צטט: שמואל זילבר 2013-01-05 12:12:55

האגו זה ה"אני" שלי...הוא זה שמגדיר אותי...בין אם אני מודע לזה...בין אם לא

בין אם אני רוצה..בין אם לא

ובהנחה שבגילי המתקדם יהיה לי קצת קשה לשנות את ה"אני" שלי

כל מה שנותר לי לעשות זה

או להשלים עם זה ובמקביל להכנס לדיכאון...

או לפתח דיסוננס קוגנטיבי

טפו, :)

חלילה להכנס לדיכאון ורחמנא ליצלן דיסוננס קוגניטיבי

מינון יקירי

לא חייבים קיצון

צטט: נחרצה 2013-01-05 12:17:33

נרקיס היה נער יפה תואר, שבילה מרבית זמנו ליד האגם, כדי להתבונן ביופיו הרב הנשקף אליו מהמים. יום אחד הוא נפל לתוך האגם וטבע.

האגם התאבל קשות על מותו של נרקיס, ומימיו המתוקים של האגם הפכו לדמעות מלוחות.

פיות ההרים הגיעו לאגם על מנת לנחמו על אובדנו.

"מה חבל שנרקיס מת. הוא היה יפה תואר" התייפחו פיות ההרים.

"האומנם יפה תואר היה נרקיס?" שאל בהשתוממות האגם.

פיות ההרים התבוננו בו בתמהון ושאלו: "הרי ראית את יופיו כשהתבונן בבבואתו שנשקפה אליו ממי האגם...".

ענה האגם: " לא ידעתי שנרקיס מסתכל בי כדי שאשקף לו את עצמו, כי אני ראיתי בצלילות עיניו את השתקפות היופי שלי".

האגם לא נתן את הדעת על יופיו של נרקיס, משום שגם הוא היה שקוע בדמותו שלו...ומשקף את אנוכיותו של האדם בחברה, המרוכז בעצמו ובתועלת שיוכל להפיק מהזולת כדי לבוא על סיפוקו.

בעקרון, אין אדם שאין לו אגו.

האגו למעשה הוא הזהות שלנו, המנוע לחיים.

כשהאגו משתלט או אז יש בעיה וזה בבחינת חרב פיפיות.

האגו חשוב להשרדות שלנו כל עוד הוא במינון הנכון, ואין אנו חוטאים בחטא היוהרה.

סיפוק אישי חשוב עד מאוד אבל כאדם בחברה זו לא המטרה המרכזית בחיים וצריך לתת את הדעת גם לסובבים אותנו. 

נרקיסיזם היא אכן קיצון וצודקת מינון היא מילת המפתח, תודה  

צטט: ברקן משה 2013-01-05 12:31:41

צטט: חני וייס 2013-01-05 11:46:28

האגו....

לא קל להביט לו בעיניים...

לא קל לומר כן, האגו ניהל אותי כאן...

אגו הוא לא רע , כל עוד הוא בגודל הנכון

ובעוצמה הנכונה

להפך יש לו ערך מוסף לאדם

רק....

לסמן מטרות

נקודתיות

וכשמרגישים שהאגו משתלט

לשאול

האם משרת את המטרה אליה רוצה להגיע

צודקת בהחלט.

האגו הגדול מביא רק למלחמות ולמקומות לא רצויים.

אני חושב שהבעיה עם אלו בעלי אגו גדול מדי היא שאין אפשרות להתדיין איתם. הם לא רואים ולא מבחינים בכך שיש להם אגו גדול מדי. הם מסתכלים במראה הלא נכונה. הם חושבים שהם כל הזמן צודקים והם חייבים להגיד את המילה האחרונה. אם הם לא יאמרו את המילה האחרונה אז האגו שלהם יפגע. ואם מישהו פוגע להם באגו הם לא יכולים לשאת את זה והם לא יכולים לשתוק ובכדי לתקן את פגיעת האגו הם מקטינים את הצד השני ופוגעים בו באופן חסר פרופורציות .

אתן דוגמא (דוגמא כללית): גבר שחושב שהוא יכול להשיג כל אשה שירצה, שזאת הרי המהות של האגו, פונה לאשה ורוצה לשכב איתה אבל היא מסרבת לו. מאותו רגע האשה שלפני רגע הוא רצה לשכב איתה היא כבר לא שווה כלום, היא זונה, היא שרלילה, היא מטומטמת, היא טיפשה, ועוד הרבה קללות.

כך פועל האגו; אני בסדר זה הצד השני שלא בסדר.

אפשר להסתכל על נשיאנו לשעבר, מר קצב, ולראות מה תוצאות העונש שהוא קיבל לעומת מה שיכל לקבל כאשר לא וויתר על האגו.

ובנקודות האילו האגו הופך לאויב שלנו עצמנו

צטט: Moi-Aussi 2013-01-05 12:32:43

אני מניחה שאת מתכוונת ל"רגישות יתר לענייני כבוד והערכה" (ניסוח זמני).

 

המונח 'אגו' של פרויד הוא אמנם הבסיס של המונח, אבל כשאנשים אומרים שהם מתנהלים מה'אגו' הם מתכוונים למנגנונים בגוף שנועדו להגן על אותו 'אגו', על אותה 'מהות' שלנו.

 

שאלת 'מי אני ומה אני שווה' זו שאלה שנבחנת כל הזמן לאורך כל החיים, אצל כולם.

אדם שבטוח במהות שלו יכול לעמוד בפני השאלה הזאת בצורה יציבה.

אדם שהמהות שלו מעורערת גם ככה, ממיליון סיבות היסטוריות, יתערער עולמו בכל פעם שהשאלה הזאת תעלה.

בכל פעם שאנשים יפקפקו במהות שלו (בתחומים מסויימים יותר ובאחרים פחות, כל אחד רגיש במקום אחר) הוא יגיב באופן רגשי, הוא יפגע, הוא ייכנס למגננה, או יסובב את הגב, הוא יתקיף.. כל אחד על פי דרכו. זה בעצם "האגו" שמרים את הראש.

 

אנשים שהמהות שלהם יציבה וקשיחה הם כביכול "נטולי אגו". הם יודעים מה הם שווים ולא צריכים כל הזמן חיזוקים מהסביבה. הם לא נותנים לחוויות מערערות אגו לחדור אליהם.. (האמת היא שהם בכלל לא נטולי אגו, אלא להפך, האגו שלהם מאד יציב).

אבל גם אצל אנשים אלה תמיד אפשר למצוא תחום מסויים שבו הם רגישים ושם האגו נפגע מהר יותר ומגיב בהתאם.

 

לדעתי כל אדם מודע צריך לדעת להיכנס פנימה ולבדוק איפה הרגישויות שלו ולחזק אותן באופן נקודתי.

אני אישית מגלה כל הזמן את האינסופיות של העניין הזה, אני מוצאת נקודה ומחזקת אותה, ואז מגלה עוד אחת ומחזקת אותה ועוד ועוד ועוד.

עד כמה שאני שונה ממי שהייתי לפני 20 שנה, עדיין לא מצאתי את כל הנקודות האלה.

כמה שהייתי רוצה להגיד שאני 'נטולת אגו', אני עדיין 'נופלת' בקטנות.

 

מתי התגובה הזאת של האגו משרתת אותנו? כי הרי בכל זאת היא נוצרה מסיבה אבולוציונית מסויימת - כשאנחנו צריכים להגן על עצמנו מסביבה מזיקה באמת. הבעיה היא כשאנחנו לא יודעים להבחין בין סביבה מזיקה באמת, לבין סביבה שנדמה לנו שהיא מזיקה, כשאנחנו מתבלבלים וחושבים שמישהו בא להזיק לנו, כשהוא בעצם לגמרי בטעות ובלי כוונת רע דרך על הנקודה הרגישה שלנו.

אהבתי מאוד את הניסוח הזמני ואשתמש בו ברשותך , תודה

צטט: סוסה _ פראית 2013-01-05 12:56:01

צטט: נחרצה 2013-01-05 12:17:33

נרקיס היה נער יפה תואר, שבילה מרבית זמנו ליד האגם, כדי להתבונן ביופיו הרב הנשקף אליו מהמים. יום אחד הוא נפל לתוך האגם וטבע.

האגם התאבל קשות על מותו של נרקיס, ומימיו המתוקים של האגם הפכו לדמעות מלוחות.

פיות ההרים הגיעו לאגם על מנת לנחמו על אובדנו.

"מה חבל שנרקיס מת. הוא היה יפה תואר" התייפחו פיות ההרים.

"האומנם יפה תואר היה נרקיס?" שאל בהשתוממות האגם.

פיות ההרים התבוננו בו בתמהון ושאלו: "הרי ראית את יופיו כשהתבונן בבבואתו שנשקפה אליו ממי האגם...".

ענה האגם: " לא ידעתי שנרקיס מסתכל בי כדי שאשקף לו את עצמו, כי אני ראיתי בצלילות עיניו את השתקפות היופי שלי".

האגם לא נתן את הדעת על יופיו של נרקיס, משום שגם הוא היה שקוע בדמותו שלו...ומשקף את אנוכיותו של האדם בחברה, המרוכז בעצמו ובתועלת שיוכל להפיק מהזולת כדי לבוא על סיפוקו.

בעקרון, אין אדם שאין לו אגו.

האגו למעשה הוא הזהות שלנו, המנוע לחיים.

כשהאגו משתלט או אז יש בעיה וזה בבחינת חרב פיפיות.

האגו חשוב להשרדות שלנו כל עוד הוא במינון הנכון, ואין אנו חוטאים בחטא היוהרה.

סיפוק אישי חשוב עד מאוד אבל כאדם בחברה זו לא המטרה המרכזית בחיים וצריך לתת את הדעת גם לסובבים אותנו. 

כיון שכתבתי לא מזמן על אגו בדיון האחרון שהיה כאן בנושא, הפעם אני רק מחווה ציונים (ברשותך גב' מחנכת...) אז נחרצה - גם את כתבת מקסים

 

אוי לי!!!! בבקשה תגידי שגב' מחנכת לא כוון אליי.....:)

צטט: חני וייס 2013-01-05 15:32:51

צטט: .יעקב 2013-01-05 11:06:42

אגב אגו, ראיתי תמונה זה במקרה בנט היום, ישר הזכירה לי לא מעט דיונים...

 

תסביר, חייב להסביר:)

זה לא משהו מכונן.

מדובר כנראה במין קרבות פלסטלינה.

נראה מאיים, אבל בלי שום משמעות. רק צבעוניות אפמרית.

כך האגו.

מקודם פה, דיברו די  הרבה על "מהות האדם". נאום מרשים.  מרחוק, משכנע.  דברים כדורבנים (למה חייבים בנקבה, אה ?)

מה זה "מהות האדם" ?

אדם בא לעולם, ממש במקרה, ממש בלי לבחור, חי איכשהו 70-80 שנה, (הרבה פחות מתוכי או מצב), וחוזר לעפר, לשק של עצמות יבשות...

בפריז, מאחורי מגדל איפל, יש ארמון מקסים, les invalides שמו.

מבנה באמת יפה. מושקע. גרנדיוזי.

במרכז המבנה קבר שהצרפתים אוהבים מאוד: נפולאון בונפרטה.

חשוב שיהיה שם, כדי להזכיר לצרפתים עבר מפואר מאוד.

אבל מה יש באמת  שם, בלב הארמון ?  

15 קילו של עצמות חלולות, שתולעים סיימו לנקות מזמן.

חפשו את האגו. ספק אם תמצאו...

יעקב

צטט: ברקן משה 2013-01-05 12:31:41

צטט: חני וייס 2013-01-05 11:46:28

האגו....

לא קל להביט לו בעיניים...

לא קל לומר כן, האגו ניהל אותי כאן...

אגו הוא לא רע , כל עוד הוא בגודל הנכון

ובעוצמה הנכונה

להפך יש לו ערך מוסף לאדם

רק....

לסמן מטרות

נקודתיות

וכשמרגישים שהאגו משתלט

לשאול

האם משרת את המטרה אליה רוצה להגיע

צודקת בהחלט.

האגו הגדול מביא רק למלחמות ולמקומות לא רצויים.  זה מאוד נכון. גם ברמת הכלל. למה רוב מוחלט של העם אינו מוכן לוותר על הכותל, עם במחיר שלום ? אין זה עניין של אגו לאומי ?  למה  אלוהים חייב שיכירו בו כ"אל גדול מכל אלוהים" ?  לא עניין של אגו אלוהי ? כשניוטון התחיל להבין ולהגדיר את חוקי הגרביטציה האוניברסלית, רוב האקדמיה המלכותית הבריטית הייתה נגדו . למה לא התיישר ולא גנז את האמת שלו ? שוב עניין של אגו !!!  באמת, האגו הורס כל נחלה טובה...

אני חושב שהבעיה עם אלו בעלי אגו גדול מדי היא שאין אפשרות להתדיין איתם.  ומי קובע בדיוק  מה זה "אגו גדול מדי" ? זה שעומד מולו ואין לו כלים אינטלקטואלים או חברתיים או מנהיגותים להתמודד ?  הם לא רואים ולא מבחינים בכך שיש להם אגו גדול מדי.  הם מסתכלים במראה הלא נכונה.  שוב. מהי מראה נכונה ? זו שהאחר משווק ?  בלא מעט מצבים, כולל בדיונים פה, כשלחברים אין יכולת להתמודד עניינית עם דיעה, גישה, תוקפים את האגו הקדוש. הרי קיקרו אמר פעם "אם אינך יכל לתקוף את הנאום, תקוף את הנואם" הם חושבים שהם כל הזמן צודקים  זה לא טיפה רדוד וכוללני , כטיעון ? והם חייבים להגיד את המילה האחרונה.  הצורך להתבטא ולעמת דיעות טבוע באדם זה בערך 30 מיליון שנה.  זה נכון שאפשר לשתוק.  הארנב, למשל, תמיד שותק. לא כי מת לשתוק, אלא כי אין לו מיתרי קול בכלל !!! אם הם לא יאמרו את המילה האחרונה אז האגו שלהם יפגע. ואם מישהו פוגע להם באגו הם לא יכולים לשאת את זה והם לא יכולים לשתוק ובכדי לתקן את פגיעת האגו הם מקטינים את הצד השני ופוגעים בו באופן חסר פרופורציות .

בוא אספר לך סיפור על "המילה האחרונה".

לא מזמן, היה לי ויכוח סוער עם חברה באתר.  חילוקי דעות וגידופים שנמשכו לסירוגין על פני כמה דיונים. זה קורה, ולא ממש נורא.

פתאום, ללא שום סיבה הנראית לעין, חבר קהילה , שלא היה לי שום עימות איתו, שלח לי מייל ארוך למדי, רווי גידופים והתרסות. שום ביקורת הגיונית, חברית, בונה, רק  אמירות סתמיות בגבול הקללות.

אבל זה לא העניין. מה שהפיל אותי מצחוק הוא הסיפא שלו, בסגנון "אל תענה לי בכלל...".
אז הנה, סידרום מושלם של "המילה האחרונה".

זה אומר שיש לו אגו מנופח?. ממש לא. האגו שלו תואם את האישיות שלו. זניחה לחלוטין. אפסית..meprisable בעליל...   זה לא סותר את התאוריה שלך, ידידי הטוב ?  

לדעתי, התנהלות זו שלו מרמזת על בעיות מיניות כלשהן. adler פירט את התופעה טוב ממני... 
אתן דוגמא (דוגמא כללית): גבר שחושב שהוא יכול להשיג כל אשה שירצה, שזאת הרי המהות של האגו, השגת אישה היא מהות האגו ???  מאיפה זה בא ?  זה חדש ?  יצא עכשיו ?  אצלי, למשל, ואצל רבים שאני מכיר, האגו עולה ביחס ישיר להישגי הילדים .  אישית, ארגיש מושלם ומאושר אם ילדיי יגיעו להיות אנשים טובים, בריאים, ותורמים ברמה של פרס נובל.  אצלך זה השגת נשים ???  פונה לאשה ורוצה לשכב איתה אבל היא מסרבת לו. לגיטימי ביותר. מאותו רגע האשה שלפני רגע הוא רצה לשכב איתה היא כבר לא שווה כלום, היא זונה, היא שרלילה, היא מטומטמת, היא טיפשה, ועוד הרבה קללות. איני סבור שבנקודה זו כולם יסכימו איתך, באתר ומחוצה לו. 

כך פועל האגו; אני בסדר זה הצד השני שלא בסדר. לדעתי, יש לך טעות יסודית. אגו גבוה, הכרה בערך שלך, אינו פוסל ביקורת עצמית.  

אפשר להסתכל על נשיאנו לשעבר, מר קצב, ולראות מה תוצאות העונש שהוא קיבל לעומת מה שיכל לקבל כאשר לא וויתר על האגו. כדי לתת דוגמא על אגו , מצאת רק אנס עלוב ?

למה שלא תביא את פרוטוקול משפטי ניורנברג ?

 

אגו הוא הכרה בערך עצמי.  הוא יכול, אך אינו חייב, לגרום לקונפליקטים.

charles de gaulle נהג לומר : "אנחנו, צרפת...".  לכאורה אדם עם אגו מנופח, נכון ?

קרא את הביוגרפיה שלו ותבין כמה צנוע היה.

 

יעקב

צטט: חני וייס 2013-01-05 15:34:05

צטט: sem. 2013-01-05 15:27:20

צטט: חני וייס 2013-01-05 11:31:58

לא מכירה כמעט אדם

 

 דיקטטורי,

 עיוור,

מזיק ,

 בנקודות מסוימות בחיים.

  האגו ...

  

 

 

נטול רכוש,   נטול דאגות,   עירום,  נטול שאלות משפחה , אחריות , אהבה, שנאה ,צרכים .

נטול אגו.  נטול חיים   ?    או שיש לו הכל .   

 במערב :  אם נטול -חלש .

 

לא נטול, חלילה נטול, במינון נכון :)

אז כאן הבעיה , שזה לא עניין של מינון ,אי אפשר למדוד ,

אפשר לוותר (או ההפך    ) על האגו , כמו בצילום ,

אפשר להתפתח.   

זה עניין של דרך ,  או הגדרה  .  האגו  הוא רק הסבר  ,

הוא דימוי מופשט   .

ללא אגו לא נתקיים .  אפשר לתאר אגו  כחיבוק.

יש לו ביטויים שונים בזמנים שונים וגם מול אנשים שונים  ועצמו .

מי שמצליח להתפתח ולצאת מהמקום הצר של ראיית עצמו ,

אפשר להגיד שהאגו שלו גדול  יותר רחב יותר יכול להכיל יותר.  

הוא  יהיה גם חזק יותר  . בזכות זה י זדקק למעט   כדי להרגיש טוב עם עצמו

יציב לעצמו אתגרים מתוך עניין אמיתי  לא בשביל אחרים 

 ותהיה לו אפשרות להיות נטול  מבלי להיות חסר .

צטט: Moi-Aussi 2013-01-05 12:32:43

אני מניחה שאת מתכוונת ל"רגישות יתר לענייני כבוד והערכה" (ניסוח זמני).

 

המונח 'אגו' של פרויד הוא אמנם הבסיס של המונח, אבל כשאנשים אומרים שהם מתנהלים מה'אגו' הם מתכוונים למנגנונים בגוף שנועדו להגן על אותו 'אגו', על אותה 'מהות' שלנו.

 

אם כבר בפרוייד עסקינן,

יש פה מין "קטיעה" מוזרה שמעוותת כמעוט כל דיון בנושא.

פרוייד מעולם לא דיבר על אגו per se, כיישות נפרדת.

בגדול, הוא טען שנפש האדם מחולקת לשלוש רמות.

- ה id, שמאגד את הצרכים הבסיסים. (תזונה, נשימה, ריבוי...)

- ה ego, שהוא  המודעות היצור האנושי.

- ה super ego, שמאגד את ערכי המוסר וצרכי החברה.

יתרה מזאת, הוא ציין ארוכות שהמבנה המשולש הזה דינמי ביותר, ומשנה את יחס הכוחות שבו כל הזמן.

מה שאני רוצה להגיד הוא שקיימת פה נטיה להתייחס לאגו , בלי לקחת בחשבות את השכבה שבאה מתחתיו, וזו שמעליו, והרי שלוש השכבות הן חלק אינטגרלי של אישיות האדם.

מכאן העיוות, לדיתי.

לא התייחסתי לשאר דברייך המעניינים כדי לא להלאות את הקורא.

יעקב

צטט: .יעקב 2013-01-05 16:07:07

 

זה לא משהו מכונן.

מדובר כנראה במין קרבות פלסטלינה.

נראה מאיים, אבל בלי שום משמעות. רק צבעוניות אפמרית.

כך האגו.

מקודם פה, דיברו די  הרבה על "מהות האדם". נאום מרשים.  מרחוק, משכנע.  דברים כדורבנים (למה חייבים בנקבה, אה ?)

מה זה "מהות האדם" ?

אדם בא לעולם, ממש במקרה, ממש בלי לבחור, חי איכשהו 70-80 שנה, (הרבה פחות מתוכי או מצב), וחוזר לעפר, לשק של עצמות יבשות...

בפריז, מאחורי מגדל איפל, יש ארמון מקסים, les invalides שמו.

מבנה באמת יפה. מושקע. גרנדיוזי.

