המדענים אומרים שעשרים אלף השנים האחרונות מאופיינות במזג אויר יציב בצורה יוצאת מהכלל. מזג האויר היה ממוזג, ללא תקופות קרות מאד או חמות מאד ויבשות. מרבית המים היו כלואים ביבשות קרח כך שהלחות ורמת המשקעים היו ברמה שאנחנו מכירים.

ההיסטוריה של הכדור מאופיינת במזג אויר קיצוני ומתחלף. תקופה נדירה בה הטמפרטורה הממוצעת אינה נמוכה מאד או גבוהה מאד, ההבדלים בין הקיץ לחורף ועוצמות המשקעים והרוחות הם כמו שאנחנו מכירים לא נמשכה מעבר לאלף שנים. המקרה הנדיר הזה של 20 אלף שנה של יציבות מזג אויר הוא נדיר יותר מפגיעה של מטאוריט ענק. מזג האוויר הנוח הוא זה שאפשר את התפתחות האנושות. באופן מפתיע הפריצה של המין הומו התרחשה במקביל להתפתחות הנישה האקולוגית הזו.

בעשור האחרון אנחנו חווים מזג אויר שהעוצמות שלו מגיעות לסביבת הערכים הקיצוניים:

הסופה הענקית ביותר, היובש הארוך ביותר, השרפות הגדולות ביותר, הגשמים החזקים ביותר וכולו.

בעקבות הבצורת הגדולה שהקטינה את הספקת המזון העולמית בלמעלה מ10% לא יודע בדיוק כמה, משתחררת הכמות האדירה הזו של אנרגיה בסופה טרופית שמגיעה למקומות לא צפויים.

האם יכול להיות שהתקופה של מזג אויר מתאים להתפתחות תרבות אנושית מגיע לקיצו?

האם יכול להיות שיש כוחות חיצוניים ששמרו על מזג אויר יציב לאורך התקופה, והכוחות האלה הגיעו למסקנה שהאדם הגיע לשלב בהתפתחותו שיוכל לשרוד את מזג האוויר הרגיל של הפלנטה?

אולי סתם , הניסוי שלהם באבולוציה הסתיים והם הפסיקו לבקר את התנאים בצלוחית הפטרי הזו?