זמירונת, יש קונפליקט מסויים.

מצד אחד אנחנו שואפות להיות שוות בין שווים,  דעתניות, חזקות, עצמאיות.

וכאן הפרדוקס. זה עמעם מעט את הנשיות, את החיזור , את הרומנטיקה של פעם 

לא אחת תהיתי אם במהפכה הפמניסטית יש יותר עוקץ או יותר דבש.

צטט: h a n i 2013-01-11 14:58:13

זמירונת, יש קונפליקט מסויים.

מצד אחד אנחנו שואפות להיות שוות בין שווים,  דעתניות, חזקות, עצמאיות.

וכאן הפרדוקס. זה עמעם מעט את הנשיות, את החיזור , את הרומנטיקה של פעם 

לא אחת תהיתי אם במהפכה הפמניסטית יש יותר עוקץ או יותר דבש.

 

יש פה קצת בלבול במושגים.

המרד הנשי נגד ה"עבדות" ואי-השיוויון הוא לחלוטין נדרש ומתבקש, אבל, כשמכניסים לאותו סל של "חופש" גם את סל ה"שיוויון" זה מתחיל להתבלבל. כי נשים וגברים הם לא זהים, אבל הם בהחלט שווים.

אני רוצה לקבל זכויות שוות, כי אני שווה בערכי לכל אדם אחר, אני לא מבקשת להיות גבר עם ביצים ואגו, פשוט כי אני לא.

את אי-השיוויון עשו נכון הנשים במאות האחרונות שביקשו לנטרל, אבל את הזהות לא היינו צריכות לבקש.

ואם רק בגלל שהיא פשוט לא קיימת.

מי שאומרת שאשה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה - טועה. מי שאומרת שלאשה מותר לנסות לעשות כל מה שגבר עושה - צודקת.

כל הרעיון, מבחינה היסטורית, הוא רק בתחילתו, ואני מאמינה שמתישהו בעתיד הרחוק, כשכל הצדדים יסתנכרנו על הרעיון, זה יתאזן, והמלחמה הזאת בין המינים תהפוך לשיעור באנתרופולוגיה.

גברים {לא מעטים) חוו בחייהם לעיתים די קרובות מנייוורות של גילגול עיניים שסתמו את הגולל על האומץ שלהם להתחיל מיוזמתם. לפעמים זו תנועה בלתי רצונית אצל נשים אבל היא מבטלת ומוחקת ומותירה תחושה של תפוס מרחק ממני, גם אם זו לא הייתה כוונתה.

צטט: Moi-Aussi 2013-01-11 15:28:20

צטט: h a n i 2013-01-11 14:58:13

זמירונת, יש קונפליקט מסויים.

מצד אחד אנחנו שואפות להיות שוות בין שווים,  דעתניות, חזקות, עצמאיות.

וכאן הפרדוקס. זה עמעם מעט את הנשיות, את החיזור , את הרומנטיקה של פעם 

לא אחת תהיתי אם במהפכה הפמניסטית יש יותר עוקץ או יותר דבש.

 

יש פה קצת בלבול במושגים.

 

המרד הנשי נגד ה"עבדות" ואי-השיוויון הוא לחלוטין נדרש ומתבקש, אבל, כשמכניסים לאותו סל של "חופש" גם את סל ה"שיוויון" זה מתחיל להתבלבל. כי נשים וגברים הם לא זהים, אבל הם בהחלט שווים.

אני רוצה לקבל זכויות שוות, כי אני שווה בערכי לכל אדם אחר, אני לא מבקשת להיות גבר עם ביצים ואגו, פשוט כי אני לא.

 

את אי-השיוויון עשו נכון הנשים במאות האחרונות שביקשו לנטרל, אבל את הזהות לא היינו צריכות לבקש.

ואם רק בגלל שהיא פשוט לא קיימת.

מי שאומרת שאשה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה - טועה. מי שאומרת שלאשה מותר לנסות לעשות כל מה שגבר עושה - צודקת.

 

כל הרעיון, מבחינה היסטורית, הוא רק בתחילתו, ואני מאמינה שמתישהו בעתיד הרחוק, כשכל הצדדים יסתנכרנו על הרעיון, זה יתאזן, והמלחמה הזאת בין המינים תהפוך לשיעור באנתרופולוגיה.

יאללה יאללה...לפי הכיחכוחים אפשר לחשוב שאת יודעת.

אין שיוויון. אין שוויון אפילו בינך לבין אחותך ואת חושבת שכולם שווים?

בואי אלחש לך באוזן... מעולם לא היה שוויון בין אף אחד לאף אחד. [אבל זה סוד.]

ואת יודעת עוד משהו? זה ששווה יותר זה זה שלוקח את האחריות. וזאת לא את שהתבכיינה שהגברים נהיו עצלנים?

מדובר במערכת.  לכל דבר יש השפעה גורפת על המכלול. כמו שמיכה זוגית... מושכים בצד אחד וחסר בצד השני.

בקיצור... עוד נקבה שרוצה לברור את הצימוקים ולא מבינה מה לא עובד.

צטט: אספרסו כפול 2013-01-11 15:53:08

צטט: Moi-Aussi 2013-01-11 15:28:20

צטט: h a n i 2013-01-11 14:58:13

זמירונת, יש קונפליקט מסויים.

מצד אחד אנחנו שואפות להיות שוות בין שווים,  דעתניות, חזקות, עצמאיות.

וכאן הפרדוקס. זה עמעם מעט את הנשיות, את החיזור , את הרומנטיקה של פעם 

לא אחת תהיתי אם במהפכה הפמניסטית יש יותר עוקץ או יותר דבש.

 

יש פה קצת בלבול במושגים.

 

המרד הנשי נגד ה"עבדות" ואי-השיוויון הוא לחלוטין נדרש ומתבקש, אבל, כשמכניסים לאותו סל של "חופש" גם את סל ה"שיוויון" זה מתחיל להתבלבל. כי נשים וגברים הם לא זהים, אבל הם בהחלט שווים.

אני רוצה לקבל זכויות שוות, כי אני שווה בערכי לכל אדם אחר, אני לא מבקשת להיות גבר עם ביצים ואגו, פשוט כי אני לא.

 

את אי-השיוויון עשו נכון הנשים במאות האחרונות שביקשו לנטרל, אבל את הזהות לא היינו צריכות לבקש.

ואם רק בגלל שהיא פשוט לא קיימת.

מי שאומרת שאשה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה - טועה. מי שאומרת שלאשה מותר לנסות לעשות כל מה שגבר עושה - צודקת.

 

כל הרעיון, מבחינה היסטורית, הוא רק בתחילתו, ואני מאמינה שמתישהו בעתיד הרחוק, כשכל הצדדים יסתנכרנו על הרעיון, זה יתאזן, והמלחמה הזאת בין המינים תהפוך לשיעור באנתרופולוגיה.

 

 

יאללה יאללה...לפי הכיחכוחים אפשר לחשוב שאת יודעת.

 

אין שיוויון. אין שוויון אפילו בינך לבין אחותך ואת חושבת שכולם שווים?

בואי אלחש לך באוזן... מעולם לא היה שוויון בין אף אחד לאף אחד. [אבל זה סוד.]

 

ואת יודעת עוד משהו? זה ששווה יותר זה זה שלוקח את האחריות. וזאת לא את שהתבכיינה שהגברים נהיו עצלנים?

מדובר במערכת.  לכל דבר יש השפעה גורפת על המכלול. כמו שמיכה זוגית... מושכים בצד אחד וחסר בצד השני.

 

בקיצור... עוד נקבה שרוצה לברור את הצימוקים ולא מבינה מה לא עובד.

למה שאתה קורא כהתבכיינות אני רואה ככאב, וגם אצלך מופיע המוטיב של הנקבה, המערה והנבוט לא מעט, כי גם אצלך יש כאב גדול על דור ששינה את פניו, בעולם הישן היה סדר אבל גם התעמרות גדולה בנשים עד שנמאס להן.

 

כל תהליך של שינוי חברתי כמו שאנו עוברים כיום עובר תחילה תהליך של הקצנה ורק כעבור דור או שניים הוא מתאזן, אנחנו בתקופת ההקצנה לכן הבלבול גדול, וגם הכאב, כי הכל מבולבל, גברים לא יודעים מה נשים מצפות מהם ונשים לא יודעות למה הגברים מצפים מהן, אבל אני מגדלת בבית את הדור הבא וכבר רואה שינוי גדול בגישה לגבי זוגיות/בית/משפחה ויש שם קצת יותר סדר והיגיון.

 

אישה לא צריכה להיות גבר וגבר לא צריך להיות אישה שיוויון הוא לא אחד על אחד לא בכדי נבראנו שונים, גם כפרטים (הזכרת אחיות) כל אחד צריך להביא את החוזקות שלו והשיוויון הוא בלפתוח את האפשרות לכל מין להגשים את עצמו וליישם את כישוריו בתחומים השונים, לגברים לא הייתה עם זה בעיה מעולם אבל מנשים נמנעה  האפשרות בדורות הקודמים וזה תודה לאל תוקן גם אם יש עוד עבודה לעשות.

צטט: Moi-Aussi 2013-01-11 15:28:20

יש פה קצת בלבול במושגים.

 

המרד הנשי נגד ה"עבדות" ואי-השיוויון הוא לחלוטין נדרש ומתבקש, אבל, כשמכניסים לאותו סל של "חופש" גם את סל ה"שיוויון" זה מתחיל להתבלבל. כי נשים וגברים הם לא זהים, אבל הם בהחלט שווים.

אני רוצה לקבל זכויות שוות, כי אני שווה בערכי לכל אדם אחר, אני לא מבקשת להיות גבר עם ביצים ואגו, פשוט כי אני לא.

 

את אי-השיוויון עשו נכון הנשים במאות האחרונות שביקשו לנטרל, אבל את הזהות לא היינו צריכות לבקש.

ואם רק בגלל שהיא פשוט לא קיימת.

מי שאומרת שאשה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה - טועה. מי שאומרת שלאשה מותר לנסות לעשות כל מה שגבר עושה - צודקת.

 

כל הרעיון, מבחינה היסטורית, הוא רק בתחילתו, ואני מאמינה שמתישהו בעתיד הרחוק, כשכל הצדדים יסתנכרנו על הרעיון, זה יתאזן, והמלחמה הזאת בין המינים תהפוך לשיעור באנתרופולוגיה.

נכון , יש בלבול. וכמו שכתבת בתגובתך הקודמת:

אנחנו רוצים שיוויון אבל לא באמת יודעות איך להתמודד איתו.

לא נותר לי אלה להסכים קצת עם אספרסו "אליה וקוץ בה"

צטט: מינואט 2013-01-11 16:20:33

צטט: אספרסו כפול 2013-01-11 15:53:08

צטט: Moi-Aussi 2013-01-11 15:28:20

צטט: h a n i 2013-01-11 14:58:13

זמירונת, יש קונפליקט מסויים.

מצד אחד אנחנו שואפות להיות שוות בין שווים,  דעתניות, חזקות, עצמאיות.

וכאן הפרדוקס. זה עמעם מעט את הנשיות, את החיזור , את הרומנטיקה של פעם 

לא אחת תהיתי אם במהפכה הפמניסטית יש יותר עוקץ או יותר דבש.

 

יש פה קצת בלבול במושגים.

 

המרד הנשי נגד ה"עבדות" ואי-השיוויון הוא לחלוטין נדרש ומתבקש, אבל, כשמכניסים לאותו סל של "חופש" גם את סל ה"שיוויון" זה מתחיל להתבלבל. כי נשים וגברים הם לא זהים, אבל הם בהחלט שווים.

אני רוצה לקבל זכויות שוות, כי אני שווה בערכי לכל אדם אחר, אני לא מבקשת להיות גבר עם ביצים ואגו, פשוט כי אני לא.

 

את אי-השיוויון עשו נכון הנשים במאות האחרונות שביקשו לנטרל, אבל את הזהות לא היינו צריכות לבקש.

ואם רק בגלל שהיא פשוט לא קיימת.

מי שאומרת שאשה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה - טועה. מי שאומרת שלאשה מותר לנסות לעשות כל מה שגבר עושה - צודקת.

 

כל הרעיון, מבחינה היסטורית, הוא רק בתחילתו, ואני מאמינה שמתישהו בעתיד הרחוק, כשכל הצדדים יסתנכרנו על הרעיון, זה יתאזן, והמלחמה הזאת בין המינים תהפוך לשיעור באנתרופולוגיה.

 

 

יאללה יאללה...לפי הכיחכוחים אפשר לחשוב שאת יודעת.

 

אין שיוויון. אין שוויון אפילו בינך לבין אחותך ואת חושבת שכולם שווים?

