לא קל לי להגיב בדיון הזה אדם לקח את חייו .

נעצור רגע ננשום .

ואני כמה כובעים יש לי ? ובאיזה אבחר ?

בכובע של העובדת הסוציאלית שמידי יום מתמודדת עם שאלות שהלוואי שלא הייתי צריכה ועושה הכי טוב שאני יכולה על מנת לראות את הילדים במרכז ..(ולא במרכז קשר)

כחברה לגברים ונשים שחווים את המערכת כפולשנית אטומה בלתי שווינית ומתעמרת ולפעמים אכן היא כך ....

כאמא שאבי ביתה אינו בקשר איתה ?

רוצה להגיד שאין כאן שחור או לבן וכמספר האנשים כך ההתייחסויות המגוונות, והרצון הזה למצוא אשמים מובן ונובע בעיקר מחוסר האונים מול תופעה קשה של התמודדות המונעת מתוך אגו פגוע פצוע של אנשים שלא משכילים להתמודד עם משבר הפרידה בדרך שאינה מוסיפה פגיעה על פגיעה.

מעניין מאיפה הגרושה תוציא עכשיו מזונות... לא חושב שהחב' קדישא משלמת.ככה זה כשרבים על הגב של הילדים. מי שלא מסוגל להתגרש כמו שצריך, שלא יתחתן.

נ.ב.

סיימתי שבוע שבער קורס גישור, מחפש שפני נסיונות

היא מקבלת השלמה עד אזור 5000-6000 ש"ח, נדה.

הילדים עם פחות גם מהכיוון הזה.

יש בישראל רבע מליון הסכמים לא מקויימים אז זה שהוא חי לא מבטיח כסף.

.

אחותי במשרד עו"ד שמטפל, בעלת המשרד אומרת שאנחנו אחד ל-600.

תהיו טובים שם בחוץ, הרי מדובר באנשים שהם יקרים.

לפעמים דווקא הכי יקרים, תתחשבו גם כשלא נראה לכם,

אחרת אללה איסטור...

מדהים איך האדם הכי יקר  יכול להסתובב עלינו, לפעמים ברגע של זמן והכי לא צפוי 

לפעמים ממצב של אמון מוחלט, נכון בטי?

צטט: בטי בלו 2012-12-11 07:18:49

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-12-10 22:10:57

סיגל,

אפשר לקחת את הדיון כסיפורו של מקרה פרטי, ואז הפרטים הם באמת רלוונטיים.

ואפשר לקחת אותו כמייצג תופעה לפיה בעת הגירושין - אב שעד אז היה הורה שווה בחובותיו וזכויותיו נהפך להיות הורה סוג ב', בכך שניטלת ממנו סמכות ההחלטה לגבי הורותו וניתנת בלעדית לאם.

אין צורך בספקולציות, החוק והפרקטיקה מאוד חד-משמעיים בנושא.

ואם את דווקא רוצה לדעת, ישנם לא מעט גברים שבאמת בוכים בלילה, כשכל רצונם הוא להקריא לילד סיפור, לחגוג איתה יום הולדת, לבלות איתם אחר צהריים נינוח בלי לחשוב על כמה זמן יתעכבו בפקקים ואיזה סנקציות יינקטו נגדם בשל התנהגותם הסוררת ואי עמידתם בזמנים.

ועוד לא דיברנו על תלונות שווא, צווי הרחקה ומאסרים.

ברור שלא כל המקרים הם כאלה, ישנם גם גברים אלימים שהחוק צריך לטפל בהם כפי שמטפלים באנשים אלימים.

אבל כל עוד קיים מקרה אחד כזה כאן של ניתוק שרירותי - זהו מקרה אחד יותר מדי.

אני מכירה עשרות..

 

 

 

 

תמיד אני רואה פה, במקום הזה , אמפטיה לאבות שכל-כך רוצים לראות את הילדים וקשה להם...

פחחחחח

תבדקו טוב-טוב את הבכיינים הסידרתיים האלה.

אולי כשלא היה נוח, לא תמיד באו להיות עם הילדים?

