צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-11 12:39:05

צטט: פיצקית 2012-12-11 12:26:38

אין לדעת מה המקרה כאן.
מבחינתי יש שתי אופציות.
או שישנה סיבה מהותית בשלה האם לא איפשרה את המפגש ודווקא התוצאה של התאבדותו, מראה על כך.
או שהאם היא בת- ***ה אמיתית, שהביאה אותו במלחמות לידי המצב הזה של יאוש, הכל פתוח.
אין לי עמדה כאן, אני לא שופטת והעובדות אינן ידועות לי!
כיכבתי את תגובתה של בטי בלו מסיבה אחת.
תתפלאו, כאחת שמאז ומעולם היתה בעד משמורת משותפת כברירת מחדל, ודעתי תישאר כזו,

מצבי הפרטי מוכיח שכאשר אב בונה חיים חדשים מאוד נוח לו לזנוח את הישנים, הם כמו קוץ בדרכו.
ובאופן אישי... אצא להגנת מישהו או ל"סקילתו" -כשיש בידיי עובדות.
ולא כי זה הירואי כרגע. 

 

 

 

אני קורא את תגובתך, והיא לא קיצונית. אני מנסה להבין.

במקצועי אני לוגיקאי. מרצה את הקורס בלוגיקה בבר אילן.

אני מנסה להבין את מה שכתבת בצורה לוגית.

את כותבת שמצבך האישי הוא שמישהו עזב אותך, בנה לו חיים חדשים

וזנח את הישנים, אני משער שמעורבים ילדים.

עד כאן, מדובר בגבר שעושה דברים מגעילים וראוי לגינוי. אני משער

שרוב הגברים השפויים יגנו אותו על מעשהו (זה לא אומר שינהגו אחרת,

ישנם אנשים חלשים ורעים).

עכשיו, בצורה לוגית, עובר במה שבטי בלו כתבה (בא לי להקיא, באמת!)

ההגיון שבגלל שגבר זונח אשה וילדים לטובת חיים חדשים, אזי יש הרשאה

למנוע ממנו את הילדים.

ועובר ממה שכותבת סיגל והמעריצה שלה שלומית שמכך יש סיכוי גבוה

שמדובר בגבר מכה, שיכור ושאר מעללים.

ההגיון של סיגל, שלומית, שלך ועוד כמה פה הוא שעל כל שנזנחתן, מגיע

לגבר העונש של שלילת הזכות לראות את ילדיו.

ואני שואל, איפה הייתי לפני שהתחתנתי, כשלא הבנתי איזה חשיבה נוראית

יכולה להיות לאשה שרוצה להתחתן וללדת ילדים יחד עם גבר.

אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שגברים צעירים יקראו טקסטים אלו

לפני שהם מחליטים על קשר שקשור בילדים. הם חייבים להבין לאיפה דברים

יכולים ללכת בישראל, בחסות החוק, בחסות המוסדות, בחסות ההפריה

ההדדית של האגרסיביות בין הנשים הגרושות (או כמו סיגל, אלו שלא

התחתנו). הרי זה נורא!

למי מגיע כזה עונש?

ונניח ועזב אישה, לטובת אשה אחרת, טובה יותר, יפה יותר ואולי עשירה יותר.

מה לעזאזל הקשר בין התנהגות זאת שלו לשלילת הזכות האנושית לראות את

ילדיו?

אני אומר לך, שאני גרוש 13 שנה, לא עזבתי אותה לטובת אחרת, אלא שלא

היה לי נעים במחיצתה. וראיתי ואני רואה גיהנום מגרושתי בהסתה. כרגע אין

שום קשר עם בני. אני לא אתאבד, למרות שמחשבות כאלו אכן צצו כמה פעמים בראשי

מרוב עצב.

----------------------------------------------------

דורון, אני לא מבקשת ממך להבין כלום.

אני לא נגדך ולא נגד אף אחד, אני מבקשת ממך לקבל, שיש מקרים אחרים.

יש מקרים שלא מגיעים לחדשות ושלא תשמע עליהם אלא אם תהיה מקורב, של אמהות שנלחמות עבור הקשר של ילדיהן עם האב, 

אני נגד החשיבה החד מימדית של כל תגובה שנוגדת את דעתך כרגע, אתה מדבר ממקומך האישי?

גם אני.

גם אני. 

ואילו החוק היה חוסה עלי ועליך, אזי הילדים היו רואים את שני ההורים באופן שווה.

 

צטט: פיצקית 2012-12-11 12:37:12

דורון, פוזיצקי, קיפוד,
המקרים שלכם מצערים, כן מצערים ודוחים! והלוואי וימצא פתרון עבורכם!
ואישית, אני לא מבינה איך ומאיפה יוצא הרוע למנוע מכם להיפגש עם ילדכם!
מאידך, לפני שאתם מגנים את כולנו כמגזר שלם, (מה שלהערכתכם עושים לכם)
תעצרו, תנשמו.
יש גם אבות שעושים מאוד מעט עבור ילדיהם, מבחירתם שלהם.
מבחירתם שלהם!

יש אמהות שרודפות אחר האב על מנת שהקשר עם הילדים ישמר!
אני ברורה?! 

צטט: .יעקב 2012-12-11 12:06:33

צטט: בטי בלו 2012-12-11 07:18:49

 

תמיד אני רואה פה, במקום הזה , אמפטיה לאבות שכל-כך רוצים לראות את הילדים וקשה להם...

פחחחחח

תבדקו טוב-טוב את הבכיינים הסידרתיים האלה.

אולי כשלא היה נוח, לא תמיד באו להיות עם הילדים?

אולי כל הצעקה הזאת היא רק כדי "להיות בסדר" ו"מה יגידו" ולא מתוך רצון כן ואמיתי לקחת חלק בחיי הילדים שהשאירו מאחור בדרכם לחיפוש אחר האושר

 

את יודעת מה? אולי את צודקת.

המסכן שהבעיר את עצמו למוות עשה זאת מה הסתם בגלל ה"שופוני", כדי "להיות בסדר", כדברייך.

סליחה על קיצוניות תגובתי זו, אז מאוד בא לי לפגוש אותך, להקיא לך בכיס, וללכת.

יעקב

.

יעקב

מכיר את מוריה אישית

ברגע שהייתם נפגשים- היית פוגש אחת הנפלאות שיש ומחבק במקום להקיא!

.

אדם שהבעיר עצמו למוות הוא קיצון ולטעמי גם מסוכן על אף שאולי "היה טריגר"

תקובה קיצונית למצב מוכיחה שהקיצוניות יכולה לצאת וגם על אחרים

אין שום דבר במצדיק מעשה כזה מלבד אישיות קיצונית מעל הכל

ואני לא אומר שאין טריגרים בחיים, ואפילו חזקים

הוא לא היה מספיק חזק ליציב להשאיר את עצמו לילדיו

ברהתנער מהאחריות ובמיוחד כשיודע שהמצב כה לא תקין

לא השאיר סדק שיחדור דרכו האור

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-11 12:16:36

צטט: sigjon 2012-12-10 23:11:39

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 22:25:49

צטט: sigjon 2012-12-10 21:52:12

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 21:44:13

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

 

 

 

דורון,

תקרא שוב את הנכתב.. יש לך נטייה לקרוא רק את מה שאתה רוצה לקרוא.

סיגל

 

צודקת.

קראתי שוב ועד הסוף וסימנתי לך עוד מקומות בהם נשקפת ראיה של

סלידה מוחלטת וחוסר אמון מושלם כלפי גברים.

סליחה שהתעלמתי מהם בקריאה ראשונה!

 

דורון, דורון, דורון

תתבגר כבר.. לא כל ראייה אחרת מראייתך היא ישר מלחמת עולמות ושנאה מגדרית..

כפרופסור הייתי מצפה שתלמד לקרוא את משמעות הדברים אצל הכותב.. ולא מה שנרקם במוחך הקודח..  

כמו שכתבתי קודם - אל תתן פרשנות מעוותת לדברים, לא כולם חושבים כמוך.

הגדלתי את הפונטים, אולי זה יעזור לך להבין יותר.

סיגל

 

 

 

צריך לקרוא את הטקסט שלך ועוד כמה כאן (בלי להכליל, שמח

שממש לא כל הנשים פה הציגו גישה דומה!) כטקסט חובה לגברים

לפני שהם מתחתנים וחושבים על ילדים. באמת! שידעו עם מי

יש להם עסק ולאיפה הם הולכים. ותודה על כך שעשית את הבחירה

הנכונה (ובעצם זה גם הבחירה של הגברים) ושום גבר לא נפגע

והיה צריך לשרוף את עצמו ולהיות אשם, בגלל שהוא

כל הדברים הנפלאים שכתבת, כמובן...

