מסכימה לגמרי !!

בהחלט אפשר לתת מעצמך גם לאנשים שאינך אוהב, מהסיבה הפשוטה שאתה פשוט רוצה לעזור, כי זה "אהבת לרעך כמוך", כי נתינה זו מצווה גדולה וכי חשים סיפוק רב בנתינה. 

אני תמיד אומרת שקל יותר לתת מאשר לבקש. אני תמיד מוכנה לתת ולעזור לאנשים, אך כשאני במצב של מוגבלות פיזית, כפי שאני עכשיו בגלל בעיה עצבית, מאד מאד קשה לי לבקש עזרה מאנשים אחרים ותחושת חוסר האונים גדולה ביותר. 

לכן, כשאני רואה מישהו במצב כזה , אני יודעת שהוא לא יבקש - אני צריכה להציע !!

אז כן - אפשר בהחלט לתת גם בלי לאהוב אך אי אפשר לאהוב בלי לתת !

לפעמים אני מרגישה שעוצמות האהבה שלי לילדיי כל כך גדולות, שאני רוצה לתת להם הכל, פשוט הכל. 

אז חומרית אני מוגבלת - אך רגשית אין לי גבולות. 

ישנם כמובן עוד אנשים במשפחתי, כמו בעלי, אמי ואחיי, שאני מאד מאד אוהבת, ורוצה לתת להם כל מה שאני יכולה ועד כמה שאני יכולה. 

אז כן - אי אפשר לאהוב בלי להעניק. מבחינתי - זה פשוט בלתי אפשרי למרות שאני מכירה גם אחרת. 

כשבני היה תינוק, נהגתי לנשק אותו כל הזמן וממש למעוך אותו מרוב אהבה. יום אחד אמה של חמותי אמרה לי "את אוהבת אותו יותר מדי"

אני עניתי לה " אין כזה דבר..."

מן הסתם האהבה שלי היא לא האהבה שלה...