במרכז המבנה קבר שהצרפתים אוהבים מאוד: נפולאון בונפרטה.

חשוב שיהיה שם, כדי להזכיר לצרפתים עבר מפואר מאוד.

אבל מה יש באמת  שם, בלב הארמון ?  

15 קילו של עצמות חלולות, שתולעים סיימו לנקות מזמן.

חפשו את האגו. ספק אם תמצאו...

יעקב

ברור ששם אין אגו זולת עצמות חלולות.

אגב, אבי שוהה מזה מספר שנים בבית אבות סיעודי, וסביבו יש לא מעט אנשים קהי חושים, קהי שכל, שתלויים באופן טוטאלי באנשים סביבם. גם הם היו פעם מישהו... מישהו שהרגיש נכבד בתפקידו שמילא אז, מישהו שלא חשב מעולם שכך יהא בסופו. 

צטט: sem. 2013-01-05 16:49:06

צטט: חני וייס 2013-01-05 15:34:05

צטט: sem. 2013-01-05 15:27:20

צטט: חני וייס 2013-01-05 11:31:58

לא מכירה כמעט אדם

 

 דיקטטורי,

 עיוור,

מזיק ,

 בנקודות מסוימות בחיים.

  האגו ...

  

 

 

נטול רכוש,   נטול דאגות,   עירום,  נטול שאלות משפחה , אחריות , אהבה, שנאה ,צרכים .

נטול אגו.  נטול חיים   ?    או שיש לו הכל .   

 במערב :  אם נטול -חלש .

 

לא נטול, חלילה נטול, במינון נכון :)

אז כאן הבעיה , שזה לא עניין של מינון ,אי אפשר למדוד ,

אפשר לוותר (או ההפך    ) על האגו , כמו בצילום ,

אפשר להתפתח.   

זה עניין של דרך ,  או הגדרה  .  האגו  הוא רק הסבר  ,

הוא דימוי מופשט   .

ללא אגו לא נתקיים .  אפשר לתאר אגו  כחיבוק.

יש לו ביטויים שונים בזמנים שונים וגם מול אנשים שונים  ועצמו .

מי שמצליח להתפתח ולצאת מהמקום הצר של ראיית עצמו ,

אפשר להגיד שהאגו שלו גדול  יותר רחב יותר יכול להכיל יותר.  

הוא  יהיה גם חזק יותר  . בזכות זה י זדקק למעט   כדי להרגיש טוב עם עצמו

יציב לעצמו אתגרים מתוך עניין אמיתי  לא בשביל אחרים 

 ותהיה לו אפשרות להיות נטול  מבלי להיות חסר .

אם כך כאן נסכים שלא מסכימות וגם זה בסדר:)

צטט: .יעקב 2013-01-05 16:50:35

צטט: Moi-Aussi 2013-01-05 12:32:43

אני מניחה שאת מתכוונת ל"רגישות יתר לענייני כבוד והערכה" (ניסוח זמני).

 

המונח 'אגו' של פרויד הוא אמנם הבסיס של המונח, אבל כשאנשים אומרים שהם מתנהלים מה'אגו' הם מתכוונים למנגנונים בגוף שנועדו להגן על אותו 'אגו', על אותה 'מהות' שלנו.

 

אם כבר בפרוייד עסקינן,

יש פה מין "קטיעה" מוזרה שמעוותת כמעוט כל דיון בנושא.

פרוייד מעולם לא דיבר על אגו per se, כיישות נפרדת.

בגדול, הוא טען שנפש האדם מחולקת לשלוש רמות.

- ה id, שמאגד את הצרכים הבסיסים. (תזונה, נשימה, ריבוי...)

- ה ego, שהוא  המודעות היצור האנושי.

- ה super ego, שמאגד את ערכי המוסר וצרכי החברה.

יתרה מזאת, הוא ציין ארוכות שהמבנה המשולש הזה דינמי ביותר, ומשנה את יחס הכוחות שבו כל הזמן.

מה שאני רוצה להגיד הוא שקיימת פה נטיה להתייחס לאגו , בלי לקחת בחשבות את השכבה שבאה מתחתיו, וזו שמעליו, והרי שלוש השכבות הן חלק אינטגרלי של אישיות האדם.

מכאן העיוות, לדיתי.

לא התייחסתי לשאר דברייך המעניינים כדי לא להלאות את הקורא.

יעקב

שלוש שכבות והשילוב הדינמי בניהן...