אין לי מושג.

מעולם לא הייתי בסיטואציה הזאת

(ולא  נראה לי שאפשר לקנא בהתמודדות הזאת...)

 

ולמרות שהייתי נשואה 24 שנה,

העניין מעולם לא עלה בדעתי.

 

אז, או שלא עלה על דעתו של בעלי לעשות את זה,

או שלא היה לי מושג אם זה קרה או לא.

 

כך או אחרת, זה לא הטריד אותי מעולם.

יתרה מכך,

כאחד מהניסיונות שעשיתי לשמר את הנישואין שלנו,

הצעתי לו לקחת מאהבת. הוא סירב.

טען שלא בא לו לחיות באורגיה.

 

יש גם כאלו. ואם את עושה מחקר, את צריכה לבחון גם מצבים הפוכים למה שאת מחפשת....

צטט: .Shlomit 2012-12-24 00:25:45

אין לי מושג.

מעולם לא הייתי בסיטואציה הזאת

(ולא  נראה לי שאפשר לקנא בהתמודדות הזאת...)

 

ולמרות שהייתי נשואה 24 שנה,

העניין מעולם לא עלה בדעתי.

 

אז, או שלא עלה על דעתו של בעלי לעשות את זה,

או שלא היה לי מושג אם זה קרה או לא.

 

כך או אחרת, זה לא הטריד אותי מעולם.

יתרה מכך,

כאחד מהניסיונות שעשיתי לשמר את הנישואין שלנו,

הצעתי לו לקחת מאהבת. הוא סירב.

טען שלא בא לו לחיות באורגיה.

 

יש גם כאלו. ואם את עושה מחקר, את צריכה לבחון גם מצבים הפוכים למה שאת מחפשת....

----------------------

אני שמחה בשבילך.

כל הכבוד על הזוגיות הזאת...

צילה

על איזה כבוד את מדברת?

הזוגיות הזאת הייתה חולה במחלות אחרות..

עובדה שיצאתי ממנה..

לא רק "בגידה" היא בעייה בזוגיות.. 

צטט: .Shlomit 2012-12-25 10:06:23

על איזה כבוד את מדברת?

הזוגיות הזאת הייתה חולה במחלות אחרות..

עובדה שיצאתי ממנה..

לא רק "בגידה" היא בעייה בזוגיות.. 

-----------------------

 

וואלה???

מהתגובה הראשונה שלך השתמע שזו זוגיות נפלאה.

מסתבר שלא כך הוא הדבר.

צטט: אספרסו כפול 2012-12-22 19:56:54

מסורתית, יש לנקבות ציפיה שהגבר הנבחר ישאר איתן לעד ויספק הגנה ובטחון.

כאילו... היא מבינה שאם היא רוצה לשמר את המצב, אסור לאף אחת שתיגע לה בנכס. שהרי הזמן לא פועל לטובתה, האטרקטיביות שלה בירידה, ואם הגבר שווה משהו... בטוח שתמצאנה כאלה שתחמודנה אותו וכדאי להציב גבולות לוחצים ככל שהיא מעיזה.

עניין של דינמיקה אישית... יש כאלה שתיצורנה יתרונות חלופיים, שיהיה לו כדאי, תלות במשהו שהיא מספקת, יש שתצבור קלפי כח ליום מצוקה ותאיים בהם, תרחיק את חברותיה ממנו, תשלוט, תנהל, תסחט אותו ריגשית, תנפנף בערכי מוסר ומשפחה, תתחנף, תתרגל עצימת עיניים וכך הלאה.

אני לא חושב שמהותית משנה אם מדובר באיום ממשי, אפשרי או מצוץ מהאצבע.

מבחינתה... אם אפשר היה ליצור מנגנון שהוא יאהב רק אותה ולתמיד, [נגיד ניתוח מח כזה.] זה יהיה מושלם. אפשר לנוח. [ואז, היא תחליט אם כדאי להחזיק אותו או למצא שווה ממנו.] נקבה מאוימת עסוקה בשמירת מעמדה. תשקיע בקוסמטיקה, ספורט ובניתוחים פלסטיים, תשים כסף בצד, תבדוק תמידית את הערך שלה בחוץ, תנסה ליצור מאזן אימה ולאורך זמן אם היא לא משלימה עם המצב היא הופכת לפקעת עצבים בלתי נסבלת. גם נקמתה תהיה בהתאם.

 

סתם, אם יש פה מישהו שמתגעגע לזוגיות.

 

 

 

 

נראה כאילו אתה יוצא מהנחת עבודה וודאית שהגבר יבגוד באיזה שלב.

 

צילה - האם גם את חושבת שזה שלב הכרחי במסלול החיים של הזוג?

צטט: צילה שנהר 2012-12-25 11:04:39

צטט: .Shlomit 2012-12-25 10:06:23

על איזה כבוד את מדברת?

הזוגיות הזאת הייתה חולה במחלות אחרות..

עובדה שיצאתי ממנה..

לא רק "בגידה" היא בעייה בזוגיות.. 

-----------------------

 

וואלה???

מהתגובה הראשונה שלך השתמע שזו זוגיות נפלאה.

מסתבר שלא כך הוא הדבר.

 

על זה בדיוק דיברתי!

המחשבה שלך שאם אין בגידה "זו זוגיות נפלאה" בדיוק גרמה לי לכתוב לך את מה שכתבתי.

כי לא רק "בגידה" היא בעייה בחיי נישואין!

 

המאמץ האדיר שהשקעתי על מנת לצאת מחיי הנישואין שלי - הוא לבדו יעיד יותר מאלף עדים... :)

לדעתי אין הבדל בין גבר לאישה, אני חושבת שצריך להגדיר מחדש את המושג "בגידה" כי זה לא ריאלי שלאורך שנים ,שבוע אחר שבוע,חודש אחר חודש יהיה רצון תמיד לעשות את זה עם אותו אדם ולחשוק בו. בעיני אין זה פסול שמגוונים ובלבד שלא מגלים את זה ודואגים היטב להסתיר. נכון שזה נשמע פרובוקטיבי אבל אני ריאלית! מה רע בלידגום אחרים? מה רע בלחוות חוויות שמשאירות את האדם יותר מרוצה ,יותר חיוני ועם דימוי עצמי טוב יותר? ממי זה גורע? הגישה שאם גבר/אישה בגדו זה מפחית משהו מבני/בנות זוגם הנשואים היא שטות. כל עוד נאמנים בבחירה להיות עם מישהו ולא גורעים ממנו מה רע בלהעשיר את החוויות ומפלס האושר?

צטט: מיכלש1 2012-12-25 11:44:11

לדעתי אין הבדל בין גבר לאישה, אני חושבת שצריך להגדיר מחדש את המושג "בגידה" כי זה לא ריאלי שלאורך שנים ,שבוע אחר שבוע,חודש אחר חודש יהיה רצון תמיד לעשות את זה עם אותו אדם ולחשוק בו. בעיני אין זה פסול שמגוונים ובלבד שלא מגלים את זה ודואגים היטב להסתיר. נכון שזה נשמע פרובוקטיבי אבל אני ריאלית! מה רע בלידגום אחרים? מה רע בלחוות חוויות שמשאירות את האדם יותר מרוצה ,יותר חיוני ועם דימוי עצמי טוב יותר? ממי זה גורע? הגישה שאם גבר/אישה בגדו זה מפחית משהו מבני/בנות זוגם הנשואים היא שטות. כל עוד נאמנים בבחירה להיות עם מישהו ולא גורעים ממנו מה רע בלהעשיר את החוויות ומפלס האושר?

 

תראי, זו סוגיה סבוכה.

- אם אין קשר טוב בין בני הזוג והם רוצים להישאר יחד,

הרעיון עשוי לשמש סוג של פתרון, ובלבד שהם מחליטים מראש שהם מוכנים להישאר יחד גם בזוגיות פתוחה.

 

- אבל אם אין קשר טוב ורק צד אחד חושב שהוא מוכן להישאר יחד בתנאי ש"ידגום" אחרים כלשונך,

זה אף פעם לא קורה "בלי לגרוע מהצד השני משהו". רק אם ה"שיטה" היא בהסכמה.

יש מצבים שאנשים "נופלים" לתוך זה, (ואז כדאי שהם יתנו לעצמם דין וחשבון מה קורה ולאן מכאן..)

אבל כ"שיטה" ש"מסתירים" - לי אין ספק שזה סוג של הולכת שולל.

 

למה?

תחשבי על שותפים עיסקיים מלאים.

העסק מתחיל להפסיד. שניהם בקושי מחזיקים מעמד. אי אפשר לאכול כמו שצריך.

אממה, אחד מוצא ערוץ הכנסה נסתר שהוא יכול למשוך ממנו כסף על מנת לחיות טוב ביומיום,

ולא מגלה לשני אודותיו. 

השני בקושי סוחב את העסק המשותף, כשאין לו שום אפשרות לשתות קפה באיזשהו מקום באמצע היום.

כלומר, לאחד אין בעיה לספוג הפסדים, השני סופג. וזה כשהם - לפי החוזה בינהם - אמורים להשקיע 100% מהאנרגיה שלהם ומהזמן שלהם לקידום העסק הכלכלי שהם מנהלים. ובכל זאת אחד מוצא לנכון להשקיע בערוץ צדדי נסתר.

אז כשהם מחליטים יחד להמשיך לסחוב את העסק הכושל כצוות, כשהנפסד אינו יודע שלשני יש מקור חמצן,

איפה פה השיוויון בנטל?

ההגינות מחייבת להחליט.

האם להמשיך לקיים את העסק כשכל אחד מהצדדים תורם כל מה שיש לו

האם לשחרר כל אחד - בהסכמה - שמי שרוצה ויכול ינהל במקביל ערוץ צדדי,

או בכלל לפרק.

צטט: מיכלש1 2012-12-25 11:44:11

לדעתי אין הבדל בין גבר לאישה, אני חושבת שצריך להגדיר מחדש את המושג "בגידה" כי זה לא ריאלי שלאורך שנים ,שבוע אחר שבוע,חודש אחר חודש יהיה רצון תמיד לעשות את זה עם אותו אדם ולחשוק בו. בעיני אין זה פסול שמגוונים ובלבד שלא מגלים את זה ודואגים היטב להסתיר. נכון שזה נשמע פרובוקטיבי אבל אני ריאלית! מה רע בלידגום אחרים? מה רע בלחוות חוויות שמשאירות את האדם יותר מרוצה ,יותר חיוני ועם דימוי עצמי טוב יותר? ממי זה גורע? הגישה שאם גבר/אישה בגדו זה מפחית משהו מבני/בנות זוגם הנשואים היא שטות. כל עוד נאמנים בבחירה להיות עם מישהו ולא גורעים ממנו מה רע בלהעשיר את החוויות ומפלס האושר?

 

הפוך גוטה. הפוך.

לא סקס עם אדם מחוץ לזוגיות הוא בגידה- אלא ההסתרה והשקרים.

סקס זה עניין פיזי- שקרים זאת בגידה רגשית.

אישית-הייתי חיה בשלום עם סקס מחוץ למערכת מידי פעם -אבל שקרים  היו גורמים לי לעזוב את הבית בשנייה שהם מתגלים.

בא לך להנות קצת בחוץ? 

תהיה גבר ותעמוד מול זה בעיניים פקוחות ובכבוד ולא מאחורי הגב.

תוך כדי שאתה מבין שאם לך מותר "לדגום אחרות" הרי שהערוץ הזה פתוח גם בפניה.

אם האשה שאיתך לא תקבל את הרעיון- יש לך שתי אופציות- 

לוותר על הרעיון למען שלמות המשפחה או להפרד ולחפש מישהיא שרואה את העניין כמוך.

אבל שקרים והסתרות? לא בבית ספרי!

צטט: .Shlomit 2012-12-25 12:03:54

צטט: מיכלש1 2012-12-25 11:44:11

לדעתי אין הבדל בין גבר לאישה, אני חושבת שצריך להגדיר מחדש את המושג "בגידה" כי זה לא ריאלי שלאורך שנים ,שבוע אחר שבוע,חודש אחר חודש יהיה רצון תמיד לעשות את זה עם אותו אדם ולחשוק בו. בעיני אין זה פסול שמגוונים ובלבד שלא מגלים את זה ודואגים היטב להסתיר. נכון שזה נשמע פרובוקטיבי אבל אני ריאלית! מה רע בלידגום אחרים? מה רע בלחוות חוויות שמשאירות את האדם יותר מרוצה ,יותר חיוני ועם דימוי עצמי טוב יותר? ממי זה גורע? הגישה שאם גבר/אישה בגדו זה מפחית משהו מבני/בנות זוגם הנשואים היא שטות. כל עוד נאמנים בבחירה להיות עם מישהו ולא גורעים ממנו מה רע בלהעשיר את החוויות ומפלס האושר?

 

תראי, זו סוגיה סבוכה.

- אם אין קשר טוב בין בני הזוג והם רוצים להישאר יחד,

הרעיון עשוי לשמש סוג של פתרון, ובלבד שהם מחליטים מראש שהם מוכנים להישאר יחד גם בזוגיות פתוחה.

 

- אבל אם אין קשר טוב ורק צד אחד חושב שהוא מוכן להישאר יחד בתנאי ש"ידגום" אחרים כלשונך,

זה אף פעם לא קורה "בלי לגרוע מהצד השני משהו". רק אם ה"שיטה" היא בהסכמה.

יש מצבים שאנשים "נופלים" לתוך זה, (ואז כדאי שהם יתנו לעצמם דין וחשבון מה קורה ולאן מכאן..)

אבל כ"שיטה" ש"מסתירים" - לי אין ספק שזה סוג של הולכת שולל.

 

למה?

תחשבי על שותפים עיסקיים מלאים.

העסק מתחיל להפסיד. שניהם בקושי מחזיקים מעמד. אי אפשר לאכול כמו שצריך.

אממה, אחד מוצא ערוץ הכנסה נסתר שהוא יכול למשוך ממנו כסף על מנת לחיות טוב ביומיום,

ולא מגלה לשני אודותיו. 

השני בקושי סוחב את העסק המשותף, כשאין לו שום אפשרות לשתות קפה באיזשהו מקום באמצע היום.

כלומר, לאחד אין בעיה לספוג הפסדים, השני סופג. וזה כשהם - לפי החוזה בינהם - אמורים להשקיע 100% מהאנרגיה שלהם ומהזמן שלהם לקידום העסק הכלכלי שהם מנהלים. ובכל זאת אחד מוצא לנכון להשקיע בערוץ צדדי נסתר.

אז כשהם מחליטים יחד להמשיך לסחוב את העסק הכושל כצוות, כשהנפסד אינו יודע שלשני יש מקור חמצן,

איפה פה השיוויון בנטל?

ההגינות מחייבת להחליט.

האם להמשיך לקיים את העסק כשכל אחד מהצדדים תורם כל מה שיש לו

האם לשחרר כל אחד - בהסכמה - שמי שרוצה ויכול ינהל במקביל ערוץ צדדי,

או בכלל לפרק.

 

אני לא חושבת שההשוואה דומה למה שהשוות -עסק .בעסק לא מעורבים כל כך הרבה רגשות, לא תחושות מיניות ,אהבה וכדומה. אתן דוגמא משלי:

 מצב שקורה לא מעט בו זוג נשוי מסתדר בסה"כ לא רע ,יש הבנה, מחוות מדיי פעם. האוירה בסדר יש ילדים וכדו'.  ונניח שהגבר חושק קצת פחות מבעבר באשתו (או צריך הרבה יותר פעמים לעשות את זה ביחס לאשתו) ,נניח כי היא השמינה והיא פחות מושכת בעיניו או שזה יותר טכני או שחסר לו ריגוש או, או או....

שורה תחתונה - הוא לא רוצה לעזוב אותה  או אפילו בגלל שהוא חושב שלילדיו יהיה עדיף שהמסגרת המשפחתית תשאר שלמה ומעצימה. אבל בכ"ז זה גורע ממנו כי הוא לא נהנה ממין כמו שהוא היה רוצה וזה ממרמר אותו. מה עושים?

נכון אפשר לדבר אם האישה אבל נניח שהיא נפגעת ממנו ונהיית יותר מתוסבכת מהחשד שהיא פחות מושכת בעיניו. לא הכל אפשר לפתור בלדבר על זה...

דווקא העובדה שהוא מייצר לעצמו השלמה מבחוץ תסגור את החור הקטן שנפער בסירה ותמנע ממנה לטבוע.הוא מסתובב בלי התיסכול והחסר ושאר הדברים סבבה .פיתרון!

נ.ב לא תמיד חכם לדבר "על הכל" כי לא יעזור אף אחד לא אוהב לדעת שאהובו "עשה את זה" עם אחרים. 

