כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    חינוך

    מי אנחנו: אנשים שחושבים, שחינוך הוא מסע לאורך החיים המתקדם בקצב של פסע ועוד פסע. שכל יום נשיג מטרה קטנה נוספת, או לא. שכל יום של גילוי, חושף עוד עולמות חדשים שצריך לגלות. שחינוך, זה לא זבנג וגמרנו, שחינוך לא נגמר לעולם.   למה קהילה :כדי לרכז אנשים בעלי עניין תחת מטריה אחת,כדי לחשוב ביחד על חינוך,כדי למצוא את הכוחות הישנים והחדשים,כדי למצוא דרכים חדשות,כדי להבין מה יותר חשוב,כדי ליזום, כדי להציע, כדי להצליח, כדי להרוויח.   קהל היעד: מורים, ועוד אנשים מתחומי עניין שונים, שחושבים שהחינוך חשוב, וכל מי שמרגיש שהוא מוכן לתרום מכישוריו למען החינוך. את, אתה, אתם ואתן מוזמנים להצטרף לקהילה חדשה באכסניה הנעימה של הקפה.

    עבודה ולימודים

    פורום

    מערכת החינוך הציבורית

    זהו פורום העוסק במציאות של מערכת החינוך הציבורית בישראל.\r\nבפורום זה נעלה דיונים על:\r\nמטרות מערכת החינוך לעיתים אינן נהירות מספיק. \r\nהגדרות התפקיד של בעלי תפקידים במערכת החינוך. \r\nדילמות יומיומיות העומדות בפני העוסקים בחינוך.\r\nמערכת היחסים בין תלמידים, מורים והנהלת מערכת החינוך. \r\nשקיפות מערכת החינוך הציבורית בישראל.\r\nנושאים נוספים.\r\nבנוסף לכך ננסה להעלות הצעות , פתרונות למצבים שונים במערכת החינוך.

    חברים בקהילה (1899)

    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Heda
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rebosher
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נשימה חדשה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    renana ron
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    פסוקו של יום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rinat*
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    -li-
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מיכלי 63
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כשלי החינוך הישראלי - כמה זה עולה לנו?

    4/11/12 17:06
    0
    דרג את התוכן:
    2012-11-28 15:20:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ מערכת החינוך, שר החינוך, עלויות ]

    החינוך הישראלי מידרדר ללא הרף, והדבר לא ישתנה גם אם תהיה עלייה מסויימת בבחינות פיז"ה שיתפרסמו בדצמבר. הכשלים הללו באים לביטוי בכל סקירה בינלאומית שמתפרסמת מעת לעת. "ספירת המלאי" המקומית מראה כך:


    השתעבדות לבחינות. מערכת החינוך תחת שרביטו של גדעון סער קבעה אסטרטגיה מכוונת של "תפוקות מדידות", וזו מחייבת בחינות חוזרות ונשנות בכל הגילאים. לאחר שהתברר למשרד החינוך שגדש את הסאה, הוא פרסם בחוזר מנכ"ל האחרון הנחיות לבחון פחות את תלמידי הכיתות הצעירות. לא נאמר שתהיה הפחתה בבחינות הארציות של משרד החינוך, אבל בתי-הספר התבקשו, משהו הזוי לגמרי, לבצע פחות בחינות פנימיות לקראת הבחינות החיצוניות. בשורה התחתונה, לא היו כל פריצות דרך בעקבות האסטרטגיה המודדת, אבל בתי-הספר איבדו את עצמאותם במידה שיהיה קשה לשקם.


    התאמת החינוך למאה ה-21. במינוח הזה משתמש משרד החינוך לומר לנו שהוא מתעדכן. לאמיתו של דבר, מדובר בהשקעה של מיליארדי ₪ לצורך הכנסת טכנולוגיה לכיתות, טכנולוגיה שלא ברורים יעדיה ומה ייעשה בה. לעומת זאת, אין כל אסטרטגיה לגבי טיפוח "לומד עצמאי", החיוני כל-כך בשנת 2012. התלמיד הישראלי הוא תלותי, ואפילו את ספרי הלימוד שלו הוא מתקשה להבין בשל רמה לשונית בלתי-מספקת.


    חוויה לימודית. הלמידה לקראת בחינות מחייבת שיעורים פרונטאליים של "העברת חומר", שמכחידה את העניין של המורים והתלמידים בנעשה בשיעורים. בית-הספר עוסק בעיקר במידע, שהתלמידים יכולים למצוא בעצמם ללא קושי באינטרנט אם רק ינחו אותם. האפשרות שהם יפתחו סקרנות וחדוות למידה באמצעות בחירת תחומי העניין שלהם, כמעט שאינה עומדת על הפרק.


    חינוך ציבורי ופרטי. ממצאים מן התקופה האחרונה מצביעים על זיקה הולכת ומתחזקת לכיוון החינוך הפרטי. במקביל נפתחים אזורי הרישום, והתחרות בין בתי-הספר גדלה. גם הפסיקה של בית המשפט העליון בעניין פרסום תוצאות המיצ"ב הבית-ספריות, מצרפת את בתי-הספר היסודיים וחטיבות הביניים ל"טבלאות הליגה" שקיימות מכבר לגבי תוצאות הבגרויות. מי ביקש חינוך של שוק ולא קיבל?


    זיקה לדמוקרטיה. סקרים מראים שהיא בירידה, ושר החינוך אינו טורח כלל להזדעזע ממקרי הלינץ' שאירעו לאחרונה או מגברת צעירה שהצטלמה ב"סאפארי" עם פליטים אפריקניים -  ולהגיב עליהם בנחישות. גם הביקורת המוטחת כלפיו בסעיף זה כאן משחקת ודאי לטובתו, כשיציג אותה כקרדיט שצבר כלפי תומכיו מן הימין הקיצוני.


    עכשיו אל הכסף. הכשלים החמורים שפורטו כרוכים בכספים גדולים. כתב החינוך של דמרקר,ליאור דטל, מביא בכתבה מ-27 באוגוסט 2012 את נתוני התקציב של מערכת החינוך מן השנים האחרונות: 2007 – 27.9 מיליארד ₪; 2008 – 29.5; 2009 (כאן נכנס השר לתפקיד) – 32.4; 2010 – 34.5; 2011 – 37.1; 2012 – 38.5; 2013 (משוער) – 41 מיליארד ₪. משנת 2008, שבה לא היה עדיין סער בתפקיד, ועד 2013 נוספו למשרד החינוך 12-11 מיליארד ₪. חלק הארי מאלה יוצא על תוספת שכר למורים בתוכניות "אופק חדש", "עוז לתמורה" ולחינוך חינם בגן, אבל חלקים אחרים – מיליארדי ₪ "חופשיים" – מממנים את הכשלים הגדולים, כולל הכנה לבחינות ורכישת טכנולוגיות שבתוך זמן קצר יאבדו את תוקפן.


