צטט: אביג 100 2012-11-13 18:18:45
הויכוח בין חדווה למרדימון הוא על פירוש הערכים .
אין כאן עניין של מי צודק או לא אלא על איך כא רואה מנקודת השקפתו. הקווים מקבילים וזה בסדר.
באופן אישי אני חושב שאילו היו צריכים לשפוט מנהיגים על פי מערכות היחסים האישיות שלהם, העולם היה נשאר בלי מנהיגים בכלל .
אין לדעתי קשר ישיר בין מנהיגות לזוגיות למעט מקרים בהן בת הזוג של מנהיג ולהיפך מחבלת בתדמיתו. זה קרה לאה רבין ז"ל , שרה נתניהו תבדל לחיים.
אני בטוח שאנשים שואלים וולאק מה הם עושים יחד?
אבל יש פה נקודה מעניינת.
כשחדווה אומרת שלפעמים יש הצדקה בבגידה, וכפירטה יותר,
יש הצדקה בלבגוד, וגם אחרי ההסבר המפורט למרדימון, עדיין
נשארה לי ההרגשה שאף אחד לא אוהב להיות נבגד.
אני לא אומר נישואים פתוחים.
אני לא אומר מערכת שבה שני הצדדים יודעים שכבר מזמן זה רק על הניר.
לבגידה יש משמעות: מאד מדויקת: אחד הצדדים מפר את אמונו של
הצד השני. בגידה אינה סקס עם אחר בהסכמה (לא תמיד אפילו סקס).
אני לא רואה את חדוה קופצת משמחה כאשר בן הזוג שלה בוגד בה ואף
מספר לה על זה.
כולנו כבר לא צעירים וחווינו הרבה דברים ושמענו המון סיפורים.
כשגברים סיפרו לי שהם בוגדים, הם אמרו שהם עושים את זה כי בא להם.
כשנשים סיפרו לי שהן בוגדות, הן סיפרו כי זה כי יש הצדקה לכך.
איכשהו, משהו בי מתקומם לשמוע שיש הצדקה. אותן נשים שבגדו,
עשו זאת באופן לא פחות מגעיל מאותם גברים. רק שבנוסף הן באו עם
צדקנות. כלומר, בעיני, בגידה היא מעשה נוכלות, ובגידה "כשמגיע" היא
מעשה נוכלות של אדם שלא מסוגל גם לקחת אחריות.
ואיך שהוא, למרות שאני לא צדיק הדור (אישית לא בגדתי, אבל קיבלתי
מעשי בגידה כמובן מאליו), האמת שלי הפנימית אומרת שבגידה
היא דבר איום, גם אם קיימים גורמים שדחפו לכך.
/null/text_64k_1#