צטט: ורדהש 2012-12-25 14:50:20

צטט: .Shlomit 2012-12-25 12:03:54

צטט: מיכלש1 2012-12-25 11:44:11

לדעתי אין הבדל בין גבר לאישה, אני חושבת שצריך להגדיר מחדש את המושג "בגידה" כי זה לא ריאלי שלאורך שנים ,שבוע אחר שבוע,חודש אחר חודש יהיה רצון תמיד לעשות את זה עם אותו אדם ולחשוק בו. בעיני אין זה פסול שמגוונים ובלבד שלא מגלים את זה ודואגים היטב להסתיר. נכון שזה נשמע פרובוקטיבי אבל אני ריאלית! מה רע בלידגום אחרים? מה רע בלחוות חוויות שמשאירות את האדם יותר מרוצה ,יותר חיוני ועם דימוי עצמי טוב יותר? ממי זה גורע? הגישה שאם גבר/אישה בגדו זה מפחית משהו מבני/בנות זוגם הנשואים היא שטות. כל עוד נאמנים בבחירה להיות עם מישהו ולא גורעים ממנו מה רע בלהעשיר את החוויות ומפלס האושר?

 

תראי, זו סוגיה סבוכה.

- אם אין קשר טוב בין בני הזוג והם רוצים להישאר יחד,

הרעיון עשוי לשמש סוג של פתרון, ובלבד שהם מחליטים מראש שהם מוכנים להישאר יחד גם בזוגיות פתוחה.

 

- אבל אם אין קשר טוב ורק צד אחד חושב שהוא מוכן להישאר יחד בתנאי ש"ידגום" אחרים כלשונך,

זה אף פעם לא קורה "בלי לגרוע מהצד השני משהו". רק אם ה"שיטה" היא בהסכמה.

יש מצבים שאנשים "נופלים" לתוך זה, (ואז כדאי שהם יתנו לעצמם דין וחשבון מה קורה ולאן מכאן..)

אבל כ"שיטה" ש"מסתירים" - לי אין ספק שזה סוג של הולכת שולל.

 

למה?

תחשבי על שותפים עיסקיים מלאים.

העסק מתחיל להפסיד. שניהם בקושי מחזיקים מעמד. אי אפשר לאכול כמו שצריך.

אממה, אחד מוצא ערוץ הכנסה נסתר שהוא יכול למשוך ממנו כסף על מנת לחיות טוב ביומיום,

ולא מגלה לשני אודותיו. 

השני בקושי סוחב את העסק המשותף, כשאין לו שום אפשרות לשתות קפה באיזשהו מקום באמצע היום.

כלומר, לאחד אין בעיה לספוג הפסדים, השני סופג. וזה כשהם - לפי החוזה בינהם - אמורים להשקיע 100% מהאנרגיה שלהם ומהזמן שלהם לקידום העסק הכלכלי שהם מנהלים. ובכל זאת אחד מוצא לנכון להשקיע בערוץ צדדי נסתר.

אז כשהם מחליטים יחד להמשיך לסחוב את העסק הכושל כצוות, כשהנפסד אינו יודע שלשני יש מקור חמצן,

איפה פה השיוויון בנטל?

ההגינות מחייבת להחליט.

האם להמשיך לקיים את העסק כשכל אחד מהצדדים תורם כל מה שיש לו

האם לשחרר כל אחד - בהסכמה - שמי שרוצה ויכול ינהל במקביל ערוץ צדדי,

או בכלל לפרק.

 

אני לא חושבת שההשוואה דומה למה שהשוות -עסק .בעסק לא מעורבים כל כך הרבה רגשות, לא תחושות מיניות ,אהבה וכדומה. אתן דוגמא משלי:

 מצב שקורה לא מעט בו זוג נשוי מסתדר בסה"כ לא רע ,יש הבנה, מחוות מדיי פעם. האוירה בסדר יש ילדים וכדו'.  ונניח שהגבר חושק קצת פחות מבעבר באשתו (או צריך הרבה יותר פעמים לעשות את זה ביחס לאשתו) ,נניח כי היא השמינה והיא פחות מושכת בעיניו או שזה יותר טכני או שחסר לו ריגוש או, או או....

שורה תחתונה - הוא לא רוצה לעזוב אותה  או אפילו בגלל שהוא חושב שלילדיו יהיה עדיף שהמסגרת המשפחתית תשאר שלמה ומעצימה. אבל בכ"ז זה גורע ממנו כי הוא לא נהנה ממין כמו שהוא היה רוצה וזה ממרמר אותו. מה עושים?

נכון אפשר לדבר אם האישה אבל נניח שהיא נפגעת ממנו ונהיית יותר מתוסבכת מהחשד שהיא פחות מושכת בעיניו. לא הכל אפשר לפתור בלדבר על זה...

