זה נכון שגם אומרים- ייקוב הדין את ההר, אבל למה ללכת עם מי שציפצף יחד עם חבריו החשודים על הדין באופן שיגרתי? הרי ההר הזה חלול, מלא חורים וממש סכנה לחפור שם, אפילו עם אמונה.

לדעתי יש אפשרות להלחם עד הסוף, עם סכין בין השינים, וכמובן, יש אפשרות להביט בסקר או שניים ולהתייאש מייד, לאבד תיקווה לעתיד טוב יותר, ולספר שאין ברירה. 

יש שמביטים במציאות בעינים מפוקחות, ויש שחולמים, הוזים ומנסים לשנות את המצב אפילו כשזה נראה בלתי אפשרי.

לדעתי, לחלום ולהעיז לעשות את הבילתי אפשרי עדיף על הודאה בתבוסה מראש, אפילו בלי לנסות. למרבה הצער, זוהי רק דעתי, ואני לא ממש חשוב או קובע.

(איור: גוגל)

http://news.walla.co.il/elections/?w=/2780/2604436

http://cafe.themarker.com/blog/513647