יש הבדל בין להיות נוחה ונעימה ובין להיות שטיח.
ההבדל הוא במוטיבציה לסלחנות.
אם סולחים מתוך ראיית הפרופורציות המתאימות, הוקרה על הטוב שכן יש והחלקה על מעידות אנושים קטנות פה ושם - אחלה, אישה/איש רודפי שלום וחפצי חיים טובים.
אם סולחים בלי גבול רק בשביל להימנע מעימותים ובלי להציב גבולות, הסיפור הוא שונה.
בדיקת גבולות היא דינמיקה אנושית של כל סוג קשר, מי שלא מעמיד גבולות כשיש פריצה קטנה, בעדינות, רק ברמה של "ראיתי ולא אהבתי" מתוך חשש להתדרדר למשבר... שלא יתפלא שיגיע הרגע שבו הגבולות יפרצו לחלוטין והמשבר יגיע בעוצמות הרבה יותר גדולות.
חלק מהאהבה לבן/בת זוג, נובע מהערכה וכבוד כלפיו. סלחנות ללא גבולות היא חוסר כבוד עצמי ומי שלא מכבד את עצמו לא יקבל כבוד וגם לא אהבה מהזולת.
/null/text_64k_1#