    אין אפשרות לסיים סקירה עגומה זאת מבלי לציין, שכל זה נתון בידיים של אדם אחד, שר החינוך. בישראל אין גוף מקצועי רשמי לבניית אסטרטגיה חינוכית לטווחים בינוניים וארוכים. כל שר חינוך קובע את סדר היום של המשרד כולו, מציב את אנשיו וכולם "מתיישרים". בשנים בהן מכהן השר סער הפך הדבר לקריטי במיוחד, כיוון שמגמות החינוך משתנות מהר. השר שנכנס ב-2009 נצמד אל הקונספט האמריקני, בשלב שבו ארצות הברית כבר החלה להיפרד ממנו. אין לנו השהות לעשות ניסויים על מערכת החינוך. היא כושלת ויקרה, ועלינו למהר ולשנות את יעדיהם של תקציביה.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כשלי החינוך הישראלי - כמה זה עולה לנו?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    4/11/12 20:24
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-11-04 20:24:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גדעון סער וחבר מרעיו לא מספרים לעם ישראל שהממוצע הארצי במיצ"ב בכיתות ח' במדעים הוא 45 (מתוך 100! ) 10 נקודות פחות מן הממוצע הקודם! כל זאת לאחר שהכניסו את כל המערכות לטרוף בבניית תוכניות לימודים חדשות נגועות במגלומניה של ממציאן ,המפקח הדגול מרבבה. הורידו תכנים ומבחנים במדעים מחטיבה עליונה אל חטיבת הביניים בשיטת העתק הדבק וחשבו שייראו ברכה בעמלם ...וראה זה פלא המציאות האומללה היכתה בפניהם . ועכשיו דממה אף אחד לא פוצה פה ולא מצייץ. הם יושבים שם למעלה מחרישים, אין שום מילה בנוסח ...סליחה טעינו ...אתם צדקתם(המורים שהתריעו) כל מי שיש לו יד ורגל הוציא ספר חדש :מכון וייצמן,בר אילן,מט"ח,ועוד ועוד וכולם נורא רצו להרוויח מהסיפור... רק את התלמידים הם שכחו. שכחו בשביל מי הם הגיעו עד הלום.
    6/11/12 00:58
    0
    דרג את התוכן:
    2012-11-06 04:11:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: חינוך אחר 2012-11-05 06:53:28

    החינוך הישראלי מידרדר ללא הרף 

     

    אין לנו השהות לעשות ניסויים על מערכת החינוך. היא כושלת ויקרה, ועלינו למהר ולשנות את יעדיהם של תקציביה.

     

    הכיצד ? 

     

    רק כסף ? הכל עניין של כסף ? 

     

    החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  


    בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

    ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

    אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

    התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

    נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

    בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

    -----------------
    * ראו: דו"ח ועדת הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

    7/11/12 02:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-11-07 02:58:56
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    כל מילה בסלע! אמרת הכל.
    14/11/12 12:32
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-11-14 12:32:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    כמורה חדשה, אשר התחילה השנה ללמד במסגרת הסטאז' וכסטודנטית לתואר שני בתחום אזרחות ומדעי החברה, אינני מבינה מדוע יעדי ההתאמה לחינוך במאה ה-21 אינם ברורים? להיפך אני רואה זו כחובה!! עם תחילת עבודתי ועד היום, בדיוק כמוך, אני חשה שהתלמידים צמודים לספר, להכתבות המורה ובמילים אחרות אינם משתמשים בחשיבה עצמאית. כאידיאולגיה אני מאמינה כי התלמידים יוכלו להתמודד עם חייהם רק כאשר חשיבתם תהיה מעבר ללימוד פרונטילי, יבש שאינו מקושר לחיי היום יום והאקטואליה....ובנק' זו נכנס התקציב לכל אותם המחשבים, אינטרנט אלחוטי, מקרנים בכל כיתה ועוד.... במקום שאלמד את התאוריה/גישה/מושג ע"י הקראה מהספר או סימון הכיתוב בספר יש לי את היכולת להציג סרטון מהיוטיוב, כתבה כתובה או כתבה מערוץ החדשות ולתת להם להגיע לבד לאותה תאוריה. כמובן שזה לא נשאר כך, אני מבקשת מהם לסכם במילים שלהם מה שהבינו באותה דרך שאני מבקשת שיישמו זאת בבחינה. כאשר תלמיד/ה בבחינה כותבים לי ציטוט מהספר אינני מקבלת זאת כתובה, מאחר ואין כאן הבנה יש יכולת זכירה טובה. אז נכון שחופש דמוקרטי אין הרבה בבית הספר, כי עדיין הם מחוייבים לתעודת בגרות מלאה שתוביל אותם להשכלה גבוהה אך העידן הטכנולוגי טומן בחובו שימוש נרחב לפתוח את יכולת החשיבה העצמאית והיכולת למצוא חשיבה שכזאת.
    20/11/12 19:40
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-11-20 19:40:43
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    קראתי בעיון את אשר כתבת. לא בכל אשר כתבת אנו תמימי דיעים, אתייחס ברשותך לכמה מההיבטים עליהם כתבת. מסכימה איתך שהחינוך הישראלי מתדרדר ללא הרף. כשאני במושג "חינוך" כוללת ערכים והישגים, דבר אינו סותר דבר אך שניהם מרכיבים בעיני את המושג חינוך. אני חולקת על דעתך בעניין ההשתעבדות לבחינות ומדידת תפוקות. לדעתי צריכה להיות מדידה, כדי שהמערכת תדע באיזה מקום התלמידים נמצאים ביחס לסטנדרטים הנדרשים ותעשה הכל כדי שיהיה ידע והתלמידים ירכשו השכלה, הרי התלמידים של היום הם המנהיגים של העתיד בכל התחומים. הבעיה היא ביישום של הבחינות על ידי בתי הספר: העתקות, התמקדות בנושאי הבחינה וויתור על חינוך לערכים או תכנים שאינם מופיעים במפרט המיצ"ב וכו' וכן ליקויים שקשורים לגוף שמעביר את הבחינה: אין בדיקה של ההישגים לאורך זמן כדי לעמוד על השינויים בהישגי אותם תלמידים לטוב ולרע, התלמידים בעלי לקויות למידה לא נכללים בממוצע דבר שיוצר עיוות של התוצאות (הן הרבה יותר גרועות מאלו שמפורסמות). התאמת החינוך למאה ה – 21. משרד החינוך משקיע מיליארדים בהכנסת טכנולוגיה שרוב המורים אינם יודעים להשתמש בה, מעבירי ההשתלמויות למורים יוצאים מנקודת הנחה שלכל המורים יש ידע בסיסי ביישומי מחשב אך לא כך הוא. וכך יוצא שמורים משתלמים, כדי לשפר את דרגתם ומשכורתם ובשטח לא מיישמים את אשר ניסו ללמדם. הטכנולוגיה היקרה (לוחות חכמים למשל) משמשת בעיקר למצגות וסרטונים. ישנם הרבה כשלים טכניים בטכנולוגיה המוכנסת לבתי הספר, והרבה פעמים מורה מוצא עצמו מבזבז זמן על תיקון תקלות בזמן שיעור. לא מסכימה איתך שהחוויה הלימודית נעדרת בגלל הבחינות. היא נעדרת בגלל הרכב המשרה של המורה. באופק חדש מורה מלמד 31 שעות מתוך 36 השעות השבועיות שלו. צריך לזכור כי שעת הוראה אינה דומה לשעת עבודה במשרד. לאחר 6-7 שעות מול תלמידים המורה מותש ואז הוא צריך להשתתף בישיבות צוות, למלא דוחות, לדבר עם הורים, לבדוק מבחנים, להכין מבחנים וכו' ברור לכל שהשעות המיועדות לכך חמש שעות שבועיות אינן מספיקות. לאור זאת אין למורה לא זמן ולא כוח להכין שיעורים חווייתיים שמטבע הדברים דורשים זמן הכנה רב והשקעת מאמץ. זיקה לדמוקרטיה או אי הזיקה אליה ובכלל התנהגות הנוער מדאיגים מאוד. אבל את האשמה בעניין זה לא ניתן להאשים את שר החינוך, כי אם על ההורים שלא מפקחים על ילדיהם ולא שמים להם גבולות. צריכה להיות אכיפה של המשטרה ובתי המשפט וכמובן דוגמא אישית של המנהיגים שלצערי לא קיימת. גם אני חושבת שלא טוב שהחינוך נתון בידיו של אדם אחד שמתחלף מדי מספר שנים ועימו האידיאולוגיה וסדר היום החינוכי. גם אני חושבת כמוך שצריך להיות גוף חיצוני מקצועי שמנותק מפוליטיקה ומורכב מאנשי החינוך, שתכליתו להתוות דרך ואסטרטגיה חינוכית לטווח ארוך. דבר נוסף שאותו לא הזכרת ואותי מטריד הוא האינפלציה באבחונים ובמספר התלמידים הלקויים. כל תלמיד שלא מתאמץ, לא משקיע וצובר פערים נשלח לאבחון ומוגדר כלקוי. צריך לדרוש יותר מהתלמידים, להפסיק לוותר להם, כי אז נוותר עליהם. ואולי אפילו להשאיר כיתה ילד שעד סוף כיתה ב' לא רכש את הקריאה או יסודות החשבון. אולי אז גם ההורים ישתפו פעולה, ידרשו מהילד להתאמץ ולעשות את הנדרש וכך ישתפרו ההישגים.
    28/11/12 15:20
    0
    דרג את התוכן:
    2012-11-28 15:39:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי אברהם

     

    סיכום נאה .

     

    עם זאת , בהתאם לעיקרון  היחסות –  לא מדובר בחינוך שהתדרדר .

     

    מדובר בחינוך שקפא על שמריו .

     

    המציאות לעומת זאת -  כבר מזה 30 שנה משתנה במהירות , במקצבים שלא היו מעולם , ומותירה במהירות  לא פחותה את הקונספט החינוכי , את ההתנהלות , את הנחות המוצא , את עקרונות הפעולה , את וצורות הארגון של מערכת החינוך –  כלא רלוונטיים .

     

    ככל שהמציאות העולמית משתנה , מערכת החינוך הציבורי במדינת ישראל הפכה וממשיכה להפוך ליותר ויותר לא הולמת את אותה מציאות .

     

    המערכת , אכן , מתאמצת להפגין יכולת , ולהפגין רלוונטיות – אך בפועל – היא איננה  עוסקת בפיתוח יכולות וכישורים הדרושים על מנת להתנהל בהצלחה במאה ה  21  , ואינה עוסקת בהשתנות אמיתית - שהיא קונספטואלית בעיקרה - בהתאם לצרכים אמיתיים של המציאות .

     

    היא  מוצאת עצמה עוסקת בשינויים קוסמטיים , בניסיון להציג קנקן של

    " התקדמות " ו " נאורות " , בעוד שתוכו של הקנקן נותר ארכאי ומבאיש מיוֹשֶן .

     

    זהו ניסיון לעטוף סחורה שפג תוקפה בעטיפה חדשה , תוך זיוף תאריך התפוגה שלה .

     

    כפי שתואר בדו"ח טאוב האחרון – מדינת ישראל , מוּנַעת ע"י מערכת חינוך המכשירה בוגרים לעולם השילשום , מערכת  המתקדמת במהירות . . . לאחור . . .   השכלתית , מנטאלית , כלכלית , וחברתית .

      

    אם להיות נביא זעם – עם מערכת חינוך ארכאית ולא רלוונטית , מדינת ישראל מתקדמת במהירות לקראת התואר " מדינת עולם שלישי " , ואולי  אף לקראת כיליונה .  ( למי שמתכונן לציין שלאחר חורבן הבית הנבואה נתנה לשוטים – אנא יעיין במקורות : לאחר חורבן הבית נלקחה נבואה מנביאים וניתנה לחכמים , ואפילו – לשוטים ולתינוקות . . .  שכדאי אף להם להקשיב.  אגב , אינני רואה עצמי כחכם או כשוטה , אלא באמת יותר כילד השואל שאלות ביחס למלך הלבוש / עירום )

     

    ובכל זאת , על מנת שלא לסיים ברוח נכאים , אני חייב לציין שהמצב הקשה הזה כבר הוכר ע"י בכירים במגזר היצרני הטכנולוגי הגבוה , כמי שקיומם המיידי תלוי באיכות מערכות החינוך וההשכלה , והם החלו לנקוט בצעדים לשינוי המצב .

