פגיעות היא מדד הרגישות שלנו.

יותר מידיי נתפס לפעמים כחלש ויש המנצלים זאת לרעה

פגיעות תמידית היא משהו שצריך ללמוד להמנע ממנו והתמודד. למה? כי זה חלק ממהות החיים. אפשר לחטוף ,וגם להחטיף.

מצד שני להיות בסביבה פוגעת זה רע .  לכן. טוב יעשה הפגיע אם יתרחק ממנה.

הכל תלוי ברמת\עוצמת הפגיעות:ברמה הסבירה\נורמלית, היא משאירה אותך אנושי ואמיתי, ורגיש כלפי אחרים,ומביאה אותך להבנה שאנשים אחרים גם פגיעים, ויש להם חולשות\חסרונות בדיוק כמו שלך יש,בלי לשפוט אותם ולזלזל בהם .
ואדם שמרשה לעצמו להיות פגיע למעשה מרגיש מספיק בטוח בעצמו.,וזה מאפשר לו להיחשף ולהסיר מגננות\מסכות ולהגיד זה מה שאני ..(בטוב\יתרונות וברע\חסרונות שבי).
וכן זה דורש אומץ להסיר את המסכות והקליפות שאספו במהלך החיים, וזאת בכדי לחזק ולהאמין בדימוי ובתדמית שיצרו לעצמנו בכדי לא להיפגע...
וכאן הייתי מכניסה גם את הבושה: התדמית הזו נוצרת עקב תחושה פנימית, מוסתרת ומודחקת שזאת למעשה הבושה של "אני לא מספיק טוב"…,
מה שגורם לתחושה של פגיעות, כי אני רוצה להסתיר את זה שאני “לא טוב או מספיק טוב” ואז נוצרות עוד ועוד שכבות של דימויים מזויפיים...

וכשמדובר בפגיעות\רגישות יתר -זאת חולשה... מאחר שאתה ניפגע מכל אחד ואפילו מזרים ומכל דבר, אז החיים הופכים להיות בלתי נסבלים עבורך...
וגם עבור אנשים שבסביבתך, מאחר שהם יחששו להיות ישירם ואמיתיים אתך שמא תיפגע..
מה שגורם לבני אדם בקירבתך ללכת על ביצים - אני מאנשים עם רגישות\פגיעות יתר מתרחקת -בגלל שזה דורש ממני להיות לא אני ...

החולשה האמיתית היא לא להיות פגיע...

כי מי שפגיע גם מרשה לעצמו להרגיש

ומי שלא מרגיש לא חי באמת את החיים.

סיגל

צטט: בן גן 2013-01-02 14:48:54

קשה לי להודות בזה

בעיקר לעצמי

.

אחרי עשרות שנים של פתיחות מלאה לפגיעות

בלי שום עכבה או מעצור מחשש להפגע

וזה לא אומר שלא היו פגיעות בלי סוף

משהו נשבר בי שם

משהו בסיסי באמון שבאדם מולי- אבד

ידעתי מזמן שאפשרי לוותר על אהבה

וגם למחוק געגוע

ולשחרר קשר

אבל לשחרר אבדן אמון, להחזיר אמון אנושי בסיסי שאבד-

זה כבר סיפור אחר

.

פגיעות היא אומץ, היא פתיחות, היא תכונה נעלה

תמיד הערצתי אותה בכל ובעצמי

ראיתי בה יתרון וחיוב

ולמדתי שהיא מאפשרת יותר מהכל

לחוות, להנות, להתנסות, לשחרר עכבות

.

לראשונה בחיי אין לי אמון באדם

מעל הכל אדם מצטייר לי כיצור בוגדני והפכפך ובילתי צפוי

כל אחד כולל הקרוב היקר והאהוב ביותר

יכול בקלות לייצר אשלייה פנימית חזקה

ואז להתהפך בקלות כמו קין על הבל ללא אזהרה מוקדמת

לדחוף לתהום ללא שום מחשבה תחילה

.

פגיעות היא תכונה נעלה שרק עוצמה פנימית יציבות  ואומץ רב יכולים לאפשר

אבל נכון להווה "כל הביצים בסל אחד"  מרגיש כמו הבטחה להשאר בלי ביצים

כל חיי אמון ונאמנות היו ללא שום פשרות-

כנראה שעבדתי על עצמי בעיניים

האמון באהבה גדול ולא התערער מעולם

אבל האמון באדם שואף  לאפס

מבחינתי לא קיימת פגיעה חזקה יותר

הסתיימו בי העוצמה והאומץ לפגיעוּת

.

תאמין לי, זה יחזור...

אדם רגיש לא יכול להשיל את עורו... וטוב שכך.

האמון אובד לתקופה, וחוזר אמנם עם סייגים שונים, אבל בבסיס הוא חוזר כי הוא חלק מהותי באופיו של האדם הרגיש.

אין מה לעשות החיים חזקים מהכל, והזמן הוא הריפוי להכל...

סיגל

* ראשית -  נושא הפגיעות – כל אחד מאיתנו רגיש לדברים שונים בעוצמות משתנות. לדוגמא, משני הקצוות:

האחד – ירצה לרצות את כולם: הססן, מתנצל, לא עקבי, נעליו עשויות מקליפות ביצים.

עבורו כמעט כל נושא יהיה טעון ונפיץ – כי משאביו יהיו מוקדשים לקבלת מחיאות כפיים מן הסביבה. מכיוון שהסביבה נוטה להשמיע את קולה יותר כשיש צורך במחאה, ופחות – במחיאת כף, הוא יהיה במצב של פגיעות מתמדת, מקרובים או רחוקים. לעיתים תתבטא פגיעותו בתוקפנות, עקב תחושת המאוימות המתמדת שלו.

האחר – בטוח בעצמו, יודע מיהו ולאן הולך, את הנתיב שלו הוא זה שסולל, ביודעו שקול ההמון היא לא בהכרח קולה של התבונה. מכיוון שכבר  קיבל את כל האישורים אין לו צורך להוכיח. בעיקר לעצמו. לכן הוא גם מסוגל לאירוניה עצמית, אינו חושש מלהודות בטעות או להתנצל, ובכלל, לא לוקח את עצמו ברצינות תהומית במה שקשור  לתארים או כיבודים.

ואפילו אצלו תימצא פגיעות, אלא שמקורה לא בנואשות לשאת חן בעיני הסביבה אלא באירועים וסיטואציות שהטביעו את חותמם על חייו.

* ואז  -עניין ה-"האם לחשוף את פגיעותי?" שהפך להיות פגיעות בפני עצמה..

מי שבורך בחוסן חומל שאינו מתכחש לחולשות אנוש – לא יחשוש לחשוף את פגיעותו.

כלומר: לא אומץ (כי אין איום) כי אם עוצמה.

צטט: סיגלית א. 2013-01-02 13:11:13

מאד תלוי אם אתה מספיק אמיץ להתמודד עם פגיעות

מש"א 

סיגל, הדברים כלל לא מחייבים אובדן רגישות

גם האישה שאיתי (בטי) וגם אני חווינו חזק מדי את אבדן האמון הזה.

ההנחות והציפיות שחיבור יוצר לרמת ערכיות והתחשבות מסויימות, הופכות לאכזריות ובגידה

התפיסות והמוסכמות הערכיות שניבנות  ל-"כיצד עושים דברים", במיוחד מול יקרים ואהובים-

פשוט נרמסות ברמות שיורד האסימון שהיה נוח מדי להשלות את עצמנו.

היום אני יודע שהאדם הכי יקר  ואהוב בעולם יכול ברגע של היפוך לא מובן וצפוי-

לזרוק אותי כמזון לכלבים, או סתם לדחוף לאבדון,

בחוסר התחשבות שמתוך החיבור ומערכת היחסים והערכים לא היה שום בסיס להתכונן אליו.

אהבה עמוקה או הורות עלולים להפוך ברגע ליחס הכי אכזרי ומתנכר ומתנשא ומזלזל שקיים ביצור האנושי

צטט: sigjon 2013-01-02 16:04:09

החולשה האמיתית היא לא להיות פגיע...

כי מי שפגיע גם מרשה לעצמו להרגיש

ומי שלא מרגיש לא חי באמת את החיים.

 

סיגל

ערב טוב סיגל

אני לא חושב שיש קשר בין השניים

אבל מסכים שמי שלא מרגיש לא חי באמת 

אופיר, לדעתי כל התרגום של "פגיעות" למילה המקורית  "Vulnerability " הוא די מבלבל ואולי מוטעה.

ואולי התרגום הנכון צריך להיות המוכנות לסיכון להפגע, הפתיחות לכך שעלולה להיות פגיעה. הפניוּת.

הפגיעות בפני עצמה מעולם איננה מטרה או עוצמה.

הפתיחות גם במחיר שעלולה להגיע פגיעה- כן...

.

רגישות ופגיעות הם הפכים

ככל שאדם פחות פגיע- כך הוא יכול להרשות לעצמו להיות יותר רגיש.

אדם פגיע בדרך כלל נחסם לרגישות.

הרגישות מגיעה מעוצמה,  

ולא יכולה להיות קיימת ברמות גבוהות כאשר חסומים עקב פגיעות יתר

צטט: בן גן 2013-01-02 16:48:12

אופיר, לדעתי כל התרגום של "פגיעות" למילה המקורית  "Vulnerability " הוא די מבלבל ואולי מוטעה.

ואולי התרגות הנכון צריך להיות המוכנות לסיכון והפגע, הפתיחות לכך שעלולה להיות פגיעה. הפניוּת.

הפגיעות בפני עצמה מעולם איננה מטרה או עוצמה.

הפתיחות גם במחיר שעלולה להגיע פגיעה- כן...

.

רגישות ופגיעות הם הפכים

ככל שאדם פחות פגיע- כך הוא יכול להרשות לעצמו להיות יותר רגיש.

אדם פגיע בדרך כלל נחסם לרגישות.

הרגישות מגיעה מעוצמה,  

ולא יכולה להיות קיימת ברמות גבוהות כאשר חסומים עקב פגיעות יתר

בן גן

דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שהאישה שאיתך היא מתנה גדולה

אני אתייחס לדברים שכתבת דרך עצמי

אני אדם מאד רגיש מאד מכיל ומאד אמפתי

ובכל זאת אף אדם אינו יכול לפגוע בי

לא בזכות אומץ ליבי ולא בזכות שאני אדם מיוחד

מה שהבנתי כבר מזמן שלהיפגע זו אפשרות אחת מתוך אין ספור אפשרויות 

אומרים ואני מסכים מאד שדברים קורים בחיים. הדבר שיותר חשוב ממה שקורה הוא לזכור שאתה חופשי לבחור איך להתמודד עם זה

אף אחד אינו חייב לנו דבר והאישה שאיתך היא איתך ולא שלך 

היות והיא איתך מרצון זכותה לבחור מתי ללכת ועליך ללמוד להניח לה לעשות כך אם אתה באמת אוהב אותה

אז התחושה שמישהו זורק אותנו לכלבים היא רק אפשרות אחת והיא בחירה שלך לראות כך את הדברים.

אף אחד לא חייב לי או לך דבר וכך גם אתה

אתה אדם חופשי שראוי שישים את עצמו תמיד במקומות שמטיבים איתו. זו אחריות שלך שיהיה לך טוב :-))

אז במקום להיפגע, למדתי לכבד את רצונותיו של האחר, להתמקד רק בעיניני ולהמשיך בדרכי גם אם נגמר

שלם וטוב לב כפי שאני. לדעתי אנשים צריכים ללמוד להיפרד כפי שהם בוחרים ללכת ביחד - באהבה

אתה אדם טוב,ורק אתה יכול לקחת את זה מעצמך

תבואו לבקר בהזדמנות והכי חשוב תוקירו את הזכות שנפלה בחלקכם

עשו זאת באהבה גדולה

נשיקות לשניכם ובהצלחה