צטט: בן גן 2012-12-08 21:11:28

מה חדוה, אין אצלך דינאמיקה בחיים ובהוויה?

 

בן, באמת שאני לא מבינה,

למה התכוונת?

צטט: חדוה ברנר 2012-12-08 21:26:49

צטט: בן גן 2012-12-08 21:11:28

מה חדוה, אין אצלך דינאמיקה בחיים ובהוויה?

 

בן, באמת שאני לא מבינה,

למה התכוונת?

 

.

אף פעם לא קרה לך שעשרים פעם הסתדרת יופי ופעם אחת ירדת יותר?

החוקים נשמעים נוקשים למכונה

צטט: בן גן 2012-12-08 21:42:03

צטט: חדוה ברנר 2012-12-08 21:26:49

צטט: בן גן 2012-12-08 21:11:28

מה חדוה, אין אצלך דינאמיקה בחיים ובהוויה?

 

בן, באמת שאני לא מבינה,

למה התכוונת?

 

.

אף פעם לא קרה לך שעשרים פעם הסתדרת יופי ופעם אחת ירדת יותר?

החוקים נשמעים נוקשים למכונה

אם היית מכיר אותי, היית יודע שלא קיבלתי בחיים כלום במתנה.

ולמרות כל הקשיים שהחיים זימנו לי,

הצלחתי להגיע להישגים ,

וזה בזכות שתמיד ידעתי להציב לי מטרות חיוביות לעתיד.

בן, אם אנשים יוציאו פחות אנרגיות על תלונות וקיטורים

ויקחו בשתי ידיים את מה שהחיים מציעים,

ההצלחה מובטחת.

צטט: sigjon 2012-12-08 20:34:30

צטט: חדוה ברנר 2012-12-08 09:52:49

צטט: sigjon 2012-12-08 09:35:40

צטט: ציפור עפה 2012-12-08 09:22:13

צטט: חדוה ברנר 2012-12-08 09:18:06

לדבוק בדפוס הקורבן זו בחירה.

ראוי לו לאדם שיקח אחריות על הנעשה בחייו.

לדעתי רק לוזר מאשים אחרים במצב אליו הגיע.

אתה שואל איך ניתן לעזור לאותו אדם -

לטעמי הוא זקוק ליד מקצועית מכוונת שתוביל אותו בתהליך השינוי.

 

 

 

ומאין הכוחות לפנות/להסכים/לקבל סיוע מיד מקצועית?

לדעתי פה לב העניין.

 

 

חדווה - אם רק לוזרים מאשימים אחרים, אז כולנו לוזרים, כי כולנו היינו שם בשלב זה או אחר של חיינו.  לא הכל תלוי ומוחלט רק בנו..

כשמישהו בוגד בך, זאת אשמתך, כשאת מפוטרת זאת אשמתך.. ועוד ועוד..

אז לבוא ולהגיד שהכל תלוי בנו, קצת תלוש מהמציאות וגם ראייה מאד שטחית.

 

לא מסכימה שכל דבר חייבים ישר סיוע מקצועי.

לפעמים חברים הם יותר מכל דבר... 

חבר טוב כמו שכתבתי, יודע להקשיב ולהאיר את הנושא בזמן הנכון.

שבת נפלאה

סיגל

 

 

כולנו בהחלט לא לוזרים!

אני יכולה לגלות לך שאני אף פעם לא מאשימה אף אדם אחר במצב אליו הגעתי.

אני תמיד לוקחת אחריות על ההתנהלות שלי,

ולא מחפשת תירוצים של שתו לי, אכלו לי.

אני תמיד חושבת מה אני יכולה לעשות כדי שיקרה דבר מסויים.

לדעתי, חוץ מאסונות טבע, יש לנו יכולת השפעה על כל דבר בחיים.

רק בדרך הזו ניתן להצליח.

 

תגידי - גם אישה עגונה 20 שנה זה בגללה..  וזאת סתם דוגמא, אחת מיני רבים.

לא כל דבר בחיים זאת בחירה.. 

כל השאנטי באנטי שמדבר על הגורל, על האחריות שלנו, על היכולת שלנו לשנות את גורלנו ועתידנו, שאנחנו מזמנים את הטוב ואנחנו גם אחראים לרע...  זה חרטא ברטא..

זה לא לוקח בחשבון שיש דברים שהם מעבר ליכולת שלנו, ואנחנו לא רובוטים... אנחנו בני אדם ובן אדם לפעמים נשבר, לפעמים נופל, לפעמים במצב קשה, ולבוא לזרוק לו בפנים שזאת בחירה שלו זאת גישה מאד לא חברית וגישה שלא מכבדת אותו ואת היותו אדם.

ולהגיד לך את האמת - לא הייתי רוצה חברה שזאת גישתה, כי היא באה מנקודה מאד מתנשאת ולא מתייחסת אלי כאדם..

סיגל

דברים רעים קורים לאנשים טובים...הבחירה היא לא מה יקרה לנו אלא איך אנחנו מתמודדים עם מה שנפל עלינו....ואכן יש מצבים שהיאוש,וחוסר היכולת לצאת מהמצב מכריעים אותנו ....זה לא אומר שאי אפשר להבין את זה לתמוך במי שמתרסק ....אבל לצאת מזה רק בעזרת היכולת לבחור מחדש בחיים .

צטט: בן גן 2012-12-08 21:53:42

לא מדובר על זה, את נשמעת כמו מכונת הצלחה ולא כולם כאלה

זה בדיוק העניין,

אני לא מכונה.

אני בן אדם.

וכל אדם באשר הוא,

יכול למצוא בתוכו כוחות 

שיגרמו לו להתרומם גם משפל גדול.

וגם לבקש עזרה זה כוח.

צטט: .Shlomit 2012-12-08 19:46:29

 

 

 

אז למי שאין כוחות נפש רזרוויים והוא לא ניחן בצורך טיפולי יוצא דופן..

מומלץ שלא להתחבר למתקרבנים סדרתיים...

ומתקרבנים סדרתיים.. אם הם רוצים חברה..

מוטב שילמדו גם לתת אנרגיה, לא רק לשאוב,

כי מערכת יחסים תקינה היא כמו חשבון בנק של אנרגיה.

 

 

וואוו. כל כך נכון.

לפעמים צריך לקום וללכת מחברתם של "מתקרבנים סידרתיים"- כי אחרת את עצמך תהפכי לקורבן- מרוב שתנסי להשקיע בהם

או לחילופין- אם הם רואים בזולת את "האשם"- הרי במוקדם או מאוחר גם את תהי אשמה במשהו כלפיהם. 

לצערי-נפרדתי בשנה האחרונה משתי חברת ש(חשבתי) שאהבתי כי באיזשהו שלב הבנתי שאחרי כל פגישה איתן אני מתעסקת יותר מידי במחשבות של "מה לא עשיתי בסדר ואיפה פגעתי בהן"- 

בספר "הנבואה השמיימית" מדברים על המושג של "דרמות שליטה"- כלומר איך אדם מושך מימך אנרגיה ,גם אחרי שהוא כבר לא בסביבתך. קרבן סדרתי זאת אחת הדרכים (לחילופין , גם המקרבן הסדרתי, שבן הזכיר זאת דרמת שליטה).

אדם כזה יצליח להתעלות מעל התחושות הקשות שלו (הרבה פעמים ה"קורבןהסדרתי "באמת חש בודד ושאיש לא מבין אותו) ברגע שילמד למלא את משאבים האנרגטיים שלו בעצמו-ללא תלות במה הסביבה מעניקה לו.

צטט: .Shlomit 2012-12-08 19:46:29

אביגדור, שאפו על הדיון!

 

*

ראשית, אני בכלל לא מתייחסת להתקרבנות שאין בה צדק.

