צטט: sigjon 2012-12-10 06:48:56

ואני אומרת, עד שלא יודעים את כל העובדות... אין מה להגיע למסקנות...

חכו ותשמעו מה קרה ואח"כ תביעו דעה..

סיגל

למה יש לחכות סיגל? שהשילדה של הרכב תתקרר? יש כאן סיפור סופר טרגי של ניצול ושימוש בזוי של משמורת ילדים שתוצאתו האחת עשנה והשניה ארוכת ימים, איזה חיים יהיו לילדים הללו שהסכסוך בין הוריהם גרם ליתמות ועל מה? על עוד שקל, עוד שעה/יום עם הילדים,

אחחחח גלעד כפרות,

איך אתה מריח את הפוסטים האלה ובא לבקר

למה לא מגיב גם על שאלות "מה זאת אהבה" ?

ואתה בכלל אחראי לזה שאני כאן.. בדה מרקר.. זוכר ? :-) 

צטט: h a n i 2012-12-10 20:55:13

אחחחח גלעד כפרות,

איך אתה מריח את הפוסטים האלה ובא לבקר

למה לא מגיב גם על שאלות "מה זאת אהבה" ?

ואתה בכלל אחראי לזה שאני כאן.. בדה מרקר.. זוכר ? :-) 

כנראה שעדין לא מצאתי את התשובות לכך...

חני וגלעד.

מישהו מאיתנו יודע בדיוק את מה שקרה ?  מישהו מכיר את הנפשות הפועלות ?

אולי הוא אלים ? אולי הוא איים על האם ברצח ולכן היא לא נתנה לו אפשרות כניסה לביתה? 

אולי הוא איים על האם ועל ילדיו ? ואולי באותו שלב הוא היה שיכור או מסומם והאם לא רצתה שהילדים יראו זאת...

וזה סתם כמה השערות מתוך מיליון אפשרויות... 

 ישר החלטתם שהאמא היא "הרוצחת" ואשמות כל הרשויות בעניין.

מעבר לזה שהדעות הנכתבות כאן כלפי עובדי משרד הרווחה והעובדות הסוציאליות הן כל כך אלימות מילולית...

קצת הכללות לא ?

וכמובן יש את המקרים שבו אתם בהחלט צודקים, שהאמא אשמה... 

אבל לעניינינו, הביאו קטע  על אבא שהתאבד בשרפה (דבר מזעזע כשלעצמו), כשבאותו בוקר ניסה לבקר את גרושתו וילדיו, כשהאשה לא אפשרה זאת.

האם באמת מישהו מכם יודע מה הסיפור ביניהם?  

סתם ניקח מצב היפותטי-  נניח שהאבא הוא על כדורים, והוא עקב גירושים קשים בסכסוך עם גרושתו מאיים עליה ועל ילדיו.  האם גם נאשים את האישה ?  הרי רק לפני כמה שנים אותו סיפור נגמר ברצח שלושת הילדים... והשאלה שנשאלה איך האמא יכלה לתת את הילדים לאב כשהוא במצב כל כך מעורער.

ובל נזכיר את מס' הנשים שנרצחו ע"י הגרושים... 

בשום מקרה אני לא רומזת שזה המקרה או דומה לא... אני פשוט לא יודעת מה קרה פה... ולא מוכנה לקפוץ וישר להאשים.

הרי אני מגדלת בן, אני בת לאבא, אחות לאחים, דודה לאחיינים, בל נדבר על חברים, בני זוג, שותפים לעבודה ועוד.. 

בהחלט יש נשים שפוגעות בגברים, ובאותה מידה יש הרב מאד גברים שפוגעים בנשים....כמו שיש גברים יש גם נשים - באותה סקאלה של רוע... 

ושלא יהיה ספק, אני בהחלט מבינה שכל אחד כותב מכאביו, אני לרגע לא מזלזלת בתחושות של אף אחד - אבל כיבוד תחושות האחר צריך להגיע מגישה הדדית..

