לאורך השנים, הנטייה הפוליטית שלי היתה שמאלה... עם סבתי ז"ל, שהיתה מזוהה עם הימין נהגתי להתווכח, כשהוויכוחים לפעמים היו מגיעים לטונים גבוהים... עד כדי כך שפעם לא דיברנו במשך שבועיים...
תמיד היא אמרה לי כשתגיעי לגילי תביני...
עם השנים, הנטייה שלי הפכה יותר ויותר למרכז, והיום אני מבינה למה היא התכוונה.
אני כבר לא בראייה שאפשר לתקן את העולם, מבינה שאוטופיה זה רק חלום, ומעבר לכך שזה משחק של שורדים.
במסגרת קורס בנושא ג'נוסייד למדנו את רצח העם ברואנדה, שם גיליתי שבעצם למרות שהעולם ידע שהולך להיות ג'נוסייד, הוא העדיף לשתוק ולהטות את הנושא לבעיה אתנית שבטית, כל זה בכדי שלא יצטרכו להתערב..מה עוד שאינטרסים כלכליים פוליטיים של ארצות מערב הם אלו שפעלו לטובת ממשל ההוטו הרצחני.
בקיצור, הומניות ואהבת אדם היא במסגרת חלום... ובסופו של דבר כולנו אינטרסנטיים לטובת עצמנו.
אי אפשר להגיד עלי שאין בי אהבת אדם, ובהחלט אני לא בעד הרג חפים מפשע ובטח לא בעד מלחמות, אבל כשאין ברירה אין ברירה... עניין של השרדות גרידא.. ובין הילדים להם.. מצטערת עניי עירך קודמים.. ובשביל להגן על ארצי אני מוכנה להרבה יותר... כי יש לנו רק מדינה אחת... מה עוד שהם מצהירים שעבורם לישראל אין זכות קיום ולא תהיה זכות זו.
מצחיק אותי שאומרים שאנחנו עם שוחר מלחמות, מצחיק כי אין מדינה שהיתה מוכנה לסבול כל כך הרבה טרור והפגזות, מלחמות, פיגועים , כשבעצם יש לה את הכח האמיתי להפסיק זאת. ועדיין להאמין שהחלום הוא דבר אפשרי ולהסכים לויתורים עבור זה..
נמאס לי מההלקאה העצמית שלנו את עצמנו, נכון אנחנו לא מושלמים, אבל הרבה יותר מאשר אחרים...
מאחלת שקט
סיגל

/null/text_64k_1#