זה בכלל סוג של מניפולציה. שומר נפשו ירחק.

 

ובאשר לסוג השני - אותה התקרבנות על בסיס "מוצדק"

(מההיבט שאותו אדם היה באמת קורבן של נסיבות כאלו ואחרות):

 

כשאדם מתרפק שוב ושוב על ה"קורבניות" של עצמו

ושוקע ב"אכלו לי שתו לי" ולא יוצא מזה,

זאת כבר בעייה שגורמת לסביבה להתרחק!

 

אני לא מכירה מישהו שמסוגל להכיל זולת שמקטר באוזנינו נון סטופ.

זה מעייף.. זה מעציב, ויש גבול שאדם נורמטיבי מסוגל להכיל...

 

יתרה מכך, אם אתה אדם רגיש לכאבו של הזולת

והמתבצר בקורבניותו אינו מוכן לצאת ממנה, וקצרה ידך מלהושיע,

כי הוא לא מוכן לשעות לעצתך.. והקורבניות שלו "תמיד צודקת"..

אז אתה בכלל מרגיש שהקשר הזה "מרוקן" אותך מכוחותיך הנפשיים..

והרי אדם רוצה להיות מועצם במערכת יחסים ולא להתרוקן..

מותר לרוקן את הפרטנר שלנו לפעמים.., אבל לא באופן קונסיסטנטי.

צריך גם למלא אותו באנרגיות.. :)

 

וכולנו חוטאים בזה מפעם לפעם. לפעמים זה נאמר בקול ולפעמים זה רק נאמר בלב..

בכל  אופן, גם בהתקרבנות, כמו כל תכונה שקשה לשאת -

הכל שאלה של מידתיות...

 

אז אם אדם קולט איפה הוא "התקרבן" ולמה,

מה היה מוצדק בזה ומה היה מוצדק בהתנהגות הזולת,

ואם אדם מצליח לסלוח(!)

או לשים בצד את תחושות הקורבניות ולשקם את המצב/ את עצמו

וללכת הלאה בלי מרירות..

אז.. ורק אז יש תקוה לחיים איכותיים בצידו.

 

*

 

עניין שני - 

אני ממש לא יכולה לסבול שאומרים לבנאדם הזה שזאת "בחירה".

זאת התנשאות תחת מעטה של צדקנות מתחסדת.

(מישהו שנוטל לעצמו פריווילגיות של פסיכולוג בגרוש, זה ש"יודע" יותר טוב ממך..)

 

המתנשאים הם

מי שלא התמודד מעולם עם קשיים כאלו

וגם מי שמצא כוחות בעצמו לצאת מהם - וחושב שהשני גם יכול.

אלה גם אלו נטולי זכות לדעתי לשפוט.

ברור שקשה להתקרב למתקרבן הסידרתי, אבל לשפוט?!

 

מכירים את המשפט - "אם אני הצלחתי כל אחד יכול"?

ובכן, בעיניי זה סוג של התנשאות.

שהרי אין לדעת מהם כוחות הנפש של אותו זולת..

לפעמים אדם באמת תקוע (!)

ורק זווית מסויימת של הסתכלות תצליח להוציא אותו מזה -
משהו שמצריך חשיבה יצירתית במיוחד או הארה מיוחדת..

 

 

 

אז למי שאין כוחות נפש רזרוויים והוא לא ניחן בצורך טיפולי יוצא דופן..

מומלץ שלא להתחבר למתקרבנים סדרתיים...

ומתקרבנים סדרתיים.. אם הם רוצים חברה..

מוטב שילמדו גם לתת אנרגיה, לא רק לשאוב,

כי מערכת יחסים תקינה היא כמו חשבון בנק של אנרגיה.

 

תודה על הניתוח

התייחסות ראוייה שיש מה לקחת ממנה...לא אכביר מילים

 

 

צטט: בן גן 2012-12-08 17:02:57

מפסיקים להתייחס אליו כקורבן?

