[ לחצות את מחסום הפחד ]

כידוע לי, לצערי אינני חכם דגול בתורה, איני נביא מקובל או איזה ידוען מפורסם ששכחתי את שמו. בגלל זה אני נאלץ, כנראה מחוסר ברירה והעדר אפשרויות לחשוב לבד, להעתיק ולאמץ חוכמות עתיקות שנס ליחן מזמן. בנוסף, אני גם אוהב פירות מיובשים, ממש כמו הרב עקיבא.

כנראה שמסיבה זו, אני גם מאמין שכל העולם כולו הוא באמת גשר צר מאוד, ושהעיקר זה לא לפחד כלל.

כמובן, אני תמיד מזמזם את הפיזמון לעצמי בעודי צועד רועד חושך, לבד, בעודי מיתנדנד בשלווה של שליח מיצווה על גשר מיתפרק, חלקלק ורעוע מעל תהום פעורה ומאיימת.

מי שלא מנסה לחצות את הגשר גם לא זוכה לראות את הארץ המובטחת שבצד השני אלא רק להשקיף מרחוק ולחוש תיסכול. מי שמנסה ומעיז לפעמים מצליח. מי שלא מנסה אף פעם לא מצליח.

נכון, כל זה אולי באמת קצת לא בסדר, אבל ככה זה. לא תמיד אפשר לעשות או להצליח כמו שרוצים. רק לנסות אפשר. כמובן, אפשר גם בכלל לא לנסות. כל אחד עושה מה שמתאים לו או לה. זה היופי בדמוקרטיה.

(איור: גוגל) 

http://cafe.themarker.com/post/2832337

http://cafe.themarker.com/blog/513647