     

    כמי שעיצבו בהתאם לצרכיהם את קונספט החינוכי הנוכחי , כבר אז במאה ה 19, ואת מערכות החינוך שנועדו בזמנו  על מנת לממש את הקונספט והצרכים ומאז קפאו על שמריהן – יש לקוות ששוב אנשי המגזר התעשייתי  , בעלי המאה שהיו ונותרו בעלי הדעה – הם אלה ששוב יכתיבוּ בתחילת המאה ה 21  את אופייה החדש של מערכת החינוך בעידן חדש .

     

    הייתי רוצה שאנשי חינוך יעצבו את המערכת החדשה , אולם המגזר הענק הזה הוכיח במהלך השנים – אם בגלל אופי האנשים או אם עקב לחצים חיצוניים – שהוא מגזר חלש , חסר עמוד שדרה , ומתנהל כאסקופה נדרסת ותוך שיתוף פעולה די פחדני עם תכתיבים המגיעים אליו מלמעלה – משרד החינוך או ארגוני מורים כוחניים .  ( אני חייב לציין כיוצאים מהכלל את המיעוט , של כמה  אלפים בקרב 160,000 המורים שממשיכים להילחם על דרכם האחרת , את מורי המסגרות האלטרנטיביות , ואת מי שתורמים לשינוי במסגרות התנדבותיות . לצערי האמיתות שציינתי עדיין נכונות לגבי רוב מורי מערכת החינוך הפורמאלית , ורוב חברי ארגוני המורים ) .

     

    אנשי החינוך כבר מזמן חדלו להוביל מישהו או משהו .

     

    התקווה הגדולה היא שהמציאות המשתנה במהירות , שחדלה להיות סלחנית למי שאיננו ממהר לקלוט אותה - היא זו שתכתיב את השינוי , כאמור באמצעות אנשי המגזר התעשייתי מלמעלה , ומלמטה - ע"י צעירים המתחילים לגלות את כוחם הציבורי באמצעות מערכות בלתי נשלטות ע"י הממסד .

     

    אנשי דור העבדים , הוותיקים שעדיין מחזיקים בעמדות הכוח מחד , ובתפקידי המשרתים הנרצעים מאידך – אם לא ישתנו  הם כנראה יוחלפו ויזרקו הצידה , והדברים יתרחשו במהירות .

     

    מדובר במקצבים מהירים ביותר .

     

    אם הדברים לא יתרחשו כפי שאני מתאר – יתרחש כאמור התסריט הגרוע יותר – התדרדרות מדינת ישראל למדינת עולם שלישי , במקביל להתקדמות שכנותיה , ולמעשה סוף קיומה כישות חברתית ומדינית .

     

    אני מקווה שנתעשת , ועל כל פנים , אני אישית ( ואני ממליץ גם לאחרים ) פועל לשינוי התודעה בקרב בעלי העצמה וההשפעה , אנשי המגזר היצרני , כי כנראה שרק מהם תבוא הישועה .

     

    ביי

     

    אלי

     

    על ההבדלים בין עידן החינוך הישן  לבין עידן החינוך החדש 

     

    https://docs.google.com/file/d/0B5mVEuYsosa7VzJ2eHdjbjJReHc/edit

     

    דו"ח טאוב 2012 

     

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3588780,00.html

     

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3588776,00.html

     

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3588782,00.html

     

    מהפך מיידי אפשרי בקרב ההורים

     

    http://cafe.themarker.com/topic/2720719/

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כשלי החינוך הישראלי - כמה זה עולה לנו?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה