צטט: בן גן 2012-12-11 13:33:48

מוריה מוסרת לכל הנשמות הטהורות שלקחו את דבריה למקום האישי שלהם

שתדעו

שהבת שלה שברה את הרגל ואבא שלה אפילו לא מתקשר לשאול לשלומה (ושם אין שום ריב, סתם לא מדבר עם אמא)

והחזיר אותה מוקדם ביום גשום עם רגל שבורה ודלת נעולה, השאיר אותה בחוץ ונסע

הילדה עוד לא בת 10

דברי מוריה.

רק מוכיח באיזו קלות ניתן לשפוט אנשים בוירטואליה!

 

מוריה - לבי עם בתך!!! גם אני הייתי פעם ילדה כזאת.. הייתי יורדת למטה פעם בשבוע, עם הצמות והשמלה, מחכה בציפייה דרוכה לאבי שלא הגיע...ואז עולה הביתה ממררת בבכי ובשבוע שלאחר מכן מצפה שוב מחדש.... עד שבגיל שש הפסקתי לצפות וכשכבר יצר קשר פעם בשנה ביום הולדתי סירבתי לגשת לטלפון! וזה ממש לא היה בגלל אמי!!! אלא מהמקום הפרטי שלי, של ילדה שאבא שלה הבריז לה שבוע אחר שבוע ואח"כ היה אומר בטלפון כי המכונית האמריקאית המהוללת שלו היתה במוסך...

 

לא מקנאה גם באמהות (אמא שלי ואת כאמא) שאין להן תשובות לילדה ששואלת מה היא עשתה ומדוע אבא שלה לא בא לראותה.

 

ורוצה לאמר כאן עוד משהו אישי ברשותכם: אמי עשתה בדיוק ההיפך ע"מ להשאיר תמיד פתח לכך שאבי אולי יתעשת יום אחד...ועל כן תמיד כששאלתי אותה עליו שאלות (כיון שדמותו החלה להיטשטש בזכרוני) היא היתה אומרת איזה גבר נאה הוא וחכם וכד'. כמעט את כל כיתה א' ביליתי בפינה של הכיתה בגלל שהפרעתי למורה (.....) בסופו של דבר המנהלת הפנתהנ את אמי לפסיכולוגית של ביה"ס ובשיחה עימה (בלעדיי) עלה כל העניין הזה עם האבא. כשהפסיכולוגית הבינה מאמי שהיא מדברת על אבי רק טובות היא גערה בה ואמרה לה שכך היא רק מחזקת אצלי את תחושת הנטישה - הילד/ה חושב לעצמו: אם אבא שלי כ"כ מוצלח ונהדר ומקסים והוא לא בא לראות אותי, הרי שמשהו לא בסדר אצלי!!!!! אין מה לעשות, אבל הילד הוא שמשלם תמיד את המחיר ובתפיסתו ה"ילדותית" מפרש את העניין כנטישה ומאשים את עצמו בכך! יצא שמזה שאמי רצתה שלא ללכלך עליו ע"מ להשאיר את הפתח לקשר עתידי בינינו, היא רק חיזקה אצלי מבלי דעת את חרדת הנטישה. למעשה היתה צריכה להגיד לי במילים אחרות: אבא שלך לא בא כי הוא מניאק בן-זונה שבתו לא מספיק חשובה לו והאוטו שווה הרבה יותר ממנה!!! אולי אז הייתי מפנה את האצבע המאשימה כלפיו ולא כלפיי!!!!

 

את כל זה כתבתי ע"מ להראות לכם/ן שיש עוד צדדים למטבע: יש גם אמהות טובות שלא באות לסכסך את ילדיהן עם אביהם ובכ"ז יוצא מזה רק רע.

אז כמו שסיגל אמרה: איננו יודעים מה הסיפור הספציפי כאן. לו נושא הדיון היה: אמהות שלא מאפשרות לילדיהן להיפגש עם אביהן, הרי שכל התגובות שעלו כאן מצד הגברים היו במקום, אבל זה לא נושא הדיון כיון שאיננו יודעים לאשורם את פרטי המקרה הספציפי הזה !! 

צטט: שמוליקיפiד 2012-12-11 18:07:24

צטט: סוסה _ פראית 2012-12-11 17:54:39

צטט: שמוליקיפiד 2012-12-11 12:07:14

 אולי אני תמימה, אבל אני לא מבינה משהו - במקרה שאישה מפרה את הסדרי הראייה החתומים של האב את ילדיו והילדים את אביו, אין בכך משום הפרת חוזה ועילה של האב לתביעה בביה"מ???  מדוע לוותר? בשביל מה בכלל צריך ללכת למשטרה? ישר להגיש תביעה עם החוזה החתום!! אלא אם כן באמת ישנם דברים שאני לא יודעת, כיון שאצלנו זה לא המצב. 

 

יש תאוריה ויש מציאות.

פניתי לבית משפט 3 פעמים. שילמתי על פתיחת תביעה בכל פעם.

השופט מעולם לא דן בתביעות.

בכל פעם הוא קבע שנחזור לפקידת הסעד.

אם זה היה שופט אחר יתכן שהמצב היה שונה.

לערער על הפסיקה המוזרה הזו אני צריך להפקיד במחוזי 20,000 ש"ח שאין לי ולשלם עוד 30,000 לעו"ד.

 

וככה זה הולך: פקידת הסעד (שבסמכותה להוציא את הילדים מהאם ולהעבירם אלי) טוענת שזה בסמכות המשטרה ובכלל על השופט לקבל החלטה. השופט מפנה לפקידת הסעד, וכו'.

 

גם אם זה מקרה פרטי הוא די שכיח.

יש פסיקות בהם האם חוייבה בתשלום על הפרת הסדרי ראייה. לשם כך צריך שופט "נורמלי" ו"אובייקטיבי" ומערכת סעד מתפקדת.

כמעט כמו לזכות בפיס......................

שמוליק,

מצטערת על המקרה הפרטי שלך,כתבת על כך גם בעבר. 

דווקא ומשום כך, יש לי שאלה אליך וחשובה לי תשובתך:

מה היית עושה, לו היית היית פקיד סעד והיית מגיע לבית האם, בצו, כדי להביא  את הילדה למשמורת האב והילדה/הילד ממרר בבכי ומסרב ללכת?היית גורר אותו בכוח?

איך היית רוצה ,כאב לילד או לילדה , שהדבר יתקיים? האם היית בוחר שזה יעשה בכוח ולמרות ההתנגדות והמצב הרגשי של הילד?

צטט: שמוליקיפiד 2012-12-11 18:07:24

צטט: סוסה _ פראית 2012-12-11 17:54:39

צטט: שמוליקיפiד 2012-12-11 12:07:14

 אולי אני תמימה, אבל אני לא מבינה משהו - במקרה שאישה מפרה את הסדרי הראייה החתומים של האב את ילדיו והילדים את אביו, אין בכך משום הפרת חוזה ועילה של האב לתביעה בביה"מ???  מדוע לוותר? בשביל מה בכלל צריך ללכת למשטרה? ישר להגיש תביעה עם החוזה החתום!! אלא אם כן באמת ישנם דברים שאני לא יודעת, כיון שאצלנו זה לא המצב. 

 

יש תאוריה ויש מציאות.

פניתי לבית משפט 3 פעמים. שילמתי על פתיחת תביעה בכל פעם.

השופט מעולם לא דן בתביעות.

בכל פעם הוא קבע שנחזור לפקידת הסעד.

אם זה היה שופט אחר יתכן שהמצב היה שונה.

לערער על הפסיקה המוזרה הזו אני צריך להפקיד במחוזי 20,000 ש"ח שאין לי ולשלם עוד 30,000 לעו"ד.

 

וככה זה הולך: פקידת הסעד (שבסמכותה להוציא את הילדים מהאם ולהעבירם אלי) טוענת שזה בסמכות המשטרה ובכלל על השופט לקבל החלטה. השופט מפנה לפקידת הסעד, וכו'.

 

גם אם זה מקרה פרטי הוא די שכיח.

יש פסיקות בהם האם חוייבה בתשלום על הפרת הסדרי ראייה. לשם כך צריך שופט "נורמלי" ו"אובייקטיבי" ומערכת סעד מתפקדת.

כמעט כמו לזכות בפיס...................... 

שמוליק, אני ממש בשוק ממה שאתה מתאר כאן!! בסופו של יום תמיד המערכת היא זו שמרוויחה ומוצצת את דמנו וכספנו!! לדעתי פתרון אחד אפשרי הוא פשוט לפנות לעיתונות ולטלויזיה - בימינו האפשרות הזאת עושה פלאים יותר מכל מערכת משפטית (ואת דעתי על המערכת הזאת כבר כתבתי לא מזמן..)

ויש לי גם עצה פרקטית עבורך, עוה"ד שלקחתי כשהתגרשתי ותיווכה ביני לבין הגרוש ופיקחה על כך שנחתום על חוזה הגירושין וכל הנלווה לכך בצורה מדהימה וחיובית לשני הצדדים. יש לה נסיון רב מאד בביה"ד לענייני משפחה והגעתי אליה דרך המלצה של גבר דוקא שבזכות תושייתה זכה במשמורת מלאה על בתו. אם אתה מעוניין ויש לך את האפשרות הכלכלית לכך כרגע (ובכל מקרה זה יהיה הרבה פחות מהסכומים שנקבת כאן) תפנה אלי בפרטי ואתן לך את שמה ואת מספר הטלפון שלה.

צטט: pbhba 2012-12-11 18:04:00

צטט: .יעקב 2012-12-10 11:34:01

הדבר היחיד, לדעתי, שחזק מאהבת אדם לעצמו הוא אהבת ילדיו.

זה לא מעשה אהבה אלא מעשה יאוש.

אני בהחלט מבין ומכבד אותו .

הרוצח הוא אשתו לשעבר, והחברה בה אנחנו חיים. אטומה ועיוורת לסבל.

יעקב

 

 

 

הרי אתה לא יודע מהכתבה הקצרה הזאת מה הביא למה, ומה באמת קרה שם.

אל תמהר להרשיע אותה ולכבד אותו - וגם לא להיפך.

משהו לא טוב התרחש שם כנראה לאורך זמן - ולא היה מי שיתווך בין הניצים.

לדעתי, כל המקרים האלה מראים בעיקר את החסר העצום בנגישות לשרותי בריאות הנפש או סיוע קהילתי - לכל הצדדים המעורבים.

עכשיו, בדיעבד ובאיחור משמעותי, כבר יכניסו בטח פסיכולוגים ועו"סיות באיחור כדי להרגיע את התבערה - תרתי משמע.

פנינה,

לפעמים גם הרבה השקעה, של כל המערכות, לא מצליחה לתווך ולפשר בין הניצים.

צריך שיהיה קצת רצון טוב מצד הצדדים כדי שזה יצלח... ואם צד אחד (או שניהם)סובל מבעיות רגשיות ו/או תאוות נקם ואינו מסוגל לראות את צרכי הילד (בין אם הוא הצד המשמורן או האחר), אין סיכוי להצלחת ההליך.

צטט: .Shlomit 2012-12-11 16:07:28

 

 

 

ועכשיו אליך, דורון.

דומני שהגיע הזמן שאתייחס לרפש שאתה משפריץ לכל כיוון.

 

וכשאתה כותב 

ועובר ממה שכותבת סיגל והמעריצה שלה שלומית שמכך יש סיכוי גבוה

שמדובר בגבר מכה, שיכור ושאר מעללים.

ההגיון של סיגל, שלומית, שלך ועוד כמה פה הוא שעל כל שנזנחתן, מגיע

לגבר העונש של שלילת הזכות לראות את ילדיו.

אז אני כבר יודעת בוודאות שהרגשות שלך פועמים ברקותיך עד כדי כך..

 ששכחת את הלוגיקה במשרד.

 

מי כתב את מה שהדגשתי בקו??? אף לא אחד!!!

מה גם שאני לא נזנחתי, הילדים שלי בקשר טוב עם אבא שלהם,

האבא משתף פעולה נהדר ואני מטפחת את הקשרים בינהם.

 

אז בחייאת דורון.

 

 

אולי הגיע הזמן להזכיר לך איך השקעתי אצלך בבלוג בתגובה אמפתית וארוכה ומפורטת במיוחד,

שבה הצעתי לך כיווני חשיבה יצירתיים שאיתם הצלחתי לעזור לאחרים - כיצד לתקן את המצב שאתה חי בו,

אבל אתה בחרת.. למחוק את התגובה.

 

מחיקתך את התגובה הזו בלי לומר לי מילה על כך

לימדה אותי שאתה שבוי בקורבניות שלך ולא רוצה לצאת ממנה.

 

שלומית היקרה,

תודה רבה

ולגבי הנמען, יש מצבים שהם אבודים מראש..

ערב נהדר

סיגל

 

 

צטט: נויה-הראל 2012-12-11 16:29:04

 

את עוד לא הבנת שאת דורון אי אפשר לחנך

האיש בטוח שהוא מתת האל לנשים ושהוא תמיד צודק.

ולסיגל הוא תמיד מושך בצמות כי בסתר ליבו הוא דלוק עליה.

 

נויה היקרה,

את לא יודעת איזה פרץ צחוק יצא ממני...

הגי'נג'י לא הבין מה קרה...

תודה (במיוחד על הצחוק...)

סיגל

 

צטט: סוסה _ פראית 2012-12-11 17:58:04

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-11 12:16:36

צטט: sigjon 2012-12-10 23:11:39

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 22:25:49

צטט: sigjon 2012-12-10 21:52:12

צטט: דורוןאנ_פל 2012-12-10 21:44:13

צטט: sigjon 2012-12-10 21:26:10

 

 

 

דורון,

תקרא שוב את הנכתב.. יש לך נטייה לקרוא רק את מה שאתה רוצה לקרוא.

סיגל

 

צודקת.

קראתי שוב ועד הסוף וסימנתי לך עוד מקומות בהם נשקפת ראיה של

סלידה מוחלטת וחוסר אמון מושלם כלפי גברים.

סליחה שהתעלמתי מהם בקריאה ראשונה!

 

דורון, דורון, דורון

תתבגר כבר.. לא כל ראייה אחרת מראייתך היא ישר מלחמת עולמות ושנאה מגדרית..

כפרופסור הייתי מצפה שתלמד לקרוא את משמעות הדברים אצל הכותב.. ולא מה שנרקם במוחך הקודח..  

כמו שכתבתי קודם - אל תתן פרשנות מעוותת לדברים, לא כולם חושבים כמוך.

הגדלתי את הפונטים, אולי זה יעזור לך להבין יותר.

סיגל

 

 

צריך לקרוא את הטקסט שלך ועוד כמה כאן (בלי להכליל, שמח

שממש לא כל הנשים פה הציגו גישה דומה!) כטקסט חובה לגברים

לפני שהם מתחתנים וחושבים על ילדים. באמת! שידעו עם מי

יש להם עסק ולאיפה הם הולכים. ותודה על כך שעשית את הבחירה

הנכונה (ובעצם זה גם הבחירה של הגברים) ושום גבר לא נפגע

והיה צריך לשרוף את עצמו ולהיות אשם, בגלל שהוא

כל הדברים הנפלאים שכתבת, כמובן... 

