כולנו נושאים בזכרוננו דמות של מנהל או מנהלת שהטביעו בנו חותם אישי בלתי נשכח. 

. 

מי היא הדמות הניהולית הזו עבורך ( לחיוב ) ? למה ?

. 

מה הערך שהדמות הזו מייצגת עבורך ?

.

איך היא באה לידי ביטוי כיום בחייך ?

.

.

הכותב הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר המתמחה בעסקים משפחתיים

מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ   www.hadracha.co.il 

.

לאחר כמעט שנתיים מאז עלה הדיון הזה אספתי את תכונות המנהל/ת שהטביע/ה חותם אישי בלתי נשכח שעלו מהתשובות האישיות, רובן נרגשות מאוד. יצרתי מהן מעין פורטרט. התוצאה מרתקת ומאלפת והיא מדברת בעד עצמה.

 .

המנהל/ת שהטביע/ה חותם אישי בלתי נשכח 

... שהאמין ביכולת לשנות....  לימד אותי לעבוד בחופש פעולה רחב, בלי להציץ לי מעבר לכתף שנתן ועדיין נותן לי לפרוש כנפיים עד הסוף, ומלמד אותי איך להתמודד עם פוזיציה שהיא יותר פוליטית, רגישה וחשופה. 

... שידע לתאם ציפיות בתחילת הדרך, שהחזיר משוב בזמן אמת, שידע לדרוש ותגמל, שידע לתת חופש פעולה אבל נשאר עם אצבע על הדופק, שלימד אותי כיצד אפשר בו זמנית  להיות מנהל וחבר של העובדים שלך, ששילב בין טובת הארגון לטובת העובדים גם במחיר עימות עם הממונים עליו. 

בעל יכולת לשמור על חוש הומור למרות לחץ אטומי ... יכולת לחייך ... גם מאוד אנושי.... סומך שאבצע את המוטל עלי. בכל מפגש אני מצליחה ללמוד משהו חדש... 

אדם עם שאר רוח ויחסי אנוש מעולים מבלי לוותר על סטנדרטים גבוהים מאוד של ניהול עסקים. 

מנהל שמאמין במה שהוא עושה ולכן מסוגל להזיז הרים אם נדרש לכך.... מנהלת שהיכולת להתקרב ולהיות חלק מהאנשים שהיא אחראית עליהם לא פגעה בסמכות שלה.....  מנהל שנותן דרור ליצירתיות שלי מכיוון שהוא מדריך ומכוון ולא רק "יורה פקודות". 

קבע מועדים לשיחות קבועות עם העובדים והצוותים ... הפגין נוכחות פיזית "בשורות הראשונות" ... נתן חיזוקים חיוביים היה לו חזון שעליו דיבר, דרך שבחר ללכת בה ושאליה חברי הצוות צריכים להיות מודעים ולהוות חלק ממנה... עמד מאחורי הבטחות שנתן ויצר אווירה של אמון...ידע לקבל החלטות ולהובילן בעצמו.  אייש את האנשים הנכונים בתפקידים הנכונים והאציל סמכויות. 

מנהיגה את עצמה ואת החיים האישיים והעסקיים של עצמה. היא בן אדם חיובי, אופטימי, אפשר תמיד לדבר איתה (וגם להתווכח איתה). מוכנה לקבל ביקורת בונה, מקשיבה, מעודדת את הסובבים אותה. מודעת לחזקות ולחולשות שלה. יודעת לעבוד בעבודת צוות יחד איתי ולתת את הקרדיט כשצריך. חרוצה ונותנת דוגמא אישית. יש לה יחסי אנוש טובים ויודעת להשפיע בצורה שקטה, לא רעשנית, אך גם אסרטיבית.  

מנהלת שיש בה חוכמה יצירתיות והבנה עסקית המשולבות באהבת אדם ויכולת נתינה... 

אני מזדהה עם דמויות אימהיות ( ואולי בגלל זה החלטתי שאף אחד לא ינהל אותי ... ראית מנהל אימהי ? ) אולי "דמות ניהולית מייצגת" זה לא משהו אבסולוטי אלא סובייקטיבי. אדם יעריך ויזדהה עם אדם שיש בו חלקים שהיו מאוד חסרים לו בחיים. 

