צטט: קֶרֶן אוֹר 2013-01-03 20:45:54

צטט: לחפשולאבד 2013-01-03 20:28:30

מילת המפתח שלי לזוגיות היא : נוח. כנראה שזה לא סתם שדווקא הוא נבחר לבחור זוגות זוגות לתיבה :-) אדם נוח הוא מתנה לעולם.יש לו עקרונות מעטים,יודע מה טפל ומה עיקר,אין לו בעיה להתגמש,אין לו קטעים של מלחמת כוחות...בקיצור: נוח.

 

מאמי, לפי זה יש לנו אחלה זוגיות

טוב,אז לאור ההערה הזאת שהיא בהחלט נכונה...אולי צריך להוסיף לנוח גם תשוקה.

אני מקבלת לגמרי את המסקנות של הפרופ' שהובאו במאמר שמיכל ציטטה.

פעם חשבתי שהשילוש הקדוש שלי זה שכל-רגש-גוף....אבל הניסיון הוכיח שהשכל פחות חשוב..

והיום מחליפה אותו במחויבות.(אולי בעצם צריך קצת שכל כדי להבין שיש צורך במחויבות..)

תפסיקו לזיין תמוח ותתחברו,

ואל תשברו את הכלים בכל פעם שממתעצבנים ממשו!

זוגיות זה לא חובה...

צטט: מינואט 2013-01-03 19:12:39

 

האם כשאנחנו נותנים מראש מתוך עם ציפייה לקבל, זו נתינה?

 

האם זו לא התחשבנות?

את הצגת את העניין בצורה מאוד טובה לדעתי,בפתיחת הדיון..

שם בעצם דיברת על זה שהנתינה הופכת לסוג של משהו ברור שאין צורך לאזכר אותו ולנהל פנקסנות.

אז איך מיישבים את המחלוקת בין זה לבין דבריה של האופטימית הזהירה?

כול אחד נותן מה שהוא יכול לתת.

אם יש אינטימיות-מחויבות-תשוקה....כול השאר אמור להסתדר מעצמו.

אני אישית לא מפחדת מהקטע הטיפולי/אימהי שבזוגיות.

בתנאי כמובן שזה לא הדבר היחיד שיש שם.

זוגיות טובה לדעתי,יכולה לרפא פצעי עבר.

לא כשמתחברים על מנת לרפא פצעים אלה...אלא כביי פרודקט.

חבל שרוב האנשים לא מסוגלים באמת,לראות את כול קשת הדברים החיוביים שיש בה.

וטוב שיש רבים אחרים שכן מצליחים.

יש הבדל בין התחשבנות לבין הדדיות

אף אחד לא מקריב עצמו על מזבח הזוגיות והחברות

וברור שיש שני צדדים שנותנים ומקבלים (עדיף על לוקחים)

אבל רצוי לא שן תחת שן ועין תחת עין ונו..זה תחת זה

אני  אמרתי לך מאמי ואתה לא אמרת לי קוקי

אני התקשרתי שלוש פעמים ואתה סמסת פעמיים

אני הפתעתי אותך ואת לא

ואני קניתי לך ועכשיו תקנה לי

ובכללי יש אזהרת מסע על קשרים כאלה לא רק בהקשר הזוגי

צטט: מינואט 2013-01-03 14:06:16

צטט: א.ג.1712 2013-01-03 13:54:57

שלילי בזנט... הכל תלוי ברצון שלנו להשאר במקום, ובהרגלים שלנו.

היי אילן,

לא הבנתי את התגובה שלך, אשמח אם תפרט.

 

לפני יומיים בת הזוג שלי קמה בת הזוג שלי קצת על צד שמאל ושאלה אותי: איך זה שאתה (אני) כל הזמן נחמד, וותרן, מפרגן כל הזמן? זאת הצגה, או שככה אתה? אני צריכה לדעת.

עניתי לה שעד היום, במשך חצי שנה היא לא עשתה כלום ששווה לריב עליו, או להתעקש לגביו. ושביום שזה יקרה, של תדאג, לא אוותר ואם אצטרך אז גם אריב.

זה האופי שלי, טוב לי במקום שאני נמצא בו, ואני אוהב להשקיע, ואני רגיל לא לריב כשאין סיבה, משחקי אגו לא מעניינים אותי.

אין לי מושג אם עניתי על השאלה. האמת אני לא זוכר מה הייתה השאלה, אבל מה זה משנה?

בעצם זה מתאים לדיון שלך על הקבלה כמות שאנחנו... אז תחשבי שעניתי שם