צטט: einat r 2012-11-15 17:18:43

טל - תקן אותי אם אני טועה - אבל לא הכשירו לפני כמה חודשים את הקולנועים במרכז הכנסים? מה, הם בני 10-15 שנה אז כבר זורקים אותם? לא טוב? מה עם הקולנוע בחורב? כמה סרטים שראיתי שם ואפילו נהניתי.... לא טוב? ומה עם הקולנועים שהיו בגראנד? מה היה רע בהם? מערכת הסראונד לא מספיק טובה? תחליפו.... כורסאות לא מספיק אדומות ושוקעות? תחליפו.... פופקורן לא מספיק יקר? יאללה, תעלו מחירים. למה לבנות ב- 200 מליון ק'ומפלקס חדש כשיש כ"כ הרבה חללים שיכולים להתאים לצורך הזה (הקרנת סרטים) קרוב יותר? ולמה לכל הרוחות עיריית חיפה משקיעה מכספי הציבור בשביל זה????

אני לא יכול לענות בוודאות אבל אני אנסה לנחש.

אני אתחיל בזה שהייתי מאוד שמח אם בתי הקולנוע במרכז חורב ובמרכז הקונגרסים היו ממשיכים לפעול. אני מנחש שהסיבה שהם הפסיקו לפעול היא בגלל שהם מפסידים ולא מרוויחים. אני מנסה לנחש הלאה - הסיבה שלמשל בתי הקולנוע במרכז הקונגרסים הפסידו כסף - כי באו מעט אנשים. אני מנחש שבאו מעט אנשים כי הטרנד היום הוא שאנשים רוצים לבוא ולמצוא הכל במתחם אחד. בלב המפרץ אנשים יכולים למשל אחרי הסרט להיכנס לפאב האירי, או למסעדה טובה אחרת שנמצאת שם. זו לדעתי הסיבה, לא הסאונד ולא באיכות הישיבה. אני כמוך, מאוד לא אוהב ללכת לקנין לב המפרץ. בדרך כל שאנחנו הולכים לסרט שם זה בשבת בצהריים, אז ריק ושקט שם. אבל מה לעשות, בסוף המטרה של בעל האולם ומפעיל האולם היא להרוויח כסף. אגב - למה העירייה משקיעה כסף ? הרי המתחם ובתי קולנוע יהיו שייכים למישהו ולא לעירייה. הלא כך ?

אני חושב שבתכנון נכון, אפשר לעשות מתחם בילוי רב גוני מקסים סביב האצטדיון, כולל פארק ירוק. אני לא יודע מה בדיוק התוכנית שם, אבל הפוטנציאל קיים.

צטט: gilos1 2012-11-15 19:40:32

איזה מקורב לאנשי שלומנו בעיריה קיבל אפשרות להקים מחדש קומפלקס בתי קולנוע

בקומה -4  בגרנד קניון.  גוף פרטי ישקיע את כספו בהקמת מתחם בתי קולנוע בתוך העיר.

טל- האם תיקח סיכון ותשקיע איזה חצי מליון מההון העצמי  (הפרטי)שלך בקומפלקס בתוך האצטדיון.

אני לא הייתי עושה זאת כי יש לי תחושה שזה יהייה פרוייקט מאזן ל"פארק החיים" שיקום ממול -

"פרוייקט המוות.".

תראו, אני ממש לא מומחה לתכנון אורבני, אבל אני מרשה לעצמי להביע את דעתי על סמך ההיגיון וההבנה שלי. כמו בפרוייקטים בהייטק - שלא כולם מצליחים ומגיעים לכדי סיום, כמו פיתוח תרופה שלא תמיד מצליח - כנראה שגם בצד האורבני ישנם כשלונות. אני גם מניח שלא את כל הכשלונות ניתן לצפות מראש, ולכן יש כאן תהליך למידה מתמשך. אני חושב (כפי שכתבתי כאן כמה פעמים) שקופלקס האצטדיון יכול להיות סיפור הצלחה כביר, אם רק יתוכנן נכון.

אם אסתכל על התוכנית והיא תראה לי, אשמח להשקיע. חצי מיליון זה קצת יותר מידי בשבילי, אבל מאה אלף שקלים ייתכן והייתי מוכן להשקיע. אבל כאמור - לא ראיתי את תוכנית הפיתוח הרב שנתית של קומפלקס האיצטדיון.

טל, אתה צודק שמדובר כאן בטרנד שבו אנשים אוהבים הכל קרוב ומרוכז. כשחייתי בציריך גיליתי שהכל באמת קרוב ומרוכז - במרכז העיר. ישנה תחבורה ציבורית מצוינת לשם, הכל נגיש, הכל קומפקטי, העיר היא מרכז עסקים, בילוי, תרבות ומסחר אחד גדול. ברגע שאתה מפורר את הכוח העירוני ו"שולח" פירורים לכל קצוות העיר, יצרת סביבות קטנות יותר, שמהם משתעממים מהר. הכל חוזר על עצמו, אחרי שלושה ביקורים הכל מוכר, אין ריגוש ואין חדשנות. זו לא עיר. במגמה הנוכחית שאליה התרגלנו (או יותר נכון - הרגילו אותנו) - אתה צודק. אבל אילו הייתי יכולה לתכנן עיר אלטרנטיבית ולתת לך לחיות בה לכמה שבועות ורק אז להחליט - אני בטוחה שהיית מעדיף את העיר שלי.

ועכשיו משחק מחשבתי. נניח שהקומפלקס המתכונן מתחת לאיצטדיון עומד להיות מרהיב. מה אתה חושב שיהיה בו, שאין ביס-פלאנט, בגרנד-קניון או בקניון-חיפה? חנות פוקס יותר גדולה? זארה יותר גדולה? הוניגמן יותר גדולה? ארומה יותר גדולה? עם עוד סוג של לחם שיפון הורס שאין בכל שאר קניוני ישראל? אולי דוכן לאקים יותר מגניב? דוכן של מחליקי שיערות הסטייט-אוף-דה-ארט?  בית קפה גרג שלוחה חדשנית שבה יש ספריה ואפשר לקרוא ספרים? מתחם של משחקים מתנפחים לילדים? מה יהיה שם "אחר"? גלריה בקומה העליונה? טל!  יהיה שם more of the same. משעמם משעמם משעמם. זו לא עיר. עיר היא מקום של מגוון, של עניין, של הזדמנויות, של עסקים יחודיים, של הפתעות. של עבודות יד שלא מוצאים בשום מקום. של מוחות קריאטיבים שהמציאו משהו חדש. בקניון אין את ההזדמנויות של העיר ולעולם לא יוכל להיות בו. וברגע שאתה בונה עוד קניון ועוד קניון - אתה הורס את הסיכוי שבמקום אחר תהייה עיר, כי יש גבול לכוח הקניה של תושבים של עיר אחת לא גדולה. עיר היא המנוע של הצמיחה שלנו. המקום שבו צומח, לצורך העניין, "התל"ג העירוני". זו הסיבה שחיפה הופכת לעיר לא רלוונטית במערך הכלכלי הארצי - הרס המרקם שיכול לייצר את החדשנות והצמיחה. זו הסיבה ששום דבר מעניין לא צומח מהעיר (אלא רק במשרדים סגורים שיכולים מחר בבוקר לשבת גם ביוקנעם או בנתניה... ובעצם רובם כבר יושבים שם). זו ההחמצה של חיפה.

צטט: einat r 2012-11-18 23:45:32

טל - אני טועה, או שכל החויות המיוחדות קרו לך במתחמים שהם עיר? שוק הפשפשים.... חומוס ברחוב יפו.... שוק לוינסקי.... (והחויה היחידה בקניון שהיתה קצת יוצאת דופן - אתה ארגנת! שאפו)

בגדול כן. למעט סרטים שאני הולך לראות ביס פלנט. חוויה משפחתית הייתה לנו כשהלכנו לראות כל המשפחה את גברים בשחור 3, ואחרי הסרט ישבנו לאכול ב Temple Bar. אכלתי פשטידת רועים (אירית כנראה) - שזה מין גולש עם פירה. הייתה אחלה חוויה.

חוץ מזה בדרך כלל הקניונים אינם מקום הבילוי האהוב עלי.

לגבי הסרטים - מסתבר שבתי קולנוע מפוזרים לא מצליחים כלכלית. אם אפשר לחזור לבתי הקולנוע שהיו במרכב חורב, בקניון חיפה, במרכז הקונגרסים - אשמח מאוד. אבל כשזה לא המצב, אני אשמח שיהיה לי מתחם קולנוע בתוך העיר ליד הבית (לב המפרץ זה לא חלק מחיפה מבחינתי).

טל, חזרתי לא מזמן מביקור באיטליה, וראיתי קולנועים מרהיבים וחדישים בתוך העיר, ברחובות הכי צפופים ופנימיים שיש. נפלתי מהרגליים כי אחד מהם היה ב.... כנסייה! כשנכנסתי פנימה ראיתי את כורסאות הבד המפנקות האדומות ומערכות סראונד, הכי חדישות שיש. ישנם מספר דגמים כלכליים שבהם תיפקודים עירוניים מרויחים וחיים היטב. אני בטוחה שאתה מסכים איתי שאין רק פתרון אחד. אבל מכיוון שאצלנו המגמה היא לגדול-למרוחק-ולהמוני - התיפקודים הקטנים כבר לא יכולים להרים ראש מבחינה כלכלית. במקומות אחרים בעולם זה עובד, וזו עובדה. בקיצור מה שאני רוצה לומר - האופן שבו העיר שלנו מתוכננת ומנוהלת זו לא תורה שקיבלנו מהר סיני. אלה בחירות של אנשים, בני אדם, על פי עולם ערכים מסוים. וכפי שכאן אנו חיים בדגם X (אמריקאי לצורך הדיון), כך יש דגמים אחרים שהם ראויים לא פחות (בעיני הרבה יותר).

שמחתי לשמוע שהחויות הטובות שלך התרחשו במרחב העירוני מה'זן האחר'. ופשטידות טובות בהחלט למצוא בכל מקום, מעולם לא טענתי שלא יכול להיות מטבח איכותי בתוך קניון. שמחה שנהנת מהפשטידה . בגדול, אני נהנית מאוכל הרבה יותר כשאני יושבת ברחוב, או מול נוף יפה.

אפרופו נושא הקולנוע - גם הבניין הראשון של "פארק מדעי החיים" לא בבנייה, למרות שלל ההודעות לתקשורת לפני כמה חודשים.