מנהלת ... חכמה בטירוף, אכפתית, בעלת חוש הומור, שידעה להטיל משימות בצורה נעימה מבלי שנרגיש שהטילו עלינו משימה. 

מנהל ובעלים... שידע לפתח יחסים יוצאי דופן לא רק עם העובדים (אותם הוא מכנה associates) אלא גם לעצב תרבות ארגונית אינטגרלית שבסיסה יחסים מתמשכים עם הספקים הלקוחות והקהילה. 

המחנך שלי בכיתה ו' היה מחנך ומנהל דגול. עם כריזמה מדהימה, הוא שילב אסרטיביות ועמדה בלתי מתפשרת לגבי תוצאות עם הומור, לימד אותנו לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, לחשוב מחוץ לקופסא, לחפש את השונה ב"סטנדרטי",  לשאול ולהצטיין... וכל זאת, בשגרה היומיומית.    

אבא שלי... מנהל מדהים, עדין נפש ונחוש, אשר לימד אותי שהתוצאות הטובות ביותר מושגות דרך רתימה, תמיד להסתכל על התמונה הגדולה ולא להיות "penny wise, dollar stupid", וכמובן...שניתן לנהל ולהצליח באהבה וחמלה. 

מנהל שמבין שאנשים הם האתגר האמיתי בארגון ... והוא גורם לך לבוא מוקדם עם חיוך, לעבוד בכיף ובתשוקה אמיתית, ליהנות מהתכנים והאנשים, לא לחוש שחלף עוד יום... הצוות עובד בהרמוניה, הוא סומך עליך ומאפשר לך להגדיל ראש ואפילו לשגות ... בכל מפגש איתו אתה לומד וחש מועצם. 

מה שאפיין את מנהלי היותר זכורים לטוב הוא היותם יותר מנהיגים ממנהלים, אנשים שהעזו ללכת עם תפיסתם ואמונתם גם כשהייתה חדשנית ואפילו בלתי פופולארית. מנהלים שלא הרגישו מאוימים מעובדים חושבים וידעו להתפתח איתם ולא לקצץ כנפיהם. 

מנהלת אחת מופלאה שעדיין "מגדלת" אותי ראויה לאזכור כאן כמשפיעה רצינית כיוון שהיא חשפה אותי לרובד נוסף של ניהול בכל פעם שעליתי בעוד שלב בסולם. 

אותו מנהל צעיר שאיתו התחלתי את תפקידי כמנהל לימד אותי את המשפט "לא אני עשיתי אלא כולנו עשינו". זהו משפט שמניע אנשים מתוך תחרות ולא מתוך קנאה ... בלי צניעות של מנהל לא תצלח דרכו בעיקר בגיוס כל רבדי בעלי התפקידים למען מטרת העל... המרקם הזה של אומץ וצניעות... 

ממנהלים שהיו לי בעבודה למדתי המון... למדתי מהם כמה חשוב לתת לעובדים מרחב ואחריות תוך הקניית התחושה של הגעה להישגים בזכות היכולות והמיומנויות שלהם. 

נתן לי חופש פעולה של 100 אחוז. מעולם לא התערב ורק ביקש להיות מיודע. זה לימד אותי שלתת אחריות למישהו אחר זה יותר חשוב ויותר מחייב מלהיות האחראי.... הוא הוכיח את הרעיון שאם מנהל רוצה עסק מצליח הוא צריך לשכור אנשים יותר חכמים ממנו. 

... ממנה למדתי לזהות דפוסי התנהגות ותגובות גוף של אנשים. שיש חיים גם אחרי שעות העבודה.  

מנהל אשר מטמיע בי הרגשה של מנהל זה אחד שיש לו יחסי אנוש מעולים, מדבר בגובה העיניים, קשוב לצרכים של העובד ועובד במצבי לחץ . 

הוא פשוט "זיהה" ושלף אותי והיה לי למאמן אישי (עוד לפני שמושג המאמן והקואצ'ר הפכו להיות למושג ולהיט בתחום). מיותר לציין שלצד הלימוד, ההכוונה והייעוץ, נתן לי גיבוי מלא לכל מה ש"עוללתי" באותה תקופה, וראה גם ב"אלו" חלק מתהליך למידה בלתי נמנע.  

היי,

בחרת נושא מרתק!