בואי אלחש לך באוזן... מעולם לא היה שוויון בין אף אחד לאף אחד. [אבל זה סוד.]

 

ואת יודעת עוד משהו? זה ששווה יותר זה זה שלוקח את האחריות. וזאת לא את שהתבכיינה שהגברים נהיו עצלנים?

מדובר במערכת.  לכל דבר יש השפעה גורפת על המכלול. כמו שמיכה זוגית... מושכים בצד אחד וחסר בצד השני.

 

בקיצור... עוד נקבה שרוצה לברור את הצימוקים ולא מבינה מה לא עובד.

למה שאתה קורא כהתבכיינות אני רואה ככאב, וגם אצלך מופיע המוטיב של הנקבה, המערה והנבוט לא מעט, כי גם אצלך יש כאב גדול על דור ששינה את פניו, בעולם הישן היה סדר אבל גם התעמרות גדולה בנשים עד שנמאס להן.

 

כל תהליך של שינוי חברתי כמו שאנו עוברים כיום עובר תחילה תהליך של הקצנה ורק כעבור דור או שניים הוא מתאזן, אנחנו בתקופת ההקצנה לכן הבלבול גדול, וגם הכאב,כי הכל מבולבל גברים לא יודעים מה נשים מצפות מהם ונשים לא יודעות למה הגברים מצפים מהן, אבל אני מגדלת בבית את הדור הבא וכבר רואה שינוי גדול בגישה לגבי זוגיות/בית/משפחה ויש שם קצת יותר סדר והיגיון.

 

אישה לא צריכה להיות גבר וגבר לא צריך להיות אישה שיוויון הוא לא אחד על אחד לא בכדי נבראנו שונים, גם כפרטים (הזכרת אחיות) כל אחד צריך להביא את החוזקות שלו.

 

אז... אין שום דבר נאצל בכאב. רק התרעה על מערכת משובשת.

כל הרעיון של השיוויון הוא פיקציה. בפועל, כל אחד לעצמו ובמה שעובד לו.

זה לא כלכך משנה מה הנקבות מצפות מהגברים ולהיפך כל עוד יש למישהו איזשהי אג'נדה, הגיון פנימי, דרך. [וגם בדיקה מתמדת של היעילות שלה והתאמתה לשוטף.] כי אם יש, אז מפה זה יחסית פשוט.

אבל לחשוב שכדאי שתהיה איזושהי אג'נדה זו חשיבה גברית. הנקבות סבורות שהן פטורות למעט סרטי בנות שהן בולעות בשביל לדעת מה כדאי. [למה? ככה.] הן חיות בחוג מקרמה ומאמינות שגברים זאת שרשרת חרוזים שאפשר לחרוז לפי המצברוח.

צטט: אספרסו כפול 2013-01-11 15:53:08

צטט: Moi-Aussi 2013-01-11 15:28:20

צטט: h a n i 2013-01-11 14:58:13

זמירונת, יש קונפליקט מסויים.

מצד אחד אנחנו שואפות להיות שוות בין שווים,  דעתניות, חזקות, עצמאיות.

וכאן הפרדוקס. זה עמעם מעט את הנשיות, את החיזור , את הרומנטיקה של פעם 

לא אחת תהיתי אם במהפכה הפמניסטית יש יותר עוקץ או יותר דבש.

 

יש פה קצת בלבול במושגים.

 

המרד הנשי נגד ה"עבדות" ואי-השיוויון הוא לחלוטין נדרש ומתבקש, אבל, כשמכניסים לאותו סל של "חופש" גם את סל ה"שיוויון" זה מתחיל להתבלבל. כי נשים וגברים הם לא זהים, אבל הם בהחלט שווים.

אני רוצה לקבל זכויות שוות, כי אני שווה בערכי לכל אדם אחר, אני לא מבקשת להיות גבר עם ביצים ואגו, פשוט כי אני לא.

 

את אי-השיוויון עשו נכון הנשים במאות האחרונות שביקשו לנטרל, אבל את הזהות לא היינו צריכות לבקש.

ואם רק בגלל שהיא פשוט לא קיימת.

מי שאומרת שאשה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה - טועה. מי שאומרת שלאשה מותר לנסות לעשות כל מה שגבר עושה - צודקת.

 

כל הרעיון, מבחינה היסטורית, הוא רק בתחילתו, ואני מאמינה שמתישהו בעתיד הרחוק, כשכל הצדדים יסתנכרנו על הרעיון, זה יתאזן, והמלחמה הזאת בין המינים תהפוך לשיעור באנתרופולוגיה.

 

 

יאללה יאללה...לפי הכיחכוחים אפשר לחשוב שאת יודעת.

 

אין שיוויון. אין שוויון אפילו בינך לבין אחותך ואת חושבת שכולם שווים?

בואי אלחש לך באוזן... מעולם לא היה שוויון בין אף אחד לאף אחד. [אבל זה סוד.]

 

ואת יודעת עוד משהו? זה ששווה יותר זה זה שלוקח את האחריות. וזאת לא את שהתבכיינה שהגברים נהיו עצלנים?

מדובר במערכת.  לכל דבר יש השפעה גורפת על המכלול. כמו שמיכה זוגית... מושכים בצד אחד וחסר בצד השני.

 

בקיצור... עוד נקבה שרוצה לברור את הצימוקים ולא מבינה מה לא עובד.

ברור שאין שיוויון בין בני האדם וגם לא יכול להיות כי נקודת האפס שעמה מתחיל כל אחד-שונה (אישית, משפחתית,חברתית ותרבותית). הנשים לא נלחמו על שיוויון אלא על שיווין הזדמנויות ביחס לגברים. מה כל אחד יעשה עם זה-תלוי בו.

ובטח שקיים בלבול כי כולנו התחנכנו על ערכים שונים ממה שאנו כיום מאמינים או רוצים להאמין., ועד שלא יהיה חיבור בין הנפש לרציו-הבלבול ישתולל.

זה לא העניין של לחפש את הצימוקים, בכלל לא. אני חושבת שאנו לוקחות על עצמנו הרבה עול ומעמסה , כדי להגשים את מה שאנו רוצות  (למרות שלא נראה לך),כדי להגשים את מה שאנו מאמינות(וכל אחת מפרשת לעצמה את הדברים אחרת ובמידות שונות..), העניין הוא שלפעמים לא יוצא מ"הבטן" , מה שהראש חושב.  סתם דוגמה: אני מתקשה להתחיל עם גברים! חונכתי אחרת, ינקתי מחלב אמי שלא, אז למרות שאני כן רוצה-אני לא יכולה! תמיד חשבתי שגבר ואישה צריכים לשאת בטיפול הילדים וחינוכם באופן שווה, ועם זאת-לקחתי זאת על עצמי ואפשרתי לצד האחר שלא לעשות זאת. ,,ועוד ועוד... האמנתי בדבר מסויים והמשכתי, באופן חלקי ואמוציונלי-לעשות דבר אחר.זה לא רק בלבל אותי, זה בלבל גם את הצד השני.

וכמו שנאמר פה, הדורות הבאים יהיו פחות מבולבלים, והכאוס-יעלם.

נוגה, תגובה נהדרת. אהבתי, תודה !

צטט: h a n i 2013-01-11 18:36:24

נוגה, תגובה נהדרת. אהבתי, תודה !

 תודה ,חני.

צטט: אספרסו כפול 2013-01-11 16:54:19

צטט: מינואט 2013-01-11 16:20:33

צטט: אספרסו כפול 2013-01-11 15:53:08

צטט: Moi-Aussi 2013-01-11 15:28:20

צטט: h a n i 2013-01-11 14:58:13

זמירונת, יש קונפליקט מסויים.

מצד אחד אנחנו שואפות להיות שוות בין שווים,  דעתניות, חזקות, עצמאיות.

וכאן הפרדוקס. זה עמעם מעט את הנשיות, את החיזור , את הרומנטיקה של פעם 

לא אחת תהיתי אם במהפכה הפמניסטית יש יותר עוקץ או יותר דבש.

 

יש פה קצת בלבול במושגים.

 

המרד הנשי נגד ה"עבדות" ואי-השיוויון הוא לחלוטין נדרש ומתבקש, אבל, כשמכניסים לאותו סל של "חופש" גם את סל ה"שיוויון" זה מתחיל להתבלבל. כי נשים וגברים הם לא זהים, אבל הם בהחלט שווים.

אני רוצה לקבל זכויות שוות, כי אני שווה בערכי לכל אדם אחר, אני לא מבקשת להיות גבר עם ביצים ואגו, פשוט כי אני לא.

 

את אי-השיוויון עשו נכון הנשים במאות האחרונות שביקשו לנטרל, אבל את הזהות לא היינו צריכות לבקש.

ואם רק בגלל שהיא פשוט לא קיימת.

מי שאומרת שאשה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה - טועה. מי שאומרת שלאשה מותר לנסות לעשות כל מה שגבר עושה - צודקת.

 

כל הרעיון, מבחינה היסטורית, הוא רק בתחילתו, ואני מאמינה שמתישהו בעתיד הרחוק, כשכל הצדדים יסתנכרנו על הרעיון, זה יתאזן, והמלחמה הזאת בין המינים תהפוך לשיעור באנתרופולוגיה.

 

 

יאללה יאללה...לפי הכיחכוחים אפשר לחשוב שאת יודעת.

 

אין שיוויון. אין שוויון אפילו בינך לבין אחותך ואת חושבת שכולם שווים?

בואי אלחש לך באוזן... מעולם לא היה שוויון בין אף אחד לאף אחד. [אבל זה סוד.]

 

ואת יודעת עוד משהו? זה ששווה יותר זה זה שלוקח את האחריות. וזאת לא את שהתבכיינה שהגברים נהיו עצלנים?

מדובר במערכת.  לכל דבר יש השפעה גורפת על המכלול. כמו שמיכה זוגית... מושכים בצד אחד וחסר בצד השני.

 

בקיצור... עוד נקבה שרוצה לברור את הצימוקים ולא מבינה מה לא עובד.

למה שאתה קורא כהתבכיינות אני רואה ככאב, וגם אצלך מופיע המוטיב של הנקבה, המערה והנבוט לא מעט, כי גם אצלך יש כאב גדול על דור ששינה את פניו, בעולם הישן היה סדר אבל גם התעמרות גדולה בנשים עד שנמאס להן.

 

כל תהליך של שינוי חברתי כמו שאנו עוברים כיום עובר תחילה תהליך של הקצנה ורק כעבור דור או שניים הוא מתאזן, אנחנו בתקופת ההקצנה לכן הבלבול גדול, וגם הכאב,כי הכל מבולבל גברים לא יודעים מה נשים מצפות מהם ונשים לא יודעות למה הגברים מצפים מהן, אבל אני מגדלת בבית את הדור הבא וכבר רואה שינוי גדול בגישה לגבי זוגיות/בית/משפחה ויש שם קצת יותר סדר והיגיון.

 

אישה לא צריכה להיות גבר וגבר לא צריך להיות אישה שיוויון הוא לא אחד על אחד לא בכדי נבראנו שונים, גם כפרטים (הזכרת אחיות) כל אחד צריך להביא את החוזקות שלו.

 

אז... אין שום דבר נאצל בכאב. רק התרעה על מערכת משובשת.

כל הרעיון של השיוויון הוא פיקציה. בפועל, כל אחד לעצמו ובמה שעובד לו.

זה לא כלכך משנה מה הנקבות מצפות מהגברים ולהיפך כל עוד יש למישהו איזשהי אג'נדה, הגיון פנימי, דרך. [וגם בדיקה מתמדת של היעילות שלה והתאמתה לשוטף.] כי אם יש, אז מפה זה יחסית פשוט.

אבל לחשוב שכדאי שתהיה איזושהי אג'נדה זו חשיבה גברית. הנקבות סבורות שהן פטורות למעט סרטי בנות שהן בולעות בשביל לדעת מה כדאי. [למה? ככה.] הן חיות בחוג מקרמה ומאמינות שגברים זאת שרשרת חרוזים שאפשר לחרוז לפי המצברוח.

אני לא חושבת שהבנתי.

זה נכון שאני מתבכיינת על גברים, וזה באמת בא מתוך כאב, כמו שהשכילה להבחין מינואט. אבל אתה מגיב כמו גבר מתגונן, ועושה רושם שבכלל לא קראת את מה שכתבתי.

אתה לא חושב שצריך להיות שיוויון זכויות בין כל בני האדם? ברור שכרגע אין, העולם לצערי רחוק מלהיות מושלם, אבל מותר לשאוף.

מפה והלאה לא הבנתי מה אתה מנסה לומר. מצטערת.