אני לא לקחתי עמדה, ולא קבעתי עובדה לכאן ולכאן.. כל מה שאמרתי אל תקפצו למסקנות לפני שאתם יודעים את כל האמת או במקרה הנ"ל את העובדות, לפחות היבשות. 

סיגל

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

חני וגלעד.

 

מישהו מאיתנו יודע בדיוק את מה שקרה ?  מישהו מכיר את הנפשות הפועלות ?

אולי הוא אלים ? אולי הוא איים על האם ברצח ולכן היא לא נתנה לו אפשרות כניסה לביתה? 

אולי הוא איים על האם ועל ילדיו ? ואולי באותו שלב הוא היה שיכור או מסומם והאם לא רצתה שהילדים יראו זאת...

וזה סתם כמה השערות מתוך מיליון אפשרויות... 

 ישר החלטתם שהאמא היא "הרוצחת" ואשמות כל הרשויות בעניין.

מעבר לזה שהדעות הנכתבות כאן כלפי עובדי משרד הרווחה והעובדות הסוציאליות הן כל כך אלימות מילולית...

קצת הכללות לא ?

וכמובן יש את המקרים שבו אתם בהחלט צודקים, שהאמא אשמה... 

 

אבל לעניינינו, הביאו קטע  על אבא שהתאבד בשרפה (דבר מזעזע כשלעצמו), כשבאותו בוקר ניסה לבקר את גרושתו וילדיו, כשהאשה לא אפשרה זאת.

האם באמת מישהו מכם יודע מה הסיפור ביניהם?  

 

 

סתם ניקח מצב היפותטי-  נניח שהאבא הוא על כדורים, והוא עקב גירושים קשים בסכסוך עם גרושתו מאיים עליה ועל ילדיו.  האם גם נאשים את האישה ?  הרי רק לפני כמה שנים אותו סיפור נגמר ברצח שלושת הילדים... והשאלה שנשאלה איך האמא יכלה לתת את הילדים לאב כשהוא במצב כל כך מעורער.

ובל נזכיר את מס' הנשים שנרצחו ע"י הגרושים... 

 

בשום מקרה אני לא רומזת שזה המקרה או דומה לא... אני פשוט לא יודעת מה קרה פה... ולא מוכנה לקפוץ וישר להאשים.

 

הרי אני מגדלת בן, אני בת לאבא, אחות לאחים, דודה לאחיינים, בל נדבר על חברים, בני זוג, שותפים לעבודה ועוד.. 

בהחלט יש נשים שפוגעות בגברים, ובאותה מידה יש הרב מאד גברים שפוגעים בנשים....כמו שיש גברים יש גם נשים - באותה סקאלה של רוע... 

 

ושלא יהיה ספק, אני בהחלט מבינה שכל אחד כותב מכאביו, אני לרגע לא מזלזלת בתחושות של אף אחד - אבל כיבוד תחושות האחר צריך להגיע מגישה הדדית..

אני לא לקחתי עמדה, ולא קבעתי עובדה לכאן ולכאן.. כל מה שאמרתי אל תקפצו למסקנות לפני שאתם יודעים את כל האמת או במקרה הנ"ל את העובדות, לפחות היבשות. 

 

סיגל

 

 

 

 

הבאת המון אפשרויות.

בכולן את נותנת לגבר אפס קרדית. אילו גברים אלימים-שיכורים-נוראים-מחרידים.

עכשיו תארי לך שהיה גבר שהיה מעורב איתך עם אבהות על ילד.

מראש בגישה כזאת הוא אשם, ואפילו המוות לא היה משחרר אותו מאשמה.

 

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 21:44:13

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

חני וגלעד.

 

מישהו מאיתנו יודע בדיוק את מה שקרה ?  מישהו מכיר את הנפשות הפועלות ?

אולי הוא אלים ? אולי הוא איים על האם ברצח ולכן היא לא נתנה לו אפשרות כניסה לביתה? 

אולי הוא איים על האם ועל ילדיו ? ואולי באותו שלב הוא היה שיכור או מסומם והאם לא רצתה שהילדים יראו זאת...

וזה סתם כמה השערות מתוך מיליון אפשרויות... 

 ישר החלטתם שהאמא היא "הרוצחת" ואשמות כל הרשויות בעניין.

מעבר לזה שהדעות הנכתבות כאן כלפי עובדי משרד הרווחה והעובדות הסוציאליות הן כל כך אלימות מילולית...

קצת הכללות לא ?

וכמובן יש את המקרים שבו אתם בהחלט צודקים, שהאמא אשמה... 

 

אבל לעניינינו, הביאו קטע  על אבא שהתאבד בשרפה (דבר מזעזע כשלעצמו), כשבאותו בוקר ניסה לבקר את גרושתו וילדיו, כשהאשה לא אפשרה זאת.

האם באמת מישהו מכם יודע מה הסיפור ביניהם?  

 

 

סתם ניקח מצב היפותטי-  נניח שהאבא הוא על כדורים, והוא עקב גירושים קשים בסכסוך עם גרושתו מאיים עליה ועל ילדיו.  האם גם נאשים את האישה ?  הרי רק לפני כמה שנים אותו סיפור נגמר ברצח שלושת הילדים... והשאלה שנשאלה איך האמא יכלה לתת את הילדים לאב כשהוא במצב כל כך מעורער.

ובל נזכיר את מס' הנשים שנרצחו ע"י הגרושים... 

 

בשום מקרה אני לא רומזת שזה המקרה או דומה לא... אני פשוט לא יודעת מה קרה פה... ולא מוכנה לקפוץ וישר להאשים.

 

הרי אני מגדלת בן, אני בת לאבא, אחות לאחים, דודה לאחיינים, בל נדבר על חברים, בני זוג, שותפים לעבודה ועוד.. 

בהחלט יש נשים שפוגעות בגברים, ובאותה מידה יש הרב מאד גברים שפוגעים בנשים....כמו שיש גברים יש גם נשים - באותה סקאלה של רוע... 

 

ושלא יהיה ספק, אני בהחלט מבינה שכל אחד כותב מכאביו, אני לרגע לא מזלזלת בתחושות של אף אחד - אבל כיבוד תחושות האחר צריך להגיע מגישה הדדית..

אני לא לקחתי עמדה, ולא קבעתי עובדה לכאן ולכאן.. כל מה שאמרתי אל תקפצו למסקנות לפני שאתם יודעים את כל האמת או במקרה הנ"ל את העובדות, לפחות היבשות. 

 

סיגל

 

 

 

 

הבאת המון אפשרויות.

בכולן את נותנת לגבר אפס קרדית. אילו גברים אלימים-שיכורים-נוראים-מחרידים.

עכשיו תארי לך שהיה גבר שהיה מעורב איתך עם אבהות על ילד.

מראש בגישה כזאת הוא אשם, ואפילו המוות לא היה משחרר אותו מאשמה.

 

 

דורון,

תקרא שוב את הנכתב.. יש לך נטייה לקרוא רק את מה שאתה רוצה לקרוא.

סיגל

 

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

 

 ישר החלטתם שהאמא היא "הרוצחת" ואשמות כל הרשויות בעניין.

 

איפה קראת שזה מה שהחלטתי ?

לגבי שאר תגובתך.. תגובתי הקודמת בעינה עומדת.

צטט: h a n i 2012-12-10 21:52:21

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

 

 ישר החלטתם שהאמא היא "הרוצחת" ואשמות כל הרשויות בעניין.

 

איפה קראת שזה מה שהחלטתי ?

לגבי שאר תגובתך.. תגובתי הקודמת בעינה עומדת.

חני,

לוקחת חזרה, התכוונתי לרוב התגובות שהיו בדיון כנגד האם..

וגם תגובתי בעינה עומדת... לא לשפוט מישהו עד שאתה לא יודע את הסיפור.

סיגל,

אפשר לקחת את הדיון כסיפורו של מקרה פרטי, ואז הפרטים הם באמת רלוונטיים.

ואפשר לקחת אותו כמייצג תופעה לפיה בעת הגירושין - אב שעד אז היה הורה שווה בחובותיו וזכויותיו נהפך להיות הורה סוג ב', בכך שניטלת ממנו סמכות ההחלטה לגבי הורותו וניתנת בלעדית לאם.

אין צורך בספקולציות, החוק והפרקטיקה מאוד חד-משמעיים בנושא.

ואם את דווקא רוצה לדעת, ישנם לא מעט גברים שבאמת בוכים בלילה, כשכל רצונם הוא להקריא לילד סיפור, לחגוג איתה יום הולדת, לבלות איתם אחר צהריים נינוח בלי לחשוב על כמה זמן יתעכבו בפקקים ואיזה סנקציות יינקטו נגדם בשל התנהגותם הסוררת ואי עמידתם בזמנים.

ועוד לא דיברנו על תלונות שווא, צווי הרחקה ומאסרים.

ברור שלא כל המקרים הם כאלה, ישנם גם גברים אלימים שהחוק צריך לטפל בהם כפי שמטפלים באנשים אלימים.

אבל כל עוד קיים מקרה אחד כזה כאן של ניתוק שרירותי - זהו מקרה אחד יותר מדי.

אני מכירה עשרות..

צטט: sigjon 2012-12-10 21:52:12

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 21:44:13

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

חני וגלעד.

 

מישהו מאיתנו יודע בדיוק את מה שקרה ?  מישהו מכיר את הנפשות הפועלות ?

אולי הוא אלים ? אולי הוא איים על האם ברצח ולכן היא לא נתנה לו אפשרות כניסה לביתה? 

אולי הוא איים על האם ועל ילדיו ? ואולי באותו שלב הוא היה שיכור או מסומם והאם לא רצתה שהילדים יראו זאת...

וזה סתם כמה השערות מתוך מיליון אפשרויות... 

 ישר החלטתם שהאמא היא "הרוצחת" ואשמות כל הרשויות בעניין.

מעבר לזה שהדעות הנכתבות כאן כלפי עובדי משרד הרווחה והעובדות הסוציאליות הן כל כך אלימות מילולית...

קצת הכללות לא ?

וכמובן יש את המקרים שבו אתם בהחלט צודקים, שהאמא אשמה... 

 

אבל לעניינינו, הביאו קטע  על אבא שהתאבד בשרפה (דבר מזעזע כשלעצמו), כשבאותו בוקר ניסה לבקר את גרושתו וילדיו, כשהאשה לא אפשרה זאת.

האם באמת מישהו מכם יודע מה הסיפור ביניהם?  

 

 

סתם ניקח מצב היפותטי-  נניח שהאבא הוא על כדורים, והוא עקב גירושים קשים בסכסוך עם גרושתו מאיים עליה ועל ילדיו.  האם גם נאשים את האישה ?  הרי רק לפני כמה שנים אותו סיפור נגמר ברצח שלושת הילדים... והשאלה שנשאלה איך האמא יכלה לתת את הילדים לאב כשהוא במצב כל כך מעורער.

ובל נזכיר את מס' הנשים שנרצחו ע"י הגרושים... 

 

בשום מקרה אני לא רומזת שזה המקרה או דומה לא... אני פשוט לא יודעת מה קרה פה... ולא מוכנה לקפוץ וישר להאשים.

 

הרי אני מגדלת בן, אני בת לאבא, אחות לאחים, דודה לאחיינים, בל נדבר על חברים, בני זוג, שותפים לעבודה ועוד.. 

בהחלט יש נשים שפוגעות בגברים, ובאותה מידה יש הרב מאד גברים שפוגעים בנשים....כמו שיש גברים יש גם נשים - באותה סקאלה של רוע... 

