תארו לעצמכם שהייתי מואשם בפשע כלשהו, מעילה, או היטפלות לעלמה ללא רצונה, והדבר היה מתפרסם. "שטויות" הייתי מכריז, עמיתי לעבודה קינא בקידומי למנהל סניף הבנק, אין לו הוכחות והוא זורה רפש, או במקרה השני, הבחורה בכלל ממציאה בגלל שדחיתי אותה על הסף, אני הרי נשוי באושר...

אולי הייתם זעים באי נוחות על הכיסא, כי זהו הכוח בחשד, אבל אני מקווה שרובכם הייתם אומרים לעצמכם, "אנחנו מכירים אותו, בחייך, הוא לא ימעל בכספנו, הוא לא אנס, וחוץ מזה, הרי לא הוכחה אשמתו", כך לפחות אני מקווה.

ונגיד שאתם לא מפסיקים לתפוס אותי בשקרים קטנים. פה אני מספר לכם שלחמתי בחווה הסינית (כשכולם יודעים שהייתי באפסנאות ולחמתי בגזרת הקופון), שם אני מספר לכם איך אמרתי לדירקטוריון  הבנק לשנות גישה, כשמי שהיה בפגישה זוכר את ההתרפסות... שקרים קטנים, לבנים, שישנו את ההתרפסות לעמידה בגבורה ואותי ללוחם ללא חת.

נו, תגידו לעצמכם, הוא רוצה למצוא חן, והעיקר שהוא אוהב אותנו, את החברים שלו, כך לפחות אני מקווה.

ואז, כאילו אין לי מספיק צרות, בתור ראש וועד הבניין שלנו, אני לא מקיים קמצוץ מהבטחותיי לדיירים: לא מכין את המקלט, לא מייעל את שרותי הניקיון של הבניין, לא שם שומר, לא דואג לחלודה המתפשטת, כשהייתה שריפה גילו שמערכת הכיבוי לא עובדת כי חסכתי כסף, ועוד העליתי מיסי וועד בניין אבל רק לחלק מהדיירים, לא לכולם... כששואלים אותי, אני מאשים את וועד הבניין השכן, את ראש העיר, היי, גם את ליפשיץ מקומה שש שכולם יודעים שהוא רוצה להיות בוועד. אני מקווה שתגידו לעצמכם, "לליפשיץ אין ניסיון, וכהן, מה הוא כבר עשה למען הבניין, ובוריס זה בוריס, מי יבחר בו, ומלכה אישה קנאית ללא בעל, אז נבחר באייל לראשות הוועד, כי הוא הרי יעשה משהו בסוף. או לפחות כך אני מקווה.

ואז, כאילו אין לי מספיק צורס, יקומו כמה אנשים אמינים, חשובים, שעשו משהו למען המדינה, ויאשימו אותי באותם פשעים עליהם כתבתי בהתחלה. לא אחד, לא שניים, מכל הצדדים חושפים התנהגות לא הולמת, נהנתנית, נפשעת לפעמים, על גבול החוק וגם חוצה אותו. עוד בחורה ועוד בחורה היו צצות ומספרות על היותי מועד. מה הייתם אומרים אז? "לא הוכחה אשמתו"? "אין עוד מישהו מתאים לראשות הוועד"? עד היכן הייתם מסתכלים עלי כנקי מכל אשמה? או בקיצור: האם הייתם בוחרים בי לראשות וועד הבניין שלכם? 

אני מקווה שכן, כי קניתי וויסקי וסיגרים...