זה קורה הרבה מפאת חוסר סבלנות

צטט: בן גן 2012-12-08 19:10:47

צטט: אביג 100 2012-12-08 09:44:19

צטט: Little Angel 2012-12-08 08:59:45

הבחירה הקלה, היא להיות קורבן.

זה העניין- האם להשתמש בעניין "הבחירה" כל אימת שאנחנו רוצים להתנער מסיוע לחבר זו "בחירה " שלנו לעצום עיניים ולהגיד זו בעייה שלו...

.

לחבק אותך אביגדור על התגובה הזאת

זוכר עוד את הדיון הקודם שפתחת על "העלאת קורבנות"

.

כל עוד זה חבר פשוט- הוא שם או לא

וכשזה חבר קרוב זה שונה

וכשזה החבר כי קרוב ויקר ואהוב ונאמן זאת פרקטיקלי בגידה,

אמצעי כשר לשם צורך נואש

זה תופס את הצד השני בלי הגנות ומכניס לסיחרור

ההשפלה של צד כשמרגישים ומציגים בפניו, כקורבן שלרחם עליו

נורא

לקרבן ולברוח

אבל מרגיש מבזה.

הסידרתיים כולם מוכרים ויש שזקוקים לכאלה לצרכיהם!

במקרים האחרים ההתקרבנות היא תוצאה משותפת של שני צדדים

כאשר צד מקרבן וצד מצליח להתקרבן

חירבון

זה משפיל

כי לא מוגנים מזה שם, כשנהדר והכי בטוח.

ויש כאלה שחייבים לקרבן כדי לזוז

 

מי שבדרך כלל הופך לקורבן- הוא סידרתי

ומי שבדרך כלל משאיר אחריו קורבן- הוא גם סידרתי באותה מידה

חומר למחשבה לכולן

אין לי אף בן חבר קרוב

 

 

ואחרי כל זה הוא בדרך כלל מעמיד עצמו במרכז ואין בילתו ,גם כשזה קורה לאחרים

צטט: גמבה 2012-12-08 21:54:56

צטט: sigjon 2012-12-08 20:34:30

צטט: חדוה ברנר 2012-12-08 09:52:49

צטט: sigjon 2012-12-08 09:35:40

צטט: ציפור עפה 2012-12-08 09:22:13

צטט: חדוה ברנר 2012-12-08 09:18:06

לדבוק בדפוס הקורבן זו בחירה.

ראוי לו לאדם שיקח אחריות על הנעשה בחייו.

לדעתי רק לוזר מאשים אחרים במצב אליו הגיע.

אתה שואל איך ניתן לעזור לאותו אדם -

לטעמי הוא זקוק ליד מקצועית מכוונת שתוביל אותו בתהליך השינוי.

 

 

 

ומאין הכוחות לפנות/להסכים/לקבל סיוע מיד מקצועית?

לדעתי פה לב העניין.

 

 

חדווה - אם רק לוזרים מאשימים אחרים, אז כולנו לוזרים, כי כולנו היינו שם בשלב זה או אחר של חיינו.  לא הכל תלוי ומוחלט רק בנו..

כשמישהו בוגד בך, זאת אשמתך, כשאת מפוטרת זאת אשמתך.. ועוד ועוד..

אז לבוא ולהגיד שהכל תלוי בנו, קצת תלוש מהמציאות וגם ראייה מאד שטחית.

 

לא מסכימה שכל דבר חייבים ישר סיוע מקצועי.

לפעמים חברים הם יותר מכל דבר... 

חבר טוב כמו שכתבתי, יודע להקשיב ולהאיר את הנושא בזמן הנכון.

שבת נפלאה

סיגל

 

 

כולנו בהחלט לא לוזרים!

אני יכולה לגלות לך שאני אף פעם לא מאשימה אף אדם אחר במצב אליו הגעתי.