 

ושלא יהיה ספק, אני בהחלט מבינה שכל אחד כותב מכאביו, אני לרגע לא מזלזלת בתחושות של אף אחד - אבל כיבוד תחושות האחר צריך להגיע מגישה הדדית..

אני לא לקחתי עמדה, ולא קבעתי עובדה לכאן ולכאן.. כל מה שאמרתי אל תקפצו למסקנות לפני שאתם יודעים את כל האמת או במקרה הנ"ל את העובדות, לפחות היבשות. 

 

סיגל

 

 

 

 

הבאת המון אפשרויות.

בכולן את נותנת לגבר אפס קרדית. אילו גברים אלימים-שיכורים-נוראים-מחרידים.

עכשיו תארי לך שהיה גבר שהיה מעורב איתך עם אבהות על ילד.

מראש בגישה כזאת הוא אשם, ואפילו המוות לא היה משחרר אותו מאשמה.

 

 

דורון,

תקרא שוב את הנכתב.. יש לך נטייה לקרוא רק את מה שאתה רוצה לקרוא.

סיגל

 

צודקת.

קראתי שוב ועד הסוף וסימנתי לך עוד מקומות בהם נשקפת ראיה של

סלידה מוחלטת וחוסר אמון מושלם כלפי גברים.

סליחה שהתעלמתי מהם בקריאה ראשונה!

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-12-10 22:10:57

סיגל,

אפשר לקחת את הדיון כסיפורו של מקרה פרטי, ואז הפרטים הם באמת רלוונטיים.

ואפשר לקחת אותו כמייצג תופעה לפיה בעת הגירושין - אב שעד אז היה הורה שווה בחובותיו וזכויותיו נהפך להיות הורה סוג ב', בכך שניטלת ממנו סמכות ההחלטה לגבי הורותו וניתנת בלעדית לאם.

אין צורך בספקולציות, החוק והפרקטיקה מאוד חד-משמעיים בנושא.

ואם את דווקא רוצה לדעת, ישנם לא מעט גברים שבאמת בוכים בלילה, כשכל רצונם הוא להקריא לילד סיפור, לחגוג איתה יום הולדת, לבלות איתם אחר צהריים נינוח בלי לחשוב על כמה זמן יתעכבו בפקקים ואיזה סנקציות יינקטו נגדם בשל התנהגותם הסוררת ואי עמידתם בזמנים.

ועוד לא דיברנו על תלונות שווא, צווי הרחקה ומאסרים.

ברור שלא כל המקרים הם כאלה, ישנם גם גברים אלימים שהחוק צריך לטפל בהם כפי שמטפלים באנשים אלימים.

אבל כל עוד קיים מקרה אחד כזה כאן של ניתוק שרירותי - זהו מקרה אחד יותר מדי.

אני מכירה עשרות..

נילי,

הסיפור הובא כמקרה פרטי, וההתייחסות שלי היתה שמכיוון שזהו מקרה פרטי ואין פרטים, אין טעם לחרוץ את הדין.

לא הבעתי את דעתי לגבי זכויות האב..  

כל מה שכתבתי שמדהים איך חורצים את דינה של האם וכל הרשויות, עוד לפני ידיעת הפרטים..  כל אחד מאיתנו הפך קטגור, שופט ותליין.

והוספתי שבמידה והאשמה היא בנקמת האם, היא אשמה לכל דבר.

אז אנא אל תכניסו לי מילים וכוונות, ואל תנסו לסטות את הדיון ואת דברי למקומות שנוח לכם לתקוף.

אף אחד לא התייחס לכך שאין שום נתונים על האם ומה שהוביל את העניין.. 

ולגבי ניתוק שרירותי שהוא מקרה אחד יותר מדי - צודקת במיליון אחוז.

באותה מידה רצח/ אלימות - היא גם מקרה אחד יותר מדי... וכדאי שגם תנגעו או תתייחסו בנושא זה.

סיגל