במחקר התפשטות היקום היו לפיזיקאים מספר הפתעות:
כאשר איינשטיין פיתח את תורת היחסות הכללית בתחילת המאה הקודמת, הוא סבר, כמו אחרים באותה תקופה, שהיקום הוא סטאטי. בשל כך, הוא הכניס למשוואות שלו גורם שהוא קרא לו "קבוע קוסמי" שיאזן את כוח הכבידה וימנע את קריסת היקום.
ההפתעה הראשונה הייתה כאשר כמה שנים אחר כך גילה האבל שהיקום מתפשט וככל שעצמים ביקום יותר רחוקים מאיתנו, הם מתרחקים מאיתנו במהירות גדולה יותר. בעקבות התגלית הזאת נהגתה תיאוריית המפץ הגדול, ואיינשטיין הגדיר את הקבוע הקוסמי כשגיאה הגדולה של חייו. ההפתעה הבאה הייתה לקראת תחילת המאה הנוכחית, כאשר שני צוותים נפרדים שניסו למדוד את קצב האטת התפשטות היקום כתוצאה מהכבידה, גילו שהיקום דווקא מאיץ את התפשטותו ולא מאט. שוב נדרש משהו שיתנגד לכבידה והקבוע הקוסמי נשלף מקברו וקיבל שם חדש: "אנרגיה אפלה".
הבעיה היא שאין עדיין תיאוריה שקובעת על פי איזה חוקים פועלת אותה אנרגיה אפלה, ולכן לא ידוע כיצד היא השפיעה על היקום במהלך חייו ואיך היא תשפיע על גורלו בעתיד הרחוק. המחקר האחרון שעליו מדובר כאן, מודד את קצב ההתפשטות בעבר רחוק יותר מזה שלגביו נערך המחקר בסוף שנות התשעים, ושוב מתגלה שהייתה תקופה שבה היקום דווקא האט את קצב ההתפשטות. המחקר הזה מוסיף נתונים לפיתוח תיאוריה עבור האנרגיה האפלה, אבל עדיין אינו מספיק לכך.
זה מזכיר לנו עד כמה תיאוריית המפץ הגדול היא ספקולטיבית: הבסיס לתיאוריה הוא אקסטרפולציה של התנהגות היקום כיום. אם היקום מתפשט כל הזמן, הרי שאם נלך מספיק זמן לאחור הוא יתרכז כולו בנקודה אחת. אבל מסתבר שאין לנו מושג על פי איזה כללים פועלים הכוחות שמשפיעים על התנהגות היקום ולכן האקסטרפולציה שאנחנו עושים היא לא בהכרח נכונה ובודאי לא מדויקת. בנוסף לכך, אנחנו לא באמת יודעים אם חוקי הפיזיקה שאנחנו מכירים, תקפים בתנאים שררו ביקום כאשר היה צפוף בסדרי גודל מכל מצב שאנחנו מכירים או יכולים לדמות.
הוספת תגובה על "מחקר מעניין על התרחבות היקום"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה