היום הלכתי לתומי ברחוב.
ככה איך שאני הולך ...
פתאום!
באמצע גשר מוזס היא התחילה ליילל.
עכברים סביבי רצו מבוהלים עם מבט של מוות בעיניים.
אני נעמדתי,
שרקתי שיר רגוע,
הבטתי למעלה ודרומה, (ולפעמים ימינה לעזריאלי)
והמתנתי לאש ולגופרית אשר תיפול עלינו משמיים.
כי אם כבר למות - אז להסתכל לטיל בלבן של העיניים.
כמו שקרה היום להם בקריית מלאכי.
זה קרה לי בחיים בעוד שני מקרים.
בראשון - כששידרו בשידור ישיר את נפילת התאומים.
הייתי בטוח שזה סוף העולם.
אז ברחתי לים, נכנסתי למים, והדלקתי סיגריה ראשונה מזה חמש שנים.
במקרה השני סתם הלכתי ברחוב ביום חורף שימשי והמתנתי שהעולם יבלע לתוך חור שחור
בגלל הניסוי ההוא בשוויץ.
בסוף כלום לא קרה.
כמה שנים אחר כך גילו את אלוהים בחלקיק
או את החלקיק האלוהי
אנא עארף ...
אז פתחתי היום בקבוק אדום
אדום אבל זורק
חלמתי ש סגרתי אצבעות על ירכך
ואת זרקת מבט כזה
גבוה ומחנך
הוספת תגובה על "אווירת מלחמה.."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה