כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    עסקי אמנות

    ברוכים הבאים לקהילת "עסקי אמנות".   כאן נפגשים העולמות של היוצרים ושל צרכני האמנות . מדברים על אמנות, על הכוחות המניעים את שוק האמנות, על אמנות וכסף.   אתם מוזמנים להתעדכן, ללמוד, ללמד ובעיקר ליהנות.                      חברים חדשים - נא לקרוא תחילה את נהלי הקהילה. תודה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (3835)

    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    eicher077
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    kobi345
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Einbar - blog
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    HagitFriedlander
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ששת שצ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אפרת....
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נומיקן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רפי פרץ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    גרפיטי על הקירות - כמדרשים ופרשנויות בתמונות

    24/2/13 02:44
    1
    דרג את התוכן:
    2015-12-06 10:20:07
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ דרורית סן, אמנות יהודית, פענוח, פרשנות, בית כנסת דורא אירופוס, ציורי קיר, תמשיכים צבעוניים כגרפיטי, קריאות התפעלות, מסרים חתרניים, פמיניזם, אקטואליה, drorit sahn stosel ]

       

    ''
     

                              דרורית San שטסל /   גיבורים מצוירים עם תלבושות מושלמות

     

     

    חלק ג' - מקומה של מגילת אסתר בתרבות הישראלית ובאמנות היהודית


     

    מהתקופה הסמוכה לזמן התרחשויות המגילה

    ובמקום גאוגרפי ממש סמוך לפרס ומדי - בסוריה

    התגלה ביה"כ עתיק מלא בציורי גרפטי  - דורא-אירופוס.


    במסע לתוך עולם של יצירות הגרפטי

    ניתן לגלות מסרים אמנותיים ותרבותיים

    שניסו להעביר באמצעות הציורים המרהיבים

    אמני הציור על הקירות בטיח צבעוני

    או אולי אלו שנתנו להם את ההנחיות המדויקות.


    תמשיכי קיר - הפרסקאות השתמרו באופן בלתי רגיל

    כתוצאה ממזג-אויר יבש וכיסוי בחול של מבנה בית הכנסת

    שהיה ממוקם בצמוד לחומות העיר שהייתה בספר המדבר

    עיר שלמרות שהתגוננה מפני פלישת אויב חזק ממנה

    נכשלה בקרבות, נכבשה, נהרסה וחול המגבר כיסה אותה.


    בית הכנסת המפואר הנדיר (יחיד מסוג זה שנמצא עד היום)

    המלא באוצרות אמנות-יהודית מקורית יחודאית ומשובחת

    השתמר ללא פגע עד הפרט האחרון של אמנות יהודית בין כתליו.


    חוקרים מאוניברסיטת ייל ניסרו בתום החפירות

    את כל מבנה בית הכנסת בעיירה הנידחת דורא

    והעבירו אותו בשלמותו למוזיאון הלאומי של סוריה בעיר דמשק

    והוא מהווה את הממצא הארכאולוגי הכי חשוב היקר ערך במוזיאון זה.


    אמנות הגרפיטי הקדומה  - בציורי הקיר העתיקים של דורא אירופוס

    מייחדים מקום נכבד לסיפורה של אסתר המלכה מהמגילה התנכי"ת.

    וכן רומזים על פרשנויות של חז"ל לגביה - למרות שאז עדין הן הועברו בע"פ

    לפני שהושלמה עריכת התורה שבע"פ  כי המשנה בציפורי נחתמה רק אח"כ.


    ציורי צבע על גבי קירות בית כנסת עתיק יומין מספרים

    על דמויות, על אקטואליה היסטורית, על פוליטיקה בין-לאומית

    ואפילו על...האופנה המקומית והבינלאומית וגם אקססוריז - עיצוב כובעים יהודי. 


    מה משמעויותיה של  יצירת אמנות משנת 256 לספירה עבורנו?

     

    התבוננות מעמיקה ביצירות שעל הקירות של בית-הכנסת

    תצליח לספק תשובות משביעות רצון לסקרנותנו?

    האם ישפיעו המסקנות האמנותיות,

    על הבנת תהליכים במישור הלאומי, הסמלי והפוליטי-גלובלי?

    מה נלמד על הדמויות? על האופי והאישיות? על מעמד האישה?


    כיצד מהעמדה ועיצוב הדמויות בסיצנות המצויירות

    ניתן ללמוד כיצד התמודדה אשה צעירה - אסתר

    עם התפקיד הגורלי להציל את העם היהודי משמד והרג

    שהופקד בידיה בימים הרחוקים ההם?


    אמנות מזרחית מאופיינת בחוסר הבעות פנים.

    גם ציורי דורא הם בסגנון אמנות מזרחית לכן לא נוכל

    לנחש מה הרגשות של אסתר לפי הבעותיה

    אלא נצטרך להסיק מסקנות לפי רמזים אחרים.

     

    עד היום ילדות רוצות להתחפש למלכת אסתר עם כתר על הראש

    ושמלות משי ומלמלה מעוטרות בתחרות בוהקות בלבן צחור

    כי הן ראות בדמות אסתר מודל וסמל ליופי ולמעמד מלכותי.


    ואילו נשים פמיניסטיות מפוכחות רואות בדמותה

    סמל של גיבורה נשית אומללה וחסרת מזל אך בכל זאת

    מודל לאשה אמיצה שהקריבה את חייה למען עם ישראל.


    האמן האלמוני שצייר את הסצנה הצבעונית  ממגילת אסתר

    האם סבור שאסתר היא דמות נשית גיבורה אך אומללה משלמת מחיר כבד...

    או אולי סבר שהיא זו המלכה המרוויחה מהטוב שבכל העולמות?


    זוויות מבט שונות יכולות להיות מוכלות בו זמנית כ"מדרש יוצר"

    כך שהתשובות מורכבות ואינן חד משמעיות

    אלא תלויות בגורמי  זמן, מקום, תפיסת עולם ועוד.

    תפיסות עולם תאולוגיות וחברתיות של חוקרי אמנות יהודית

    מובילות להנחות עבודה, השערות, ניתוחים ומסקנות

     

    מיקום - מצאו את ציורי הקיר על קירות של בית-כנסת

    על שפת נהר הפרת ובלב המדבר, צפון־מזרח סוריה של היום,

    עיר ספר קטנה מוקפת במים - מחד ומדבר - מאידך.

    בעיירה בשם דורא אירופוס  חיו כ250 יהודים

    (אפשר לחשב לפי גודל הגטו היהודי ומבנה הבתים

    כמה אנשים גרו שם כמעט במדויק)

    וכן כנראה עברו בה מאד הרבה סוחרים יהודים אמידים

    שתרמו אף הם לאוצר האמנות היהודית המקומית

    הן בידע על סיפורי המקרא ומדרשים והן בכסף.

     

    הסוף - העיירה חרבה בשנת 256 לספירה,

    בקרב בין הרומאים לפרתיים,

    אך למרות חורבן העיר כולה קירות בית הכנסת

    ששכן בצמוד לחומות העיר נשתמרו בדרך פלאית

    הן נחשפו במלוא הדרם בלי שנפגע כלל צבעם הזוהר

    באופן מקרי (טיל שפגע במקום וחשף את האוצר החבוי)

     

    חשיבות - מבין שלל שפע ציורי הקיר המדהימים המספרים

    בצבעים וצורות על אירועים חשובים בתולדות העם היהודי

    הקירבה אל ארון הקודש מדרגת את מידת החשיבות.

     

    סיפור פורים בולט במיקומו החשוב בצד ארון הקודש

    ומאפשר לנו הצצה היסטורית, תאולוגית חברתית ומגדרית

    אל דמותה האמנותית והיהודית של אסתר

    כפי שהצטיירה בעיני אותם אמנים אלמונים מדורא,

    שביטאו כנראה גם את דעתם הפרשנית והדתית

    של יתר מתפללי בית הכנסת ואף של האורחים מבחוץ

    על המאורעות שהתרחשו במגילה

    כבעלי מצב גלותי דומה הזדהות עם השאיפה לגאולה דומה

    היצירה מכילה רמזים להשלכות לגבי מאוויים גלויים וכמוסים

    לחיים ללא עול רומאים בגאולה ורווח והצלה המעשית-נסית.

     

    הקרבה בזמן בין ימי המגילה לזמן ההיסטורי בדורא שהיה

    רק מאות שנים ספורות לאחר התרחשות הנס של פורים

    עושה את הקשר בין הקהילה היהודית בשושן תחת שלטון פרסי

    של מלך זר-גוי לקהילה בסוריה תחת שלטו רומי לשותפות גורל.

     

     

    ''

     

     

    יצירה יחידאית  צבעונית ועשירה בפרטים זו - מהווה תיאור חזותי

    הכי קדום, מיוחד ויחיד במינו המוכר לנו על מגילת אסתר

    עד שנת 1,200 לספירה.

     

    ניתן לשער שהיו עוד הרבה בתי כנסת דומים

    שהכילו יצירות עם ציורי-קיר ואמנות יהודית עשירה

    כי הרי לא הגיוני שוודקא בעיר ספר נידחת עם מיעוט יהודי קטן

    יהיה כזה עושר צורני חזותי.

     

    הנחה נוספת היא שהסמלים האמנותיים

    היו שפה עיצובית מוכרת שחזרה על עצמה

    כחלק מתרבות אמנות יהודית מאד משגשגת

    באותה תקופה היסטורית.

    אבל בפועל לא נמצאו עדיין בתי-כנסת מקבילים.

     

    הסצנה של המגילה נפרסת על פני קיר גדול מידות,

    שכאמור נמצאת במקום מרכזי ביותר בבית הכנסת:

    לשמאלו של ארון הקודש. הגיבורה הראשית - אסתר המלכה

    כמעט צמודה לכרובים שמעל הארון.

     

    כקהילה של גולים השואפים לגאולה וחולמים על עצמאות לאומית

    ברור מדוע ייחדו בני דורא אירופוס

    מקום כה חשוב לסיפור של אסתר ומרדכי בבית הכנסת שלהם

    וקל להבין את הסיבות להזדהות שלהם עם נס והצלה

    שהתרחשו בגלות הרחק מארץ ישראל וקדושתה.

    המסר שהקב"ה דואג גם ליהודים יורדים מהארץ

    שמסיבות השמורות עמם מעדיפים, או נאלצים לחיות בחו"ל

    מקבל עוצמה מיוחדת כשהתמונה בצמידות לספרי הקודש.

     

    מה הידע של האמן/אמנים במקרא פרשנותו ומדרשיו?

     

    הרמזים האמנותיים מוכיחים שבהחלט היה לאמן היכרות

    עם מדרשים, שלא היו עדיין בכתובים אלא רק נמסרו בע"פ

     

    צריך אומץ לבחור לעטר בציורים מסיפור שעדין לא 'נערך'

    באופן רשמי.

    בתקופת הכנתם של ציורי דורא אפילו טרם החליטו חז"ל

    האם מגילת אסתר תיכלל בין כתבי הקודש

     

    מכלול ציורי הקיר של דורא משלבים בתוכם סצנות מהתנ"ך

    המשולבים בתכנים עם מדרשים של חז"ל.

    איך הגיעו המדרשים שעברו רק בע"פ מפה לאוזן למקום המרוחק?

    מי מסר את הסיפורים והמדרשים שאז לא עלו עדיין על הכתב?

     

     

    יש על קירות בית הכנסת טקסטים המלווים את הציורים

    הכתובים בכמה שפות.

    לפי ההיסטוריונים יהודי דורא דיברו בעיקר ארמית.

    משערים שבבית הכנסת נהגו לקרוא בקול את הטקסט המקראי

    בעברית ומיד לאחריו את התרגום.

    כך שכנראה הציירים הכירו את התנ"ך בשילוב המדרשים שבע"פ

    דרך הקשבה לתרגומים לארמית הנושאים אופי מדרשי.

    אולי אפילו מבלי לדעת שהטקסט אינו תרגום מילולי של

    הטקסט הכתוב,אלא כולל הרחבה באגדות רווחות ופרשנות מדרשית.

     

     

              ''

                   מיקום מכובד ובולט לסיפור פורים בסמוך לארון הקודש 

     

    אופנה - בציור הקיר נראה המלך אחשוורוש, לבוש בבגדי מלכות 

    אופנת פרס הייתה כנראה אופנת פריז יוקרתית בעיניי תושבי דורא.

    המלך יושב על כיסא מלכותי הניצב בראש גרם של חמש מדרגות.

    בצדי המדרגות ניצבים אריות ונשרים לסירוגין.

     

    בע"ח וכד' הם סממנים פגאנים בתוך בית כנסת?

    באמנות היהודית יש 'גיור' של סממנים כמו אריות ונשרים  

    והפיכתם לסמלים בעלי תוכן יהודי השונה מזה המקורי-פגני.

    על המדרגה השלישית רשום באותיות עבריות

    השם 'חשחורש'.

    בידו השמאלית המלך אוחז בשרביט,

    ובימנית מקבל מגילה מנער המכופף ברכיו לשמאלו.

     


    לשמאל המלך, מעט מאחוריו

    אך גבוהה ומורמת ממנו, יושבת אסתר,

    גם היא על כיסא מלכות מפואר.

    כשרגליה נחות על הדום

    שמתחתיו רשומה המילה 'אסטיר' באותיות עבריות. 

     

    שמלתה המפוארת של אסתר בצבע ארגמן מלכותי

    הכתר לראשה הוגדר ע"י החוקרים ככתר מלכה רומית בסגנונו ובעיצובו, 

     

    אבל בואו נבדוק שוב את השערת החוקרים;

    מה מזכיר למי שקרוב לאמנות יהודית - כתר עם ציור חומה?

    ברור ללא היסוס - את ירושלים שבארץ ישראל

     

    תכשיט המכונה במקורות היהודים בשם "ירושלים של זהב".

    בדומה לכתר או שרשרת שהכין רבי עקיבא לאשתו לרחל

    כאות הוקרה על הקרבתה - שחייה בעוני והייתה מוכרת מקלעות ראשה

    ונותנת לו את הכסף כדי שיוכל להמשיך ולעסוק  בתורה (ירושלמי שבת).


    לא קשה לשער שהציירים כנראה הכירו היטב

    את המדרשים על ר' עקיבא ואשתו

    ולכן עיטרו את ראשה בכתר מרמז על מסירות של אישה ללימוד תורה.

    במקרה של המגילה מבטא הכתר את מסירות אסתר לעמה ולדתה.

     

    במרכז התמונה עומדים ארבעה גברים בלבוש רומי

    והם מרימים ידיהם במעין תנועת הצדעה

    לדמות המכובדת כמו 'מלך' - למרדכי שעל גבי הסוס.

     

    מרדכי היהודי הרוכב על הסוס

    מתואר בציור כמלך פרסי במסע אימפריאלי.

    רמז לאגדת חז"ל את תפקידים צבאיים שמלאו

    המן ומורדכי בצבא פרס ומדיי...

     

    הסוס הלבן הדור עומד בראש מורכן של הכנעה

    בתנועת השתחוות לאל,

    ומובל בידי דמות מגוחכת גרטקסית ומושפלת - המן.


    מרדכי לבוש בגדי מלכות פרסיים הזהים כמעט לבגדי אחשוורוש,

    למעשה המעיל שלו אף ארוך ומרשים יותר מהמעיל של אחשוורוש.

