כל מי שהגיב קצת פיספס את הפוסט. לקחתם את זה למקום של גילויי או אי-גילויי חיבה ואני כיוונתי למחשבה של הילד בראש, לדמיון ולא ל- 1 על 1 . אבל אם כבר זה הכיוון שעלה, נזכרתי במשהו לגבי הוריי (אמי עם בעלה השני שהיתה ביניהם אהבה מאד גדולה) -
תמיד כשהיינו נוסעים לאנשהו ברכב, אבי היה מלטף את אמי עם היד הפנויה ברגל (אופס...וכ"ו) או שהם היו מחזיקים ידיים ואני מאחור ילדה בת 5 - 6- 8 -10 ......הייתי מתה מבושה ותמיד מחקה אותם בקול רם: מוציל'ה, פוציל'ה....והם היו מתגלגלים מצחוק. מצד שני כמי שעד גיל 4 ראתה מחזות הפוכים לחלוטין בין אמי לאבי הביולוגי, אני זוכרת שזה נטע בי בטחון מאד רב האהבה והחיבה הזאת שלהם.
ועוד משהו שככה נחקק בי זה שמדי פעם (ואל תשאלו אותי כמה פעמים בשבוע
) הייתי שומעת את המפתח של דלת חדר השינה שלהם מסתובב והייתי מבינה שהם עושים את זה (זה היה בסביבות כיתה ט' ומעלה) וזה היה נורא נורא מגעיל אותי!!!! יאקי!!
הוספת תגובה על "נכון ש"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה