כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    עסקי אמנות

    ברוכים הבאים לקהילת "עסקי אמנות".   כאן נפגשים העולמות של היוצרים ושל צרכני האמנות . מדברים על אמנות, על הכוחות המניעים את שוק האמנות, על אמנות וכסף.   אתם מוזמנים להתעדכן, ללמוד, ללמד ובעיקר ליהנות.                      חברים חדשים - נא לקרוא תחילה את נהלי הקהילה. תודה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (3834)

    rebosher
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    טומי טומי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אריאל דר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    debie30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אס לב אדום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    michela29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רפי פרץ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    yoyo50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עגנון באיורים - חשיבה בתמונות

    9/2/13 23:06
    1
    דרג את התוכן:
    2015-07-28 19:02:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ ספר קומיקס, שי ועגנון, אמנות האיור, מעשה העז, ציורים צבעוניים כבאורים, תרבות יהודית, דרורית סן ]

     

     

                 תוצאת תמונה עבור דרורית סן תאנה

     

     דרורית San שטסל -  מעשה העז (פיוזניג זכוכית, אותיות נחושת ע"ג קנבס)

     

    ציורי קומיקס צבעוניים לשלושה מסיפורי עגנון

    מנסים להעביר לדור החדש, שלא ידע את עגנון

    את שפתו המיוחדת ואת סגנונו.


    פגישה חווייתית עם פרשנות עכשווית יצירתית,

    מעין מדרשי תמונה לספורים, והעשרה באיורים למקורותיהם

    היהודיים ולתהלכים היסטוריים שהם משקפים.

     

    האם הציורים הצבעוניים עוזרים לפענוח והבנת הטקסטים

    וגם להפך קריאת הטקסט מאפשרת הבנה מעמיקה לקומיקס?

    מה שבטוח זה כייף ומרתק - כי השילובים

    בין המילים והאיורים מזמנים היכרות מחודשת

    עם תוספת קסומה ומשעשעת

    מלווה בהמון קריצות מתוחכמות

    לכל מיני עולמות ורבדים... 


     

     

    עגנון נחשב "לאדם החושב בתמונות"

    כפי שהעיד ידידו גרשם שלום.

    אך, בכל זאת מאד מעט מסיפורי ש"י עגנון אוירו עד עתה.

    כגון: עבודת האילוסטרציה הגדולה של האמן אביגדור אריכא,

    עבור חלקים מ"תמול שלשום"

    שהודפסה תחת השם "כלב חוצות",

     

    אבל רק כעת, שנים לאחר מותו של חתן פרס הנובל לספרות,

    נהפכו סיפוריו של עגנון לספר עם ציורי קומיקס

    מקסים רציניואף שובב ומצחיק בו-זמנית.


    המאייר וצייר הקומיקס שי צ'רקה הכין תמונות קומיקס

    לשלוש מתוך יצירותיו של עגנון,

    הבחירה בסיפורים קצרצרים

    שעשויים למצוא חן בעיני ילדים איננה מקרית

    צ'רקה מתמחה בנישת הילדים והנוער

    אבל, מבוגרים יוכלו למצוא עניין רב

    ולהבין את הדקויות ברמות אחרות. 

    לזהות דמויות כמו: הרב קוק ובוב דילן.

     

    האם טקסטים של עגנון בכלל מתאימים לילדים?

    בדרך כלל ילדים אינם קהל יעד טבעי לסיפורי עגנון

    אבל לשי צ'רקה ניסיון רב בספרים לילדים.

    סדרתו "בבא", המאיירת אגדות חז"ל וסיפורי תנ"ך

    בצד מומחיות בקריקטורות פוליטיות

    שבהן הוא מצליף בכל מגזרי החברה הישראלית.

    היו בהחלט הכנה נאותה למשימה הכבדה

    לחבר ולשלב ברקיחת יצירה מאתגרת

    שממנה ייהנו הילדים והמבוגרים גם יחד.

     

    כל יצירה היא סוג של פרשנות אישית

    כך שגם מאייר הִוא כמובן סוג של פרשנן

    המעניק לתוכן זווית ראיה חדשה ומרעננת.

     

    בעקבות הציורים אנו זוכים להציץ

    לעיתים בהרחבה רבה

    גם במה שמסופר בין השורות אצל עגנון:

    להתוודות כמו בסרט מצויר של היסטוריה יהודית

    בתהליך של מעבר,

    בין העולם הישן לחדש ובין הגולה לשיבה

    לארץ ישראל.


    האיור משלים פערים שחסרים בסיפור הקצר

    תוך הקפדה

    לא לפגוע ביצירה המקורית

    ותוך שמירה קפדנית

    על רוח טקסט המקור

    ועל המשמעויות  העגנוניות.

     

    הציורים המאוירים

    אינם רק תשקיף הכתוב באמנות פלסטית

    אלא סוג של מדרשי תמונה על כתבי עגנון,

    מלכתחילה למעשה סיפורי עגנון עצמם הם עיבודים,

    זיקוק של ספרות המשנה, התלמוד, המדרש, החסידות וכו',

    הנוצקים מחדש לתוך תבנית ספרותית מודרנית.


    באיורים ההומוריסטיים-רציניים

    רמזים לדמויות היסטוריות נוספות – הרב קוק, בוריס שץ, בוב דילן...

    ---------------------------------------------------------------------------------------------

    כמו בכל קומיקס טוב לכל קו משמעות ולכל בחירה אמירה.
    לדוגמא; הבעת פנים של צעיר שחצן
    עם עיניו העצומות ואף כלפי מעלה
    כוללת מבט של המון גאווה שכביכול נסתרת
    תחת מעטה צניעות מדומה...

    האם הבחירה בדיוקן דמותו של עגנון עצמו  
    המככבת כפני הגיבור בקומיקס
    היא מעין טריק שיווקי,
    או אולי סוג עקיצה - ביקורת - ירידה קטלנית?
    ''

     

     

    הבית הצנוע בתלפיות 2013scan01

    אך האם גם הגיבור שראשו מוטה מעלה - כה צנוע?

     

    - האם יפה לדעתכם העובדה

    שלאורך כל הסיפורים המאייר עמד בפיתוי

    ולא חידש את השפה הפואטית

    ולעתים מיושנת וקשה להבנה של עגנון?

     

    - האם ראויה להערכה

    הבחירה בדרך לא הקל על הקוראים

    באמצעות הוספת ניקוד לטקסט

    שנכתב בכתב ידו המאויר של צ'רקה ולא בגופן מחשב?


    - ומה דעתכם על הטכניקה בה חלק מן הדיאלוגים

    נמסרים בדיוק בלשונו של עגנון

    בתוך "בועות מחשבה"?

     

    - האם אפילו קוראים צעירים מאד מצליחים

    לקרוא את השפה המדרשית של עגנון

    באמצעות ספר מצויר

    ואפילו נהנים בגדול

    ובעיקר לא נבהלים מראש ובורחים מהתמודדות

    עם תכנים שלא היו נחשפים בדרך אחרת - מעידה על כוחו של האיור?

     

    - עד כמה האיור יכול להשלים פערי ידע?

    לדוגמה: מהאיור אפשר בקלות ללמוד

    שהמילה המשנאית "משִׁיחה" פירושה חבל,

    מכיוון שרואים בציור חבל קשור סביב זנבה של העז

    וילד מושך בו את העז.

     

    אך השאלה היא האם יבחינו הקוראים

    גם בהדהוד נוסף במילה 'משיכה' - המילה “משׁיח“,

    שאליה כיוון עגנון?

    כי הרי העז מאפשרת קפיצת דרך אל ארץ-ישראל הנכספת

    שאפילו העשב שבה מבריא חולים - שזה תפקיד המשיח...

    או, שאולי הבנה עמוקה מסוג זה כבר תלויה במטעני הידע

    בעיקר בתחום התרבות היהודית

    שאותם יביאו הקוראים 'מהבית'

    אל קריאת הטקסט מלכתחילה?

     

    ''

    .

    מלבד דמויות ועצמים שונים, שצ'רקה שותל כרמזים ברקע האיורים,

    הוא מעשיר ומוסיף פרשנות מפורשת משלו,

    שהיא בין היתר ידע היסטורי בתולדות ישראל.

    למשל, בסיפור 'מאויב לאוהב',

    כשעגנון כותב "לסוף אירעו דברים שלא נתנו לי לחזור לעיר"

    צ'רקה מלווה אותו באיור שבו המון ערבי ,מוסת

    בידי כרוז המאזין עם הרמקול ממגדל המסגד,

    יוצא בסכין שלופה לפרוע במתיישבים היהודים...

    זאת למרות שעגנון כלל לא ציין

    אפילו ברמז

    מה היו האירועים

    שלא נתנו לו לחזור לעיר.

     

    - האם הציורים הם מעין 'ביאורי לשון' בלתי מילוליים?

       או בעלי משקל הרבה מעבר לזה?

     

    - מה כוחם של האיורים בתהליך הקליטה

      ויתרונם ביכולת לספק הסבר ויזואלי פשוט ומובן

      למילים לא מוכרות? למשפטים קשים להבנה?

     

    - מה משקל התוספות עבור הקורא כחומר רקע?

     ואיזה ידע קודם נחוץ בכדי להבין פרשנויות מורכבות יותר? 


    - מי קהל היעד?

      האם כל הגלאים וכל המגזרים יהנו מספר שכזה?

     

    כלומר; האם ההגדרה 'מיועד לקהל הרחב' אכן הולמת?


    - אולי בעצם לגמרי טבעי ומתבקש העיבוד לציורי קומיקס

      המתאימים לקצב העולם הדיגיטלי - הילדים והנוער הרי רגילים

    להתבונן בתמונות זזות במסך הטלוויזיה, באינטרנט במשחקי מחשב וכד'

     האם העיבוד לקומיקס

    נוצר כמענה לחוסר במידת הקשב והריכוז לקריאה בטקסט מילולי...?

    - האם השימוש במדיה חילופית ויזואלית וקצבית

    ההולמת את מידת הקשב המצויה

    אך חוסמת את הניסיון להתמודדות עם טקסטים בלתי מאויירים?


    - איך הופכים איורי קומיקס

    גם סיפורים נוספים של עגנון ושל אחרים

    לחוויה אמנותית רב-תחומית

    באמצעות תוספת מבורכת של ביאורים, רבדים, רמות פרשנות

    וקריצות הומריסטיות למבינים?


    ''

     

    הנה דוגמא לעד כמה ההבנה של הבדיחות המושתלות באיור הן תלוית;

    רקע, תרבות, מגזר, מגדר ועוד?

    (הפיכת עלוני שבת ל'זאת התורה-התוכן' של תפילת בית הכנסת)

     

    תוצאת תמונה עבור איור של הרב קוק צ'רקה

     

    הקשר המקצועי הארוך וההדוק בין צ'רקה לח"כ אורי אורבך ז"ל

    הניב סדרות ספרים משעשיים ומתרימים...

     

    http://cafe.themarker.com/topic/3197365/

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "עגנון באיורים - חשיבה בתמונות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    10/2/13 20:14
    0
    דרג את התוכן:
    2015-07-05 08:32:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ''

     

    על העיבוד לקומיקס של הסיפור העגנוני  'האדריכל והקיסר' 

    http://cafe.themarker.com/post/2844399/?last_method=create

     

    תוצאת תמונה עבור האדריכל והקיסר בקומיקס

     

    תוצאת תמונה עבור האדריכל והקיסר בקומיקס

     

    גם בציורי הקומיקס לסיפור זה מכבב דיוקנו של עגנון

    הפעם כבן דמותו של האדריכל הזקן

    שצריך לתכנן ולבצע בניית ארמון מפואר לקיסר סין,

     

    עגנון העיד על עצמו שהוא בדיוק כמו אמן במכחול וצבעים

    המצייר את רעיונותיו במילים במקום צבעים

    בעט במקום מכחולים...

     

    לכאורה הסיפור "האדריכל והקיסר"

    הוא בכלל אגדה סינית-עממית שעגנון עיבד לצרכיו

    אבל מי שמכיר את סיפורי האגדות של רבי נחמן

    יזהה מיד תהודה של סיפורים הלו ביצירה העגנונית

    ובעקבותיהם הדהוד ביצירות הקומיקס של שי צ'רקה.

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן עגנון

     

      'עמד על גג ביתו...

     



    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    14/2/13 18:48
    1
    דרג את התוכן:
    2013-02-14 18:49:32
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לא מתאפקת מההקשר האישי שלי לעגנון... הורי שכרו באמצע שנות החמישים את חדרהמרתף של משפחת עגנון ואני זכיתי לגור שם בשנותיי המוקדמות..וגם נאמר כי אבא שלי חזר בתשובה בעידודו של עגנון..


    --
    www.all-art.co.il/art/saritha
    14/2/13 19:36
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-02-14 19:36:15
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ההקשר האישי שלך מרתק.

    מה פירוש "נאמר לי" לא היה לך קשר ישיר לאביך?

     

    קשה לי לתאר את עגנון כמחזיר אנשים בתשובה

    כשהוא עמנו ישב תמיד 'על הגדר' מחובר לפה ולשם

    במתכוון על קו הגבול בין העולם הדתי לעולם החילוני.

    הטקסטים שלו מלאים בביקורת לגלגנית סמויה או גלויה

    לשני העולמות גם יחד...


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    14/2/13 20:30
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-02-14 20:30:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אני הכרתי את אבא שלי כאדם דתי.... אבל הייתה לו ההיסטוריה האישית שלו... וכן לפי הסיפורים שעברו במשפחה החזרה בתשובה הייתה גם בעידודו של עגנון

    --
    www.all-art.co.il/art/saritha
    17/2/13 00:25
    0
    דרג את התוכן:
    2015-07-20 11:39:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מי יודע

    אולי תמצאי את עצמך או בני משפחתך מככבים כדמויות בשמות בהשאלה

    בתוך סיפור עגנוני כזה או אחר?

     

    הרי בסופו של דבר בדרך-כלל המארג שטווה עגנון בסיפוריו

    נשען על אנשים ואירועים

    שעמם נפגש בחיי המציאות...

     

    ''

     

    עגנון גם באופרה ישראלית מקורית

     האופרה הישראלית מעלה עיבוד

    לסיפור של עגנון "האדונית והרוכל"

     

    הביקורות מהללות; הפקה מעולה

    המספקת סיפור מבעית ומרתק על מוות,

    תאווה ויחסים. המוזיקה משובחת והביצוע נפלא

     

    הסיפור הקצר של ש"י עגנון "האדונית והרוכל"

    הפך לאופרה בהלחנתו של חיים פרמונט (ליברית מאת צרויה להב)

     

    סיפורו של עגנון הוא נובלה גותית מוזרה

    על אישה-שֵדָה נוצריה האוכלת את בעליה ושותה את דמם,

    אך נופלת קורבן בפני "מי הקרח"

    הזורמים בעורקיו של מאהבה הרוכל היהודי.

     

    הפרשנות הלאומית הרווחת לגבי "האדונית והרוכל"

    טוענת שזו מעין מטאפורה על מצב העם היהודי

    בלב העולם הגויי העוין.

     

    הטקסט של המחזה "האדונית והרוכל" נועז.

    צרויה להב ברחה לגמרי מהטקסט העגנוני

    וכתבה טקסט חדש שמאפשר לה לברוא לאדונית ולרוכל אישיות.

    הטקסט הוא ערבוב סגנוני שלם, לא מתחייב לשפה או טון ברורים,

    אפשר לאהוב או לא את הרוח המשוחררת הזו.


    האם כשעושים מעגנון אופרה, קומיקס,

    או כל יצירת אמנות אחרת

    מותר גם להיחלץ מהשפה העגנונית?

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן מטקות ים

     

    דרורית סן / מתוך התערוכה 'מטקות - הכי ישראלי'

    בגלריית האוניברסיטה המורמונית בהר הצופים ירושלים.


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    20/7/15 11:36
    0
    דרג את התוכן:
    2015-07-23 20:49:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    מסתבר שלפעמים כוחה של האמנות המצויירת
    עולה על השפעתה של המילה והטקסט הכתוב
    לדוגמא;
    מקרה קלאסי בו האיור אמנותי חודר
    והשתרש עמוק בתודעה הציבורית
    הרבה מעבר לפרשנות המסורתית לטקסט התנכ"י
    נמצא בדימוי של זוג המרגלים נושאים על כתפיהם
    אשכול פרי של ענבי-הגפן בממדי ענק
    כהוכחה לשפע בארץ ישראל -
    הדימוי האיורי הזה כה מפורסם ומקובל כמובן מאליו
    למרות שאין לו כל סימוכין בטקסט המקראי בתורה
    ובפרשנות היהודית לענפיה...
    הפירוש היפה של רש"י שבעצם מדובר בכלל בזמר ניגון
    כי 'זמרת הארץ' כלל איננה אשכול שנחתך במזמרה
    אלא ביטוי רוחני לטוב הארץ - נותר כמעט מיותם בצד
    ולא זכה לתהודה ולתיעוד באמנות היהודית לדורותיה
    ההסבר הפרשני לעברית מקראית בוודאי שלא היה מוכר
    לאמנים נוצרים שהיו הראשונים שאיירו את התנ"ך
    ואמנים יהודים העדיפו להצמד לפרשנות הציורית
    שכבר הייתה מוכרת כל -כך

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן המרגלים

     

    דרורית סן / מה התכוונה התורה בביטוי 'זמרת הארץ'?

     

    האם לדעתכם כך יכול לקרות גם לטקסטים של עגנון?

    היתכן שדווקא פרשנות ציורית

    תחרט ותשמר בתודעה מעבר למילה הכתובה

    שאולי תאבד את מגוון רובדי המשמעויות

    ולא תשמר כראוי את ה'עקיצות העגנוניות'

    כמו ההצבעה ההירונית

    על האכזבה של האל מעולמנו; 

    האם יש כאן רמז לעונש של עיכוב הגאולה?

    ואולי השוואה ניגודית בין צמחונויות לקורבנות...?

     

    ".. הצמחוניות שלי גרמה צער גדול לאבא ולאמא,

    אלא בינינו לבין עצמנו,

    אף העולם הזה אינו גורם נחת רוח ליוצרו..."

     
                     מתוך אורח נטה ללון/ ש"י עגנון

     

    http://cafe.themarker.com/image/3221754/

     

    דרורית סן / צער העולם בשבוע שחל בו

     



    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית





    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "עגנון באיורים - חשיבה בתמונות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה