צטט: חדוה ברנר 2012-11-23 10:39:06
זאביק, גם אני אוהבת את שלושת ילדיי.
אז מה?
זו אהבה של אם לילדיה,
זו אינה אהבה רומנטית.
הנפש שלנו זקוקה לאהבה רומנטית,
הכמיהה לאהבה הזו היא אנושית .
ואהבה כזו יכולה להתקיים רק בין גבר לאישה.
לדעתי, גבר או אישה שמוותרים על האהבה הזו,
צריכים לבדוק איפה הקושי הרגשי שלהם.
================================
חדוה,אני לא בטוח שכולנו זקוקים לרומנטיקה.
לא כל המחוות הקטנות,הפריחות,השקיעות וכד' מדברות לכל אדם במידה שווה.
אני כן חושב שאנשים מחפשים חום אנושי ויש כנראה מרכיב בחום הזה שקיים בזוגיות
ואי אפשר לקבל אותו מבני משפחה או ידידים.
אשתף אותך במחשבה שעברה לי בראש לא מזמן.
אצלי בתחושה הפנימית שמתי לב לזה שהצורך הזה בחום ומגע משתנה מזמן לזמן.
כשאני נמצא אחרי קשר זוגי שהיה מאוד חם ואינטנסיבי נוצרת אצלי תחושה מסויימת של שובע
רגשי ואז אני יכול להסתדר כמה חודשים גם ללא שום סוג של אינטראקציה זוגית
אבל אחר כך לאט לאט הצורך לחוש שוב חום ואהבה חוזר.
והדבר המעניין הוא שאני לא יכול להסתפק באהבה של בני המשפחה או החברים אלא מחפש
את המגע והביטוי הרגשי דווקא מבת זוג...
ניסיתי לחשוב האם יש לזה קשר לכמיהה מינית ולצרכים מיניים בכלל.
אני חושב שחייב להיות קשר מסוים כי בכל זאת עם בני הזוג יש מימד של משיכה אבל זה לא קשר מובהק.
במילים אחרות נדמה לי שגם אילו היינו כולנו אנשים א-מיניים לחלוטין עדיין היה לנו הצורך
לחוש חום ומגע דווקא מאנשים מהמין השני שמושכים אותנו בצורה מסויימת(ושוב,לא בהכרח במישור המיני).
מה שעצוב הוא שאנחנו חיים בעולם שמצליח לספק פחות ופחות מענה לצורך הבסיסי הזה להיות עטוף בחום ורגש.
אולי זה קשור לעובדה שרק קשר זוגי יציב יכול לתת לאדם בטחון רגשי שיבטיח לו שתמיד יקבל חום ומגע לפי הצרכים שלו.
מצחיק,העולם שלנו מתקדם ומצליח לתת היום מענה כמעט לכל צורך אפשרי שלנו והאינטרנט
מספק לנו מענה מצוין לצרכים האינטלטואליים שלנו.
אפילו סקס נהיה יותר זמין...יחסית...
ודווקא במישור הרגשי עושה רושם שאנחנו נשארים ותאוותנו בידנו.
דווקא במישור הרגשי אנחנו כל כך שקועים בסיפוק כל שאר הצרכים שלנו ובמירוץ העולם קדימה
שאין לנו באמת פנאי לשבת וליצור אינטימיות רגשית עם אדם אחד שיהיה קרוב יותר מאחרים.
זה כמובן סוג של הכללה כי יש אנשים שחיים בזוגיות ויש אנשים שהחליטו לשים בדיוק את הנושא הזה במרכז.
אבל רבים אחרים לא.
אני רק יכול להגיד על עצמי שבימים אלה קיבלתי החלטה מושכלת להזיז את החיפוש אחרי זוגיות
למקום קצת יותר משני.
למה?
כי יש לי שתי ילדות לגדל וזה גוזל ממני הרבה אנרגיה(הן בגיל ההתבגרות,עצמאיות במידה רבה ועדיין דורשות לא מעט תשומת לב והתעסקות מצידי).
כי יש לי עבודה שתובעת ממני שעות רבות.
כי אני נחוש להתאמן בחדר הכושר,לשקם את הקילוגרמים שעליתי באותה שנה שהדיאטנית שלי יצאה לחופשת לידה והזנחתי קצת את המשמעת העצמית ואני נחוש להרגיש פעם אחת רזה באמת אחרי עשרות שנים שאני נלחם לא בהצלחה יתרה עם בעיות עודף המשקל שלי.
כי בריאות ופרנסה נראים לי כרגע קודמים לאהבה.
וכמובן שיש לזה מחיר.
אנחנו נכנסים לימים ולילות קרים וקודרים שמייצרים גם אצלי בפנים תחושת ריקנות.
אבל אני מזכיר לעצמי שהכל זמני...
בבוא היום אני אחזור ואמקד את הפוקוס על חיפוש הזוגיות כשיהיה לי הפנאי והאנרגיה לזה.
אבל כרגע אני פשוט לא יכול להתפזר לכל כך הרבה כיוונים פן אצא בבחינת "תפיסת מרובה לא תפסת".
/null/text_64k_1#