אתמול, ב-  "יום הבוחר", בכניסה לקלפי ניצב דוכן קטן של "מחל", ושלושה מהנציגים המחוייכים שלו שאלו אותי בחשש קל -  "את מצביעה לביבי, נכון ?" , -  "לא", השבתי באדיבות.

 

לפני שנכנסתי, היו מס' מצומצם בוחרים לפני, לא תור גדול,  אולי כי זה היה בבוקר. שתי חברות צעירות (נראות תיכוניסטיות עדיין), זוג קשישים, ואישה נוספת. התפתחה בינינו שיחת חולין באוירת הבחירות שהסתכמה במשפט  "רק לא לביבי".

אח"כ נסענו להתארח אצל אחותי. היה לה יום הולדת יום קודם, ב - 21/1, כך שהתכנסנו אצלה בין השאר גם על מנת לחגוג. היא אפתה לכבוד המאורע חמש פיצות ביתיות דקות עם בצל וזיתים,(בלי רוטב עגבניות, כי היא מעדיפה "פיצה ביאנקה", חבל). לקינוח, לצד קנקן התה הממותק בנדיבות (מכירים את הטעם של התה האהוב שמגישים בסיני או בטורקיה, עם הרבה סוכר ? – אז כזה ) היו גם שתי עוגות שושנים נהדרות, רכות, טריות ולוהטות ישר מן התנור מעשה ידיה, אחת עם חלבה ושוקולד לבן והשנייה עם שוקולד חלב עשיר. הבצק היה רך ומופלא.

 

דיברנו הרבה על הבחירות כמובן, הופתעתי שאף אחד במשפחה שלי לא מכיר את מפלגת "ארץ חדשה" ולא שמע עליה אפילו, אז סיפרתי להם בקצרה מה המצע שלהם ומי הם. אני הצבעתי ל"ירוקים", אמא שלי כהרגלה הצביעה ל"ליכוד ביתנו" (היא שנים נאמנה להם ולביבי), אבא שלי  - אחרי שהצביע בעבר ל"גימלאים" והתאכזב שלאחר שנבחרו הם לא עשו כלום ממה שהבטיחו לו (לדבריו), - שקל לשים פתק לבן, אבל בסוף איכשהו הצלחתי לשכנע אותו לתמוך בי ולהצביע גם כן ל"ירוקים" כי הוא יודע כמה זה חשוב לי. הוא בכלל לא שוחר איכות הסביבה, בור גמור וחסר מודעות ירוקה מינימלית,  אבל התחננתי אליו שיתמוך בבחירה שלי אם במילא הוא לא תומך באף אחד אחר, ולבסוף הטיעונים, יחד עם העקשנות וההתמדה שלי השתלמו, כי הוא נכנע לנדנודים שלי.. בעבר הרחוק, בנעוריו, הוא היה חניך נלהב ב"תנועה המאוחדת", בחבר'ה של פרופסור אניטה שפירא ושל עוד רבים אחרים וטובים שכרגע שכחתי את שמם, והם היו חבורה מגובשת של אידיאליסטים חדורי אמונה לשנות את העולם, היתה לו מודעות פוליטית, מעורבות ואיכפתיות מאד גדולה לגורל המדינה, אבל ממרומי גילו, כיום אבא שלי כבר לא מאמין לאף אחד, ולגביו "מה שהיה - הוא שיהיה".

 

אחותי הצביעה למר"צ, בעלה הוא טייס, אז הוא היה בחו"ל, וכך נמנעה ממנו ההצבעה לדאבונו, מה שקצת תמוה שמתחשבים בקולות החיילים והימאים אבל לא מוצאים פתרון להתחשב גם בקולות הטייסים.. למה ?? הקול של הטייסים לא מספיק חשוב למדינה שלנו ? מאחר שהוא רצה להצביע ללפיד כי הוא תומך בו, הוא ביקש מהבן שלו (האחיין שלי) להצביע עבורו ובשמו ל"יש עתיד".

האחיין שלי לא מעורה מספיק בפוליטיקה וממילא בכלל לא רצה ללכת להצביע, כי הוא לא ידע למי.. מלאו לו 18 זה עתה, ב- 11/1 , ככה שזו היתה ההצבעה הראשונה שלו בחיים והוא מאד התרגש. הייתי צריכה להסביר לו פעמיים מה בדיוק עושים, ( הכל הוא רצה לדעת, עד הפרט הכי שולי, כמו באיזה גודל הפתקים..) ולתאר לו בפירוט את תהליך ההצבעה, כי הוא מאד חשש ושאל המון שאלות, ואחרי רבע שעה הוא שאל אותי עוד פעם, וביקש שאחזור על כל מה שכבר אמרתי, כי יש לו הפרעת קשב, אז הוא צריך לשמוע כמה פעמים את אותו הסבר על מנת להצליח להפנים אותו. עשיתי זאת בסבלנות ולאט, וראיתי שזה עזר והרגיע אותו. הוא אכן קיים את הבטחתו לאביו והצביע ליאיר לפיד, ואני רק חשבתי לעצמי שאם מינה צמח בודקת ורואה קול של ילד בן שמונה עשרה כמו האחיין שלי לדוגמה שהצביע ליאיר לפיד, אולי היא מסיקה בטעות שהצעירים לפני צבא תומכים בו, מסקנה שאין לה קשר למציאות כמו במקרה הספציפי של האחיין שלי , שבכלל הצביע בתור מחווה לאבא שלו הטייס,  רק משום שהוא ביקש ממנו ומאחר שנבצר ממנו להצביע בעצמו כי הוא עובד/שוהה בחו"ל..

אחי משום מה בכלל לא קיבל פתק לבוחר, כלומר את הזימון הזה ששולחים בדואר, וכשההורים שלי שאלו לפשר העניין בקלפי, נאמר להם שהוא לא מופיע בכלל ברשימות ההצבעה, ושלחו אותם להתקשר לאיזה מספר 1-800 כדי לברר למה, אבל הוא מצידו היה אדיש לעניין הטעות המקרית שנפלה, ולא בער לו לברר בכלל, אז בסוף הוא לא הצביע. הוא בכלל לא מאמין שצריכים להיות גבולות בין מדינות וגם לא ממשלות, ככה שזה לא שינה לו או היה איכפת לו מספיק להצביע ולהשפיע לאף מפלגה.

ההורים של גיסי (בעלה של אחותי) הצביעו שניהם ל"עבודה".

ואפרופו "העבודה", קראתי בעיתון אתמול ששלי אמרה שכל הקולות שתמכו במפלגות הקטנות שבסופו של דבר לא עוברות את אחוז החסימה, עוברים אוטומטית למפלגות המובילות, לפי סדר גודלן, כלומר המשמעות היא שאני ואבא שלי שביקשנו להביע תמיכה בעד קידום אג'נדה ירוקה של שמירה והגנה על איכות הסביבה, מאחר שלמרבה הצער והאכזבה, "הירוקים" גם הפעם  לא עברו את אחוז החסימה, למעשה בדיעבד מסתבר שנתנו בפועל את קולנו בשורה התחתונה או לנתניהו, או ליאיר, או לשלי,  לפי סדר יורד. אז בהקשר הזה אני רוצה לקוות ולהאמין שספציפית הקול שלי ושל אבי עבר איכשהו בדרך נס לחזק את העבודה או את יש עתיד, רק לא ימינה את הליכוד ביתנו, אחרת באמת שזה אוי ואבוי.

האחיינית שלי בת השש עשרה נסעה אחה"צ עם חברה לקניות והצטרפה לסטטיסטיקה יחד עם מרבית עם ישראל, למורת רוחה של אחותי.

 

במהלך יום הבחירות בילינו יחד בנעימים בילוי משפחתי רגוע, הבת הקטנה של אחותי שיחקה רמיקוב עם אמי ואבי, והיה משעשע להתבונן בהם מהצד, כי אמא שלי נורא תחרותית ולוקחת הכל ברצינות רבה מידיי, אפילו שזה רק משחק, כנראה שהורישה לאחותי את התחרותיות המוגזמת הזו שלה.

 

 וזהו, ביום שאחרי כולנו כבר יודעים את התוצאות, את ההפתעות לצד את מה שצפוי היה להתגשם, אבל יום האתמול עבר בנעימים, בילוי משפחתי רגוע , שזור בשיחות סלון על המצב במדינה הקטנה שלנו, על המפלגות, תוך כדי התעדכנות און ליין על " בחירות 2013 " שעליה מנצחת בגאון אחותי כשהיא מוסרת לנו מבזקי דיווחים שוטפים קצרים ישירות מהאייפד שלה, (אין להם טלוויזיה בסלון), התעסקנו בניחושים והימורים על מי ירכיב את הממשלה בישראל,  אכלנו ושתינו, לא קנינו כלום (טוב נו, מלבד הבת של אחותי..) ורק העברנו את מרבית היום הזה כולנו ביחד, כמשפחה, וזה העיקר.

 

ומה איתכם ?

איך עבר עליכם יום הבחירות ?

– אשמח לשיתוף  :-)

 

אלה דורון, (זמרת ישראלית)My country's burning  - 

בסבבה, הלכתי לסרט ב-וי.אי.פי...

חזרתי לארץ ליום, לממש את חובתי האזרחית. היישר ממצ'ו פיצ'ו טיול אופניים על הבוקר לראות את הפריחה, הצבעה, הסעת ההורים לקלפי. באותו הערב כבר המראתי למוסקבה. חזרתי עתה לגלות שדבר לא השתנה.

צטט: tal_riv 2013-02-03 23:32:45

חזרתי לארץ ליום, לממש את חובתי האזרחית. היישר ממצ'ו פיצ'ו טיול אופניים על הבוקר לראות את הפריחה, הצבעה, הסעת ההורים לקלפי. באותו הערב כבר המראתי למוסקבה. חזרתי עתה לגלות שדבר לא השתנה.

 

 

מה אומר ומה אגיד, טל, אני אחוזת קנאה, החיים שלך דבש.

לחזור ממצ'ו פיצ'ו הקסומה ל"יום הבוחר" זה באמת שינוי אווירה קיצוני..

ועוד אחרי כל זה באותו יום להמריא למוסקבה המרתקת - תענוג.

 

איך עמדת במתח כל הטיסה באשר לספירת הקולות ??

 

אין ספק שהיה לך יום בחירות יוצא דופן מלרובנו.

 

אולי משהו ישתנה פה יום אחד, אני  מאד מקווה.