צטט: אביג 100 2012-12-03 05:34:17

צטט: סוסה _ פראית 2012-12-03 00:44:41

צטט: אביג 100 2012-12-02 17:40:47

צטט: סוסה _ פראית 2012-12-02 01:54:08

סיפרתי לא מזמן בדיון של אביגדור שאת שמי נתן לי אבי  שאהב מאד את השיר "לי כל גל נושא מזכרת" ובעיקר את השורה "נערה לי ושמה רותי .....לו אך נשקתי לשפתיים אז ידעתי מה זו אהבה"

אני מאד אוהבת את שמי ותמיד הרגשתי מן חיבור כזה לרות המואביה, הגרה שהתחתנה עם בועז (שזה גם שם שמאד אהוב עלי) וסבתה של דוד המלך (משנולדה לי  הג'ינג'ית אני בכלל מרגישה חיבור לשושלת הזאת..)

 

בילדותי כמובן שכולם אמרו לי רותי סמרטוטי , רותי פוטי, רותי תותי...

מכל שמות החיבה - רותיל'ה, רותוש, רותינקה, האהוב עלי ביותר הוא רותה  והכי אני שונאת שקוראים לי רות! תמיד האנשים הרשמיים ממוסדות כמו המורות והמורים, הפקידה בבנק, בביטוח לאומי וכ"ו קוראים לי רות, למרות שכתוב בפירוש בתעודת הזהות רותי. 

אני חושבת שהשם מאד מתאים לי ובימינו זה כבר לא שם נפוץ. 

 

לגבי שם המשפחה, זה כבר הרבה יותר מסובך - נולדתי כרותי להב, אח"כ העבירו אותי (בילדותי) לקורניצר (הנה קיבלתם את התשובה ל-ק' בשמי), התחתנתי עם מועלם, האקס עיברת למשהו אחר שזה שם משפחתה של בתי. כיום לאחר הגירושין חזרתי לקורניצר, אבל שוקלת להחזיר למקורי - להב או בכלל לבחור לי שם משפחה שהכי אתחבר אליו כמו לונדון אולי.... 

 

שאלת גם על בחירת הכינוי שלנו כאן ולא נראה לי שאני צריכה להסביר מדוע סוסה פראית

 

ובמסגרת הדיונים הנהדרים של השבוע האחרון - אחלה דיון חני  ועכשיו שיר קליל שנושא את שמי - טוב נו לא עולה, התכוונתי לפרסומת על רותי מהדיוטי

 

 

החברה הראשונה שלי בגן פסיה הייתה רותי

לימים סיפרו לי שפעם כעסתי עליה ואמרתי לה רותי תמותי

התוצאה -היא כנראה שמעה את ורדה רזיאל וזרקה אותי . בכיתי עד מאד.

 

מגיע לך! זאת היתה רותי מאד חכמה  

מילא אם היית מושך לה בצמות, אבל לאחל לה שתמות??? נו נו נו  אתה בטח יכול לדמיין מה היה קורה לך לו אני הייתי בגן (בנות) פסיה - היית נרמס תחת פרסותיי  

 

 

זה מאד לא חינוכי להגיד מגיע לך ! אה

אותך למשרד החינוך .

נא לעשות סיבוב פרסה.

 

אתה על 24

 

 

 

אני הייתי ילדה בהזמנה סבתי ההונגריה - סימה - נפטרה חצי שנה אחרי נשואי הוריי ואמא שלי ההונגריה "הזמינה" ילדה בלונדינית עם עיניים כחולות שיקראו לה סימה!

וככה זכיתי במשך שנים להסתובב בעולם כאשכנזיה שאף אחד לא הבין למה הענישו אותי וקראו לי סימה.

עד היום לא מתחברת לשם שלי, ואף פעם לא שקלתי להחליף אותו בגלל אמא שלי

שמות החיבה שלי נעו בין "סימכה קרייזלר" ל"שלירקסמקס" (שככה אחי קורא לי עד היום) ל- שימחה, סימבה, סימי, סם, והכי אוהבת את "סימוש" שככה הרוב שמכירים אותי קוראים לי.

אפשר לקרוא לך מוּש, סימוש?

לי קראו משה על שם סבי שהיה בין החיים.

זה היה מושיק, אבל קיבל אין ספור תפניות לאורך השנים.

מעולם לא קראו לי משה.

אף פעם לא הכתבתי שם, ותמיד נתתי שמות חלופיים לכולן.

נומרולוגית סיפרה לי באמצעו של יער עד ולפני שנות דור- שאסור לקרוא לי משה.

ביסודי קראו לי קוקו, בתיכון ובצבא אבירי

בזוגיות תמיד היו שמות דינאמיים

הורים זה מושיק