היום ראיתי את כבוד שר החינוך, למדתי קצת על ערכיו וגם על דרכו החינוכית. האמת? היה קצת מוזר לשמוע איך רעיונות עיוועים ומסוכנים לשלום האומה מושמעים בקול שקול ורציני מאדם שנראה בתחילה הגיוני. היה מאוד מעניין לשמוע את הדברים ולהבין מה בליבם של הימניים, גם כשיש להם עניבה והם נראים, לפחות חיצונית, כאנשים שקולים או מהוגנים. כאמור, היום הבנתי שזה לא ממש כך, כי רעיונותיהם מוטעים ומובילים לאסון לאומי. זאת היתה ממש חוויה לימודית.

קודם כל למדתי שהחבר'ה בימין השולט אמנם אמרו שתי מדינות לשני עמים, אבל הם בכלל לא התכוונו. קצת נדהמתי להבין שכבוד השר מודה בפני הפרהסיה שמה שהבוס אומר ומה שהוא חושב זה שני דברים שונים לחלוטין. מעניין אם הוא זכר שיתכן והרבה תלמידים צופים בו ולומדים מה ראוי. ממש דוגמא אישית ליושר. ממש.

שנית, למדתי שנאמנות אצלו היא כנראה ערך עליון. עובדה, יש נאמנות צייתנית לבוס, אפילו שזה אינו אמין בעצמו, יש נאמנות לדרך הסיכסוך המתמשך ויש נאמנות לחוסר רצון לפתור את הבעיה, יש נאמנות לחברים חשודים שניתפסו בקלקלתם, הואשמו, ובקרוב כנראה ישלמו על שנים של תעלולים וציפצופים על החוק.

בעיקרון, נאמנות זה טוב, אבל קצת חבל שאצל מר סער זו מוקדשת לדברים שליליים או חסרי חשיבות כמו כיסא, אנשים חשודים, נאשמים, בוסים כוחניים, או בילתי אמינים בעליל או דרך שתוביל להסלמה ולא להשלמה.

היום הבנתי שכבוד השר אולי נראה תרבותי, אבל הוא כנראה אדם שמעדיף מילחמה על פני שלום, כיבוש ודיכוי על פני פשרה ורווחה, היצמדות לפושעים חשודים במקום התנערות מהם ומעשיהם הרעים, וששקר עדיף לו ולרעיו על פני האמת. אותי כל זה קצת ציער. מה יאמרו עכשיו התלמידים על כבוד השר שלהם? שזה טוב לשקר? טוב להוביל למילחמה ולסרב לשלום או פשרה? טוב לעמוד בגאון לצד חשודים שנתפסו? המממ...

מה לגבי דוגמא אישית וערכים של אמת ושלום? אלה גם קצת חשובים לילדים, לא? מה, רק התיספורת, הכיסא והחליפה חשובים? מה לגבי התוכן השגוי? ההמלצה להמשיך בדרך לקראת תהום מוסרי, כלכלי, מדיני וביטחוני היא המלצה טובה? עוד המממ... 

(איור: גוגל)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4323849,00.html

http://cafe.themarker.com/post/2806394 

http://cafe.themarker.com/post/2802934