דווקא העובדה שהוא מייצר לעצמו השלמה מבחוץ תסגור את החור הקטן שנפער בסירה ותמנע ממנה לטבוע.הוא מסתובב בלי התיסכול והחסר ושאר הדברים סבבה .פיתרון!

נ.ב לא תמיד חכם לדבר "על הכל" כי לא יעזור אף אחד לא אוהב לדעת שאהובו "עשה את זה" עם אחרים. 

 

טוב, כמו שאת מציגה את זה - זה נשמע הגיוני, לפחות באופן תיאורטי.. 

אבל.. באופן מעשי אין לי מושג. אני לא יכולה לתרום לדיון יותר ממה שתרמתי,

כי אין לי ניסיון מעשי.. בכל אופן, אין ספק שיש פה בעיה.

אבל ורד- זה בדיוק השינוי שהחברה צריכה לעבור ולדעתי,זה יפחית הרבה מקרי גירושין ומלחמות. הפחד מ"שאהובו עושה אתזה עם אחרים" זהבעצם הפחד מהחופש. - יש לנו איזו ציפיה שמגובה ע"י הסדר החברתי הקיים שבן-בת הזוג יהיה "הכל" עבורינו- החבר הכי טוב, המאהב המושלם, איש צוות האידאלי לניהול המשפחה ועוד... אף אחד לא יכול לספק כל כך הרבה תפקידים במקביל. ברגע שנצא מהפוריטניות המינית-נהיה בטוחים שבני -בנות הזוג נשארים מתוך חופש ולא מתוך כורח או "פחד מגירושין". בעיניי- זאת האהבה המושלמת. להיות מתוך בחירה יומיומית .

ודרך אגב- מפריע לי מאוד שאת מציגה את הדברים כ"האשה השמינה" "בן הזוג נמשך פחות" - כלומר- את מציגה בדיוק את חולאי חיי המשפחה המקובלים בחברה הפאטריאכלית- האשה שמה את הילדים במרכז ומזניחה את עצמה בעוד שהגבר פורח בשיא אונו. ועל הרגע הזה- את מתפלאה שזוגיות לא מחזיקה מעמד? הרי כך-מדובר במירמור אישי (לא אישי שלך-אלא של ה"אשה" הסימבולית כפי שהיא מיוצגת בדבריך.) שמקרין על בן הזוג. אז פלא שהוא מנסה לצמצם את שהותו בבית?

זה מתחיל ממשהוא הרבה יותר עמוק-מעורבות הורית מלאה. כאשר שני בני הזוג לוקחים חלק שווה בגידול הילד- לשני בני הזוג נותר זמן להשקיע בעצמם ובןזוג פורח ובעל עולמות מלאים (במקום ישבן או כרס מלאים כתוצאה מ"אכילה רגשית") יהיה בןזוג הרבה יותר אטרקטיבי בכל גיל. ופה, לדעתי-זה בדיוק התפקיד שלנו הנשים- לשחרר!!! השאלה היא על מה אנחנו מוכנות לוותר. מניסיון- בןזוג שמגיע הביתה מוקדם זה בן זוג שמרוויח כ20% פחות מבן זוג שמחוייב קודם כל לעבודה ואח"כ לךמשפחה. כלומר- פחות שופינג, פחות חופשות, פחות מסעדות דירה יותר קטנה ובלי "לשפץ את המטבח" יותר מפעם בעשור. ולצערי, אני מכירה יותר מידי נשים שנוח להם עם בן זוג שקוע במשרד עם כרטיס אשראי פתוח, כאשר השליטה בילדים היא שלהן בלבד. האם אנחנו מוכנות להרפות את השליטה כדי לזכות בחיי משפחה מאושרים יותר או שהבלעדיות על הבית עדיין תבועה בנו חברתית? (כי מה יגידו אם יומיים בשבוע רקבן הזוג יהיה עם צאצאים? מה יחשבו השכנים על כישורי האמהות שלי? )

דרך אגב- מניסיון של חברה ש"שחררה את בעלה לעשות את זה עם אחרות"- ברגע היא נתנה הסכמה ,טעם המיים הגנובים נעלם והוא איבד עניין בסקס מחוץ למערכת.

כך שלמרות שהאישור העקוני קיים-הוא מעולם לא נגע באשה אחרת...