אני תמיד לוקחת אחריות על ההתנהלות שלי,

ולא מחפשת תירוצים של שתו לי, אכלו לי.

אני תמיד חושבת מה אני יכולה לעשות כדי שיקרה דבר מסויים.

לדעתי, חוץ מאסונות טבע, יש לנו יכולת השפעה על כל דבר בחיים.

רק בדרך הזו ניתן להצליח.

 

תגידי - גם אישה עגונה 20 שנה זה בגללה..  וזאת סתם דוגמא, אחת מיני רבים.

לא כל דבר בחיים זאת בחירה.. 

כל השאנטי באנטי שמדבר על הגורל, על האחריות שלנו, על היכולת שלנו לשנות את גורלנו ועתידנו, שאנחנו מזמנים את הטוב ואנחנו גם אחראים לרע...  זה חרטא ברטא..

זה לא לוקח בחשבון שיש דברים שהם מעבר ליכולת שלנו, ואנחנו לא רובוטים... אנחנו בני אדם ובן אדם לפעמים נשבר, לפעמים נופל, לפעמים במצב קשה, ולבוא לזרוק לו בפנים שזאת בחירה שלו זאת גישה מאד לא חברית וגישה שלא מכבדת אותו ואת היותו אדם.

ולהגיד לך את האמת - לא הייתי רוצה חברה שזאת גישתה, כי היא באה מנקודה מאד מתנשאת ולא מתייחסת אלי כאדם..

סיגל

 

דברים רעים קורים לאנשים טובים...הבחירה היא לא מה יקרה לנו אלא איך אנחנו מתמודדים עם מה שנפל עלינו....ואכן יש מצבים שהיאוש,וחוסר היכולת לצאת מהמצב מכריעים אותנו ....זה לא אומר שאי אפשר להבין את זה לתמוך במי שמתרסק ....אבל לצאת מזה רק בעזרת היכולת לבחור מחדש בחיים .

גמבוש יקירה,

לא מדובר על כוחות הנפש לצאת מהמצב.

מדובר על הראייה והגישה שהכל מבחירה... החיים מזמנים לנו מכות מאד גדולות וכואבות...

ויש תקופות בחיים שקשות... מעבר להכל אני אגיד שגם יש זכות לכל אדם לפעמים ליפול, לרחם על עצמו ולהרגיש קורבן.  כבני אדם אנחנו מרגישים, כואבים, שונאים, אוהבים - זה בסדר כולנו מרוויחים את הזכות להרגיש לא טוב עם עצמנו.. ודווקא מהחולשה צומח החוזק.

הבעיה מתחילה כשהוא לא מצליח להתרומם... ואז פה תפקידנו כחברים, משפחה לעזור לו.

כולנו לא עשויים כמקשה אחת. וכל אחד יש לו את נקודות החולשה והחוזק.

אבל לבוא ולהצהיר בריש גלי - זה הכל בחירה של חייך - כי יש מצבים שגם אם אתה לא רוצה להיות קורבן, המצב עצמו הופך אותך לקורבן.

סיגל

סיגל,

את הרי יודעת שכל אדם חווה בחייו מצבים קשים.

לכולנו יש את המציאות הלא פשוטה.

ובכל זאת, הבחירה נתונה בידינו 

כיצד להסתכל על אותה מציאות.

אני יכולה לספר לך שכאשר חליתי בסרטן,

החלטתי שאני ממשיכה לחיות את החיים,

לרגע לא ישבתי ובכיתי על מר גורלי.

התלבשתי יפה, התאפרתי, מרחתי חיוך על הפרצוף

ויצאתי לבלות.

אני מכירה המון חולי סרטן שיושבים בבית ומתלוננים שכואב להם, שהטיפולים מתישים וכו'

הבחירה שלי לחייך אל המציאות הקשה עשתה אותי אדם מאושר שמסוגל להתמודד עם כל קושי,

ולהצליח להגיע להישגים למרות המכשולים שבדרך.