במהלך ההתפתחות שנמשכת אלפי שנים חקרנו את הדומם, הצומח והחי, ולמדנו כללים שונים במתמתיקה, בפיסיקה, בכימיה, בביולוגיה, בזואולוגיה, בבוטניקה וכולי... על מנת להשתמש בחוקי הטבע לטובתנו. כל זה טוב מאד, אך עכשיו מתגלים לנו חוקים חדשים שעלינו ללמוד – חוקי החברה שצריכים להיות מותאמים לחוקי הטבע,

הטבע בזמנינו דורש מאתנו להיות גלובלים, אינטגרלים, מקושרים, שנוותר ונתחשב, ועכשיו עלינו ללמוד את החוקים הללו, כי גם הם מדעי הטבע. והדוגמא הכי טובה ללמוד ממנה זה גוף האדם:

החיבור בין תאים שונים נועד כדי לקבל גוף חזק יותר, ומשובח יותר, ולכן כל תא צריך וחייב לוותר על עצמו.

כלומר, תא אחד לוקח על עצמו תפקיד של תאי הנשימה, השני תאי הכבד, השלישי תאי המוח, והרביעי תאי הלב וכו...

זאת אומרת, כל תא מוותר על הכלליות שלו, ולא יכול להתקיים בלי האחרים.

מידת האחריות מתחלקת ביניהם, והערבות חייבת להיות בדרגה של חי.

כל תא צריך לחשוב על האחרים, ולתת להם את חלקו בעבודה של הגוף, ולקבל מהאחרים.

התא מקיים שני עקרונות בסיסיים שמאפשרים לו להיות חלק מגוף השלם, 

אחד, מקבל את הדרוש למחייתו מכל הגוף,

שתיים, צורך לפי הצורך ופועל לטובת הגוף בהתאם ליכולתו,

את הכלל הראשון בחברה האנושית כולם מקיימים, כי אף אחד לא יכול להשיג את הנחוץ לקיומו בעצמו,

אך את הכלל השני, לצרוך לפי הצורך ולפעול לטובת החברה במידת הצורך והיכולת, עדיין לא, זו מידה חשובה מאוד של התקשרות שנקווה שתהיה לנו בקרוב בחברה האנושית. 

כי זה המתכון לאושר השלם, שמעביר אותנו להרגשת הקיום מתוך האורגניזם הכללי העולמי...

מה שצריך ללמוד הוא:

מי אתה, ישראל , מהי זהותך האמתית ומה תפקידך.  

המשימה העיקרית שעליך להתמודד אִתה כיום, ישראל, היא זו של זהותך האמתית. אם אינך יודע מי אתה ומה שייך לך, לא תדע לבנות את ההווה שלך כדי להגשים את ייעודך הנעלה.

יש ברשותך העדות המדויקת ביותר, השופעת ביותר, האמתית ביותר והעתיקה ביותר המציינת מי אתה:

התנ"ך! בו, ובו בלבד, נמצא סוד מקורך וסוד עתידך.

וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד, וְדֶרֶךְ אֶחָד, לְיִרְאָה אוֹתִי, כָּל-הַיָּמִים--לְטוֹב לָהֶם, וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.

(ירמיה לב' לט')

העניינים שהעלית הם רחבים לכן תגובתי בכותרות וההרחבה על הקורא.

אם הבנתי אותך נכון אז תגובתי היא :

הבסיס התאורטי שלך שגוי.

בנירוונה אין חיים כיוון שהחיים הם שינוי, לעומת זאת המוות קבוע.

כיוון שהעולם משתנה סביבנו שרידה לאורך זמן (בדורות) כרוכה בתחרות.

השרידה כרוכה גם בשיתוף פעולה, אבל בלי ביטול התחרות.