לימוד זאת חוויה מעצימה, מגדילה, הופכת את האדם למודע יותר, חכם יותר איך יכול להיות שתלמידים שונאים ללמוד? כל עוד תלמיד לא הולך לבית הספר, לשיעור באהבה, נכשלנו בגדול כמורה אומר לך, שכאשר תלמידה אומרת לי, באתי היום לבית הספר רק בגללך, אני יודעת שהצלחתי לפחות איתה בתהליך לימודי! תוכניות לימודים משעממות, מורים עייפים, מערכת שמחייבת 40 תלמידים מלאי יצירה ואון לשבת בכיתה שעות על גבי שעות, כדורים שניתנים כדי שכולם ישבו בשקט והמורה יוכל לספר את החומר המשעמם שלו שלעיתים גם אותו משעמם אם זה לא בית כלא בכפיה אז מה כן? חייבים לשנות את דרך ההוראה, את תוכנית ההוראה לפחות אפשר לחלום שיום יבוא ...

היום , ושנים לאחור , בי"ס – בית ספר – הוא מושג מכובס לְ בית סוהר ,

וְ בייבי סיטינג .

   

ההתנהגות האופיינית של תלמידים , מורים ומנהלים – מאפיינת גם אסירים וסוהרים .

 

הרגש הדומיננטי הוא פחד , למרות שבדרך כלל האסירים =תלמידים , הם אמיצים יותר מהמורים שלהם .

 

כיום , כ 2 מיליון ילדים חפים מפשע מרצים   12 שנות מאסר ללא שביצעו  שום פשע .

 

אבל , רבים מהם ילמדו במהלך שנות המאסר לרמות , לשקר , להעמיד פנים , ורבים מהם יאמצו דימוי עצמי של " בינוניים " , או " טיפשים " , רבים מהם יפתחו חששות ביחס ללמידה ויאבדו את ההתלהבות והסקרנות שאפיינו אותם בתחילת חייהם .

 

אלמלי המפגשים החברתיים בין התלמידים לבין עצמם – בית הספר היה גיהינום .

 

יש אמנם מיעוט של מורים ומנהלים שהפכו את חוויית הלמידה למרתקת , אך כגישה וכשיטה – שיטת ההוראה הכפויה השלטת היום היא פוגענית  ודורסנית .

 

אני משוכנע שחלק גדול מקורבנות לשעבר של השיטה – יצדיקו אותה באמירה שאילולי הכפייה – הם היו נותרים טיפשים ובורים .

 

אכן , רבים מקורבנות מערכת החינוך – יהפכו בעצמם למקרבנים של ילדיהם , רבים מהם עושים זאת בעצם הסכמתם לשלוח את ילדיהם לאותה מערכת שפגעה בהם .

 

כמי שעבד ועובד בגישת הוראה אחרת , אני מכיר עובדות שונות לחלוטין ביחס לאפשרות קיום מערכת הוראה וחינוך אחרת , מעצימה , תומכת , מלהיבה , שבה ילדים שמחים להגיע אל בית החינוך ולא רק כדי לפגוש חברים .

 

יותר ויותר מחקרים מאוששים את הנחות המוצא ואת העקרונות שגישות חינוך והוראה אלטרנטיביות פועלות על פי הן  .

 

סקירה קצרה של כמה מחקרים חדשים , וכן חוות דעתו של סמנכ"ל לשעבר במשרד החינוך , פרופסור עמי וולנסקי מובאת להלן .

 

מערכת החינוך הפינית , הטובה בעולם – מגחכת את השיטה הנוהגת בישראל ואת מליצי היושר שלה .

 

לשמחתי – תוך 4 – 5 שנים הגישה הזו עומדת לעבור מן העולם , והיא  תיזכר רק כתקופה פרימיטיבית של סיוט שהותירה צלקות בנפשם של רבים מאיתנו , כולל אלו שבכלל לא מכירים בפגיעות שהיא חוללה בהם , כי בסופו של דבר " הם הסתדרו , וְ " כולם מסתדרים בסוף , לא ? " 

 

או אז נשאל – איך יכולנו לאפשר לדבר הזה להתקיים כל כך הרבה שנים ?

