מבקר המדינה מצא כי מאות פטנטים ממתינים למסחור: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3585003,00.html 

לפי הממצאים, מעל ל 2000!!!! פטנטים "שוכבים" במוסדות האקדמאים בישראל וממתינים למסחור.

מכך נובע כי מעבר להכנסה העצומה שיכולה להתקבל ממסחור (מכירה, רשיון שימוש, וכו') הפטנטים, ידע רב נשאר בתוך המוסדות. ידע שאם היה בשימוש עסקי היה תורם רבות לכלכלה ולמעמד הטכנולוגי בעולם. והרבה מעבר לכסף, היה כנראה עשוי להציל חיים (פטנטים רפואים).

מנסיונינו בתחום ומהיכרות מקרוב איך אירגוני מחקר מנהלים את מאגר הפטנטים שלהם, אני כלל לא מופתע מהממצאים.המוסדות המתקדמים במדינה עדיין מנהלים את מאגר המידע, אולי החשוב ביותר שלהם, באקסלים, רשימות במחברות או בכלי ניהול מיושנים ומסובכים. מעבר לעניין ש "יד ימין לא יודעת מה שמאל רוצה", אין כל הכוונה במטודולוגיה הקיימת למסחור הפטנטים. עבודה במערכת לא מתאימה גורמת לא פעם לסרבול ואיבוד הצפון עד כדי כך ששוכחים או לא בדיוק יודעים איך וממי לגבות תגמולים על רשיונות שימוש בפטנט

בכלי פשוט וזול יחסית אותו פיתחנו עבור אחד מגופי המחקר הקיימים בארץ, הצלחנו לשנות את המצב תוך שבועות בודדים. כלי זה מרכז את כל פעילות הפטנט מרגע העלאת הרעיון ועד מסחורו, תוך מעקב הכנסות והוצאות בנושא, הכולל מערכת התראות בגין מועד הזכות לתגמולים וחלוקת האחזקות בכל פטנט.

כלי ניהול קניין רוחני משולב, התומך בניהול מחזור החיים של קניין רוחני משלב בחינת ההמצאה, עבור במעקב על רישום פטנטים (בשלבים השונים ובמדינות השונות) עד לשלב מסחור הפטנט.

הכלי מאפשר ניהול אינטואיטיבי של החלקים העסקיים (הכנסות, הוצאות, ספקים), המקצועיים (פרטי ותחום ההמצאה, צורך, השוק וכו'), הארגוניים (פרטי הממציאים, אחוזי בעלות, שיוך ארגוני במקרה של בעלות צולבת וכו') והניהוליים (אבני דרך פרוייקטליים, תזכורות, פעולות לביצוע וכו').

בנוסף, בזכות בנייה חכמה ומודולרית של בסיס הנתונים, דו"חות וסטטיסטיקות מפורטים מיוצרים באופן שוטף ואוטומטי, ומאפשרים לייצר בסיס ניתוח רחב להנהלת החברה לצורכי מעקב עסקי וקבלת החלטות.

המעבר משלב הניירות, המחברות וקבצי האקסל למערכת מסודרת, מרוכזת ומנוהלת, שינה את אופי ההתנהלות של הלקוח בצורה דרמטית. השליטה הניהולית והיכולת לתרגם אותה לרווחים עסקיים פיננסיים, נתנה את אותותיה כבר בשלבים הראשונים של ההטמעה.