הגזמת! מה יש לך???? מדוע אינך מסוגל להתווכח בצורה הולמת? מדוע אתה תמיד נזקק לשיפוטיות רגשית: כל יום אתה מטיח באישה אחרת כאן שהיא רעה ומרושעת (כן, גם אני זכיתי לכבוד הזה כמובן...). חאליק, אתה כבר מספיק מבוגר בשביל להבין, שלא כל הנשים בעולם הן הגרושה שלך!

 

רותי היקרה,

כמו שכתבתי לשלומית, יש מקרים אבודים מראש...

וחוץ מזה מה אנחנו יודעים על הגרושה ?

תודה

סיגל

צטט: בן גן 2012-12-11 14:47:51

צטט: .יעקב 2012-12-11 12:06:33

צטט: בטי בלו 2012-12-11 07:18:49

 

תמיד אני רואה פה, במקום הזה , אמפטיה לאבות שכל-כך רוצים לראות את הילדים וקשה להם...

פחחחחח

תבדקו טוב-טוב את הבכיינים הסידרתיים האלה.

אולי כשלא היה נוח, לא תמיד באו להיות עם הילדים?

אולי כל הצעקה הזאת היא רק כדי "להיות בסדר" ו"מה יגידו" ולא מתוך רצון כן ואמיתי לקחת חלק בחיי הילדים שהשאירו מאחור בדרכם לחיפוש אחר האושר

 

את יודעת מה? אולי את צודקת.

המסכן שהבעיר את עצמו למוות עשה זאת מה הסתם בגלל ה"שופוני", כדי "להיות בסדר", כדברייך.

סליחה על קיצוניות תגובתי זו, אז מאוד בא לי לפגוש אותך, להקיא לך בכיס, וללכת.

יעקב

.

יעקב, עליך אני מתפלא

וגם לא רואה קשר

לא מתאים לך

כיכבתי בטעות

הייתי רוצה להסביר לך בדיוק, ברשותך, למה הגבתי בחריפות.

איני מכיר את מוריה, ואין לי מושג מי היא. כך שחלילה , אין לי דבר נגדה. גם לא שום משקע בהעבר.

אני מתייחס למה שכתבה.

אתה יודע שהסוגיה הזו היא מאוד מאוד כאובה אצל אלפי אבות.

אתה יודע שלא מעט נשים משתמשות בילדים כאמצעי לסחטנות ולנקמה.

לך לקהילה "עו"ד" וקרא דיונים של עו"ד יעל , מנהלת הקהילה. שם תראה שגם בתי משפט משתפים לעתים פעולה עם הצד הסחטני.

לא כולן. ויש גם כמובן אבות שמתנהגים כנבלות. 

זה נושא כאוב, רגיש ביותר. גם בקהילה.

ומוריה באה, וברגל גסה, לועגת לא רק לאבות האלה, אלא גם בחברי הקהילה שמבינים את הכאב, כי בחלקם חוו אותו על בשרם !

מול לעג כזה בזוי, תגובתי היא מאוד מאוד מינורית !

זה בקשר למוריה.

אתה יודע, כל שנה מתאבדים בישראל כ 400 איש.

הרוב המוחלט הוא גברים.

3 הסיבות המזוהות הן:

1. משברים בעת או אחרי גירושין

2. משברים כלכליים חריפים. (בחלקם בעקבות גירושין)

3 מחלות סופניות.

יש לציין שמעט מאוד נשים, אם בכלל, מתאבדות כי נבצר מהן לראות ילדיהן.

דבר אחרון, אישי, ברוח טובה.

לא יודע אם שמת לב, אבל היום נתתי לך כוכב. בשקט. בלי שופוני. לא כי אני מסכים איתך. אלא סתם.  כי נעלמת זמן רב ושמחתי שחזרת.  אין יום שאני גומר ולא חילקתי את כל הכוכבים לידידים...

אישית, אני לא שם קצוץ על כיכובים.  את שלי, אני מוחק כל סוף שנה.

