צטט: שפנדוזה מרדימון 2012-12-05 16:06:28
אם זה נכון שגברים הרבה יותר אדישים לאיך שהם נראים אז אני לא חלק מהסטטיסטיקה הזאת.
אני מודה,יש לי נטיה לשפוט את החיצוניות שלי בדרך כלל בצורה מחמירה יותר ממה שעושים אחרים סביבי ואני כמובן משלם מחיר על כך אבל נדמה לי שדימוי גוף כמו כל דימוי עצמי אחר זה משהו שקשור גם במבנה אישיות של אדם וגם בדברים שעבר בחיים.
מי שכל חייו מוקף מחמאות על המראה שלו נדמה לי שיהיה לו קל יותר לקבל את החיצוניות שלו בצורה חיובית.
מי שיודע על פגם מסוים בחיצוניות שלו כגון אף מאוד גדול או עודף משקל ימצא עצמו משקיע אנרגיה במשך חיים שלמים להילחם בפגם גם אם יקבל לפעמים תגובות המרמזות שאנשים מקבלים אותו כמו שהוא.
ובעניין זה לא נראה לי שצריך להיות הבדל משמעותי בין גברים ונשים... כל אדם והשריטות שחטף בחייו ומשם גם ההתנהלות...
כפי שקיימת "הסיבה המוצגת" ו"הסיבה האמיתית " בכמעט כל נרטיב, כך גם קיים הדימוי העצמי המוצג וזה האמיתי.
המוצג בפני מי ? בפני האדם עצמו.
לי נדמה שאדם סביר יודע איך שהוא נראה.
ואיך שהוא מציג את עצמו לעצמו הוא מין הצגה שהיא הדחקה.
בעיקר הדחקת נזקי הגיל.
לא יודע מה איתך, אבל כשאני מסתכל על עצמי בראי, איני מזהה את ה"יעקב" שאני מכיר, אלא במבט !
לא יודע מה איתך, אך אני מבלה כל בוקר פחות ופחות דקות מול הראי. כי הזר שמולי לא מוצא חן בעיניי.
ואתה יודע מה ? אולי היה עדיף אילו סברתי שאני דוגמן הדור... לא יודע.
יעקב
/null/text_64k_1#