היו לי 3 מנהלים ב-8 שנים:

עוז - שלימד אותי לא לומר "אין מה לעשות" או "אני לא יכולה לשנות" - אלא תמיד להאמין ביכולת לשנות. הוא גם לימד אותי על ניהול זמן ויחסי עבודה.

אריה - שלימד אותי לעבוד בחופש פעולה רחב, בלי להציץ לי מעבר לכתף לראות אם זה כמו שהוא רוצה.

ליאור - שנתן ועדיין נותן לי לפרוש כנפיים עד הסוף, ומלמד אותי איך להתמודד עם פוזיציה שהיא יותר פוליטית, רגישה וחשופה.

בקר טוב

האחד הזה שדרך ניהולו זכורה לי והשפיעה עלי הוא אותו אחד שידע לתאם ציפיות בתחילת הדרך, שהחזיר משוב בזמן אמת, שידע לדרוש ותגמל, שידע לתת חופש פעולה אבל נשאר עם אצבע על הדופק, שלימד אותי כיצד אפשר בו זמנית  להיות מנהל וחבר של העובדים שלך, ששילב בין טובת הארגון לטובת העובדים גם המחיר עימות עם הממונים עליו. זאת לא חלילה גלוריפיקציה כי יש לו גם דברים פחות חיובים והוא שמע אותם ממני.  

הייתי אומרת שמקבץ של תכונות משפיעות אלי, אבל עדיין אין מנטור אמיתי. טוב יש לי עוד 30 שנה בעבודה, אז יש תקווה לעתיד.

3 תכונות שאני מאוד מעריכה בבוס העכשיווי שלי ומשאירות בי רושם עז הן:

1. יכולת לשמור על חוש הומור למרות לחץ אטומי בו הוא נמצא. יש לו יכולת לחייך וזה מאוד מרשים אותי. הוא גם מאוד מאוד אנושי. זה נותן מוטיבציה לעבוד.

2. סומך שאבצע את המוטל עלי. זו אני שאוהבת לדווח לו מידי פעם במייל מה קורה עימי.

3. לצערי אין לי מפגשים קבועים עימו, אבל בכל מפגש אני מצליחה ללמוד משהו חדש, והיתרון שזה לא בא בצורה של שיעור. אלא בצורה של עצה, רעיון, הכוונה -שאח"כ זה תלוי בי אם אהפוך את ההערה להארה.

באופן כללי, לי חשוב שהאדם והסביבה מסביבי תהיה עם מה שקוראים "שאר רוח", אחרת אני נובלת. למשל האדם שהשאיר בי הכי הרבה רושם זו המרצה שלי פרופ' קופרטי צור, שבכל שיעור שלה הרגשתי איך המוח שלי "גדל פי 10" מרוב הצפת ידע, בדרכים מגוונות: שילוב של הרצאה עם סרטים/שיקופיות/תמונות/אגדות עם עם מסר.

דרך אגב- אלי לא אמרת מי השפיע עליך? אני סקרנית.

תודה לכל הכותבים עד כה.

מי היא הדמות הניהולית הזו עבורך ( לחיוב ) ? למה ?

שותף עסקי ששימש איתי כמנכ"ל משותף בעסק משפחתי עתיר עובדים.

יהודי ציוני מאוסטרליה המבוגר ממני בכ 20 שנה והחליט להשקיע את רוב כספו בעסקים בישראל. שימש בזמנו "הפנוי" בהתנדבות כמנהל בפרוייקט שיקום שכונות בתל אביב.

אהבתי אותו כי היה אדם עם שאר רוח ויחסי אנוש מעולים מבלי לוותר על סטנדרטים גבוהים מאוד של ניהול עסקים.

מה הערך שהדמות הזו מייצגת עבורך ?

א. אמת ויושר ללא פשרות.

ב. שותפות וחברות המבוססת על כבוד והכרת היתרון היחסי של כל אחד מאיתנו בניהול.

ג. אהבת האדם וחמלה בניהול כערך בפני עצמו, וגם כחלק מתפישה ניהולית שרואה במשאב האנושי את גולת הכותרת של ההצלחה העסקית.

ד. שיתוף העובדים בכל הרמות כמעט בכל דבר הקשור להתקדמותה של החברה.

ה. איכות השרות, איכות השרות, איכות השרות !

איך היא באה לידי ביטוי כיום בחייך ?

דמותו השפיעה רבות על תפישתי הניהולית והשקפת עולמי העסקית והפכה לחלק אינטגראלי ממני. היא באה כיום לידי ביטוי בעבודתי כמנהל, כיועץ, כמאמן מנהלים, וכמדריך בסביבה ארגונית עסקית, ובמיוחד בעסקים משפחתיים שם נדרשת רגישות מיוחדת.

4 מנהלים שונים שעבדתי אצלם הטביעו בי חותם. שלושה מהם לטובה ואחד לרעה ומכל אחד מהם למדתי דבר מה:

המנהל הראשון שהסתכלתי עליו בהערצה היה המנהל של היחידה למעורבות חברתית בב"ש, יעקב (קיקו) עייאש. קיקו היה מנהל שמאמין במה שהוא עושה ולכן היה מסוגל להזיז הרים אם נדרש לכך. דווקא מכיוון שהאנגלית שלו לא היתה טובה, היה מעלף לראות אותו מצליח לסחוף את התורמים להגשים ולפתח את החזון של היחידה למעורבות חברתית מעבר למגבלות השפה. האיש המדהים הזה היה לי לבוס ולידיד וכשהוא עבר להולנד בעקבות הצעה עסקית שקבלה אשתו, הוא הקים שם גם כן יחידה למעורבות חברתית מאפס. מה שקיבלתי מקיקו זה את התובנה שאם אתה באמת מאמין במשהו, תצליח להשיג אותו בלי קשר למגבלות האישיות שלך.

המנהלת השנייה שאליה נשאתי עיניי היא המחליפה של קיקו ולפני כן הסגנית שלו וראש התכנית למנהיגות, אריאלה רבן. לאריאלה יש את היכולת החמקמקה הזו להראות תמיד סמכותית ובו זמנית לגרום לך להרגיש שאתה יכול לפנות אליה בכל בעיה שצצה ולהתייעץ איתה באופן נטול דיסטאנס. כמו קיקו, גם באריאלה בער החזון של היחידה למעורבות חברתית והיה מעורר השראה לראות אותה מקדמת את הפעילות ביחידה למעורבות חברתית.  מה שקיבלתי מאריאלה זה את ההבנה שהיכולת להתקרב ולהיות חלק מהאנשים שאתה אחראי עליהם לא בהכרח פוגעת בסמכות שלך מולם.

המנהל השלישי שלכבוד הוא לי לעבוד תחתיו, הוא המנהל הנוכחי שלי מאפדייט תקשורת שיווקית, תום וגנר. את תום הכרתי קודם כל כידידה, ומרגע שנחשפתי לדרך שבה האיש הזה חושב שאפתי לעבוד תחתיו ואני מאושרת שנפלה בחלקי ההזדמנות הזו. לתום יש מוח חריף במיוחד ויצירתיות מופלאה והוא בוס מהסוג ששואפים אליו בספרי ניהול ופסיכולוגיה ארגונית כיוון שהוא נותן דרור ליצירתיות שלי כעובדת ומכיוון שהוא מדריך ומכוון ולא רק "יורה פקודות". הביטוי הכי גלוי הוא הכיף שעימו אני מגיעה לעבודה והיכולת של תום להפתיע אותי ולגרום לי להשאר פעורת פה לנוכח גאונותו בכל פעם מחדש.

המנהל הרביעי, שממנו בסופו של דבר למדתי הכי הרבה, הוא המנהל שעבדתי תחתיו שנה בעבודה הראשונה שלי ביחסי ציבור. אותו המנהל נתן לי את כל הכלים ל"איך לא מתנהגים" לא עם עובדים, לא עם גורמי תקשורת ולא עם לקוחות, שאת זה הרבה יותר קשה לרכוש בחוץ.  אי אפשר להכחיש שגם איש שמספק ידע כזה משאיר חותם.  את שמו אני לא אכתוב מכיוון שהוא אחד מגולשי הקפה.

אלי, תודה על הדיון הזה שאפשר לי להודות לכמה אנשים שבאמת מגיעה להם תודה בעבור השפעתם על תפיסותיי. :)

היי אלי,

אני בוחרת להביא דוגמא דווקא מתחום השפיטה. אני הרבה שנים עו"ד עצמאית ואינני כפופה למנהל אבל מאידך - נראה לי שגם שופט נדרש לא מעט לכישורי ניהול לצורך ניהול התיקים באולם שלו ביעילות.

שופט/ת או בעצם כמה שופטים שהטביעו בי חותם הם כאלה שיש להם התכונות הבאות:

א.  היכולת לאבחן מיד את עיקר המחלוקת בין הצדדים. היכולת הזו מצריכה מיומנות להפריד  את העיקר מהטפל בכתבי טענות רבים, ארוכים ומפורטים מאוד.

ב.  היכולת להקשיב בתשומת לב לטיעוני הצדדים, לשאול את השאלות הנכונות, לכוון ולהוביל את הצדדים לתוצאה שתואמת הן את הדין והן את ההגיון הבריא - מה שבדר"כ גורם לצדדים להסכים לתוצאה כזו גם אם היא לא עולה בקנה אחד עם עמדתם הראשונה.

ג.  היכולת לגלות רגישות אנושית ועמוקה למניעי הצדדים, להתחשב בהם ולתת לצדדים תחושה שהוא מבין וער לעמדתם גם אם לא מאמץ אותה בסופו של יום.

ד.  היכולת לזהות את נקודות ההשקה בין הצדדים, לשים עליהן את הדגש ולפרק את המתח בנקודות החיכוך.

ה.  ולבסוף, היכולת לעשות במלאכת השפיטה באסרטיביות, חד משמעיות, נינוחות, פרקטיות וכריזמטיות במידה כזו שגורמת לשני הצדדים להעלות חיוך בסוף הדיון גם אם יצאו מהאולם עם רק חצי תאוותם בידם...

היום בהארץ- מאמרי ניהול יש כתבה על מהו מנהל דגול. וזה לדעתי מאמר עם קשר לנושא הנדון לעיל כי מנהיג דגול, ברור שקודם הוא מקדם את עצמו, אבל לדעתי הוא חייב גם להשפיע על הסובבים אותו, אחרי איך ידעו או יגדירו אותו כמנהיג דגול-

ראו קישור

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=942164&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

נ.ב. לידיעתכם, אני מעדכנת כל שבוע את הרובריקה שבצד שמאל בדף הקהילה עם עוד מאמרים שיכולים לעזור לכם בתחומי העיסוק שלכם. לשימושכם.

לדעתי בדיון זה חשובה האישיות המסוימת שהטביעה בנו חותם מנקודת מבט מאוד אישית !

האם נוכל לעמוד בכך ? אם כן זה יהיה מרתק לדעתי.

נ.ב.

תודה לכל אלה שכבר הצטרפו לדיון וכתבו כה יפה.

ממש תענוג לקרוא :)

אני יכול לכתוב ספר על מנהיגות אחרי עבודה קרובה ואינטנסיבית של 4 שנים תחת מנהיג.

העניין הוא שלמדתי ממנו מה לא לעשות ומכך יכולתי בעצם לומר "כל מה שלמדתי שמנהיג צריך לעשות, למדתי ממה שהמנהיג שלי לא עשה".

-המנהיג לא קבע מועדים לשיחות קבועות עם העובדים והצוותים על מנת לשמוע את דעתם ולתת להם הרגשה של השפעה ושאיכפת למישהו מהם בארגון בו הם עובדים.

-המנהיג לא הפגין נוכחות פיזית "בשורות הראשונות" במקום עבודתם של חברי הארגון ובצוותים השונים, הוא בעיקר ניהל עניינים "מגבוה".

-המנהיג לא נתן אף פעם חיזוקים חיוביים כלשהם. לא ניתנו מחמאות כמו גם בונוסים למיניהם.

-למנהיג לא היה חזון שעליו דיבר, דרך שבחר ללכת בה ושאליה חברי הצוות צריכים להיות מודעים ולהוות חלק ממנה. כשהצעתי להכין חזון ולמסגר אותו בכל משרד הרעיון התקבל אומנם בברכה אך מעולם לא מומש בפועל.

-המנהיג לא עמד מאחורי הבטחות שנתן. נוצרה אווירה של חוסר אמון.

-מהדרך בה מנהיג הגיב ופעל נוצרה האמונה שאם משהו "התפשל" עדיף לנסות להסתיר אותו מאשר לבוא ולדווח עליו בפני המנהיג. תגובות לבשורות רעות לא הייתה נכונה ולעיתים סבל אפילו השליח של הבשורה מהתגובה של המנהיג.