אז נתת לי כוכב. בטעות. קורה. היית חייב לציין זאת ? 

זה באמת עשה לך טוב ?

חג שמח

יעקב

וואוו !!!

כמה קיטור הוצאתם.  חלקכם, לא כולכם.

בספר מתכונים של מרוקאית המשפט הראשון בתחילתו של כל מתכון הוא: "קודם לכל תרגעי".

זה מה שברצוני לומר לכם (שוב, לחלקכם, לא כולכם): תנשמו עמוק ותספרו עד עשר לפני שאתם מגיבים.

אהה.... כן.... עוד דבר קטן..... לאלו שנוהגים לזרוק בוץ.  מי שזורק בוץ גם הוא מתלכלך.

האם זה שווה?

צטט: .Shlomit 2012-12-10 23:54:43

חוזרת ואומרת - סיגל, לדעתי את היחידה שקוראת את המפה באופן אובייקטיבי.

 

זה יכול להיות כל כך הרבה יותר דברים ממה שהעיתונות הצהובה ממהרת להציג.

 

תחזרי על זה עוד פעם, שלומית : זה יוצא נורא יפה, באמת...

יעקב

צטט: נוגה 1 2012-12-11 18:55:03

שמוליק,

מצטערת על המקרה הפרטי שלך,כתבת על כך גם בעבר. 

דווקא ומשום כך, יש לי שאלה אליך וחשובה לי תשובתך:

מה היית עושה, לו היית היית פקיד סעד והיית מגיע לבית האם, בצו, כדי להביא  את הילדה למשמורת האב והילדה/הילד ממרר בבכי ומסרב ללכת?היית גורר אותו בכוח?

איך היית רוצה ,כאב לילד או לילדה , שהדבר יתקיים? האם היית בוחר שזה יעשה בכוח ולמרות ההתנגדות והמצב הרגשי של הילד?

נדמה לי ששמוליק כבר השיב קודם שזהו מצב שלא רצוי לאף אחד מהצדדים.

אלא שהמחאה לא מופנית נגד מקרים כאלה, אלא נגד מצבים לא נתפסים בהם גם האבא וגם הילדים רוצים בקשר, והאם, בעידוד ובעזרת המערכות מונעת או מחבלת בזה, מתוך נקמנות או בנסיון להשיג יתרון במקרה של חוסר הסכמה בין הצדדים, לרוב על הרכוש המשותף.

אז נשלף הילד כקלף. ולמה זה עובד? דווקא כי לאבא אכפת.

הידעת נוגה, שיש עו"דינים היועצים לנשים להגיש תלונה על אלימות נגד גרושם, "כי אחרת יקחו לך את הבית?"

 כי יש אנשים שנקבע להם תשלום מזונות הגבוה משמעותית משכר הברוטו שלהם?

שישנם אלפי גברים המבלים ימים ושבועות במעצרי שווא רק כי עדיין כל כך קל בישראל של היום להגיש תלונת שווא על אלימות או פדופיליה (כן כן, אב שהחליף חיתול לבתו..) מתוך הידיעה כי גם אם יתברר שבאשמת שווא, לא תזוז שערה מראש האם כי החוק מגן עליה במקרים אלה?

עכשיו תנסי לדמות את אחד מאחייך או בנייך בסיטואציות האלה ותגידי לי איך את מרגישה ביחס לזה..

צטט: נויה-הראל 2012-12-11 16:29:04

 

 

 

את עוד לא הבנת שאת דורון אי אפשר לחנך

האיש בטוח שהוא מתת האל לנשים ושהוא תמיד צודק.

ולסיגל הוא תמיד מושך בצמות כי בסתר ליבו הוא דלוק עליה.

 

אני מנסה לנחש למי מהנשים סירבתי שהכאיב לה כל כך עד

שהקימה טרול שנאה מיוחד עבורי.

לכבוד הוא לי, אגב. והיו די הרבה נשים.