לעולם לא ננצח את הבנקים במאבק על העמלות היקרות, אלא אם כן......

מן העיתונות: הפועלים ולאומי שוקלים לגבות עמלות על ייעוץ בהשקעות

תגובתי:

הבנקים חזקים יותר מחברת חשמל

מי מאיתנו לא מתוסכל מהעמלות של הבנקים?

התחושה היא שניסינו כבר הכל ותמיד, אבל תמיד, ידם על העליונה.

הלובי הבנקאי הוא לובי מאורגן, חזק, עתיר משאבים ולוביסטים.

קשה, קשה מאוד לכופף להם את היד.

אנחנו "בשר התותחים" של הבנקים. מקור הרווח העיקרי שלהם הוא משקי הבית והעסקים הקטנים. לזה קוראים "חכמים על קטנים".

רגולציה תכופף את הבנקים? אשליות....

כל כמה שנים, מתעוררים הרגולטורים ומחליטים על רפורמה משמעותית במערך הבנקאי.

הבנקים שרדו את כל הרפורמות האלו ותמיד יצאו כשידם על העליונה.

דוח וועדת זקן, הוא ציון דרך נוסף להוזיל את המחיר ולשפר את השירות שאנו מקבלים מהבנקים.

הפתרון אמור להיות יותר תחרות והידוק הרגולציה על מבנה העמלות ועל השקיפות שלהם כלפינו הלקוחות.

מה- 1.1.2013 חוייבו הבנקים שלא לגבות "דמי משמרת" ( = דמי ניהול פיקדון ני"ע) בגין מק"מ וקרנות כספיות המוחזקים על ידי הלקוחות.

מדובר על עמלה מיותרת ואנכרוניסטית, מהתקופה שבה עיקר השירות הבנקאי בתחום ני"ע לא היה ממוחשב, אלא ידני.

השירות הלא ממחשב נעלם, אבל העמלה - נשארה, במשך שנים.

אבל לא לדאוג לבנקים. עכשיו שהרגולציה שמה קץ לעמלה המיותרת הזו, הם מחפשים ומוצאים בקלות דרך לא להיפגע. 

תמיד אפשר להמציא עמלות נוספות, או לייקר עמלות קיימות. אנחנו נשלם בהכנעה, בלי לצייץ.

כך שוקלים להם שני הבנקים הגדולים להתחיל ולגבות, לראשונה בישראל, עמלות על ייעוץ בני"ע, כפיצוי על העמלות שבוטלו.
שאר הבנקים כנראה לא יצטרפו למהלך.

לא בגלל שהם הוגנים כלפינו, אלא כדי לצבור נקודות זכות בדימוי הציבורי שלהם ולנצל זאת לגיוס לקוחות מאוכזבים מהבנקים הגדולים.

אבל אל דאגה - גם הבנקים האחרים ימצאו את הדרך לפצות את עצמם, על חשבוננו, על הפגיעה מביטול עמלת "דמי המשמרת". בנק זה בנק.

כישלון ההתערבות הרגולטורית בנושא העמלות הבנקאיות הוא חד מוחלט.

הוא מוכיח בפעם ה-100, שמי שתולה תקוות גדולות בפיקוח ממשלתי, חקיקה וסביבה רגולטורית קשיחה, כדי לפתור את הבעייה שיש לנו הלקוחות, עם הבנקים, עם הגופים המוסדיים, עם רשתות השיווק, עם חברות הסלולר, עם חברות הביטוח, עם קופות החולים ועם כל שאר הגופים הגדולים והחזקים השולחים יד ארוכה עמוק לתוך הכיס שלנו, פשוט שוגה באשליות.

ההימנעות מטיפול שורש

הניסיון מוכיח שכל פעם שטיפלנו בבעייה באמצעות רגולציה, בין בתחום פיקוח על מחירים ועמלות ובין על ידי הגברת תחרות, הסתבר לנו תוך זמן קצר שהבעייה חזרה, ערמומית ומאיימת מתמיד, כדי למרר את חיינו.

הבנקים, כמו שאר הקונצרנים הגדולים, מצטיינים בכך. זה ה- DNA העסקי שלהם. הם לא ישתנו.

ככה זה כשמטפלים כל פעם בסימפטומים שמתגלים, במקום לבצע טיפול שורש במקור הבעייה.

מקורה הבעיה הוא ניגודי האינטרסים וגישה לפיה מצב של "משחק סכום אפס" מתקיים בינינו הלקוחות לבין הבנקים ושאר הגופים המסחריים הגדולים והחזקים.

הכלכלה,משקפת הרי את היחסים בינינו, בכל הרמות. לנסות לשנות את הכלכלה ולפתור את הבעיות הרבות המאפיינות את השיטה הנוכחית, בלי לשנות תחילה את היחסים בינינו, זה כמו טיםול בכוסות רוח למת.

האומנם הרווח שלנו הוא בהכרח ההפסד שלהם ?

ברור לחלוטין שבמערכת הקשרים בינינו, אין גבולות ברורים "בינם" לבינינו".

מדובר בגופים המעסיקים ומפרנסים מאות אלפי משפחות. המשפחות האלה - זה אנחנו.

הבנקים וצמרת המגזר העסקי משלמים גם מסים לקופה הציבורית שכולנו חיים ממנה.

כספי החיסכון הפנסיוני שלנו מושקעים בני"ע שהבנקים ושאר הגופים הגדולים הנפיקו. אם יקרסו - אנחנו ניפגע.

אם "נוריד" את הבנקים על הברכיים, צהלות השמחה יתחלפו מהר מאוד בבכי מר על הגול העצמי שהבקענו.

ואם רמי לוי יפתח בנק, נרוויח?

ואם רמי לוי יקים בנק "ידידותי" כדבריו וינסה לעשות לענף הבנקאות, את מה שעשה לרשתות המרכולים וניסה לעשות גם לשוק הסלולר, מה יקרה?

אולי הבנק שלו יהיה הכי זול, אבל אל תצפו לגדולות ולנצורות. גם הוא, ירוויח עלינו טונות של כסף.

מבחינתו, להיות קצת יותר זול מאחרים זה מספיק כדי שננהר ונצטרף כלקוחות. אבל כל עוד זה בנק שעובד למטרות רווח ושיש לו "נוסטרו" - הינו חשבון לעשיית רווח עצמי - ברור שהוא יעדיף תמיד את הרווח שלו, על חשבוננו.

"בנק שיתופי" יעזור? 

אחת הפתרונות שהציעה וועדת זקן הוא הקמת בנק שיתופי ואגודות אשראי שיתופיות.

יש הרבה בעיות במודל האלטרנטיבי שהציעה הוועדה. אבל בתור רעיון, הוא רעיון טוב.
מדובר בהרחבת מודל הקואופרטיבים המודרניים, גם לתחום הבנקאות.

בנק כזה, שיפעל כמלכ"ר, יגבה מספיק עמלות כדי לכסות את כל ההוצאות התפעוליות שלו. לא פחות, אבל גם לא שקל יותר. את  ניגודי אינטרסים ותאוות בצע,  יחליפו דאגה הדדית, שיתופי פעולה נרחבים והתחשבות זה בצרכיו של זה. נוסטרו - לא יהיה לו. זה יחסל את ניגודי האינטרסים.

בשורה התחתונה - אם לא נפנים שהתלות ההדדית בין כל מרכיבי שרשרת המזון הכלכלית, מחייבת אותנו לשתף פעולה, לדאוג ולוותר אחד לשני ולהתקשר בערבות הדדית בינינו - שום דבר לא ממש ישתנה כאן לטובה.

וחשוב גם לזכור שהרגולציה לא פותרת את הבעיות ולרוב מייצרת גם בעיות חדשות.

אם נשקיע בשינוי היחסים בינינו ממצב של אדם לאדם זאב, למצב של אדם לאדם ערב, נגלה את הערך הכלכלי האדיר המגולם בשיטה כלכלית המבוססת על ערבות הדדית בינינו.

פוסטים נוספים להעמקה:

בעיה אחת, פתרון אחד

תחרות? חברות הסלולר חוזרות לערפל אותנו

מי "יעשה כחלון" לבנקים, או שמא הם יתעשתו?