אולי כל הצעקה הזאת היא רק כדי "להיות בסדר" ו"מה יגידו" ולא מתוך רצון כן ואמיתי לקחת חלק בחיי הילדים שהשאירו מאחור בדרכם לחיפוש אחר האושר.

 

תגובה דוחה. מנשים עם תגובות כאלו צריך לקחת מרחק. מגעילה.

צטט: בטי בלו 2012-12-11 07:18:49

 

תמיד אני רואה פה, במקום הזה , אמפטיה לאבות שכל-כך רוצים לראות את הילדים וקשה להם...

פחחחחח

תבדקו טוב-טוב את הבכיינים הסידרתיים האלה.

אולי כשלא היה נוח, לא תמיד באו להיות עם הילדים?

אולי כל הצעקה הזאת היא רק כדי "להיות בסדר" ו"מה יגידו" ולא מתוך רצון כן ואמיתי לקחת חלק בחיי הילדים שהשאירו מאחור בדרכם לחיפוש אחר האושר

 

את יודעת מה? אולי את צודקת.

המסכן שהבעיר את עצמו למוות עשה זאת מה הסתם בגלל ה"שופוני", כדי "להיות בסדר", כדברייך.

סליחה על קיצוניות תגובתי זו, אז מאוד בא לי לפגוש אותך, להקיא לך בכיס, וללכת.

יעקב

פעם אחרונה ודי.

בהפרת הסדרי הראייה הלפני אחרונה שוחחתי עם פקידת הסעד.

היא אמרה לי - אתה אשם, בפעם הבאה תלך למשטרה והם חייבים להוציא את הילדים ולהעבירם אליך.

הסברתי לה שיש לי רקע אדום במפגשים עם המשטרה. אתה מתחמק - הייתה התשובה שלה.

אז הלכתי....................

ביליתי במשטרה מספר שעות. החוקר היה בהלם, מה פתאום? אסור לנו לגעת בילד ואם כן, אנחנו זקוקים לאישור של פקידת סעד.

לא התעצלתי, חיפשתי מספרי טלפון והגעתי לפקידת סעד. אחת אמרה לי עכשיו מאוחר ואף אחד לא יאשר לך לקחת את הילדים. חוץ מזה הוסיפה ואמרה זה לא בתחום השיפוט שלי. זו שזה כן בתחום השיפוט שלה אמרה שזה בכלל לא בסמכותה, זה בסמכות המשטרה.

אני לא אתאבד. אני גם לא מסוכן, לא לילדים ולא לסביבה.

הכי חשוב בעיני זה להגן על הילדים. לכן, אם הילדים הקטנים יברחו ממנה כפי שברחו הגדולים זה לא בגלל שאני שטפתי את מוחם.

אני שורד ולא נלחם יותר. המלחמות מתישות בעיקר אותי.

מערכת הרווחה והמשפט אינם יכולים לעשות דבר. הכל בעיקר עניין של גורל ומזל. המזל של הילדים שלי נפל חצי לא טוב.

מבין את כל אלה שהגיעו לקצה. אפשר בקלות לדחוף כל אחד לשם.

גם אם אותו מתאבד היה "חלש" נפשית, ההתאבדות שלו היא פונקציה של הטריגר.

חבל עליו ועל ילדיו. הם יוצאים עם מטען קשה מאד לחיים.

צטט: sigjon 2012-12-10 23:11:39

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 22:25:49

צטט: sigjon 2012-12-10 21:52:12

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 21:44:13

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

 

 

 

דורון,

תקרא שוב את הנכתב.. יש לך נטייה לקרוא רק את מה שאתה רוצה לקרוא.

סיגל

 

צודקת.

קראתי שוב ועד הסוף וסימנתי לך עוד מקומות בהם נשקפת ראיה של

סלידה מוחלטת וחוסר אמון מושלם כלפי גברים.

סליחה שהתעלמתי מהם בקריאה ראשונה!

 

דורון, דורון, דורון

תתבגר כבר.. לא כל ראייה אחרת מראייתך היא ישר מלחמת עולמות ושנאה מגדרית..

כפרופסור הייתי מצפה שתלמד לקרוא את משמעות הדברים אצל הכותב.. ולא מה שנרקם במוחך הקודח..  