    אשפת חיצים צמודה לירכו ומגפיים לבנים לרגליו רמז לעברו הצבאי.

    על בטן הסוס כתוב "מורדכי".


    השפלה - המן לבוש בגד קצר ששם אותו לקלס ולעג

    כאילו להדגיש את סופו הרע של מי שמתנכל ליהודים,

    אולי גם לגנות את מוצאו הזר - העמלקי, הלא פרסי. 

     

    המגילה - הדף שנמסר למלך הוא  'ספר הזיכרונות'

    שבו גילוי זכויותיו של מרדכי על עזרתו בגילוי ניסיון התנקשות במלך.

    הלילה שבו נדדה שנת המלך קדמה כרונולוגית  לתהלוכה בחוצות העיר

    אבל בציורי הקיר כמו בתורה אין מוקדם ומאוחר והאמן מכניס

    לאותה סצנה אמנותית אירועים מלפני ואחרי

    בהתאם להקשר הלוגי של המסר שהוא רוצה להעביר.

     

    בד בבד עם ההמחשה הציורית של פסוקי המקרא ושל הפרשנות המדרשית,

    הטעינו אנשי דורא את היצירה האמנותית

    גם במשמעויות דתיות, פוליטיות ואקטואליות,

    לעתים אפילו בפמניזם חתרני.

     

    איזון - בצד השני של גומחת ארון הקודש סצנה נרטיבית מפותחו ומרשימה

    של לידת משה, שאף בה מעמידים במקום המרכזי ביותר בבית הכנסת

    דמויות של נשים גיבורות כוכבות-על מחוללות מהפך גורלי.

     נשים המובילות את מהלך הגאולה, או ההצלה של עם ישראל.

    מימין – בת פרעה, יוכבד ומרים,

    המתוארות במדרש כ"נשים צדקניות" שבזכותן נגאלו ישראל.

    משמאל – אסתר, שאף היא מכונה 'צדקת' ונמנית בין הנביאות יחד עם מרים.

     

    יצירת הגרפיטי המורכבת והענקית על קיר בית כנסת

    מעצימה את דמותה של אסתר

    ומאששת את התפיסה שהנשים הן מחוללות הגאולה.

    דמותה המצוירת כשהיא יושבת במישור גבוה מזה של אחשוורוש!

     

    אולי היו בדורא נשים מנהיגות בעלות שיעור קומה שהציורים נעשו בהשראתן?

    אין לנו דרך לדעת.

    האם העמדת דמויות של נשים גיבורות משני צדי ארון הקודש מול עיני המתפללים

    מרמזת גם על המקום שתפסו הנשים בקהילת דורא הסורית?

    ואולי אולי שבעצם נשים ציירו את היצירות בטיח צבעוני? או לפחות שרטטו לאמנים את 

    קווי המתאר שידגישו ויחמיאו לנשים אפילו אם כסא המלכות שלהן ניצב רק מאחור?

     

    האיקונוגרפיה של פורים מפתיעה בתחכום העולה ממנה.

    הדמויות מתוארות באופן מורכב

    ונשענות על דימויים חזותיים לא רק יהודיים

    אלא גם מהעולם הפגני והתרבות המזרחית והמערבית גם יחד.

    דימויים אלו מעניקים לדמויות משמעות נוספת ומפתיעה.

    הצייר מתאר את כוחה של אסתר, מלכה יהודית שעולה בחשיבותה על אחשוורוש.

    אמנם היא נמצאת בצד, בקצה התמונה,

    אך קריאה עברית מימין לשמאל דווקא רומזת למתבוננים: 'מכאן הכול התחיל'.

     

    ניתן לראות את אסתר כ'אלה של ירושלים', 'המגִינה' על עמה.

    אסתר חובשת לראשה כתר 'ירושלים של זהב'

    שעורר אסוציציה לסיפור תלמודי ומזכיר את רחל אשת ר' עקיבא,

    רחל הצנועה והחסודה המהווה מודל למסירות נפש ולוויתור על חיים אישיים.

    אך  יחד עם זאת,  הכתר גם מבליט את הייתה מלכה נוכרייה.

    אסתר חיה עם מלך גוי בארמון נוכרי ומן הסתם נטמעה בין הגויים.

    לכן היא אינה מהווה מודל לחיקוי לחיים רצויים הראויים ליהודיה כשרה

    אלא רק מודל של גבורה ומסירות נפש.

     

    מי הדמויות המצדיעות?

    על פי המדרש הדמויות מייצגות פרסים המכירים בעליונות היהודים.

    העיתוי - ערב המצור הסאסאני (הפרתי) המאיים על דורא,

    תקופת צרה וחשש שבה מגילת אסתר מקבלת משמעות אקטואלית.

    יהודי דורא מעודדים את רוחם בעזרת תמונת זיכרון של ניצחון מהעבר.

    בתקווה שכפי שאירע לנו נס בימים ההם, כך יקרה לנו נס בזמן הזה.

    בסופו של דבר הגורל המכוון בידי האל יהפוך את המצב - הפור

    התהפך לטובה ואלו שמאיימים עלינו ולא יהרגו בנו ואפילו יכירו בעליונותנו.


    דמות המלך אחשוורוש בציור מסמל את המלך ששלט בתקופתם

    מרדכי מסמל את עליונות היהודים על הצוררים הנוכרים של תקופתם.

    קבוצת המצדיעים עוטה לבוש רומי

    אולי יש בכך אמירה פוליטית נועזת וחתרנית?

    היהודים,נשלטו על־ידי הרומאים, תיאור הרומאים כמצדיעים ל'קיסר' חדש - יהודי.

    לאור הפרנויה הרומאית ומנגנוני ההלשנה ברחבי האימפריה זה סיכון לא קטן

    כפי שניתן ללמוד מהדוגמה של צליבת ישו

     

    לפי פרטי המלבושים - יהודי דורא מציירים מדרש תמונה

    שעל פיו הרומאים, ולא הפרסים,הם אלו שמכירים בעליונות היהודים.

    כנראה פרשנות חתרנית זו נועדה רק לעיניים ואזניים יהודיות,

    ולא מבקרים נוכרים שבוודאי

    הגיעו מרחוק ומקרוב לחזות ביצירות האמנות המרהיבות.

     

    התגלו גם שתים עשרה כתובות גרפיטי בשפת המקום.

    שבע מתוכן מתייחסות לדמויות בפאנל של פורים.

    כתובות הגרפיטי נכתבו על־ידי מבקרים זרים

    והן מביעות התפעלות מהציורים.

    הכתובות מחזקות את ההשערה

    שאת ציורי בית הכנסת הנפלאים ראו גם קהלים נוכריים

    שהגיעו למקום כאל מוזיאון ליצירות אמנות

    בלי קשר לפן הדתי של בית-הכנסת.

     

    הדמויות הגדולות במרכז הציור

    מברכות לא רק את מרדכי אלא גם את קהל המתפללים והמבקרים

    ומבטיחות בעצם נוכחותם בבית הכנסת - לעם היהודי גורל כשל מרדכי ויהודי פרס.

    מרדכי 'מוכתר' למלך כמו דוד, ועומד בשורה אחת, תרתי משמע, עם גדולי האומה.

    בכך מוענקים לו ולאסתר תפקידי מפתח סמליים חשובים ביותר בתולדות עם ישראל.

     

    המקום החשוב שמקבל מרדכי בגרפיטי הצבעוני

    מבטא את עמדת אנשי דורא בוויכוח הפנים־דתי

    על מקומה של מגילת אסתר בקנון התרבות היהודי.

    המיקום על קיר בית הכנסת מבטא את רחשי הלב הפוליטיים של בני הקהילה.

    תקוותיהם להצלה מוצאות הד בסיפור נס פורים שהתרחש בעבר הלא רחוק,

    באטמוספרה פוליטית דומה.


    האם המסרים הפוליטיים, הללו מבקשים עצמאות לאומית - דתית

    ואף הצלה ניסית גלויה ליד האל בדומה

    לנסים הגלויים של יציאת מצרים ולא רק להסתמך

    על גורל השתלשלות מקרים ופור

    במצב של הסתר פנים של דור המגילה?

     

    דימיון - דמותו של אחשוורוש מזכירה את דמות פרעה;

    לבושם דומה מאוד, תנוחת הישיבה דומה.

    שניהם מלכים שגזרו גזרת כליה על עם ישראל,

    ובשני המקרים הגזרה לא צלחה בידם.

     

    המיילדות העבריות במצרים מזכירות את תנועת ההצדעה

    של ארבע הדמויות האמצעיות ביצירה של פורים.

    נוצרת הקבלה בין יציאת מצרים לבין הצלת היהודים בימי אחשוורוש ואסתר.

    ההקבלה שעשויה לרמז על ציפייה להצלה ניסית נוספת,

    כמו יציאת מצרים, או לפחות כמו זו של פורים עם הסתר הפנים.

     

    בקיאות במקורות חז"ל 

    בעיקר באלו שהיו מוכרים בתרגומים לארמית.

    שהשתלבו באופן אינטגרלי עם התכנים המדרשים

    בתיאור הסיפור המקראי, ויצרו סינתזה ביניהם.

    האמנים היו מעורים היטב גם בתרבות ובאמנות של תקופתם,

    והשתמשו במוטיבים מתרבויות ומדתות שונות

    כדי להדגיש מסרים הדתיים והפוליטיים.

     

    השילוב בין מקורות יהודיים עם מוטיבים מפולחנים אליליים

    מצייר קהילה פלורליסטית הפתוחה לקלוט תכנים וצורות מהתרבויות

    שבתוכן היא חיה ולהפוך אותם לחלק ממורשתה.

    אך, הקהילה שומרת על תרבותה וייחודה היהודית בגאווה

    ונותנת לכך ביטויים אמנותיים על גבי קירות בית הכנסת המרהיב.

     

     

              ציורי הקיר מבית הכנסת בדורא על גבי בולי ישראל

    ''

     

    אמני דורא יצרו מדרש חזותי שהלך צעד נועז קדימה בעקבות חז"ל

    ונתן פרשנויות מורכבות ואקטואליות לטקסטים.

    ציור קיר רחב היריעה מאפשר לצקת יותר ממשמעות אחת,

    ולעתים אפילו גם משמעויות ופרשנויות סותרות. בסופו של דבר

    המשמעות תלויה בעיני המתבונן: היהודי, הפרסי, הרומאי, או הישראלי.

     

    הפענוח, בדומה לתהליך היצירה עצמו, קשור לנסיבות הזמן והמקום,

    אך גם ל...משאלות הלב, חלומות, שאיפות, מאוויים, השקפות עולם.

    - האם ההנצחה של הציורים בבולים מהווה משאלת לב ציונית שגם אצלנו

    יהפכו בתי הכנסת למעין מוזיאון אמנותי רב תחומי ורב גוני, חי ובועט?


    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "גרפיטי על הקירות - כמדרשים ופרשנויות בתמונות "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    11/11/13 19:30
    0
    דרג את התוכן:
    2013-11-12 06:39:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מה פתאום נזכרנו בנושא?

    הגרפטי החשוב הזה נמצא במוזיאון הלאומי של סוריה בדמשק

    ועקב ההפצצות המסיביות והקרבות בעיר זו

    עלה חדד כבד לגורלו.

     

    חוקרת אמנות אמריקאית שנסעה לפני מספר שנים

    לחזות בממצאים מדורא במו עיניה מדווחת

    שלהפתעתה הרבה לא נמצא בפרוספקט של המוזיאון

    שום אזכור על בית הכנסת העתיק בדורא-אירופוס למרות

    שזהו הממצא הכי חשוב הכי יוקרתי והכי מעניין בכל המוזיאון

    גם כששאלה את עובדי המוזיאון נתקלה במשיכת כתפיים

    ובטענה שאינם יודעים.

     

    כשמצאה את האולם בו מוצג בית הכנסת בשלמותו

    נאסר עליה לצלם (בעוד שבשאר חלקי המוזיאון

    היה מותר לצלם). לכן כל הצילומים הצבעוניים

    שהוברחו למערב צולמו בהחבא ללא תאורה הולמת

    ואילו צילומי החוקרים שטיפלו בממצאים בשנת 1932

    הם כמובן רק בשחור לבן.

     

    המקרה שספרתי ממחיש עד כמה קשה לסורים להודות

    בקיומם של ציורי הקיר הכה מרשימים

    לכן סביר להניח שגם אם חלילה

    יינזקו ספק רב אם ידווחו על כך או יבקשו עזרה בשיקומם.

     

    ''

     

     

    טקס ההשפלה של המן הרשע
    מתבטא גם בלבוש
    הבגד הקצר שלו הוא לבוש משפיל ומבזה
    לעומת זאת הבגד של מרדכי על הסוס
    זהה לבגד של המלך  על כיסא מלכותו הגבוה.
    אך החשובה מכל הדמויות בתמשיך-קיר זה
    היא אסתר המלכה היושבת גבוהה מכולם
    ממש בצמוד לארון הקודש.
    על ראשה בולט כתר 'ירושלים של זהב'

    בניתוח מעניין של יעל מאלי במאמר 'מי מכיר את האישה שבקיר?'

    לכאורה המלך הוא הכוכב שמוקף בעושה דברו

    אך מבט מעמיק בסצנה מגלה

    שהדמות משמאל המלך, מעט מאחוריו אך גבוה ממנו

    היא הכוכבת האמתית,

    המלכה המורמת מכולם יושבת  גם היא על כיסא מפואר.

    רגליה נחות על הדום (במקום חמש המדרגות לפני כיסא המלך)

    שמתחתיו רשומה המילה 'אסטיר' באותיות עבריות.

    לימינה נראית דמות נשית - משרתת המסדרת את ההינומה שלראשה.

    שמלתה המפוארת של אסתר מנוקדת בדוגמה סאסאנית אופיינית,

     

    חוקרים הגדירו את הכתר לראשה ככתר רומי בסגנונו ובעיצובו,

    הנשען על מסורות מזרחיות קדומות.

    כתר מעוצב כחומת עיר המוכר כבר מלפני 4,000 שנה.

    כתר כזה היה גם חלק מארון התכשיטים של מלכת אוגרית

    וכונה כבר אז: "עיר (אורו) של זהב (קוגי)".

    בגלגולו הרומי מציין הכתר את האלה טיכאיי, אלת המזל והשפע המגִנה על העיר.

     

    אבל באמנות היהודית לכתר בצורת חומה,

    כמו זה המתנוסס בגאווה שלראשה של אסתר,

    יש יעודים משלו ומסרים ערכיים

    הכתר מכונה במקורות המדרשיים היהודיים

    בשם הציורי "ירושלים של זהב".

     

    כך נאמר על רבי עקיבא:

     אמרו: לא מת עד שישן על מטות של זהב ועד שעשה כתר של זהב לאשתו 

    על הרבה הצער שנצטערה עמו בתורה" (אבות דרבי נתן).

     

     תכשיט בולט זה נחשב נחשק ויוקרתי והיה מושא לקנאת נשים:

    'מעשה בר' עקיבה שעשה לאשתו עיר של זהב.

    ראתה אשתו של רבן גמליאל וקנאה בה.

    באה ואמרה לבעלה.

    אמר לה: וכי כך היית עושה לי את כמו שזו עשתה לו?

    שהייתה מוכרת מקלעות ראשה ונותנת לו והוא עוסק  בתורה' (ירושלמי שבת).

     

    מזמיני הציורים או הציירים עצמם כנראה הכירו היטב את כל המדרשים

    הללו על ר' עקיבא - למרות שבזמנם המשנה והגמרא עדיין לא נכתבו,

    הכתר מרמז על מסירות יוצאת דופן של אישה ללימוד תורה - הקרבה.

    בהקשר הרחב יותר, הוא מבטא את מסירות אסתר לעמה ומולדתה,

    ובהקשר של בית הכנסת אולי מרמז על תורמת שבכספיה נבנה בית-הכנסת.

     

    הכתר הבולט משמש מעין אות הצטיינות.

    בדומה לכך, בפוקיאה שבאסיה הקטנה

    נמצאה כתובת בבית כנסת מהמאה ה־3

    ובה משבחים את האישה ששמה טטיון

    שהקימה בכספה את אולם בית הכנסת.

    כאות הוקרה מעניקים לה "כתר זהב וזכות לשבת בכיסא הכבוד".

    גם בסצנות אחרות בציורי בית-כנסת דורא
    בולטות נשים ולכן הוא נחשב לבית-כנסת
    פרו-נשי או פשוט פמיניסטי
    המעיד על מעמדן הנכבד של נשות דורא היהודיות
    בתוך הקהילה הקטנה במקום המרוחק.

    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    27/11/13 07:34
    0
    דרג את התוכן:
    2015-12-06 02:04:24
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מנורה מצוירת מעל גומחת בית הכנסת בדורא אירופוס

     

    מנורת המקדש - החנוכיה של היום

    כפי שצוירה בבית הכנסת העתיק של דורא אירופוס

     

     כל המדרשים היום כתובים ונגישים

    המפתיע הוא - כיצד הכירו אותם האמנים ובני דורא אירופוס

    עוד לפני שהם הועברו לכתב - במשנה הגמרא וכד'

    כי הם חיו בתקופה שלפני חתימת המשנה

    כשבאמת עדיין היו כל המדרשים תורה שבע"פ.

     

    ציורי איורים לסיפורי המקרא

    ודמויות כאברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, ודוד

    תוארו בציורי הקיר בכמה תמונות בהמשכים כמו בקומיקס.

     

    לקשר בין הציורים מיקומם וגודלם היחסי הוצעו מספר תיאוריות

     

      גישה מיסטית, הרואה בכל דמות ומוטיב סמל לרעיון פילוסופי.

     

    גישה אסתטית הרואה בציורים בעיקר איור וקישוט

    החשיבות - הציורים משמשים הוכחה

    לאמנות פיגורטיבית יהודית עתיקה

    שהיוותה מקור לאמנות הנוצרית המוקדמת.

    ולא להפך כפי שסברו בטעות עד למציאת התגליות בבית הכנסת העתיק.

     

    גישה הקטלוגית - הרואה בציורים ריטואל שהיה נפוץ בעוד הרבה מקומות

    ובעוד מידות בבניינים של בתי כנסת עתיקים

    שעדין לא נחשפו ואולי לא שרדו בכדי שנוכל אי פעם לחשפם.

    מתוך השערה שאמן בפרובינציה נידחת איננו מסוגל להכין את כל הסקיצות

    לכזה מגוון רעיונות בכוחות עצמו...

    ההנחה היא שהיה מעין קטלוג של נושאים מאוירים באמנות היהודית

    כלומר שמקור הציורים במאגר של מגילות מאוירות

    שהיו נפוצות בתקופה הקדומה ונעלמו מהאמנות היהודית המאוחרת.

     

    הגישה הדינמית - אחד ממאפייני ציורי המגילה הוא "סגנון המשך"

    בנרטיב בסגנון זה הצופה אינו יכול לראות את כל היצירה במבט אחד

    אלא להרכיב את הסיפור תוך התבוננות יסודית בתמונה אחר תמונה.

    כך הצופה מעורב אישית בהפיכת היצירות לנגישות ומובנות לו ולילדיו.

     

    * הגישה החברתית-מדינית - הציורים לקוחים מתוך כמה סיפורים

    מתוך המון ההתרחשויות שפורט בתנ"ך. יצירות בנושאים

    שנבחרו בקפידה מתוך כלל סיפורי התנ"ך ושצורפו יחד

    על מנת להביע רעיון מוסרי, או מדיני פוליטי,

    ובעיקר חזון דתי מסוים

    למדרשים יש תמיד מוסר השכל ברור - כללי וממוקד בו זמנית.

     

     הגישה המשיחית לגאולת ציון - החלום לחזור לציון

    מהגלות בבל - סוריה כמוטיב משותף לכל היצירות על הקיר

    הציורים רובם ככולם קשורים במישרין ובעקיפין

    לחזונו של הנביא יחזקאל על שיבת בבל 

     

    ''


    למרות שמבחינה כלכלית מדובר בקהילה יהודית עשירה ומבוססת

    השאיפה האמתית של מתפללי בית הכנסת והחזון של כל הגולים

    באשר הם הוא לחזור לארץ-ישראל ולוותר על החיים הנעימים בנכר.

     

    ''

     

     

    ''

        התממשות חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל

     

     

    * הגישה הפרשנית - הציורים בשורה העליונה הם הסבר

    ופרשנות מזוויות מקוריות  לשורות הציורים התחתונות 

     

     

    הגישה ההיסטורית - תאולוגית

    הציורים בבית הכנסת נעשו בתקופה של ראשית התפתחות הנצרות

    ומשקפים מצב של וויכוחים ומחלוקת קשה בין נוצרים ליהודים

    בהקשר לטקסט המקראי,

    בעיקר סביב נושאים: התגשמות הנבואות,

                 משמעותו של הביטוי 'העם הנבחר',

                 הגויים, התורה וביאת המשיח.

     

    החכמים היהודים שתכננו את קישוטו של בית הכנסת בדורא,

    בחרו במכוון להציג מבחר דמויות מקראיות שהיו שנויות במחלוקת

    בכדי להוכיח את נכונות האמונה היהודית ולהגחיך את הגישה הנוצרית.

     

    בחירת הציורים נועדה לספק תשובה לפרשנות הנוצרית.

    הציורים מייצגים את  העובדה החשובה ביותר בתולדות עם ישראל:

    את בחירתו לעם סגולה באמצעות ההבטחה האלוקית לאברהם.

     

    - גישה חינוכית-לימודית - תפיסה המדגישה את ההיבט החינוכי של בית הכנסת,

    ולכן התמונות הן גם ממדרשים, שבהם יש הכוון ישיר למסקנות ורכישת מידות טובות.

     

    במאה השלישית המדרש היה עדיין תורה שבעל פה פשוטו כמשמעו

    הסיפורים בדורא מצוירים על פי רעיונות מדרשיים שהיום הם כבר כתובים ונגישים.

    אבל אז סיפרו אותם מפה לאוזן בע"פ בדרשות ושיעורים בבית הכנסת.

     

    מדוע בחרו האמנים להציג דווקא תיאורים שאינם מקראיים

    אלא מדרשיים ואפילו בגדר אגדות-עם?

     

    דורא אירופוס היא העדות הראשונה לכך שהיו מדרשים

    והם היו נפוצים אפילו בפרובינציה - 'חור' קטן מרוחק  מחוץ לא"י.

     

    - גישה של חידוש הברית - המטרה של התיאורים 

    הוויזואליים השונים של התנ"ך על הקירות היא

     להראות למאמינים את הסיפור התמציתי של ההיסטוריה היהודית

    כניסיון לחדש את האמונה בכל פעם שהם באים לבית הכנסת. 

     

    - גישה פופוליסטית - נבחרו נושאי ציור אמנותי

    לפי מדד הפופלריות. הסיפורים האלו

    היו הכי פופולריים והאהובים ביותר על קהל המתפללים

     

    - גישה מרוממת - ברוב הציורים שוררת אווירה דרמתית וחגיגית,

    רוח מונומנטאלית המעצימה ומאדירה את הסיפור לסיפור נצחי.

     

    גם במקומות עם קטעים כביכול אינטימיים

    ואולי אפילו סנטימנטליים

    כמו בתמונת משיית משה מן המים

    יש רמיזות לאומיות,

    לדוגמא: בת פרעה ששוחה ביאור בתמונה של ערום מלא

    לא מתוך מטרה להכניס תמונה פורנוגרפית לבית הכנסת 

    אלא כאיור למדרש לפיו התגיירה בת פרעה

    באמצעות טבילה כהלכה וכך גדל משה

    בבית יהודי כשר למהדרין.

     

    גישה נשית - יש בציורים הרבה דמויות נשיות ביחס למשקלן הלא גבוה

    של נשים במקרא. מקום חשוב לאסתר וכן למרים יוכבד ובת פרעה ונערותיה.

     

    אווירה פמיניסטית - מלבד פרעה על הכסא המפואר - כולן נשים

    ''

      פורנוגרפיה בין כתלי ההיכל? או טבילה למטרות גיור אורתודוקסי?

     

    ישנו קשר באווירה בין התמונות, והלקח של כולם הוא חיזוק האמונה באל ובהשגחתו.

     

    הייחוד הלאומי בולט בבחירת הנושאים.

     

    כל נושאי הציורים יהודים למרות שניתן למצוא השפעות שונות,

    כל השימושים במוטיבים מתרבויות זרות מכוונים ולא מקריים.

    לדוגמא השימוש בבגדים פרסיים או פרתיים כסמלי סטטוס

    וכביטוי לשיא האופנה נועדו לעקוץ ברמז דק את התרבות הרומית

    שנשענה על תרבות הלינסטית.

     

     

    מיקום היכל בית המקדש ומנורת המקדש במקום הכי חשוב בבית הכנסת

    ''

    ''

    קשה שלא לערוך השוואות בין דגם המנורה בדורא אירופוס

    לבין דגם המנורה שנמצאה בחפירות בעיר העתיקה בירושלים.

    יש אלפי דגמים שונים של מנורות. רק בגולן נמצאו עד כה 80 דגמים

    שונים זה מזה של מנורות - כך שהדמיון הכה בולט כנראה איננו מקרי.

     

    לגבי יהודי דורא אירופוס אין לנו הרבה מידע

    מעבר לציורים הנפלאים שהתגלו באופן מקרי.

    אבל לגבי האנשים שגרו בבית הירושלמי בו נמצאה חריטת המנורה 

    על הקיר יש לנו המון מידע מחקרי. ידוע לנו שבבית זה כמו בכל

    אותו רחוב התגוררה משפחת כוהנים בסמוך למקום עבודתם - בית המקדש.

     

    לא מן הנמנע להניח שכוהנים שנמצאים הרבה שעות במקדש

    יודעים טוב מכולם איך בדיוק מעוצבת מנורה  המקדש.

    האם ניתן לומר שאחד מצאצאי הכוהנים הללו נדד עד דורא-אירופוס

    כמה שנים אחרי החורבן

    ושם העביר לקהילה הגולה את הידע הרחב שלו בתנ"ך, במדרשים

    ובעיצוב מדויק להפליא של מנורת המקדש

     

    חוקרים טוענים שלא ניתן למצוא עדויות לאמוראי או תנאי חשוב

    שחיי בדורא אבל הם לא בדקו כלל אפשרויות נוספות לגורם מתווך

    שמסוגל להעביר ידע מעודכן מחכמי ארץ ישראל לקהילה  גולה

    כה מבודדת ומרוחקת.

     

    חוקרי אמנות התפעלות במיוחד מההשפעה הפגאניות.

    ולא ידעו איך להתייחס אל הציורים חסרי תקדים וחסרי המשך.

     

    ציורים עם תיאורים פגנים והלניסטים.

    לדוגמא: דמויות של ארטמיס ותמוז?

    יש לכך הסבר דווקאי מובהק - מעין הפוך על הפוך.

    התרסה כלפי הנצרות!

    תגובת ניגוד מעניינת להבליט את השוני של התרבות היהודית

    מהגישה הנוצרית שהחרימה אז בתוקף ובאדיקות כל רמז פגאני.

    השימוש באיורים מתרבות אלילית נועד להראות לנוצרים שביהדות כבר 

    עידן ועידנים אין יותר לאלילות כל השפעה מסוכנת - כי האמונה באל

    אחד כה איתנה ומושרשת כאבני יסוד בכל הקהילות היהודיות.

     

    כתגובה על השלילה המוחלטת של הנצרות של כל הסמלים הפגנים

    ליהודים היה חשוב להפגין בטחון עצמי ואמונה בצדקת הדרך

    שהיא כל כך עמוקה ושורשית שאין מבחינתם כל חשש מהיגררות

    כביכול לעבודת אלילים בגלל איור של סמלים הלקוחים מאמנות פגאנית.

    זאת הצהרה חזקה שלתוכן האלילי אין מבחינתנו כל משמעות!!!

    אנחנו כבר הרבה אחרי חשיבה פרימיטיבית של כמיהה לתרבות האלילית.

    לעומת זאת הנוצרים החדשים הרי רק אתמול היו עובדי אלילים

    ולכן הם כה חוששים שרמזים פגאניים יחזירו את מאמיניהם

    לתרבות האלילית ועבודה זרה שנגדה עכשיו הם נלחמים.

    ואולי גם רמז עבה שהנצרות עצמה היא עבודת אלילים מזן 'מתקדם'.

     

    ''

                 אליהו מול נביאי הבעל

          כסמל לנביא אמת לעומת ישו כנביא שקר

     

     

    האמנות היהודית כסייסמוגרף אמוני

    התייחסות לאיור כאל שפת סימנים שמעבירה רעיונות נשגבים

    ולא כאל מכשלה מסוכנת העלולה לגרם נזקים

    זאת בעצם הוכחה לבשלות של התרבות היהודית אז.

     

    האמנות היהודית משקפת את מצב הביטחון בדרך היהודית.

    כאשר יש חששות כמו בתקופת ההשכלה יחקקו גדרים וסייגים

    ואילו כאשר העקרונות היהודיים מושרשים היטב ומוטמעים עמוק

    בתוך הDNA הכללי - השקפת העולם

    של הציבור אין סיבה לחששות ואפשר 'לגייר' ככשר למהדרין כל מוטיב אמנותי

    ולהרחיב ללא מגבלות הלכתיות את אופק הביטוי של האמנות היהודית.

     

     

     

                   כתר 'ירושלים של זהב'  על ראש אסתר המלכה

     

                      עובר טרנספורמציה והופך באמנות יהודית עכשווית

                                  לזר ששולח חתן לכלה ביום חתונתם

     

    http://cafe.themarker.com/image/3007930/

     

      דרורית סן / שמן על בד


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    4/12/13 11:26
    1
    דרג את התוכן:
    2015-12-06 01:45:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    האם ניתן ללמוד על התפתחויות בתאולוגיה היהודית

    מתוך ממצאים אמנותיים?

    האם ניתן להסיק מהבחירות בנושאי הציורים, מיקומם ודרך

    והצבת הפרטים מסקנות היסטוריות חברתיות לאומיות...?

    כיצד מעידים הציורים על השתרשות מועדים וחגים?

     

    מדוע אין בסיפורים המצוירים על גבי הקיר של בית הכנסת בדורא

    כל אזכור לחנוכה, או עדות, רמז, התיחסות לחנוכיות, לסביבונים

    או לנס פח השמן המבוטא בסופגניות ולביבות מטוגנות בשמן?

    - האם בדורא לא הכירו את חנוכה וניצחון החשמונאים

    למרות שכן הכירו היטב את פורים והנסים של המגילה

    שהתרחשו תחת שלטון מלכי פרס ומדי בשושן זמן קצר

    יחסית לפני ציורי ביה"כ.

     

    ההנחה היא שסיפור ההנצחה באמצעות הפיכתו לחג

    של המרד החשמונאי סביב חגיגת ניצחון החשמונאים

    התפתח הרבה יותר מאוחר. וכמובן קיבל דחיפה רצינית

    משמעותית בהתפתחות התנועה הציונית לפני כמאה חמישים שנה.

     

    בתקופה הרלוונטית ממלכת בית חשמונאי כבר לא שרדה.

    במבט לאחור המרד גרם המון נזק ובעיקר אסון בחיי אדם

    השלטון ביהודה כמו בדורא אירופוס היה רומאי - ביזנטי

    וללא עצמאות לאומית

    אז מה יש לאנשי דורא-אירופוס ושאר יהודי תקופתם

    כסיבה לחגוג את המרד שלט שרד?

     

    בוודאי גם אז היו כאלו שסברו שהמכבים היו חבורת מטורפים

    אנשי ימין קיצוני מסוכנים שהמיטו רק הרס ואסון על עם ישראל

    והם אלו שגרמו או לפחות זרזו את חורבן הבית השני.

     

    זה לא סוד שבעצם רומא כמו דתות אליליות אחרות

    גילתה סובלנות כלפי פולחנים ומקדשים אחרים ולא הפריע לה

    ריבוי אמונות באלים מכל זן וסוג. רק המלחמה העיקשת נגד

    היהדות המונותאיסטית מהווה חריגה משיגרת האדישות האופיינית.

     

     

    אולי תושבי דורא נמנעו מביטוי אמנותי לנס של ניצחון החשמונאי

    והתעלמו מחנוכה והיבטיו לא רק בגלל מוגבלות השגי המרד

    והעצמאות לטווח קצר שהנחיל

    אלא גם כדי לא

    להרגיז את השלטון הרומי

    מחליפו האבולוציוני של השלטון היווני?

     

     

    בעירה הסורית-בבלית דורא

    היו 17 בתי מקדש והיכלות לכל מיני אלים ודתות.

    אבל בית הכנסת - ההיכל היהודי היה המפואר

    והמושקע ביותר והכי עשיר ממבחינה אמנותית.

    כך שכנראה היהודים נהנו משגשוג כלכלי-תרבותי

    כתוצאה מיחסים הדוקים מאד טובים

    עם גורמי השלטון אימפריאליים הרומאיים

    - אז למה סתם להרגיז את השלטון ולקלקל?

     

    http://cafe.themarker.com/image/3275871/

     

                  דרורית סן / איחוי זכוכית על פיסול ברשת ברזל


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    17/12/13 10:54
    0
    דרג את התוכן:
    2015-12-06 09:19:41
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    חיבור עכשווי בין האמנות בציורי הקיר

    של בית הכנסת העתיק בצפון סוריה לבין הפרשת-שבוע 

    הנוכחית שפותחת חומש חדש - שמות

    שבו מסיפורים על גיבורים בודדים מהפך

    לסיפור של עם - נולדת אומה ישראלית.

     

    בציורי אמנות כמו בכל טקסט אישי

    יש פרשנות במילים או בציורים ובכללם חז"ל

    לרוה היוצרים אינם רק מפרשים את  הטקסט

    מזוויות שלהם אלא גם מקדמים איזה אג'נדה.

     

    פרשנים שחיו בתקופה של  ויכוחים פומביים

    עם הנצרות תמיד דאגו שהפירושים שלהם

    יתמכו בטיעונים של הצד היהודי המתגונן והודף התקפות

    ולא ישמשו חלילה וחס כנשק בוויכוח לצד שכנגד.

     

    לדוגמא:  פרשנות יצירתית שטוענת שלוחת הברית

    החליקו בטעות מידיו הרועדות של משה רבינו.

    אמירה המביעה התנגדות לגישה הנוצרית

    שטוענת שניפוץ ושבירת הלוחות מהווה את

    סיום הברית בין העם היהודי לאל -

    הבלטת נקודת השבירה הפיזית כאקט סמלי

    שמוביל הישר אל הברית החדשה בין האל לנוצרים.

     

    עולם התוכן והיצירה היהודית מורכבים מאין-סוף מדרשים ופרשנויות

    מעין סופרמרקט אינסופי שכל אחד יכול לבחר מתוכם את מה שמתאים לו 

    למשל - אם מדרש שאיננו מתאים למדע בן זמננו

    כמו הסיפור על מין עובר שמתחלף בבטן - לא מתאים אז תאמץ אחר...

     

    ציירי התמכישים בדורא בחרו מדרשים וסיפורי מעשיות

    שהתאימו למצב הגיאופוליטי וסוציותיאולוגי של זמנם ומקומם.

    וכן אימצו מאמנות לא יהודית מוטיבים וסגנונות ציור.

     

    בת פרעה שחז"ל קוראים לה ביתיה

    מככבת בציור הקיר במקום מרכזי כשהיא לגמרי עירומה.

    בוודאי לא במטרה להציג פורנוגרפיה בסמוך לארון הקודש וגם לא

    מתוך רצון ליצור פרובוקציה שתמשוך קהל שיזרום ויתרום לבית הכנסת. 

    אלא מתוך סיבה עניינית - להוכיח שהיא טבלה כחלק מתהליך הגיור.

     

    ויזואלית הדמות דומה לדימויים באמנות נוצרית

    בהקשר לסיפור ההיסטורי. מרתק להבין מה קדם למה

    ולגלות שהאמנות הנוצרית היא המעתיקה סדרתית

    של יצירה מרכזית חשובה באמנות יהודית ולא להפך.

     

    כרונולוגית ציורי הקיר של דורא-אירופוס הם

    מתחילת המאה הראשונה לספירה - עוד הרבה הרבה

    שנים לפני שהוקמה הכנסייה הראשונה

    כך שאת ציור הקיר הגדול המוקדש לתהליך הגיור

    של בת פרעה ציורו לפני שהתפתחה בכלל אמנות נוצרית.

     

    האם היצירה מתארת את ההתרחשויות בטקסט המקראי?

    או אחת (או יותר) מאגדות חז"ל על היבטים מהמקרא?

    אז התשובה גם וגם וגם

    גם צמוד למקרא בספר התורה וגם שילוב של רעיונות

    מדרשיים פרשניים וכנראה של יותר ממדרש אחד.

     

    הבחירה להדגיש לנושא לידת המנהיג - משה

    במקום מאד מרכזי ממש בצמוד לארון הקודש

    מכוונת מטרה ברורה ואיננה מקרית כמובן -

    יהודי התקופה היו צריכים

    להתגונן מפני הטענות של הנוצרים הראשונים

    על לידת המשיח - ישו, כבן האל , כמנהיג הדתי הנבחר.

     

    שלא יאמרו הגויים חלילה שמשה המנהיג הנבחר גדל

    במסגרת של חינוך מיצרי בארמון פרעה אצל אימא נוכרייה

    היה חשוב לאמני הקיר לתאר בפרטי פרטים את תהליך גיורה

    של בת פרעה כולל טבילה במים של היאור בנוכחות עדים.

     

    כך בצדו של ארון הקודש המקודש

    נמצא בתמונה הענקית דמות אישה לגמרי ערומה

    הטובלת במי היאור בכדי להפוך ליהודיה כשרה לגדל את

    המשיח היהודי - משה.

     

    ''

     

    בהחלט אין כאן חלילה כלל עירום גס או סממנים מיניים

    אך הערום בולט וחריג לעומת התלבושות הכה עשירות

    של להקת הנשים שעל החוף.

     

    סגנון עיצוב האופנה של בגדי הנשים בתמונה

    זאת שעל הקיר מזוהה כסגנון פרסי.

    כך מתקשר הסיפור המקראי שהתרחש במצרים

    לתיאור ציור הקיר מצד השני של ארון הקודש.

    לתמונה של סיפור מגילת אסתר המלכה

    שהתרחש בעיר שושן הבירה של פרס.

     

    ממד קולנועי - כאילו תמונה בסרט נע

    או בקומיקס קדום

    תינוק אחד בידיה של בת פרעה הטובלת במים

    ותינוק נוסף בידיהן של מרים ויוכבד על החוף.

    כמובן לא מדובר בשני תינוקות שונים

    אלא הכוונה היא שמשה התינוק המושיע הלאומי

    עבר מידי יוכבד ומרים אל ידיה של בת פרעה

    רק אחרי שהיא הפכה ליהודיה כשרה בתום הטבילה.

     

    בחפירות בעיר דורא נמצא גם 'בית נוצרי' מבנה דל נטול

    כל סממן אמנותי של ראשית התפתחות הנוצרית

    כך שללא ספק לא הייתה קיימת אז בדורא

    ואף לא מחוץ לה מסורת של אמנות נוצרית.

    מכיוון שבית הכנסת דורא אירופוס חרב עוד לפני

    שהוקמה אפילו כנסיה אחת מהזן המלא אמנות חזותית של ימינו

    אפשר לשער שמלאכים עם כנפיים בכנסייה מזכירים את הכרובים

    מעל ארון הקדוש של בית הכנסת העתיק יומין בדורא אירופוס

    התמונה הקדומה מוכיחה 

    שכל האיקונוגרפיה הנוצרית סביב  לידת ישו, ואפילו סביב

    טקסי הטבילה במים - מועתקת הישר מבית כנסת יהודי עתיק

    שכאמור משערים שאולי היו רבים כדוגמתו שעדין לא נחשפו...

     

    המסקנה - מסתבר שכל האמנות הנוצרית למעשה התפתחה

    כחיקוי העתקה לאמנות יהודית עתיקה - ולא להפך כפי שסוברים

    בטעות רבים וטובים.

     

    http://cafe.themarker.com/post/2991411/

     

     


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    6/12/15 10:20
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-12-06 10:20:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לסיפור של חנוכה אין אף רמז בציורי הקיר בדורא

    והוא גם לא נכנס לספרי המקרא מתוך בחירה של העורכים.

     

    כל הספרים העוסקים בנושא המרד ביוונים והנס של חנוכה

    כמו מקבים א' ומכבים ב', מגילת אנטיוכוס ועוד

    נותרו כספרים חיצוניים שבמהלך הדורות נעלמו

    או אולי הועלמו במתכוון מתוך רצון למנוע גרויים למרד

    העלול לסכן את המשך חיי העם היהודי...

     

    מדהים שתרגומי אותם ספרים היו מצויים מעבר לפינה

    בספריות מנזרים וכנסיות בכל רחבי העולם

    אך היהודים עד לאחרונה לא הכירו כלל את תוכנם.

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    לא תמיד יש תיאום מלא בין התאריכים,

    מקומות גאוגרפיים, אירועים היסטוריים מתועדים וכד'

    שניתן לומר שהסיפורים במקורות חיצוניים אלו אכן היו

    אבל כמדרש אגדה שנועד להעביר מסרים והשקפות

    הם ראויים להתיחסות ולהשוואה מעניינת.

     

    "ויהי בימי אליפורני מלך יון מלך גדול וחזק,

    והוא כבש מדינות רבות ומלכים חזקים

    והחריב טירותם והיכליהם שרף באש,

    בשנת עשר שנים למלכותו שם פניו לעלות ולכבוש ירושלם עיר הקודש,

    ויקבץ ק"ך אלפים שולפי חרב וצ"ב אלף בעלי חצים. 
    ויאמר המלך אליהם: הנה עם בני ישראל אשר בירושלם

    משונים בדתיהם ואת דתי המלך אינם עושים,

    [וירושלם] הוות בקרבה ולא ימיש מרחובה תוך ומרמה,

    עתה קומו ונקומה עליה למלחמה ולא יזכר שם ישראל עוד. 

     

    שוב הגיבורה של הסיפור היא דמות נשית - יהודית.

    הפעם כל המרכיבים מסדרים דמות אשה כשרה למהדרין.

    לפני היציאה לפעולה יהודית מבקשת את תמיכת ראשי ישראל 

    באמצעות תפילה להצלחת מעשיה שנותרו חסויים וסודיים.

    המצב כל-כך נואש וחסר סיכוי שכל ניסיון מתקבל בברכה.

    היא אפילו לוקחת עמה אוכל כשר ולא טועמת חלילה 

    שהמזון הטרף אצל השליט הנוכרי.

     

    רק לאחר שהיוזמה הנשית מצליחה והמנהיג המפחיד חוסל

    מעיזים גברי ישראל להצטרף למלחמה ולחסל את האוייב...

     

    כאשר ראו כן בני ישראל ירדו מן ההרים וירדפו אחריהם בתרועת חצוצרות ובקול שופר חזק מאד, והיו מכים את כל הנמצאים מכה גדולה מכת חרב, וירדפום עד החרמה, ויתר העם ירדו אל מחנה האויב וישללו את כל שללם, שלל הרבה מאד אין מספר, בצאן ובקר וברכב ובסוס ובכל מטלטלי אוהליהם, וכולם נתעשרו משלליהם מקטן ועד גדול, ובזמן שלושים יום לא נשלם שללם אשר שללו בני ישראל, רק כל עושר אליפורני וכל רכושו ניתן ליהודית, זהב וכסף ומרגליות ואבני יקר אשר לו, הכל ניתן לה מאת העם. 

    ואז המלך אשר בבית עוזיהו שדבר טוב על ישראל, בראותו הנס אשר עשה ה' אלוהי ישראל עזב מעבוד האלילים והאמין בה' וימול את בשר ערלתו ויבוא לחסות תחת כנפי השכינה, הוא וכל ילידי ביתו עד היום הזה. 

    וכל עדת ישראל ששים ושמחים עם יהודית, ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות היו אומרות:

    הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, את יהודית אם בישראל, את תהילת ירושלם, את שמחת ישראל, את כבוד עמינו כי עשית בכוח חזק ואמץ לבך ויד ה' הייתה עמך לחזק אותך, ומבורכת תהיה לעולם, ויען כל העם אמן ואמן.
    וזקנים עם נערים ישמחו ויעלצו במצלתיים ובנבלים. 

    ותשר יהודית את השירה הזאת לה' ותאמר:
    הללו את ה' בתוף שירו לה' במחול, שירו לה' שיר חדש הודו וקראו בשמו, ה' איש מלחמה ה' שמו, ה' אלוהים גדול אתה ונורא בכוח ואין דומה לך, כל הבריות יעבדוך ויודוך ה' כל מעשיך, כי אמרת ותהי ושלחת את רוחך ונבראו, ההרים והיסודות ירעשו וכדונג נמסו מלפני גבורתך, ימינך ה' נאדרי בכוח ימינך ה' תרעץ אויב, מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהילות עושה פלא.
    ויהי אחר התשועה הגדולה הזאת, כאשר נטהרו כל איש ישראל, העלו עולות כולם, עולות וזבחים ונדרים. ויהודית הקדישה את כל שללה לבית האלוהים, ויעשו עם יהודית שמחת זאת הישועה שלשה חדשים, ובכל ימי חיי יהודית לא קם מזיק על ישראל, ותשקוט הארץ אחרי מותה שנים רבות, ולכל בני ישראל היה אור במושבותם."

    ''


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית





    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "גרפיטי על הקירות - כמדרשים ופרשנויות בתמונות "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה