כל הפלנטה, מנסר את הענף שכולנו יושבים עליו. 

בדיוק כפי שהיטלר עיוות אלטרואיזם למטרותיו ההרסניות,

איין ראנד מעוותת אלטרואיזם באופן הרסני, בדרך אחרת. 

כל הסבל בעולם נובע מאגו, מבערות לגבי אופן קיום האני. 

הקרובים לאיין ראנד תיארו אותה כאומללה, מסוכסכת, כועסת, מלאת נקמנות וטינה. 

 

 

גם אינני בטוח שאת מבינה את איין ראנד. 

 

הרבה יותר חשוב שתבין את ריקאר.

איין ראנד טוענת לחוסר מוסריות של האלטרואיזם,

אבל האלטרואיזם הוא הדרך לאושר.

יוצא שאיין ראנד שוללת את הדרך לאושר.

תפיסות מוטעות נחשבות לדבר ההרסני ביותר, יש הטוענים שאפילו גרוע יותר מהרג,

כי הן חותכות בשורש התרגול, מכות בשורש התרגול התודעתי.

הדרך הטובה ביותר לבדוק את הדברים, היא לדבוק אותם בעצמך.

חודש אחד, בכל הזדמנות שתהיה לך לתת ולהעניק לזולת, בין אם על חשבון נוחיותך, ובין אם לא, תעניק, תתן.

תשים לב איך אתה מרגיש בזמן ההתלבטות,

בזמן הפעולה העצמה, יום אחרי, שבוע אחרי,

ובסוף חודש הניסיון.

הבודהה אמר: אל תאמינו לי, תבדקו בעצמכם.

אם תגלו שזה לא נכון, תזרקו.

אפשר, כמובן, להסתמך על המחקרים המדעיים הרבים.

הנה מחקרים מתחום העסקים, אוניברסיטת הרווארד.

מאיזה קצה שלא תבדוק, נמצא את אמת האלטרואיזם כדרך לאושר,

כאשר בבסיס האלטרואיזם עומד המוסר, נטישת הכוונה לפגוע בזולת.

מה לעשות? לא אני המצאתי. 

היה לי קל יותר לרצות אותך, להגיד "כן, נכון, אתה צודק." 

מינימום השקעה מצידי.

הנזק של תורת איין ראנד בארה''ב ובארץ ובעולם הוא עצום.

זאת "התורה" של כל השיטה, של כל הפשע המאורגן.

איזה אסון.

איין ראנד טוענת שלא צריך לדאוג לזקנים, לילדים, לנכים, לחולים, מכספי הציבור.

היא טוענת שאין שום מחויבות לדאוג להם.

כולנו היינו ילדים, רובנו נהיה חולים ואם יתמזל מזלנו גם נהיה קשישים.

אין שום ביטחון שלא נהפוך לנכים מחר, בתאונת דרכים, עקב מחלה ואו כתוצאה מאלימות.

התפקוד של חברה כלשהי, התקינות של חברה כלשהי, האושר של חברה כלשהי, נמדדים, בין השאר, ביכולת לעזור לחלשים.

ההזדמנות לתת צדקה, לתרגל נדיבות, זאת ההזדמנות שלנו לצבור זכות בחיים.

פגיעה בכל החלשים בחברה היא קארמה נוראית עם השלכות קצרות ורחוקות טווח.

התודעה לא מסתיימת עם המוות.

היא ממשיכה וממשיכה וממשיכה...

צטט: חנה וייס 2012-11-01 22:52:13

 

התודעה לא מסתיימת עם המוות.

היא ממשיכה וממשיכה וממשיכה...

 

--
62 טיבטים הציתו את עצמם ודורשים זכויות אדם, החופש להיות טיבטי בטיבט, חופש דת וסוף לדיכוי שנמשך מעל 60 שנה.

 

מדוע הדת והאמונה בעל טבעי מזיקות לאדם, לחברה ולמין האנושי?!!

או 

בריאות הנפש בניגוד למיסטיקה ולהקרבה-עצמית.

חייו וההערכה-העצמית של האדם תובעים ממנו:

- את ההפעלה המלאה של שכלו ותבונתו
ב נ י ג ו ד
לאמונות טפלות ולשימוש בריגשותיו ככלי-הכרה.

- התחושה של שליטה במציאות
ב נ י ג ו ד
לעל-טבעי, לפלאי, לניסי ולמחוסר הסיבתיות.

- שהמטרה והדאגה של תודעתו יהיו המציאות וכדור הארץ שלנו
ב נ י ג ו ד
לנשגב, ל"נעלה" ולעולם הבא.

- להתגאות בכושרו לחשוב ובכושרו לחיות
ב נ י ג ו ד
לענווה המתחסדת, חוסר הישע וחוסר האונים.

- נאמנות לערכיו, למוחו ולשיפוטיו, ולחייו
ב נ י ג ו ד
להקרבה-עצמית והרס-עצמי.

The injunction “don’t judge” is the ultimate climax of the altruist morality which, today, can be seen in its naked essence. When men plead for forgiveness, for the nameless, cosmic forgiveness of an unconfessed evil, when they react with instantaneous compassion to any guilt, to the perpetrators of any atrocity, while turning away indifferently from the bleeding bodies of the victims and the innocent—one may see the actual purpose, motive and psychological appeal of the altruist code. When these same compassionate men turn with snarling hatred upon anyone who pronounces moral judgments, when they scream that the only evil is the determination to fight against evil—one may see the kind of moral blank check that the altruist morality hands out.

For the New Intellectual," Ayn Rand, For the New Intellectual"

Observe the indecency of what passes for moral judg­ments today. An industrialist who produces a fortune, and a gangster who robs a bank are regarded as equally im­moral, since they both sought wealth for their own “selfish” benefit. A young man who gives up his career in order to support his parents and never rises beyond the rank of gro­cery clerk is regarded as morally superior to the young man who endures an excruciating struggle and achieves his per­sonal ambition. A dictator is regarded as moral, since the unspeakable atrocities he committed were intended to bene­fit “the people,” not himself.

"Introduction," The Virtue of Selfishness

"מחלה משונה": אפידמיית איין ראנד - מתייה ריקאר, "האדם המאושר ביותר בעולם"

תרגום בעברית