אריה דרעי טוען שהוא פונה לאחיו הספרדים, הוא אפילו דיבר על קיפוח באקדמיה או בבית המשפט, כך שלרגע היה צריך לפשפש בעיינים ולשאול את עצמך אם הוא מייצג את ש"ס או את הקשת המזרחית? אבל אריה דרעי וש"ס לא פנתה אף פעם לכל הציבור המזרחי: היא לא פנתה למזרחים החילונים, היא לא פנתה למזרחים השמאלנים, היא לא פנתה למזרחים ההומואים והלסביות, וגם לא למזרחים שהצליחו להשתלב בחברה הישראלית-חילונית ויש שיאמרו האשכנזית-חילונית.
היא פנתה לפלח מזרחי-מסורתי שחי בעיקר בעיירות הפיתוח או שכונות המצוקה של הערים הגדולות. זה שלא נכנס להגדרות של: חילוני, חרדי, דתי-לאומי שמקובלות יותר אצל האשכנזים. הפלח המזרחי-מסורתי מאז ימי קום המדינה ועד היום מעדיף בדרך כלל להצביע למפלגות עם סממן יהודי חזק. בהתחלה ברובו הצביע למפא"י שהייתה המפלגה הקולטת, ודוד בן גוריון מנהיגה נתפס כמשיח של היהודים. למרות הקיפוח והאפליה הם מיעטו להצביע לרשימות עדתיות שלא עברו את אחוז החסימה.
יש חוקרים אקדמאים כמו יואב פלד שטוען שהקבוצה הזאת מעדיפה מפלגות שמעדיפות את הסולדריות היהודית כך שהם שישאר בידם ההון הסימבולי ומעמד כלכלי קצת יותר טוב מול הערבים הישראלים ומהשטחים, ומשנות התשעים ומשנות האלפיים גם מול העולים הלא יהודים ומול מהגרי העבודה והפליטים.
לכן, הם העדיפו להצביע לליכוד בראשות בגין במשך שנים. ש"ס הצליחה מאוחר יותר למשוך מהם קולות לא משום שהיא הייתה מפלגה מזרחית אלא בעיקר משום שהיא מפלגה יהודית שמשמרת אותם בעליונות מול האזרחים והתושבים הלא יהודים שחיים פה.
לכן ייתכן מאוד שבבחירות הקרובות הם יעדיפו לזלוג לבנט שמציע זהות יהודית-דתית כפי שהם אוהבים על פני ש"ס אם הם יחששו שדרעי יהפוך אותה למפלגת מחאה מזרחית נוסח תמ"י.
ומה השמאל-מרכז יכול להציע? כנראה האדם היחיד שחלק מהקבוצה בטחה בו היה עמיר פרץ שנתפס בעיניהם כמי שישפר את מצבם הכלכלי מבלי לפגוע בהון הסימבולי שלהם (כלומר המעמד התרבותי שלהם). ושמעון מהפורום צודק לצערי במובן הזה שמפלגות השמאל-מרכז הנוכחיות נתפסות בעיניו כתל-אביביות, והייתי מוסיף כאונברסליות שהשוויון שהן מציעות לכאורה לערבים ולאזרחים ולתושבים הלא יהודים מסכנים אותם.
הוספת תגובה על "חיזור אחרי הקול המזרחי-מסורתי או אחרי הקול היהודי"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה