מרגע כניסתו לתפקיד, דן חלוץ דאג תמיד להשמיע את מה שהוא באמת חושב.

כך היה גם אתמול בנאומו האחרון.

הוא השמיע ביקורת והזכיר כי תוצאות המלחמה בלבנון לא מוטלות רק על כתפיו.

במהלך השנים ראינו רמטכ"לים נוספים עושים זאת כמו בוגי יעלון ומתן וילנאי ולעומתם יש את אלו שהלכו בשקט בלי להפנות אצבע מאשימה כמו אשכנזי בזמנו כאשר פרש.

איזה מהלך תקשורתי נכון יותר לדעתכם? האם זה תלוי הקשר או אופי?

אני חושב שחלוץ לא יוצא טוב מהנאום.

היו לו מספר אפשרויות: להיות חריף יותר וממקוד, להמשיך את הקו של הקדוש המעונה ולדבר בו על ערכים ללא תקיפה או לשלב בין השניים.

הוא בחר באפשרות השלישית ובכך לא הרוויח נקודות אלא רק איבד.

כמובן שימים יגידו, אך זו תחושתי בעת זו

אני דווקא חושב שהיו אתמול לרא"ל חלוץ נאומים נכונים, שפגעו בדיוק במקום הנכון.

הוא דיבר כמנהיג, לא התעסק בקטנות (זוכרים את נאום קצב המשתלח?), ניסה להעביר מסר שבתחושתי עבר לא רע.

שלום פיין תעשיות מלים

דבריך מצאו חן בעיני.

אשר לחלוץ, הקורבניות הזאת לא הולמת את תפקיד " הגבר" שיצר

עם זאת, אני חושבת שהוא היה ראוי ליחס מכובד יותר ולו בשל פועולו ולא אסכים שיזלזלו באלה המגינים עלינו גם אם התבטאותם לא נראית לאשנשים עדינים הספונים בד' אמותיהם והאחר מגן עליהם. כאחת , שאפילו חוששת להביט מן החלון, אני יודעת להוכיר את אלה העושים את המלאכה ומפאת גילי, בלי עין הרע, שזיכה אותי בממשלות רבות ובמלחמות ( לא, אני הייתי בבית, מקסימום חילקתי קפה לשירות שירדו דרומה או שלעלו צפונה,זיכרון זה מצער) יודעת שאין אפשרות לעשות את הדברים נכון וומפני שאיננו מסוגלים לקבל זאת , אנו מענישים את העושים . כשראיתי את העיתונאיצ'יקים בערוץ 10 8ובערוץ 2 מנהלים את המדינה זכרתי את מה שאמרון יום קודם וסגרתי את הטלביזיה.

הגזמתי במלים. בעצם, הכל מסובך מדי

כל טוב

שולמית 

הבעיה של אנשים כמו חלוץ מתחלקת לשתיים:

1. שתרבות הניהול אצלנו במדינה, בייחוד בפוליטיקה, לא מסוגלת להתמודד עם אנשים אנטיליגנטים כמוהו.

2. אנשים אינטיליגנטים מהסוג שלו (כמו גם ברק וביבי) נוטים לזלזל יתר על המידה בציבור ובקולגות שלהם ולכן הם לא מסוגלים לשרוד לאורך זמן.