כשצריך להשמיע ביקורת זה בדרך כלל קצת קשה לי, משום שאני מניח שבצד השני לא תמיד שמחים בעיצות שלי ברוח טובה אלא אולי נעלבים מהביקורת. לעומת זאת, לתת מחמאות זה נחמד, נעים וגם קל יותר.

היום אתן מחמאה: עושה רושם שיאיר משתדל לקיים הבטחות ולהלחם באומץ על מה שחשוב לו. כל הכבוד.

יתכן שקצת נחפזתי לבקר את מוכנותו ללכת אל ביבי. אם יאיר יצליח המצב אולי יהיה קצת טוב יותר, אפילו יחד עם ביבי בראש קואליציה, עם רוב ימני לאומני שלא ממש שוחר שלום או הסדר, יתכן שיאיר ימתן את הטון.

מה שכנראה יהיה חשוב זה הסיכומים ובמיוחד, עמידה בהם. הסיבה לאמירה הזאת היא שלביבי אין רקורד מרשים של הצלחה בנושא. הלהפך הוא הנכון.

לו אני הייתי צריך לחתום עימו, הייתי מציע ערבות בנקאית בסך 3 מיליון שח במזומן על כל הפרה של כל אחד מסעיפי החוזה. אולי אחרי שתיים שלוש הפרות ביבי יתחיל לעמוד במילה, כי זה יהפוך קצת לא כלכלי לשקר באופן שיגרתי.

הצלחה רבה ליאיר וכל הכבוד על הנחישות הבילתי מתפשרת. כמובן, העיקר, העיקר- זה לא לפחד כלל. מי שצודק אפילו לא צריך להרים את הקול. מספיק לומר את האמת הפשוטה.

(איור:גוגל)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4340510,00.html

http://cafe.themarker.com/blog/513647