צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 22:25:49

צטט: sigjon 2012-12-10 21:52:12

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 21:44:13

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

 

 

 

דורון,

תקרא שוב את הנכתב.. יש לך נטייה לקרוא רק את מה שאתה רוצה לקרוא.

סיגל

 

צודקת.

קראתי שוב ועד הסוף וסימנתי לך עוד מקומות בהם נשקפת ראיה של

סלידה מוחלטת וחוסר אמון מושלם כלפי גברים.

סליחה שהתעלמתי מהם בקריאה ראשונה!

 

דורון, דורון, דורון

תתבגר כבר.. לא כל ראייה אחרת מראייתך היא ישר מלחמת עולמות ושנאה מגדרית..

כפרופסור הייתי מצפה שתלמד לקרוא את משמעות הדברים אצל הכותב.. ולא מה שנרקם במוחך הקודח..  

כמו שכתבתי קודם - אל תתן פרשנות מעוותת לדברים, לא כולם חושבים כמוך.

הגדלתי את הפונטים, אולי זה יעזור לך להבין יותר.

סיגל

 

צטט: sigjon 2012-12-10 23:06:21

נילי,

הסיפור הובא כמקרה פרטי, וההתייחסות שלי היתה שמכיוון שזהו מקרה פרטי ואין פרטים, אין טעם לחרוץ את הדין.

לא הבעתי את דעתי לגבי זכויות האב..  

כל מה שכתבתי שמדהים איך חורצים את דינה של האם וכל הרשויות, עוד לפני ידיעת הפרטים..  כל אחד מאיתנו הפך קטגור, שופט ותליין.

והוספתי שבמידה והאשמה היא בנקמת האם, היא אשמה לכל דבר.

אז אנא אל תכניסו לי מילים וכוונות, ואל תנסו לסטות את הדיון ואת דברי למקומות שנוח לכם לתקוף.

אף אחד לא התייחס לכך שאין שום נתונים על האם ומה שהוביל את העניין.. 

 

ולגבי ניתוק שרירותי שהוא מקרה אחד יותר מדי - צודקת במיליון אחוז.

באותה מידה רצח/ אלימות - היא גם מקרה אחד יותר מדי... וכדאי שגם תנגעו או תתייחסו בנושא זה.

סיגל

 

 

סיגל יקירתי,

למקרא דברייך רצתי לראי, 

מיהרתי להביט בו, ושם היא הביטה בי בחזרה - בבואתי.

שפשפתי את עיני חזור ושפשף,

אבל הפלא ופלא - עדיין ראיתי בבואה אחת.

על כן יהיה זה אך הולם אם תתייחסי לדברי בלשון יחידה, שכן דוברת אני בשם עצמי בלבד, גם אם על תופעה ש"גיבוריה" (אבוי לאותם גיבורים..) הן אלפי משפחות.

חבל שאינך מבחינה בין מעשי פשע שנעשים ע"י יחידים לבין כאלה שנעשים ע"י המדינה ובחסותה - ולכן בחסות כולנו.

אני מאחלת לך שבבוא היום כשבנך יינשא יהיו נשואיו ארוכים ומאושרים, כך שהמתואר לא ייגע לך אישית,

אבל חלילה אם כן - הלואי  שלא תעמדי במצב בו ינותק בנך בשרירות לב מילדיו, ואת - מנכדייך.

כן, ראיתי גם סבתות וסבים בוכים.

 

 

 

דורון,

תקרא שוב את הנכתב.. יש לך נטייה לקרוא רק את מה שאתה רוצה לקרוא.

סיגל

 

צודקת.

קראתי שוב ועד הסוף וסימנתי לך עוד מקומות בהם נשקפת ראיה של

סלידה מוחלטת וחוסר אמון מושלם כלפי גברים.

סליחה שהתעלמתי מהם בקריאה ראשונה!

 

דורון, דורון, דורון

תתבגר כבר.. לא כל ראייה אחרת מראייתך היא ישר מלחמת עולמות ושנאה מגדרית..

כפרופסור הייתי מצפה שתלמד לקרוא את משמעות הדברים אצל הכותב.. ולא מה שנרקם במוחך הקודח..  

כמו שכתבתי קודם - אל תתן פרשנות מעוותת לדברים, לא כולם חושבים כמוך.

הגדלתי את הפונטים, אולי זה יעזור לך להבין יותר.

סיגל

 

*********

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-12-10 22:10:57

סיגל,

אפשר לקחת את הדיון כסיפורו של מקרה פרטי, ואז הפרטים הם באמת רלוונטיים.

ואפשר לקחת אותו כמייצג תופעה לפיה בעת הגירושין - אב שעד אז היה הורה שווה בחובותיו וזכויותיו נהפך להיות הורה סוג ב', בכך שניטלת ממנו סמכות ההחלטה לגבי הורותו וניתנת בלעדית לאם.

אין צורך בספקולציות, החוק והפרקטיקה מאוד חד-משמעיים בנושא.

