הכל עניין של מנטליות חברתית - בצרפת ובאיטליה למשל סיפורים כאלה (ראה מיטראן/ברלוסקוני) לא נתפסים כמשהו שבגללו צריך להגיש התפטרות. ההיפך - אצלם זה אכן נחשב חדירה לפרטיות.
בארה"ב זה שונה - אדם שרוצה לרוץ לתפקיד פוליטי כלשהו, עליו לשמש כדוגמא בכל תחומי החיים ולהיות כדף חלק. שקיפות קוראים לזה והיה והתגלו עליו פרטים אפלים מעברו (מי היה הנשיא שאמר: עישנתי אך לא שאפתי?...
) עליו להתפטר במיידי ואני באופן אישי מצדיקה רמה כזו של מוסר מצד נבחרי ציבור.
מה שמוביל אותי אלינו - הישראלים: אצל הפוליטיקאים שלנו, לא רק שהתנהגות פגומה כלשהי לא מביאה להגשת התפטרותו של אדם, לקצת בושה, מחשבה ולקיחת אחריות על מעשיו כי אם לגמרי ההיפך - התפארות במעשה והתעקשות להמשיך ולדבוק בתפקיד רם המעלה על אפינו וחמתינו! אני חושבת שהיחידי שלקח אחריות על מעשיו בהסטוריה שלנו הוא יצחק רבין שהתפטר בשל פרשת הדולרים שאשתו בישלה..
ומדוע רק דוגמאות מאמריקה אביגדור? כשאצלנו כל יומיים מתגלה פרשת אונס חדשה???? רק לפני יומיים התבשרנו כי מי שהיה אמור להיות הבטחוניסט של יחימוביץ' היה גם כן מעורב בפרשת אונס או הטרדה מינית (עוד לא לגמרי ברור) מאותה תקופה ארורה בהסטוריה שלנו בה כל גנרל היה כל יכול. ומה? שתיים וחצי שניות לאחר שהגיש את התפטרותו חזר בו.. המנהיגים שלנו פשוט הבינו כי כמה שנצעק ונזעק אנו סופגים הכל, אז די מגיע לנו..
אתמול אמר מאד יפה אחד מהפרשנים במהדורת שישי של ערוץ 2 (אודי שמו אני חושבת) בהתייחסותו לפרשה החדשה הזאת - מי שרוצה לכהן בתפקיד פוליטי שיפשפש קודם טוב טוב בעברו ורק אם הוא יודע כי הוא צח וזך שירוץ לפוליטיקה, כי בעידן בו התקשורת מגלה וחושפת הכל (בניגוד לימי משה דיין למשל..), שלא יתפלא מאוחר יותר אם ייחשפו חלק מכתמיו.
/null/text_64k_1#