 

כיצד הורינו הסכימו לשלוח אותנו לשם ? כיצד אנחנו עצמנוּ הנחנו לילדינו להגיע לשם ?

 

לצערי ולצער כולנו - עד שיתחוללו השינויים , עדיין תמשיך מערכת החינוך לאמלל מאות אלפי ילדים, כשהמורים הסוהרים שלהם אומללים לא פחות ( אף על פי שלהם יש ברירה שלילדים אין . . . ) 

 

ביי

 

אלי

 

אוסף קטן של מחקרים מנפצי סטריאוטיפים :

 

ילד צריך אופי

 

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0%2c7340%2cL-3591992%2c00.html

 

 ילדים , מה יש בפנים

 

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3414360,00.html

 

   

אין קשר בין אינטלקט להצלחה בחיים ( מתוך מאמר על המפתח לאריכות חיים ).

                                               

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3517224,00.html

                                      

כמפתח להשגת הצלחות - נחישות חשובה יותר מאינטליגנציה

                                         

http://www.themarker.com/career/1.641848

                                       

 

תכונות/מיומנויות, הקובעות הצלחה ואושר , מחקרו של כריסטופר נייב ( Christopher Nave ) .

                                 

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3414360,00.html

                               

הגננת כן קובעת . בית הספר – הרבה פחות

                              

http://cafe.themarker.com/topic/1939910/

 

פרופסור עמי וולנסקי אודות מבחנים

 

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1677168

צטט: eliz66 2013-01-05 12:03:59

 

אני משוכנע שחלק גדול מקורבנות לשעבר של השיטה – יצדיקו אותה באמירה שאילולי הכפייה – הם היו נותרים טיפשים ובורים .

 

אכן , רבים מקורבנות מערכת החינוך – יהפכו בעצמם למקרבנים של ילדיהם , רבים מהם עושים זאת בעצם הסכמתם לשלוח את ילדיהם לאותה מערכת שפגעה בהם .

 

 

 

תודה לאלי ולאיילת על תגובותיהם. 

 

 

ילדים שחונכו בטכניקות של "הפדגוגיה הרעילה" אינם מסוגלים להבין את המניפולציות שהוריהם ומחנכיהם עשו להם. בבגרותם, נותרים בהם רגשות מודחקים של זעם והשפלה, שהם אינם יודעים את מקורם. בחינוך הדור הבא, הם מוציאים על ילדיהם-הם את הרגשות הללו מבלי להרגיש זאת ומבלי להתכוון, באותה דרך שלמדו בבית; כך מתגלגלת האכזריות החינוכית מדור לדור; וכך מספק החינוך על דרך "הפדגוגיה השחורה" את הצרכים הרגשיים של ההורים והמורים במקום את אלה של הילדים (הגירסה האנגלית של הספר נקראת "For Your Own Good").

 

מתוך, 

TheMarker Cafe

חינוך

ערכים בחינוך

בראשית היה חינוך - המלצה     

http://cafe.themarker.com/topic/1541798/ 

10/4/10 10:27 

כבודו

 

בראשית היה חינוך
מאת: אליס מילר

For Your Own Good - Hidden Cruelty in Child-Rearing and the Roots of Violence

 (Am Anfang war Erziehung, 1980) - Alice Miller

 

 

 

כבר אליס מילר כתבה:

 

"אין אנו זקוקים שיאמר לנו באם להיות קפדנים ומחמירים או מתירנים עם ילדינו. מה שכן נחוץ לנו הוא לרכוש כבוד לצורכיהם, רגשותיהם, וייחודיותם, באותה מידה כמו לשלנו עצמנו." 

[ מתוך, "ההקדמה למהדורה האמריקאית", נובמבר 1982 ] 

http://www.nospank.net/fyog2.htm 


"בניגוד לאמונות המקובלות בדרך כלל ולאימתם של הפדגוגים, אינני יכולה ליחס משמעות חיובית כלשהי למילה פדגוגיה. אני רואה אותה כהגנה עצמית מצידם של המבוגרים, כמניפולציה הנגזרת מהעדר חופש ומחוסר הביטחון שלהם, אשר ללא ספק אני יכולה להבין אם כי אינני יכולה להתעלם מהסכנות הטמונות בה. אני יכולה גם להבין מדוע עבריינים נשלחים לכלא, אולם אינני יכולה לראות כיצד שלילת החופש והחיים בבית הסוהר, המכוונים בשלמותם לקונפורמיות, ציות וקבלת מרות וכניעה, יכולים באמת לתרום לשיפור, למשל, התפתחותו של האסיר. ישנו במילה פדגוגיה רמז למטרות מסוימות שהחניך/ה אמור/ה להשיג -- וזה מגביל את האפשרויות של התפתחותם מלכתחילה. אך דחייה כנה של כל צורות המניפולציה ושל הרעיון לקבוע יעדים, אין פירושה שפשוט עוזבים את הילדים לגורלם. כי ילדים זקוקים למידה גדולה של תמיכה רגשית וגופנית מהמבוגר. תמיכה זו חייבת לכלול את המרכיבים הבאים אם ברצוננו שיפתחו את מלוא הפוטנציאל שלהם:

   1. כבוד לילד.
   2. כבוד לזכויותיו.
   3. סובלנות לרגשותיו.
   4. נכונות ללמוד מהתנהגותו:

       (א) אודות טבעו של הילד כיחיד;

       (ב) אודות הילד שבהורים עצמם;

       (ג) אודות טבעם של החיים הרגשיים, אשר ניתן לצפות בהם באופן הרבה יותר ברור אצל הילד מאשר אצל

           המבוגר בגלל שהילד מסוגל לחוות את רגשותיו בעצמה הרבה יותר גדולה ובצורה אופטימלית, בהרבה                  פחות התנכרות מאשר המבוגר."   

 

[ מתוך, "פדגוגיה ממלאה את צרכי ההורים, לא את צרכי הילדים" מתוך הפרק, "האם קיימת פדגוגיה בלתי-מזיקה?", "לטובתך -- אכזריות סמויה בגידול ילדים ושורשי האלימות", מאת, אליס מילר ]

 

http://www.nospank.net/fyog11.htm

 

 

We do not need to be told whether to be strict or permissive with our children. What we do need is to have respect for their needs, their feelings, and their individuality, as well as for our own. 

 

[ Preface to the American Edition, November 1982 ] 

 

http://www.nospank.net/fyog2.htm 

In contrast to generally accepted beliefs and to the horror of pedagogues, I cannot attribute any positive significance to the word pedagogy. I see it as self-defense on the part of adults, as manipulation deriving from their own lack of freedom and their insecurity, which I can certainly understand, although I cannot overlook the inherent dangers. I can also understand why criminals are sent to prison; but I cannot see that deprivation of freedom and prison life, which is geared wholly to conformity, subordination, and submissiveness, can really contribute to the betterment, i.e., the development, of the prisoner. There is in the word pedagogy the suggestion of certain goals that the charge is meant to achieve--and this limits his or her possibilities for development from the start. But an honest rejection of all forms of manipulation and of the idea of setting goals does not mean that one simply leaves children to their own devices. For children need a large measure of emotional and physical support from the adult. This support must include the following elements if they are to develop their full potential:

   1. Respect for the child
   2. Respect for his rights
   3. Tolerance for his feelings
   4. Willingness to learn from his behavior
           a. About the nature of the individual child
           b. About the child in the parents themselves 
           c. About the nature of emotional life, which can be observed much more clearly in the child than                in the adult because the child can experience his feelings much more intensely                                      and, optimally, more undisguisedly than an adult.  

 

[ Is There a Harmless Pedagogy? PEDAGOGY FILLS THE NEEDS OF PARENTS, NOT OF CHILDREN , FOR YOUR OWN GOOD -- Hidden Cruelty in Child Rearing and the Roots of Violence / Alice Miller ]  

 

http://www.nospank.net/fyog11.htm