כמו שכתבתי קודם - אל תתן פרשנות מעוותת לדברים, לא כולם חושבים כמוך.

הגדלתי את הפונטים, אולי זה יעזור לך להבין יותר.

סיגל

 

צריך לקרוא את הטקסט שלך ועוד כמה כאן (בלי להכליל, שמח

שממש לא כל הנשים פה הציגו גישה דומה!) כטקסט חובה לגברים

לפני שהם מתחתנים וחושבים על ילדים. באמת! שידעו עם מי

יש להם עסק ולאיפה הם הולכים. ותודה על כך שעשית את הבחירה

הנכונה (ובעצם זה גם הבחירה של הגברים) ושום גבר לא נפגע

והיה צריך לשרוף את עצמו ולהיות אשם, בגלל שהוא

כל הדברים הנפלאים שכתבת, כמובן...

אין לדעת מה המקרה כאן.
מבחינתי יש שתי אופציות.
או שישנה סיבה מהותית בשלה האם לא איפשרה את המפגש ודווקא התוצאה של התאבדותו, מראה על כך.
או שהאם היא בת- ***ה אמיתית, שהביאה אותו במלחמות לידי המצב הזה של יאוש, הכל פתוח.
אין לי עמדה כאן, אני לא שופטת והעובדות אינן ידועות לי!
כיכבתי את תגובתה של בטי בלו מסיבה אחת.
תתפלאו, כאחת שמאז ומעולם היתה בעד משמורת משותפת כברירת מחדל, ודעתי תישאר כזו,

מצבי הפרטי מוכיח שכאשר אב בונה חיים חדשים מאוד נוח לו לזנוח את הישנים, הם כמו קוץ בדרכו.
ובאופן אישי... אצא להגנת מישהו או ל"סקילתו" -כשיש בידיי עובדות.
ולא כי זה הירואי .
כרגע. החוק דפוק, כולנו יודעים.

גם אמהות וגם אבות. 

צטט: גמבה 2012-12-11 09:49:41

לא קל לי להגיב בדיון הזה אדם לקח את חייו .

נעצור רגע ננשום .

ואני כמה כובעים יש לי ? ובאיזה אבחר ?

בכובע של העובדת הסוציאלית שמידי יום מתמודדת עם שאלות שהלוואי שלא הייתי צריכה ועושה הכי טוב שאני יכולה על מנת לראות את הילדים במרכז ..(ולא במרכז קשר)

כחברה לגברים ונשים שחווים את המערכת כפולשנית אטומה בלתי שווינית ומתעמרת ולפעמים אכן היא כך ....

כאמא שאבי ביתה אינו בקשר איתה ?

רוצה להגיד שאין כאן שחור או לבן וכמספר האנשים כך ההתייחסויות המגוונות, והרצון הזה למצוא אשמים מובן ונובע בעיקר מחוסר האונים מול תופעה קשה של התמודדות המונעת מתוך אגו פגוע פצוע של אנשים שלא משכילים להתמודד עם משבר הפרידה בדרך שאינה מוסיפה פגיעה על פגיעה.

גם לי יותר מכובע אחד.

בפעם הבאה שנתראה, 

אוריד בפנייך את כובעי כולם,

על תגובה רגישה, אמיצה, חומלת ומעוררת כבוד זו. 

דורון, פוזיצקי, קיפוד,
המקרים שלכם מצערים, כן מצערים ודוחים! והלוואי וימצא פתרון עבורכם!
ואישית, אני לא מבינה איך ומאיפה יוצא הרוע למנוע מכם להיפגש עם ילדכם!
מאידך, לפני שאתם מגנים את כולנו כמגזר שלם, (מה שלהערכתכם עושים לכם)
תעצרו, תנשמו.
יש גם אבות שעושים מאוד מעט עבור ילדיהם, מבחירתם שלהם.
מבחירתם שלהם!

יש אמהות שרודפות אחר האב על מנת שהקשר עם הילדים ישמר!

אני ברורה?! 

צטט: פיצקית 2012-12-11 12:26:38

אין לדעת מה המקרה כאן.
מבחינתי יש שתי אופציות.
או שישנה סיבה מהותית בשלה האם לא איפשרה את המפגש ודווקא התוצאה של התאבדותו, מראה על כך.
או שהאם היא בת- ***ה אמיתית, שהביאה אותו במלחמות לידי המצב הזה של יאוש, הכל פתוח.
אין לי עמדה כאן, אני לא שופטת והעובדות אינן ידועות לי!
כיכבתי את תגובתה של בטי בלו מסיבה אחת.
תתפלאו, כאחת שמאז ומעולם היתה בעד משמורת משותפת כברירת מחדל, ודעתי תישאר כזו,

מצבי הפרטי מוכיח שכאשר אב בונה חיים חדשים מאוד נוח לו לזנוח את הישנים, הם כמו קוץ בדרכו.
ובאופן אישי... אצא להגנת מישהו או ל"סקילתו" -כשיש בידיי עובדות.
ולא כי זה הירואי כרגע. 

אני קורא את תגובתך, והיא לא קיצונית. אני מנסה להבין.

במקצועי אני לוגיקאי. מרצה קורס בלוגיקה באוניברסיטה.

אני מנסה להבין את מה שכתבת בצורה לוגית.

את כותבת שמצבך האישי הוא שמישהו עזב אותך, בנה לו חיים חדשים

וזנח את הישנים, אני משער שמעורבים ילדים.

עד כאן, מדובר בגבר שעושה דברים מגעילים וראוי לגינוי. אני משער

שרוב הגברים השפויים יגנו אותו על מעשהו (זה לא אומר שינהגו אחרת,

ישנם אנשים חלשים ורעים).

עכשיו, בצורה לוגית, עובר במה שבטי בלו כתבה (בא לי להקיא, באמת!)

ההגיון שבגלל שגבר זונח אשה וילדים לטובת חיים חדשים, אזי יש הרשאה

למנוע ממנו את הילדים.

ועובר ממה שכותבת סיגל והמעריצה שלה שלומית שמכך יש סיכוי גבוה

שמדובר בגבר מכה, שיכור ושאר מעללים.

ההגיון של סיגל, שלומית, שלך ועוד כמה פה הוא שעל כל שנזנחתן, מגיע

לגבר העונש של שלילת הזכות לראות את ילדיו.

ואני שואל, איפה הייתי לפני שהתחתנתי, כשלא הבנתי איזה חשיבה נוראית

יכולה להיות לאשה שרוצה להתחתן וללדת ילדים יחד עם גבר.

אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שגברים צעירים יקראו טקסטים אלו

לפני שהם מחליטים על קשר שקשור בילדים. הם חייבים להבין לאיפה דברים

יכולים ללכת בישראל, בחסות החוק, בחסות המוסדות, בחסות ההפריה

ההדדית של האגרסיביות בין הנשים הגרושות (או כמו סיגל, אלו שלא

התחתנו). הרי זה נורא!

למי מגיע כזה עונש?

ונניח ועזב אישה, לטובת אשה אחרת, טובה יותר, יפה יותר ואולי עשירה יותר.

מה לעזאזל הקשר בין התנהגות זאת שלו לשלילת הזכות האנושית לראות את

ילדיו?

אני אומר לך, שאני גרוש 13 שנה, לא עזבתי אותה לטובת אחרת, אלא שלא

היה לי נעים במחיצתה. וראיתי ואני רואה גיהנום מגרושתי בהסתה. כרגע אין

שום קשר עם בני. אני לא אתאבד, למרות שמחשבות כאלו אכן צצו כמה פעמים בראשי

מרוב עצב.

צטט: נויה-הראל 2012-12-11 08:27:13

אדם ששורף את עצמו ואין לו פחד לשרוף את עצמו שזה המוות הכי נורא ,כואב,ומזעזע הוא לא נורמלי ומעורער נפשית,כנראה שאם הוא היה לוקח את הילדים הם היו נשרפים יחד איתו, פסיכי כבר אמרנו?

מש"א.

אולי האשה הכירה אותו כאדם שמסוגל להזיק לו ולידים ולכן מנעה מימנו.

אי אפשר לדעת מה באמת הסיבה (כי אנחנו לא נמצאים שם), אבל אדם שמסוגל לשרוף את עצמו לא ממש שפוי.