צטט: sem. 2012-12-15 17:20:39
צטט: sigjon 2012-12-15 11:10:02
צטט: sem. 2012-12-15 10:48:11
צטט: sigjon 2012-12-15 10:36:57
גברים לא מוכנים להתחלף בגלל סיבות שקשורות
בתפיסה חברתית שהבסיס שלה הוא השפלה .
זה נשמע קשה ולא ארחיב כרגע.
לכן בקבוצה אולי צריך להיות מגובש וחזק כדי להגיד דבר אחר .
בעולמנו,כמו שהוא בנוי כעת , בתהליך של שינוי בהגדרה של התפקדים,
הגדרות המשוייכות לג'נדר,
המהות מתעמעמת .
ובעמימות הזו ,בהקשר למה שאמרתי למעלה
להיות אשה ,יותר קל .
נשים הרבה פעמים בטוחות שיש לגברים מי יודע מה שאין להן
(פרויד רק סימבל משהו הרבה ויתר מהותי. אני לא בטוחה שידע שהוא עושה את זה ,אבל עשה. )
או ההפך שאין לגברים מה שיש להן הרבה יותר .
קשה מאד להיות גבר בעולמנו ,
כמובן על פי הבנתי ותחושתי בלבד .
הייתי מוכנה להיות גבר לשעה אחת כדי להרגיש איך המכונה הפיזית עובדת במיוחד המוח ,
אבל מעבר לזה , רצוי שלא .
סמדר היקרה,
לגבי השפלה, לא הבנתי, אבל מכיוון שאת לא רוצה לפרט בשלב זה, אני מכבדת.
לגבי הקלות - לא מסכימה שלגברים קשה יותר, אני חושבת שהאישה חובשת ומתנהלת בחייה בכמה כובעים מאד מוטרפים וקשים.. והחיים הם מירוץ אין סופי.
והלוואי וכל אחד מאיתנו היה יכול להיות ולו לכמה שעות בנעליו של האחר... זה היה פותר הרבה מאד עימותים ובעיות
שבת נפלאה
סיגל
זו פעם שלישית שאני כותבת את התשובה ולפני שאני מצליחה להעתיק ימחשב נתקע ואי אפשר לחזור אליה .
נסיןו אחרון
השפלה - מכיון שתכונות שנחשבות נשיות ,גם אם גברים כבר יודעים שיש להם חלק מהם - נחשבות בתפיסה החברתית לחולשה ע"י נשים וגברים .
תראי שגם בתגובות כאן זה נכתב , הין המילים , במודע או שלא במודע ,
מסטראוטיפים בכלל ובחברה מצ'ואיסטית וביקורתית כמו שלנו בפרט לא קל להפטר .
הקושי - נשים הן מולטיטסקינג, הן באמת לוקחות על עצמן המון ,
אבל לנשים היום יש בחירה הרבה יותר גדולה מלגברים . ( אני יוצאת מהנחה שמובן למה - בעיקר כי החברה מאפשרת להן יותר לבחור בתפקידים שונים ומגוונים גם בתוך המערכת הזוגית והמינית שג'נדרית כבר חצו את הגבולות המגבילים ) .
יש נטייה לנשים להטיח את הקשיים שלהן בגברים . ולגברים עדיין אין לגיטימציה לדבר על הקשים שלהם .
ולפעמים גברים אינם מבינים מה מטיחים בהם ונכנסים לעמדת התגוננות .
נוצר מצב שגברים לא מדברים על הצרכים שלהם כי לא תמיד הם לגיטימיים בעיני נשים
ובעיני החברה בכלל , ונוצר מצב שנשים וגברים לא רואים האחד את השנייה .
זה או מסרס גברים - כשהם נדרשים לתפקד בניגוד מוחלט לתכונות שלהם ורצונות שלהם .
או שהם עוזבים את ה"מאבק" all together שיש לזה כמבן השלכות לקצה השני
כדי להשיג איזון צריך להבין שלאנשים שונים יש צרכים ומהוויים שונים שלא תמיד מוכרחים
להבין את השוני רק להבין שהוא קיים .
זה נכון תמיד בין אנשים לא רק בין גברים ונשים .
אמפטיה(נעליים שונות ) -להיות מסוגל להבין שאם לאחד/ת קשה זה לא אומר
שזה בגלל משהו שהאחר עושה או, לא עושה .
אבל בהחלט ניתן לגשר על הפער או קושי אם יש נכונות להקשיב למציאות של האחר .
לא תמיד פתרונות יגיעו מתוך הבנה , לפעמים רק מתוך הקשבה רצון ונכונות לראות את האחר .
סמדר,
אכן חלק גדול זה תקשורת... אבל איכשהו האשמה נופלת תמיד בצד הנשי..
לא מבינה למה לגברים אין לגיטימציה לדבר על הקשיים שלהם.. דווקא אנחנו הרבה יותר פתוחים היום להקשבה ולעזרה. האם זה האגו והאם הוא כל כך שביר, הצורך להציג את עצמך כחזק, האם זה חלק מהכוחניות..
נשים עברו כברת דרך מאד גדולה במאה שנים האחרונות, במאבקים אישיים וציבוריים, לעיתים עם מחיר מאד גבוה שנאלצו לשלם..
למה הגברים לא יכולים לעשות את אותו הדבר? הרי הנשים כיום הרבה יותר פתוחות ומבינות לקשיים... במיוחד שהן מתמודדות עם קשיים לא פחותים ואולי אפילו יותר.
האם תמיד נצטרך "ללכת על ביצים" - כדי שלא "נסרס את הגברים בימינו.
האם זה מוכיח את כוחה של האישה מול השבירות של הגבר ? הרי ההתייחסות היא בדיוק ההפך.
ומסכימה בענק שככל שתהיה יותר הקשבה, בלי התחפרות בקורבנות, אלא מתוך ניסיון באמת אמיתי לתקשורת בלי האשמות, אלא מתוך ניסיון להסתכל על הצד השני על הקשיים הרצונות, זה המקום שבו נוכל להפגש, בלי האשמות.
שבוע נהדר
סיגל
מעדיף להשאר גבר.
/null/text_64k_1#