רגע של הפוגה מקרבות היום הגיע. יש קצת זמן להרהר במה שהיה ובמה שיהיה.

נו, טוב. אז אחרי מערכה סוערת וגואשת ודאי שוב ישוב שקט יחסי. כמובן, זה יהיה נכון רק עד לדרמה הבאה שכרגיל תצוץ במקומותינו. ככה זה. אין רגע דל בארץ, רק האזרחים קצת דלים ודלפונים.

מחר בלילה יהיו בארץ שמחים ויהיו עצובים, יהיו חוגגים ויהיו מאוכזבים. השלל הקואליציוני יחולק עד מהירה בין השותפים החייכניים, אלה היריבים שעד לאחרונה התגוששו בבוץ בחמת זעם. הסערה תחלוף כלעומת שבאה, ושמש רחוצה ונקיה שוב תעלה לנו שחר רענן.

בשל הלחץ החברתי, החרדה הכלכלית, המצב הביטחוני המדאיג והמצב המוסרי המזעזע, חשבתי שאולי העיצה בקישור תסייע למודאגים לחוש פחות לחוצים וקצת יותר יציבים. 

נכון, גלי המציאות תמיד עולים ויורדים, אבל העיצות הללו חקוקות בסלע, והן נשארות נכונות גם כשהמצב גבה גלי, או סוער עם מימטרים פזורים.

לסיכום המערכה הכבדה ניתן לומר שאני מעריך את כל המועמדים שבאו לנסות ולשנות, לתקן ולהשפיע. צר לי אם ניסו ככל יכולתם ובכל מאודם ובסוף יכשלו. 

לעומת הערכתי למועמדים הטובים שניסו ואולי לא הצליחו הפעם לממש את חלומם, אינני מעריך את המועמדים שרצו רק אחרי שררה, שרדפו אחר הכבוד, אלה ששאפו לקבל תגמולים, תקבולים וכיבודים, שהשתוקקו לעוצמה וכוח, שחלמו על ניצחון ותיפארה. כל אלה חלולים בעיני, משום שלא טובת הציבור לנגד עיניהם אלא טובתם הם.

אם יהיו כאלה בממשלה, בטוח שאצטער. מצד שני, אם הזדים האנוכיים יכשלו במזימתם, בעזרת השם, לא אצטער כלל אלא אולי אנשום לרווחה. סך הכל, לעם הטוב הזה מגיעה מנהיגות טובה, ישרה ונקיה לשם שינוי.

(איור: גוגל)

http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaaxuz

http://cafe.themarker.com/blog/513647