יש בשעות האחרונות מלחמה נואשת ויצרית על ליבו של הציבור בארץ. כל המועמדים רוצים אהבה, תמיכה וחיבוקי, אימון והזדמנות.

מחר מועמדים ילבשו מחלצותיהם, יגזזו את זקנם, ייטיבו את שערם, יצאו לפרהסיה וירבו להבטיח שרק הם יכולים לחולל נס עם אחד סוכר. מועמדות כנראה ידברו בנימוס, בהיגיון שקול ואולי גם בלהט של אמונה על המציאות הקשה ואיך יש לתקנה.

הציבור מוזהר מראש שבין כל המתמודדים והמתמודדות יהיו שיריצו מערכה חיובית, ולצערי, רוב השאר ישליכו רפש, יזרעו חרדה ויפיצו פחד, הכפשות זדוניות ושינאה.

חלילה, המסיתים הזדוניים לא יעשו זאת מרוע לב אלא רק מפני שזה עוזר לרייטינג וגם מקיים מיצוות הלבנת פני זולתך כמוך ברבים, שזו מיצוות בחירות ידועה. יהיו שידברו על מילחמה, יהיו שידברו על שלום. יהיו שידברו יפה, יהיו שלא.

לעניות דעתי, וגם ללא חוזה שמן מכספי הציבור לומר זאת, אומר שלהערכתי גם להטוטן כמו היועץ למלך ארתור לא יצליח הפעם להציל את המצב. ביבי סיים.

חבל על הכסף שנישפך על היועץ האגדי שהובס. עדיף היה לבנות בתקציב הזה בית חולים או בית אבות סיעודי.

סך הכל, קצת מאוחר מידי לשפץ אמינות שנישרפה ועלתה בעשן השמיימה. גם לא מבצע צבאי מפואר יושיע או הפרחת עוד הבטחות נבובות מלאות אוויר חם. סך הכל, אחרי שישקע האבק וידעכו הלהבות, גם אז העם עדיין לא יסמוך יותר על ביבי, וכמו שהדיחו את צ'רצ'יל הגדול בסוף המלחמה כך גם יוחלף המלך נתניהו. 

כמובן, יהיו שלבים במערכה. בהתחלה תהיה מתקפת בוץ, אחר כך איומים והפחדות, ובסוף, ברגע האחרון יבוא משהו זדוני של ממש. סך הכל, זה הסיגנון שלו. כך זה עבד לו בפעמים הקודמות. אמרו שפרס יחלק את ירושלים, שביבי טוב ליהודים ושליברמן מדבר ערבית. האכילו אותנו פנינים מפלסטיק ועד עכשיו נשאר טעם רע.

הפעם, זה כנראה יהיה קצת שונה.

דור חדש ונאור קם. המלך ארתור, הקליינטים שלו והליכלוך הזדוני זה היום פוליטיקה ישנה. לעם נמאס מהרפש. הפעם העם רוצה משהו נקי, אולי שילטון ישר, הגון, מכובד, אחראי ואמיתי. היום כל דבר עדיף, רק לא ביברמן ולא ש"ס. מזה באמת כבר נמאס.

(איור: גוגל)

http://cafe.themarker.com/post/2826484

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/429/982.html?hp=1&cat=404&loc=20

http://cafe.themarker.com/blog/513647