ואם את דווקא רוצה לדעת, ישנם לא מעט גברים שבאמת בוכים בלילה, כשכל רצונם הוא להקריא לילד סיפור, לחגוג איתה יום הולדת, לבלות איתם אחר צהריים נינוח בלי לחשוב על כמה זמן יתעכבו בפקקים ואיזה סנקציות יינקטו נגדם בשל התנהגותם הסוררת ואי עמידתם בזמנים.

ועוד לא דיברנו על תלונות שווא, צווי הרחקה ומאסרים.

ברור שלא כל המקרים הם כאלה, ישנם גם גברים אלימים שהחוק צריך לטפל בהם כפי שמטפלים באנשים אלימים.

אבל כל עוד קיים מקרה אחד כזה כאן של ניתוק שרירותי - זהו מקרה אחד יותר מדי.

אני מכירה עשרות..

תמיד אני רואה פה, במקום הזה , אמפטיה לאבות שכל-כך רוצים לראות את הילדים וקשה להם...

פחחחחח

תבדקו טוב-טוב את הבכיינים הסידרתיים האלה.

אולי כשלא היה נוח, לא תמיד באו להיות עם הילדים?

אולי כל הצעקה הזאת היא רק כדי "להיות בסדר" ו"מה יגידו" ולא מתוך רצון כן ואמיתי לקחת חלק בחיי הילדים שהשאירו מאחור בדרכם לחיפוש אחר האושר.

לדעתי מיותר לחפש אשמים בסיפור.

כשאדם נתקל בבעיה בחייו - בעבודה, במשפחה, עם השכנים וכו',

ראוי לו שימצא דרכים לפתור את הבעיה .

התאבדות, בכל מקרה, אינה התוצאה הרצויה!

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-12-11 00:03:27

צטט: sigjon 2012-12-10 23:06:21

נילי,

הסיפור הובא כמקרה פרטי, וההתייחסות שלי היתה שמכיוון שזהו מקרה פרטי ואין פרטים, אין טעם לחרוץ את הדין.

לא הבעתי את דעתי לגבי זכויות האב..  

כל מה שכתבתי שמדהים איך חורצים את דינה של האם וכל הרשויות, עוד לפני ידיעת הפרטים..  כל אחד מאיתנו הפך קטגור, שופט ותליין.

והוספתי שבמידה והאשמה היא בנקמת האם, היא אשמה לכל דבר.

אז אנא אל תכניסו לי מילים וכוונות, ואל תנסו לסטות את הדיון ואת דברי למקומות שנוח לכם לתקוף.

אף אחד לא התייחס לכך שאין שום נתונים על האם ומה שהוביל את העניין.. 

 

ולגבי ניתוק שרירותי שהוא מקרה אחד יותר מדי - צודקת במיליון אחוז.

באותה מידה רצח/ אלימות - היא גם מקרה אחד יותר מדי... וכדאי שגם תנגעו או תתייחסו בנושא זה.

סיגל

 

 

סיגל יקירתי,

למקרא דברייך רצתי לראי, 

מיהרתי להביט בו, ושם היא הביטה בי בחזרה - בבואתי.

שפשפתי את עיני חזור ושפשף,

אבל הפלא ופלא - עדיין ראיתי בבואה אחת.

על כן יהיה זה אך הולם אם תתייחסי לדברי בלשון יחידה, שכן דוברת אני בשם עצמי בלבד, גם אם על תופעה ש"גיבוריה" (אבוי לאותם גיבורים..) הן אלפי משפחות.

חבל שאינך מבחינה בין מעשי פשע שנעשים ע"י יחידים לבין כאלה שנעשים ע"י המדינה ובחסותה - ולכן בחסות כולנו.

אני מאחלת לך שבבוא היום כשבנך יינשא יהיו נשואיו ארוכים ומאושרים, כך שהמתואר לא ייגע לך אישית,

אבל חלילה אם כן - הלואי  שלא תעמדי במצב בו ינותק בנך בשרירות לב מילדיו, ואת - מנכדייך.

כן, ראיתי גם סבתות וסבים בוכים.

 

נילי בוקר טוב,

ציניות לא הופכת את התשובה לצודקת יותר.  מספיק לכתוב שאנא התייחסי לתשובתי ולא לכלל התשובות, ותאמיני לי שאני אקבל את הביקורת ואתייחס בהתאם.

אני לא מתכוונת לחזור שוב ושוב על מה שכתבתי.

תקראי שוב את כל שכתבתי, ותביני שאני לא מוכנה לחרוץ דין על אף אחד כל עוד שאני לא יודעת את פרטי המקרה, אלא רק דרך ידיעה בעיתון... זאת דמגוגיה זולה.

 

ולגבי מה שכתבת על בני - אני מודעת שלא לעולם חוסן, לאף אחד מאיתנו, ומקווה שאני נותנת לו את הכלים היום להתמודדות טובה יותר עם עימותים בחיים.

באותה מידה לא לעולם חוסן להורים שקוברים את בתם שנרצחה ע"י הגרוש, או שבתם ונכדיהם עוברת מסכת אלימה של בעל אלים / גרוש.   

במידה ויש לך בת - מאחלת לה ולך שלא תצטרכו לעמוד מול מקרים אלו...

 

יום נהדר ושקט

סיגל

 

 

צטט: .Shlomit 2012-12-10 23:54:43

חוזרת ואומרת - סיגל, לדעתי את היחידה שקוראת את המפה באופן אובייקטיבי.

 

זה יכול להיות כל כך הרבה יותר דברים ממה שהעיתונות הצהובה ממהרת להציג.

 

תודה יקירה

יום מקסים

צטט: בטי בלו 2012-12-11 07:18:4

 

תמיד אני רואה פה, במקום הזה , אמפטיה לאבות שכל-כך רוצים לראות את הילדים וקשה להם...

פחחחחח

תבדקו טוב-טוב את הבכיינים הסידרתיים האלה.

אולי כשלא היה נוח, לא תמיד באו להיות עם הילדים?

אולי כל הצעקה הזאת היא רק כדי "להיות בסדר" ו"מה יגידו" ולא מתוך רצון כן ואמיתי לקחת חלק בחיי הילדים שהשאירו מאחור בדרכם לחיפוש אחר האושר.

 

קשה להם? לא על אלה אני מדברת.

האמיני לי שאני מכירה גם כאלה שזנחו את ילדיהם מתוך בחירה, וזאת ממקור ראשון מאוד.

כל מילת ביקורת וגינוי המוטחת בפניהם, כל רגש של בוז וסלידה - יהיו מוצדקים , כשמדובר בפגיעה בחפים ובתמימים - הילדים.

כאן אני מדברת על אותם האבות שכן רוצים לקחת חלק סדיר בחיי ילדיהם ונמנע מהם.

קחי תזכורת:

http://cafe.themarker.com/topic/2183687/

 

צטט: sigjon 2012-12-11 07:35:57

נילי בוקר טוב,

ציניות לא הופכת את התשובה לצודקת יותר.  מספיק לכתוב שאנא התייחסי לתשובתי ולא לכלל התשובות, ותאמיני לי שאני אקבל את הביקורת ואתייחס בהתאם.

אני לא מתכוונת לחזור שוב ושוב על מה שכתבתי.

תקראי שוב את כל שכתבתי, ותביני שאני לא מוכנה לחרוץ דין על אף אחד כל עוד שאני לא יודעת את פרטי המקרה, אלא רק דרך ידיעה בעיתון... זאת דמגוגיה זולה.

 

סיגל,

הציניות שבדברי נועדה לכוון אותך להתייחס אלי באופן אישי, ולא קבוצתי.

צר לי שבעטיה החמצת את עיקר דברי:

חבל שאינך מבחינה בין מעשי פשע שנעשים ע"י יחידים לבין כאלה שנעשים ע"י המדינה ובחסותה - ולכן בחסות כולנו.

האומלל ששרף את עצמו כבר לא צריך שאף אחד יחרוץ את דינו.

אבל אם נשנה את המצב המחפיר הזה נוכל למנוע את גורלם הדומה של לא מעט אבות וילדים אחרים.

רק טוב.

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-12-11 08:52:17

צטט: sigjon 2012-12-11 07:35:57

נילי בוקר טוב,

ציניות לא הופכת את התשובה לצודקת יותר.  מספיק לכתוב שאנא התייחסי לתשובתי ולא לכלל התשובות, ותאמיני לי שאני אקבל את הביקורת ואתייחס בהתאם.

אני לא מתכוונת לחזור שוב ושוב על מה שכתבתי.

תקראי שוב את כל שכתבתי, ותביני שאני לא מוכנה לחרוץ דין על אף אחד כל עוד שאני לא יודעת את פרטי המקרה, אלא רק דרך ידיעה בעיתון... זאת דמגוגיה זולה.

 

סיגל,

הציניות שבדברי נועדה לכוון אותך להתייחס אלי באופן אישי, ולא קבוצתי.

צר לי שבעטיה החמצת את עיקר דברי:

חבל שאינך מבחינה בין מעשי פשע שנעשים ע"י יחידים לבין כאלה שנעשים ע"י המדינה ובחסותה - ולכן בחסות כולנו.

האומלל ששרף את עצמו כבר לא צריך שאף אחד יחרוץ את דינו.

אבל אם נשנה את המצב המחפיר הזה נוכל למנוע את גורלם הדומה של לא מעט אבות וילדים אחרים.

רק טוב.

נילי,

כמו שכתבתי לא תמיד ציניות היא במקום.. ולא החמצתי לרגע את דברייך.

ושוב אכתוב לך, לא עשיתי שום הבחנה בשום דבר. לא הבעתי את דעתי על שום דבר, ואל תנסי לייחס לדברי דברים אחרים.

הדבר היחיד שהבעתי הוא שאין מה להגיב לפני שמכירים את המקרה..  

יום מקסים

סיגל