דורון,

כמה שאתה אומלל...  אבל להבדיל משנים קודמות, אין לי אליך רחמים את חייך אתה ריצפת ובנית באומללות, בשנאה, ברוע.  ההתקרבנות שלך והשנאה שלך לכל מה שנוגד את דעתך מציפה את כתביך והפכה אותך לאדם מריר ורע.

ולפני שאתה זורק רפש על אחרים, תסתכל על חייך...  לא בטוחה שתאהב את מה שתראה.

ומעניין היה לשמוע את גרושתך לגביך... אני בטוחה שלמרות ההצגה שלך המושלמת, היינו מקבלים פרספקטיבה אחרת לגבי התנהלותך.

וד"א - כתבת שאתה לוגיקאי - אולי במתמטיקה, אבל בהבנת אחר וכתבתיו - אתה מאד מאד מאד לא...

בזה סיימתי את התכתבותי אליך. אתה לא ראוי לשום תגובה ושום התייחסות נוספת.

סיגל

צטט: פיצקית 2012-12-11 12:37:12

דורון, פוזיצקי, קיפוד,
המקרים שלכם מצערים, כן מצערים ודוחים! והלוואי וימצא פתרון עבורכם!
ואישית, אני לא מבינה איך ומאיפה יוצא הרוע למנוע מכם להיפגש עם ילדכם!
מאידך, לפני שאתם מגנים את כולנו כמגזר שלם, (מה שלהערכתכם עושים לכם)
תעצרו, תנשמו.
יש גם אבות שעושים מאוד מעט עבור ילדיהם, מבחירתם שלהם.
מבחירתם שלהם!

יש אמהות שרודפות אחר האב על מנת שהקשר עם הילדים ישמר!

אני ברורה?! 

 

לגמרי.

ועדיין, איך זה קשור לעוולות החוק ויישומיו?

האם העובדה שיש חדלי אישים שמתנתקים מילדיהם מצדיקה את ניתוקם הברוטאלי של אלה שכן רוצים להיות אבות - מילדיהם?

ילד שמנותק מאחד מהוריו הוא ילד פצוע. את הפצע הזה אני רואה מדמם מדי יום, בדבריה של בתי, בתחושת הנטישה שלה, בתהיותיה ובדמעותיה.

ולכן - מי שעד לתופעה הזו של הורים נפקדים  מחיי ילדיהם חייב לעשות ככל שביכולתו כדי למנוע ניתוק כזה היכן שרק ניתן. במיוחד אנחנו, ההורים הנוכחים.

ומילה נוספת:  אני לא רואה גינוי גורף של מגזר שלם: אלה מהגברים שאני התוודעתי אליהם (וגם את, למיטב זכרוני) רובם מכבדים נשים, אוהבים נשים, לחלקם הגדול יש בנות, אחיות ואימהות, מהם  כבר בפרק ב'. עם נשים..

הם מיטיבים לעשות את ההפרדה בין הנשים שמרעות להם, לבין אלה שלא.

ולסיום, בעיני המאבק הזה הוא עניין מהותי ועקרוני מכדי להשתנות בהתאם לנסיבות אישיות..

 

 

צטט: sigjon 2012-12-11 13:03:45

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-11 12:16:36

צטט: sigjon 2012-12-10 23:11:39

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 22:25:49

צטט: sigjon 2012-12-10 21:52:12

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 21:44:13

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

 

 

 

דורון,

תקרא שוב את הנכתב.. יש לך נטייה לקרוא רק את מה שאתה רוצה לקרוא.

סיגל

 

צודקת.

קראתי שוב ועד הסוף וסימנתי לך עוד מקומות בהם נשקפת ראיה של

סלידה מוחלטת וחוסר אמון מושלם כלפי גברים.

סליחה שהתעלמתי מהם בקריאה ראשונה!

 

דורון, דורון, דורון

תתבגר כבר.. לא כל ראייה אחרת מראייתך היא ישר מלחמת עולמות ושנאה מגדרית..

כפרופסור הייתי מצפה שתלמד לקרוא את משמעות הדברים אצל הכותב.. ולא מה שנרקם במוחך הקודח..  

כמו שכתבתי קודם - אל תתן פרשנות מעוותת לדברים, לא כולם חושבים כמוך.

הגדלתי את הפונטים, אולי זה יעזור לך להבין יותר.

סיגל

 

 

 

צריך לקרוא את הטקסט שלך ועוד כמה כאן (בלי להכליל, שמח

שממש לא כל הנשים פה הציגו גישה דומה!) כטקסט חובה לגברים

לפני שהם מתחתנים וחושבים על ילדים. באמת! שידעו עם מי

יש להם עסק ולאיפה הם הולכים. ותודה על כך שעשית את הבחירה

הנכונה (ובעצם זה גם הבחירה של הגברים) ושום גבר לא נפגע

והיה צריך לשרוף את עצמו ולהיות אשם, בגלל שהוא

כל הדברים הנפלאים שכתבת, כמובן...

 

 

דורון,

כמה שאתה אומלל...  אבל להבדיל משנים קודמות, אין לי אליך רחמים את חייך אתה ריצפת ובנית באומללות, בשנאה, ברוע.  ההתקרבנות שלך והשנאה שלך לכל מה שנוגד את דעתך מציפה את כתביך והפכה אותך לאדם מריר ורע.

 

ולפני שאתה זורק רפש על אחרים, תסתכל על חייך...  לא בטוחה שתאהב את מה שתראה.

ומעניין היה לשמוע את גרושתך לגביך... אני בטוחה שלמרות ההצגה שלך המושלמת, היינו מקבלים פרספקטיבה אחרת לגבי התנהלותך.

 

וד"א - כתבת שאתה לוגיקאי - אולי במתמטיקה, אבל בהבנת אחר וכתבתיו - אתה מאד מאד מאד לא...

 

בזה סיימתי את התכתבותי אליך. אתה לא ראוי לשום תגובה ושום התייחסות נוספת.

סיגל

 

לתגובתך האלימה והראיה הצרה ושנאת הגברים שלך יש לי רק תגובה אחת:

כמו שכבר כתבתי, מודה על כך שבמקרה שלך, אף גבר לא נפגע.

את השמחה שלך לגורלי אני מיחס לתסכול שלך שאף גבר לא רצה.

ואחרי שקוראים את דעותייך, די ברור למה.

חבל רק על ילד שגדל ללא אבא.

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-12-11 13:07:23

צטט: פיצקית 2012-12-11 12:37:12

דורון, פוזיצקי, קיפוד,
המקרים שלכם מצערים, כן מצערים ודוחים! והלוואי וימצא פתרון עבורכם!
ואישית, אני לא מבינה איך ומאיפה יוצא הרוע למנוע מכם להיפגש עם ילדכם!
מאידך, לפני שאתם מגנים את כולנו כמגזר שלם, (מה שלהערכתכם עושים לכם)
תעצרו, תנשמו.
יש גם אבות שעושים מאוד מעט עבור ילדיהם, מבחירתם שלהם.
מבחירתם שלהם!

יש אמהות שרודפות אחר האב על מנת שהקשר עם הילדים ישמר!

אני ברורה?! 

 

לגמרי.

ועדיין, איך זה קשור לעוולות החוק ויישומיו?

האם העובדה שיש חדלי אישים שמתנתקים מילדיהם מצדיקה את ניתוקם הברוטאלי של אלה שכן רוצים להיות אבות - מילדיהם?

ילד שמנותק מאחד מהוריו הוא ילד פצוע. את הפצע הזה אני רואה מדמם מדי יום, בדבריה של בתי, בתחושת הנטישה שלה, בתהיותיה ובדמעותיה.

ולכן - מי שעד לתופעה הזו של הורים נפקדים  מחיי ילדיהםמחייב לעשות ככל שביכולתו כדי למנוע ניתוק כזה היכן שרק ניתן. במיוחד אנחנו, ההורים הנוכחים.

ומילה נוספת:  אני לא רואה גינוי גורף של מגזר שלם: אלה שאני התוודעתי אליהם (וגם את, למיטב זכרוני) רובם מכבדים נשים, אוהבים נשים, לחלקם הגדוליש בנות, אחיות ואימהות, מהם  כבר בפרק ב'. עם נשים..

הם מיטיבים לעשות את ההפרדה בין הנשים שמרעות להם, לבין אלה שלא.

לסיום, בעיני המאבק הזה הוא עניין מהותי ועקרוני מכדי להשתנות בהתאם לנסיבות אישיות..

 

 -----------------

נילי,
לשמחתי עדין אין לי בעיות זיכרון.
בוודאי שהתוודעתי, היות ובחרתי לקחת חלק.
דעותיי בנושא לא השתנו. 

עם זאת, קיצונים היו, וקיצונים יהיו משני הצדדים, תמיד.

אני מדברת מהמקום הכאוב שלי, זה נכון, בוודאי.

אני זו שצריכה להתמודד עם ילדיי בשאלות קשות,
אני זו שצריכה להיות בפרונט של העצב שלהם
ובפרונט של הקשיים שזה יוצר להם,
אני זו שיודעת בבירור כמה זה ימשיך "לעלות" להם, נפשית.
אני מתקרבת לשנתי ה- 40, וזה עדין פוצע אותי כל יום מחדש.

אז כן, אני בפירוש יודעת על מה אני מדברת. 

אני זו שמתנגדת לכל מאבק כוחני של אישה או גבר ע"ח הילדים.

לצערי, לא נוכחתי שזה שירת או סייע לי במקרה האישי.
ה"רצון הטוב" נרמס.

לגבי האבות המבורכים שנלחמים על קשר עם ילדיהם, אני מעריצה את זה.

לגבי האבות מהסוג האחר, המתנערים? בעיניי בזויים.
(לך ולשאר, אזכיר....אל תשכחו שגם הם קיימים.)

 

 

מוריה מוסרת לכל הנשמות הטהורות שלקחו את דבריה למקום האישי שלהם

שתדעו

שהבת שלה שברה את הרגל ואבא שלה אפילו לא מתקשר לשאול לשלומה (ושם אין שום ריב, סתם לא מדבר עם אמא)

והחזיר אותה מוקדם ביום גשום עם רגל שבורה ודלת נעולה, השאיר אותה בחוץ ונסע

הילדה עוד לא בת 10

דברי מוריה.

צטט: פיצקית 2012-12-11 13:19:51

לגבי האבות מהסוג האחר, המתנערים? בעיניי בזויים.
(לך ולשאר, אזכיר....אל תשכחו שגם הם קיימים.)

פיצקית, כפי שכבר כתבתי לך קודם, קראי שוב,

ההתנערות הזו נוכחת בחיי ובעיקר בחיי בתי יום יום,

ולא כאיזכור אלא כהווית חיים כואבת.

גם אני לא יודעת מה משיבים לילדה שלא מבינה למה אביה לא התקשר מחו"ל ערב ניתוח לא קל שעברה (בגינו היתה מרותקת למיטה בכאבים עזים למשך חודש) למרות שידע על קיומו, כשהיא ממררת בבכי "מה עשיתי לו? גם ילדים שרצחו,  ההורים שלהם לא מתעלמים מהם.."

 

ועדיין, עוולה מסוג אחד אינה מכשירה עוולות מסוג אחר..

 

 

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-12-11 13:35:55

צטט: פיצקית 2012-12-11 13:19:51

לגבי האבות מהסוג האחר, המתנערים? בעיניי בזויים.
(לך ולשאר, אזכיר....אל תשכחו שגם הם קיימים.)

פיצקית, כפי שכבר כתבתי לך קודם, קראי שוב,

ההתנערות הזו נוכחת בחיי ובעיקר בחיי בתי יום יום,

ולא כאיזכור אלא כהווית חיים כואבת.

גם אני לא יודעת מה משיבים לילדה שלא מבינה למה אביה לא התקשר מחו"ל ערב ניתוח לא קל שעברה (בגינו היתה מרותקת למיטה בכאבים עזים למשך חודש) למרות שידע על קיומו, כשהיא ממררת בבכי "מה עשיתי לו? גם ילדים שרצחו,  ההורים שלהם לא מתעלמים מהם.."

 

ועדיין, עוולה מסוג אחד אינה מכשירה עוולות מסוג אחר..

 -----------------

ואיפה את רואה אותי מכשירה או מצדיקה עוולה שכזו....?

 

 

צטט: פיצקית 2012-12-11 13:19:51

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-12-11 13:07:23

צטט: פיצקית 2012-12-11 12:37:12

דורון, פוזיצקי, קיפוד,
המקרים שלכם מצערים, כן מצערים ודוחים! והלוואי וימצא פתרון עבורכם!
ואישית, אני לא מבינה איך ומאיפה יוצא הרוע למנוע מכם להיפגש עם ילדכם!
מאידך, לפני שאתם מגנים את כולנו כמגזר שלם, (מה שלהערכתכם עושים לכם)
תעצרו, תנשמו.
יש גם אבות שעושים מאוד מעט עבור ילדיהם, מבחירתם שלהם.
מבחירתם שלהם!

יש אמהות שרודפות אחר האב על מנת שהקשר עם הילדים ישמר!

אני ברורה?! 

 

לגמרי.

ועדיין, איך זה קשור לעוולות החוק ויישומיו?

האם העובדה שיש חדלי אישים שמתנתקים מילדיהם מצדיקה את ניתוקם הברוטאלי של אלה שכן רוצים להיות אבות - מילדיהם?

ילד שמנותק מאחד מהוריו הוא ילד פצוע. את הפצע הזה אני רואה מדמם מדי יום, בדבריה של בתי, בתחושת הנטישה שלה, בתהיותיה ובדמעותיה.

ולכן - מי שעד לתופעה הזו של הורים נפקדים  מחיי ילדיהםמחייב לעשות ככל שביכולתו כדי למנוע ניתוק כזה היכן שרק ניתן. במיוחד אנחנו, ההורים הנוכחים.

ומילה נוספת:  אני לא רואה גינוי גורף של מגזר שלם: אלה שאני התוודעתי אליהם (וגם את, למיטב זכרוני) רובם מכבדים נשים, אוהבים נשים, לחלקם הגדוליש בנות, אחיות ואימהות, מהם  כבר בפרק ב'. עם נשים..

הם מיטיבים לעשות את ההפרדה בין הנשים שמרעות להם, לבין אלה שלא.

לסיום, בעיני המאבק הזה הוא עניין מהותי ועקרוני מכדי להשתנות בהתאם לנסיבות אישיות..

 

 -----------------

נילי,
לשמחתי עדין אין לי בעיות זיכרון.
בוודאי שהתוודעתי, היות ובחרתי לקחת חלק.
דעותיי בנושא לא השתנו. 

עם זאת, קיצונים היו, וקיצונים יהיו משני הצדדים, תמיד.

אני מדברת מהמקום הכאוב שלי, זה נכון, בוודאי.

אני זו שצריכה להתמודד עם ילדיי בשאלות קשות,
אני זו שצריכה להיות בפרונט של העצב שלהם
ובפרונט של הקשיים שזה יוצר להם,
אני זו שיודעת בבירור כמה זה ימשיך "לעלות" להם, נפשית.
אני מתקרבת לשנתי ה- 40, וזה עדין פוצע אותי כל יום מחדש.

אז כן, אני בפירוש יודעת על מה אני מדברת. 

אני זו שמתנגדת לכל מאבק כוחני של אישה או גבר ע"ח הילדים.

לצערי, לא נוכחתי שזה שירת או סייע לי במקרה האישי.
ה"רצון הטוב" נרמס.

לגבי האבות המבורכים שנלחמים על קשר עם ילדיהם, אני מעריצה את זה.

לגבי האבות מהסוג האחר, המתנערים? בעיניי בזויים.
(לך ולשאר, אזכיר....אל תשכחו שגם הם קיימים.)

 

 

 

אף אחד לא אמר פה שזה הסטנדרט הרצוי לגבר.

להיפך, אני בטוח שרוב הגברים, וביחוד אלו הגרושים,

ובטח ובטח אלו כמוני שנמנע מהם לראות את ילדיהם

יזדהו ב100% איתך ויגנו את הגרוש שלך באופן החמור

ביותר.

 

ועדיין, אני לא חושב שיש קשר לוגי בין אבות איומים לאבות

שסובלים מאמהות מטורפות משנאה ונקמה. לא רואה

הצדקה בסבל של האחד לאכזריות של השני. לא מרגיש שצריך

להיות חוק שימור הסבל, או נקמה גורפת.