-המנהיג לא ידע לקבל החלטות ולהובילן בעצמו. באחת הפעמים נוצר משבר גדול ביני לבין אחת ממנהלות צוות אחר עקב חילוקי דעות. כשהנושא הועלה באחת הישיבות, המנהיג לא הוביל את הדיון אלא פשוט "זרק" אותו בצורה כזו: "X רוצה Z, האם למישהו יש התנגדות?" כשהבעתי את התנגדותי התפתח ויכוח גדול ביני לבינה מה שהוביל למשבר ביחסי העבודה והתפקוד. לדעתי מקומו של המנהיג היה להוביל לפתרון ואם לא הושג פתרון לקבל החלטה בעצמו. 

-המנהיג שם את האנשים הלא נכונים בתפקידים הלא נכונים. בצוות שלי עבדו כמה אנשים שאינם בעלי כישורים או אופי מתאימים למילוי התפקיד. מאחר והמנהיג כשל בהשמתם הדבר הכביד מאוד על ביצוע העבודה. עד שנמצא עובד אידיאלי נכנסו ויצאו בממוצע 2-3 עובדים.  

-המנהיג כשל בהאצלת סמכויות. למעשה הוא העדיף לעבוד לבד או עם בן אדם אחד, דבר שגרם לחלוקה כושלת של הזמן ולחוסר יעילות.

ג'מבו - אתה מתאר מנהל ולא מנהיג. ומהתיאור שלך נשמע שזהו ראש-הצוות שלך, ראשי-צוותים הם בד"כ מנהלים חסרי נסיון ובתחילת דרכם הניהולית.

החשיפה המרתקת, בעיני, היא החשיפה למנהלים מנוסים שבאמת שואפים להנהיג ולא רק לנהל רשימת טסקים מול העובדים שלהם.

 היי מיה (מס' 2?)

אני מתאר מנהל ואני מתאר אותו כמנהיג. כל אחד הוא מנהיג, וכמנהל הוא מנהיג לא רק את עצמו אלא גם אנשים אחרים בארגון.

לא מדובר על ראש צוות אלא על מנהל הארגון כולו. אני מילאתי אז תפקיד כראש צוות ולא יכול לומר שההגדרה שלך לראשי צוות היא שגויה "מנהלים חסרי נסיון ובתחילת דרכם הניהולית". אני מניח שהתכוונת לומר בזה שיש מקום בשבילם לעשות הרבה שגיאות (יחד עם זאת חברה כמו ג'נרל אלקטריק לא הייתה מביאה לכך שיעמוד ראש צוות לפני שהוכיח את עצמו, וזו גישה נכונה שאולי מונעת את חוסר היכולת עליה רמזת).  אולי ראשי צוותים הם בעצם מנהלים בתחילת דרכם וללא הרבה נסיון אך ארגון שיודע להעלות את האנשים הנכונים לאוטובוס יכול לצפות גם מראש צוות להרבה יותר ממה שנשמע שאת מצפה ממנו.

היום לומדים בבתי ספר (טובים) לעסקים את הכלים באופן תיאורטי ובאופן מעשי כך שאדם המאייש תפקיד ניהולי כלשהו, גם אם הוא מתחיל, הוא מתחיל במצב הרבה יותר טוב מאשר לימוד מניסיון שהיה לוקח פעם 20 שנה לפיתוח תובנות של מנהיגות.

בכלל אני חושב שאחד הקשיים הנותרים עבור מי שהופך להיות מנהל צוות הוא לא תמיד היכולות שלו לניהול אלא הקשיים החברתיים - אחרי שהיה חבר של אנשי הצוות, כעת הם בעמדה שונה וזה מהווה מכשול ללא ספק.

צטט: מיה2 2008-01-07 14:40:05

ג'מבו - אתה מתאר מנהל ולא מנהיג. ומהתיאור שלך נשמע שזהו ראש-הצוות שלך, ראשי-צוותים הם בד"כ מנהלים חסרי נסיון ובתחילת דרכם הניהולית.

החשיפה המרתקת, בעיני, היא החשיפה למנהלים מנוסים שבאמת שואפים להנהיג ולא רק לנהל רשימת טסקים מול העובדים שלהם.