אביגדור,
כמה חודשים אחרי שהתגייסתי, עברתי קורס צניחה.
עולה חדש, המום, פחות משנה בארץ, יושב עם שאר הדבוקה , ליד המסלול, בתל נוף, חגור מצנחים ורתמות ורצועות ... בחום אוגוסט. אבל מה לעשות... ציוני... אז יושב...
ואז הגיע המטוס. מטוס ? מין אוטובוס עם כנפיים. מטוס dakota, מטוס חד מנועי ממלחמת העולם השניה, כולו טלאים, קצת מעשן...
עולים. בחשש קל...המנוע משתעל. מורידים אותנו. באים טכנאים....
יושבים כך כשעה, ואז עולים שוב.
ספסלים צרים. זיעה. חום אימים.
ואז אני עושה הערכת מצב קצרה:
א. אני לא הראשון ולא האחרון שצונח ממטוס זה. הרוב המוחלט נחת בשלום !
ב. אם אדאג, אם אכנס לפחד, יעזור לי ?
אז ישבתי בשקט, חשבתי על האלפים באביב, על החיים... והכל עבר בשלום.
היום, אני אחרי 129 צניחות בלי שריטה !
על מה שחשבתי כל יום, כל ליל, כשבני שירת ארבע שנים וחצי בסיירת מטכ"ל, מיותר לפרט...
בקיצור, אביגדור, אין לך סיבה לדאוג, ולא יעזור לך לדאוג !!
ודא שהיא תישאר בקשר רציף איתך, ודא שהדרכון שלך בתוקף. שים 2000$ במזומן בצד. לכל מקרה שלא יבוא.
היא תיסע בשלום ותחזור בשלום !
יעקב
/null/text_64k_1#