סיפור כואב ומצער וכה מוכר על בדואים הגונבים ראשי צאן בקר מחקלאים בגליל, ירושלים, ביהודה, בשומרון ובנגב.
מכירה את זה אישית בעבר גרנו בישוב והערבים בכפר הסמוך והעוין גנבו לנו 6 עזים מניבות חלב טעים שהייתי מכינה ממנו לבנ'ה גבינה וכדורי גבינה בזעתר ותבלינים, גדי שהומלט ותיש זכר גדול ונמרץ בגודל של חמור המעט בשביל תצרוכת משפחתית אבל כשמדובר 400 - 2000 ראש בקר,עיזים וכבשים הנגנבים באישון לילה ואין איש פוצה פה ומצפצף ואין כתובת להתלונן כי וודאי שהבדואים והערבים מתגמלים את המשטרה במיני בשר משובח של גדיים וטלאים וארוחות כיד המלך ומיני בקלווה ופחים של שמן זית זך, הסיפור הופך להיות מאוד מאוד עצוב ומסוכן.
ראשית כלל ראשון לא להעסיק בשום פנים ואופן ערבים ובדואים ולא לתת להם שום דרך להיכנס לטריטוריה שלכם.
לשתול מסביב לשטח שלכם שיחי צבר קוצניים עמוסי קוצים, כלבים אימתנים ומאולפים שאוכלים רק את האוכל שאתם מאכילים אותם ולהעסיק משוחררי צבא שיבוא להשגיח על השטח.
הבחור הזה משכמו ומעלה מאוד ריגש אותי ווודאי שיתאים להיות שר לביטחון פנים אבל לפני כן אני ממליצה לו להכיר את אברי רן קיבוצניק לשעבר, חוזר בתשובה, פעיל ימין והמטאור של ישובי השומרון שיעשה לו בית ספר וילמד אותו איך לא לפחד ואיך לטפל בבדואים ובערבים.
הערבים והבדואים מתים מפחד ומשקשקים ממנו ולא מתעסקים איתו ואין סיכוי בעולם שמישהו מהם יעיז להתקרב לטריטוריה שלו ויגנוב ממנו בורג .
הוא מחזיק משק אורגני ענק בשומרון וכן ברמת הגולן של תרנגולות ועיזים ומשווק גדול של ביצים, חלב, גבינות ויוגורט אורגניים לכל הארץ.
הוספת תגובה על "סיפור על שוטרים וגנבים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה