אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי

טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה  

קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר

וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה

[נתן זך]

שמעון,
מכיר את המצב שאתה קם בבוקר עם שיר שחופר אותך כל היום?
אז זה השיר שהתעוררתי איתו היום והוא מזדמזם בי, מעלי ומצדדי כל היום.

מאוד אוהבת אותו. 

אם על המילים האלה האיש קיבל תואר פרופסור,

כל אחד יכול.

הינה תראה

היא אמרה לי לא

ואני אמרתי לה, כן

היא אמרה כן

אמרתי לה לא

טעם הלענה הלא וגם הכן

פרופ' עזיז

העץ, על אף החוסן הרב ש"ניבט" ממנו, כי שורשיו האיתנים היכו עמוק באדמה,

די ברוח כעוסה וסופה נלהבת כמו סנדי, כדי לעקרו מהאדמה הטובה.

כמו העץ - כך גם אנחנו בני האדם, על אף הערכים שעליהם מבוססת אמונתנו,

שאותם אנו מקנים לבאים אחרינו, ועל אף האמונה שמחר לכאורה יהיה בסדר,

די בעת משבר כדי לערער לחלוטין את הקרקע היציבה, ואת האמונה שהיתה נר לרגלנו.

ו... ההכרה מחלחלת - שקצרים ימינו על פני האדמה,

ומחר - כולנו נהיה במקום אחר.

כולנו זמניים בעולם הזה.

כמו אבק ברוח...

עכשיו אתגרת אותי :-)

"תן לפחד לעבור.

אתה,שנועדת לשלול את העולם,אתה,

שהשלילה היא אולי הערובה היחידה לקיומך,

אתה תופש את עצמך בנוראה שבקלקלות:

אתה חומל."

דוד אבידן/דור המידבר

זה לא שיש אלטרנטיבה לסוף....

אז מה שנשאר

(או אם לדייק - מה שיש)

זה לאהוב ולשנוא

ולטעום

כמה שיותר

מזה ומזה וגם מזה

צטט: אספרסו כפול 2012-11-02 09:10:00

 

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי

טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה  

קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר

וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה

 

[נתן זך]

לא שנאתי.לא הסכמתי לטעום מהתבשיל הזה...מר בפה,הרבה לפני העפר.

חוצמזה?

הכול בסדר.

ועוד לפני שהיא המריאה
זיהו את היסוד הזר:
בקן המשותף בקעה,
וקצת אחר היה טבעה,
קראו לה: עוף מוזר.

וכאשר פרשה כנפיה
כמכורה למרחקים,
למרות שחיה לצידם,
רבים ניקרו בה עד זוב דם
ולאו דווקא החזקים.

אל תשכח! היה שם ילד
שהביט במחזה
והרגיש אימה נופלת!
ילדים ערים לזה!

כן אל תשכח! היה שם ילד!
שעות אחר כך לא נרדם,
היו בו כל מיני דחפים:
חציו היה עם התוקפים,
חציו עם הקורבן.

והוא חשב הרבה עליה,
על הציפור המעונה.
אם תכנע, אם תתמרד,
ואיך תוכל להישרד?
היא נכנסה לו לנשמה!

אל תשכח...

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=904&wrkid=9548#