צטט: אביג 100 2012-11-07 17:59:27

צטט: גמבה 2012-11-07 17:30:20

 אפשר פשוט להסכים שלא מסכימים .

 

 

אפשר גם לא לוותר -

אפשר לא לוותר ואפשר לוותר ואפשר שלא להסכים שזה כמו לא לא לוותר :)

אז "כן " לגבי כמה שאלות ששאלת:
1.קל לוותר על דברים של אחרים.
2.קל יותר להיות יועץ מאשר נשוא הבעיה,המעורב רגשית.
3. לפעמים פשוט טוב יותר לוותר.
4.לפעמים קיימת צביעות והתייפייפות מצד אחרים , לגבי הצעותיהם לפתרון הבעייה שלך.
אבל חשוב וכדאי להקשיב ,להרגע, ובסוף לעשות מה שמרגיש לך נכון. חשוב לנסות להבין מה מפעיל אותך, מה יהיה טוב עבורך ועבור אלה שחשובים לך,מה תרוויח ומה תפסיד והכי חשוב-להיות בין אדם.
נ.ב. גם אם אנשים שמציעים באים מטוב, כמו שאמרת, זו לא ערובה לכך שהצעותיהם נכונות או מתאימות לך.

צטט: חדוה ברנר 2012-11-07 13:05:25

לדעתי מי שיכול לייעץ לך באופן אישי,

אלו רק אנשים שמכירים אותך ואת מי שמולך - היטב.

בכל אופן, אם אתה רוצה את דעתי,

תמיד חייבים לחשוב על התוצאה העתידית.

האם בזה שאתה לא מוותר , יש לך סיכוי להרוויח יותר

מאשר אם פשוט תיסוג ותוותר.

והרווח - הוא לא חייב להיות חומרי. בדיוק, אז איך יודעים מה זה יותר? ובטח - איך יודעים מה זה יותר - מראש?!

מדובר בזמן, בכוחות נפש, בנדודי שינה, בשעות של חוסר מנוחה וטירדה וכו'.

אני,כשהתגרשתי, ויתרתי למי שהיה בעלי כמעט על הכל,

כדי למנוע מעצמי את המלחמות שזוללות אנרגיות מאיתנו.

אני אגלה לך, שלרגע אני לא מתחרטת.

אני חיה חיים טובים, שלווים ורגועים.

נכון, יצאתי עם חשבון בנק מדולדל,

אבל השקט הנפשי שלי שווה כל שקל.

מאחלת לך שתדע לבחור בדרך שטובה לך.

צטט: אביג 100 2012-11-07 15:27:57

צטט: חדוה ברנר 2012-11-07 13:05:25

 

אני,כשהתגרשתי, ויתרתי למי שהיה בעלי כמעט על הכל,

כדי למנוע מעצמי את המלחמות שזוללות אנרגיות מאיתנו.

אני אגלה לך, שלרגע אני לא מתחרטת.

אני חיה חיים טובים, שלווים ורגועים.

נכון, יצאתי עם חשבון בנק מדולדל,

אבל השקט הנפשי שלי שווה כל שקל.

מאחלת לך שתדע לבחור בדרך שטובה לך.

 

 

הנושא כאן הוא לא אני אם כי אני מכיר אותו לא רע ונושאים דומים לו.

הדוגמא שהבאתי היא של שאלה של על מי אפשר לסמוך כשרוצים תשובה מושכלת.

 

באופן אישי אני חושב ששווה לעתים להוועץ עם אנשים שלא מכירים אותך אישית על מנת לקבל ולשמע גם דברים שאולי לא יהיה נעים לחבריך לומר אותם.

 

וויתור (שמגיע ממקום אמיתי מבפנים) הוא state of mind. זהו שחרור. אחריו יבוא שקט, תבוא שלווה.

לעומת זאת, חוסר וויתור או היאחזות בדבר, תביא אחריה מלחמה כשכל צד ילחם על: "כולו שלי".

 

 

ויתור או היאחזות, לא משנה מה תבחר – מגיעים, כל אחד בנפרד, עם תג מחיר.  

לגבי החבר – לא מצאתי אותו מעניין. בעייני הוא לא הדיון החשוב. 

 

טוב זה ברור שכל מקרה לגופו, אבל השאלה גם למה אתה קורה וויתור.

אם מדובר במערכת יחסים שיש בה הרבה מין החיוב וההדדיות, יש מקום גם

להקשבה ושיחה גלויה ואז מה שנתפס כוויתור אינו אלא בשלות, בגרות, חוכמה.

במצבים בהם מדובר במערכת יחסים לא בריאה, שהאדם חש שבוי בכבליה בלי לשחרר מצד אחד,

אבל גם ללא יכולת להישאר בלב שלם, מאוד כדאי להיעזר במי שאנו מחשיבים כמבקשי טובתנו.

מכור אינו יכול או יתקשה מאוד להשתחרר בעצמו, החוכמה היא גם לדעת מתי אדם אינו מסוגל

לפעול או לקבל החלטה שקולה ולבקש עזרה.

צטט: יעל קמר (פריאל) 2012-11-08 10:52:55

טוב זה ברור שכל מקרה לגופו, אבל השאלה גם למה אתה קורה וויתור.

אם מדובר במערכת יחסים שיש בה הרבה מין החיוב וההדדיות, יש מקום גם

להקשבה ושיחה גלויה ואז מה שנתפס כוויתור אינו אלא בשלות, בגרות, חוכמה.

במצבים בהם מדובר במערכת יחסים לא בריאה, שהאדם חש שבוי בכבליה בלי לשחרר מצד אחד,

אבל גם ללא יכולת להישאר בלב שלם, מאוד כדאי להיעזר במי שאנו מחשיבים כמבקשי טובתנו.

מכור אינו יכול או יתקשה מאוד להשתחרר בעצמו, החוכמה היא גם לדעת מתי אדם אינו מסוגל

לפעול או לקבל החלטה שקולה ולבקש עזרה.

 

לדוגמא- כאשר 2  הולכים לגישור ,ע"מ שזה יצליח צריך לבוא בראש שלעולם לא כל תאוותך ביידך.

תצטרך לוותר  על חלק מתביעותך אולי על מתנ לזכות או להרוויח משהו אחר.

אלא מאי. אם מראש תגיע שאתה רוצה 100 אחוז או שתקבל 0 ברור שהתוצאה תהייה -אפס!

כאן הראש הוא של אחד מוותר על משהו .לא על כבודו לא את כל נכסיו.

אם אחד הצדדים מתבצר , לרוב הוא גורר את הצד השני למלחמה מיותרת שבה הצד השני צריל לשקול אם "לוותר" כדי להמנע ממלחמה או לשקול אם הוותור יפעל דווקא נגדו.

ברור שצריך להכיר את הנפשות הפועלות ע"מ להכריע כיצד לפעול..

במקרה זה המגשר הוא הסמכות המנווטת.