| המערכת הפוליטית השתנתה, יש כאלו שמסרבים להאמין בכך, אבל זו עובדה. עד 1973 היינו במערכת פוליטית של מפלגה דומיננטית אחת (מפא"י) והרבה קטנות מ 1973 עד ל 2003 היינו במערכת דו גושית או דו מפלגתית: שתי מפלגות גדולות + מפלגות לווין מ 2003 עד היום אנחנו נמצאים במערכת תלת גושית: שלושה גושים , כאשר גוש המרכז יכול להיות שותף קואליציוני או מרכיב קואליציה בעצמו , תלוי ביחסי הכוחות. ביבי, ברק, שלי ואחרים ניסו להתכחש למציאות. מבחירות 2009 עמדה מול עינהם משימה אחת: חיסול קדימה. קדימה איימה למעשה על ההגמוניה של העבודה והליכוד כמפלגות שלטון בכך שבשתי מערכות בחירות היתה היא מפלגת שלטון ואלטרנטיבה שלטונית. קדימה חוסלה על ידי כוחות פנימיים וחיצוניים, אבל אזרחי ישראל סרבו לקבל את הגזירה. הם לא היו מוכנים לכך שהמושכות יהיו רק בידי הימין הלא מתון או בידי השמאל של מרצ או האיגודים המקצועיים של שלי. הם אמרו שהם רוצים אלטרנטיבה שפוייה בדמות יש עתיד שתחזיר את ישראל בחזרה לפסים. המשחק של ימין ושמאל הכניס את הדינמיקה הפוליטית למבוי סתום, לא עוד. מאתה יש משחק בין שלוש כוחות פוליטים כאשר בדרך כלל שניים מרכיבים קואליציה (ימין מרכז, מרכז ימין, שמאל מרכז, מרכז שמאל) והשלישי נשאר בחוץ. בבחירות שאחרי התוצאות יכולות לחזק שחקנים שונים בעיקר זה על חשבונו של השני. השמאל לדעתי צריך להתגבש סביב מרצ - מרצ היא היום השמאל השורשי ולא העבודה. מרצ , גם ביושר, יכולה לאמץ לחיקה את "מורשת רבין" לאחר ששלי והעבודה רמסו אותה ברגל גסה. פליטי עבודה יוכלו למצוא לעצמם שם בית חם. המרכז צריך להתגבש סביב "יש עתיד"+תנועה+פליטי עבודה מרכזיים. לא הייתי בונה על מופז. הליכוד הוא ימין ויישאר ימין - לאחר שביבי ילך, יוכל להתאחד לכוח משמעותי עם הבית הלאומי. הקרב יהיה בין בנט לסער על ראשות התנועה החדשה. חרדים וערבים ישארו ביחד, אלא אם כן ילמדו המפלגות הציוניות כיצד לחברם אליהם במקום לסגור אותם בגיטאות. |
הוספת תגובה על "יש מרכז פוליטי בישראל"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה