|
מידי פעם אני מעיין בכותרות, בחדשות, בידיעות או במאמרי מערכת. אולי זאת סקרנותי הטיבעית או סתם חרדה קיומית שגורמת לי לעשות זאת. האמת היא שברוב המקרים אני קצת מתחרט, אבל אני צרכן חדשות די מתמיד. למרבה המזל, רעייתי החביבה מקבלת את ההרגל המגונה בהבנה סלחנית. לצערי, מה שעולה לכותרות רוב הזמן זה לא דווקא הטוב, היפה והמוצלח. להפך הוא הנכון. מה שמראים לקהל בעיקר מבהיל, מטריד, מזעזע, מדהים, מקומם או סתם מבעית. לפיכך, מזה זמן אני סבור שעיתון בשם: חדשות טובות יהיה רעיון גדול. כל מי שירצה לקרוא להנאתו ולשמוח בחלקו יקרא שם. כמובן, כל אלה שנהנים לסבול, לחרוד, להתעצבן, להתאכזב ולחשוש יוכלו להמשיך ולעיין בעיתונות הקיימת. כל הנאמר להלן עד כה הוא בעצם רק הקדמה חסרת חשיבות לעיקר: מידי פעם נדמה לי שיש בכותרות תגובות על מה שנאמר בקיר של יאיר. כן, זה באמת קצת מוזר, אבל כנראה שזה גם נכון. קצת משעשע לחשוב שהכנסת, התקשורת וכיכר העיר, כולם עברו לשוח בקיר, אבל כנראה שככה זה. צריך להסתגל למציאות אחרת יש בעיות הסתגלות. אישית, אולי בשל בעיות הסתגלות קלות, לפעמים נדמה לי שמה שאמרתי אתמול בקיר מופיע באיזה כותרת למחרת, אבל כנראה שזה סתם נדמה לי. לרוב מזלי, אחרי שאני מספר לה את זה בבהלה קלה, רעייתי החביבה מסבירה לי בנימוס שחששותי הזויים ואינם ממש מציאותיים, וזה מאוד עוזר לי להרגע. (איור: גוגל) http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaaxpn http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.1927511 http://cafe.themarker.com/post/2822141 http://cafe.themarker.com/post/2829713 http://cafe.themarker.com/blog/513647
|
הוספת תגובה על "השיר שבקיר"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה